מוסטפה נאטור, מומחה להדרכה חקלאית
יבול שיא
הרפת והחלב
עגבניה

הדברת כימשון בעגבניות בעזרת התכשיר קנון

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הדברת כימשון בעגבניות תעשייה בגידול קונבנציונאלי בעמק המעיינות בעזרת התכשיר "קנון" ובשילוב עם זנים סבילים. נדב ניצן, יפתח גלעדי, עמי לנדאו, שמעון לחיאני, מחמוד זועבי –  מרכז מחקר, פיתוח והדרכה חקלאית, מו"פ עמק המעיינות, שאול גרף – מו"פ צפון.

התכשיר "קנון", המשפעל את המערכת החיסונית של הצמח, נבחן בחוות עדן בניסוי שדה בעונת 2020 בשלושה מינונים, 500, 750 ו-1,000 סמ"ק/דונם, ובשילוב עם זני העגבנייה H4107 ו-H1766, שהינם זן רגיש וזן עמיד, בהתאמה. "קנון" יושם כטיפול מניעתי כל 10-7 ימים, החל מיומיים לאחר שתילה. תוצאות הניסוי הראו כי הזן H1766 הינו בעל רגישות נמוכה מאוד למחלה בתנאי עמק המעיינות, וחומרת המחלה שהתפתחה בו היתה זניחה. בזן הרגיש H4107 התפתח כימשון בחומרה בינונית, שהודבר באופן מלא ומובהק (P<0.0001) יחסית לביקורת הלא מטופלת על-ידי כל מינוני "קנון" שנבחנו, וזאת בדומה לטיפול המשקי. תוצאות הניסוי מקדמות פיתוח ממשק הדברה אזורי מושכל, המתבסס על תכשירי הדברה ידידותיים לסביבה, בשילוב עם זנים עמידים ו/או סבילים לכימשון, הן לגידול הקונבנציונאלי והן לגידול האורגני.

כימשון נגרם על-ידי הפתוגן האאומיצטי Phytophthora infestans. המחלה מתפתחת בטמפרטורות ממוזגות ובנוכחות לחות גבוהה ומים חופשיים, הקיימים במהלך עונת גידול העגבניות בשדה. תסמיני המחלה מתבטאים בנגעים על גבי העלווה, המתפשטים גם לפטוטרות העלים ולגבעול. סימני הפתוגן מתבטאים בהנבגה לבנבנה בצידו התחתון של העלה (איור 1). בעמק המעיינות המחלה מתפתחת בעונת גידול העגבניות, שנמשכת בין החודשים פברואר ליוני, במהלכה תנאי הסביבה מיטביים להתפתחותה. הדברת המחלה בפרקטיקה המסחרית מבוצעת בממשק הדברה "מניעתי" ו/או "מרפא". בממשק המניעתי מיושמים תכשירי ההדברה בהתאם להנחיות פקחי הגנת הצומח, המתזמנים את היישום לפי הצפי למזג-אוויר התומך בהתפתחות מחלה. בממשק המרפא מיושמים תכשירים עם זיהוי תסמיני מחלה או סימני הפתוגן. אי הצלחה בהדברת המחלה עלול לגרום לענף עגבניות התעשייה בעמק המעיינות הפסדים כלכליים של כ-1 מיליון ש"ח בגידול במשק האורגני ו/או הוצאות של כ-600 אלף ש"ח ליישום תכשירי הדברה בפרקטיקה הקונבנציונאלית (ניצן וחובריו, 2019).

ניסוי השדה, שבוצע במו"פ עמק המעיינות בעונת 2019 (ניצן וחובריו, 2019), בחן את תכשיר ההדברה "קנון" להדברת כימשון בעגבניות תעשייה תחת ממשק קונבנציונאלי. התכשיר יושם במינון של 1000 סמ"ק/דונם ובמרווחים קבועים של 10-7 ימים והדביר באופן מלא את הכימשון, בדומה לביקורת המשקית. לעומת זאת, צמחי עגבנייה שלא טופלו כלל הראו חומרת מחלה גבוהה בהרבה באופן מובהק סטטיסטי. בנוסף, משקל הפרי הבשל בטיפול המשקי ובממשק השמרני עם "קנון" היה גבוה במובהק ב-17% ו-11%, בהתאמה, ממשקלו בביקורת הלא מטופלת. אחוזי תוספת היבול בטיפול המשקי ובטיפול ה"קנון" היו דומים סטטיסטית זה לזה.

ניסוי השדה בעונת 2019 היה ניסוי היתכנות, שתוצאותיו הדגימו את יעילות "קנון" בהדברת כימשון בעגבניות תעשייה בממשק מניעתי כתכשיר יחיד, המבוסס על תיחול (priming) המערכת החיסונית של הצמח לפני הדבקה בפתוגן.
לאור זאת, בעונה הנוכחית (2020) נבחנו שוב יעילות התכשיר והדירותה בשדה בחוות עדן, בממשק גידול קונבנציונאלי. המחקר בחן את ההיפותיזה ש"קנון", במינונים פחותים מ-1000 סמ"ק/דונם וביישום מניעתי שבועי, מדביר כימשון בעגבניות תעשייה בעמק המעיינות בדומה לתכשירים המשקיים. הניסוי הוצא לפועל עם שני זני עגבנייה: H4107, שהינו זן רגיש לכימשון, ו-H1766 (חב' היינץ, Heinz), שהינו זן סביל למחלה. הזן הסביל נבחן כחלק מקידום ממשק הדברה אזורי מושכל, המתבסס על תכשירי הדברה ידידותיים לסביבה בשילוב עם זנים עמידים/סבילים לכימשון, במטרה לתת מענה הדברתי לכימשון, הן לגידול הקונבנציונאלי והן לגידול האורגני.

 

חומרים ושיטות

ניסוי השדה נשתל עם זני העגבנייה H4107 (זן רגיש) ו-H1766 (זן סביל, חב' Heinz) ב-17 בפברואר 2020 ונקטף ב-16 ביוני 2020. הניסוי הוצב במערך של בלוקים שלמים באקראי (RCBD), במבנה דו-גורמי (Two-Way structure) ובארבע חזרות לטיפול, כאשר זני העגבנייה ומינוני ה"קנון" היו המשתנים הקבועים (Main Fixed Effects) לבחינה. כל חלקת ניסוי הורכבה משלוש ערוגות באורך 5 מטרים וברוחב של 1.92 מטרים עם שתי שורות שתילה בכל ערוגה ובעומד של 2,650 צמחים לדונם. הניסוי בחן חמישה טיפולים שיושמו בשני זני העגבנייה, להלן: (א) ביקורת לא מטופלת; (ב) טיפול קונבנציונאלי (להלן: טיפול משקי); (ג) "קנון" במינון של 1,000 סמ"ק/דונם ביישום שבועי (להלן: ממשק שמרני); (ד) "קנון" במינון של 750 סמ"ק/דונם בממשק שמרני; (ה) "קנון" במינון של 500 סמ"ק/דונם בממשק שמרני. יישום התכשירים בטיפול המשקי בוצע על-פי הנחיות פקחי הגנת הצומח האזוריים ובתזמון לצפי של מזג-אוויר תומך מחלה או בזיהוי נוכחותה בשדות המסחריים באזור עמק המעיינות. כל התכשירים, שבוצע בהם שימוש בטיפול המשקי, לא הכילו יון פוספיט כחומר פעיל, במטרה למנוע עיוות התוצאות בהשוואה לטיפולי ה"קנון".

טבלה 1 מסכמת את תכשירי ההדברה בהם בוצע שימוש במהלך המחקר, וטבלה 2 מסכמת את תאריכי היישום לפי סוג התכשירים ומינונם. התכשיר "קנון" יושם כל שבעה ימים עד סוף חודש מאי, ולאחריו בוצעו היישומים כל 14-10 ימים. התכשירים יושמו בריסוס באמצעות מרסס גב מוטורי עם מפוח בנפח תרסיס 35-20 ליטר/דונם, ונפח הריסוס עלה במהלך הניסוי בהתאם לצימוח. במהלך העונה טופלו חלקות הניסוי גם נגד מזיקים ועשבים, בהתאם לפרוטוקול המסחרי לגידול קונבנציונאלי בעמק המעיינות. במהלך חודש מרץ התפתחו חזית חמה ושרב קיצוני. לאור זאת, הוסף קו המטרה לאורך חלקות הניסוי, והצמחים הומטרו כל יומיים ובסך-הכול ארבע פעמים למשך 40-30 דקות בין השעות 07:00-06:00 בבוקר. החלטה זו נבעה מהחשש שהיובש והחום הקיצוניים ימנעו התפתחות כימשון ויפגעו במחקר.

 

טבלה מס' 1: רשימת תכשירי ההדברה שיושמו בניסוי השדה בחוות עדן בעונת גידול 2020 לבחינת יעילות ממשקי הדברת כימשון בעגבניות תעשייה
תכשיר מקור / מייבא חומר פעיל
סיימון (Cymon) חב' תרסיס  בע"מ Cymoxanil 50%
ברק /  בראבו (Barak / Bravo) לוכסמבורג תעשיות בע"מ (סינג'נטה)/ תפזול תעשיות כימיות בע"מ Chlorothalonil 720 g/L
קוצייד (Kocide 2000) מרחב אגרו בע"מ (kocide llc) Copper Hydroxide 53.8%
ויטן (Vitene) לוכסמבורג תעשיות בע"מ Cymoxanil 45%
קופרו-אנטרקול (Cupro Antracol) לידור כימיקלים בע"מ Copper oxychloride 37% /
Propineb-dithiocarbamate 350 g/L
רודאו MZ ר.ג. (Rodeo MZ w.g.) חב' תרסיס  בע"מ Mancozeb 64% + Mefenoxam 4%
קנון (Canon 50) לוכסמבורג תעשיות בע"מ Potassium phosphite 780 g/L

 

טבלה מס' 2: תאריך הטיפול, תכשיר ההדברה ומינונו, שנבחנו בניסוי השוואת ממשקים להדברת כימשון בעגבניות תעשייה בניסוי שדה בחוות עדן בעונת גידול 2020
קנון ב, ג טיפול משקי א ביקורת לא מטופלת תאריך מס' ריסוס
X 19.2.20 1
X בראבו 200 סמ"ק / ד' + קוצייד  250 ג' / ד' 28.2.20 2
X ויטאן 100 סמ"ק / ד' + קוצייד 200 סמ"ק / ד' 8.3.20 3
X קופרו-אנטרקול 225 סמ"ק / ד' + בראבו 200 סמ"ק/ד' 15.3.20 4
X בראבו 200 סמ"ק / ד' 22.3.20 5
X פןליו גולד 250 סמ"ק / ד' + סיימון 100 סמ"ק / ד' 26.3.20 6
X 30.3.20 7
X קופרו-אנטרקול סמ"ק / ד' 6.4.20 8
X רודיאו – מנקוזב 300 סמ"ק / ד' + סיימון 100 סמ"ק / ד' 12.4.20 9
X 19.4.20 10
X 26.4.20 11
X רודיאו – מנקוזב 300 סמ"ק / ד' + סיימון 100 סמ"ק / ד' 3.5.20 12
X בראבו 200 סמ"ק / ד' 24.5.20 13
א טיפול משקי יושם כמניעתי לפי צפי לתנאי מזג-אוויר תומכי התפתחות כימשון או כמרפא בזיהוי נוכחות תסמיני מחלה ו/או סימני פתוגן לפי הנחיות פקחי הגנת הצומח האזוריים. ב טיפול קנון (מניעתי מוסדר, scheduled) יושם כמניעה במרווחים של 7 עד 14 ימים. ג —  = לא בוצע ריסוס / X = בוצע ריסוס; סמ"ק = סנטימטר מעוקב; ד' = דונם; ג' = גרם.

 

נוכחות כימשון נוטרה לאורך תקופת הגידול במרווחים של 10-7 ימים בין התצפיות. כימות חומרת המחלה בוצע באומדן א-פרמטרי לפיJames  (1977). עקומות התפתחות מחלה נבנו עם ממוצע חומרת המחלה כ-response variable לאורך תקופת הניטור (תאריך וזמן משתילה). כמות המחלה חושבה בעזרת השטח תחת העקומה בהתאם לנוסחה:

 AUDPC = [(Yi + Yi+1)/2]*(ti+1 – ti),

כאשר Yi ו- Yi+1 הינם ערכי המחלה בזמן ti ו-ti+1, בהתאמה (Campbell & Madden, 1990).

 

ניתוחים סטטיסטים

כלל הנתונים נבדקו לנורמאליות בעזרת מבחן Shapiro-Wilk ולהומוגניות בעזרת מבחן Levene. בהעדרם, מבחני השונות (ANOVA) בוצעו א-פרמטרית במבחן Kruskal-Wallis for ranks. השוואות מרובות בוצעו בעזרת מבחן Tukey HSD. כל הניתוחים הסטטיסטיים בוצעו בתוכנת JMP (JMP 14 Pro, SAS Institute Inc.) וברמת מובהקות של 5%.

תוצאות

ניסוי שדה: תסמיני כימשון וסימני הפתוגן על-גבי הנוף (איור 1) נצפו לראשונה 17 ימים לאחר שתילה, בתאריך 5.3.20, בביקורת הלא מטופלת בלבד של הזן הרגיש H4107. המחלה הגיעה לשיא חומרתה בזן זה 78 ימים לאחר שתילה, בתאריך 5.5.20. התפתחות הכימשון וכמותו בזן הסביל H1766 הייתה זניחה לאורך העונה, וחומרתה הייתה נמוכה באופן מובהק (P<0.0001) מזו שבזן הרגיש (איור 2). לאורך תקופת הגידול יושם "קנון" 13 פעמים, והטיפול המשקי יושם 9 פעמים (טבלה 2). טיפולי "קנון" ומינוניו הדבירו את המחלה בזן הרגיש H4107 באופן מובהק (P = 0.002) מהביקורת הלא מטופלת וללא שוני (P>0.05) מהטיפול המשקי (איור 3).  בזן הסביל H1766 לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים או מינוני ה"קנון" לבין הביקורת הלא מטופלת. כמו-כן, לא אובחנה אינטראקציה בין זן העגבנייה לבין מינון ה"קנון". הקטיף בוצע ב-16.6.20 ללא הבדלי יבול בין הטיפולים בשני זני העגבנייה. יבול הפרי הבשל (אדום) בשני הזנים נע בין 12-11 ק"ג/מ"ר, ויבול פרי הבוסר (ירוק) לא עלה בכמותו על 250 ג'/מ"ר.

 

ניסוי שדה כמישון עגבניות

 

התפתוחת כמישון

 

כימשון בעבגניה 2020

דיון וסיכום

המחקר המוצג בחן את ההיפותיזה שניתן להדביר כימשון בעגבניות תעשייה בגידול קונבנציונאלי עם תכשיר ההדברה "קנון", המשפעל את המערכת החיסונית של הצמח, בממשק שמרני כתכשיר יחיד. תוצאות המחקר מאששות ומחזקות את הממצאים שהודגמו בעונת 2019 (ניצן וחובריו, 2019) שהתכשיר "קנון" יכול, תחת ממשק מניעתי שמרני, להדביר כימשון כתכשיר הדברה יחיד בתנאי עמק המעיינות. כמו-כן, הודגם בשדה כי שלושה מינונים שונים של "קנון" (500, 750 ו-1,000 סמ"ק/דונם) יעילים בהדברת כימשון בעגבניות תעשייה תחת תנאי הגידול בעמק המעיינות ואינם נופלים ביכולת ההדברה מהטיפולים המשקיים. כלומר, בממשק עם טיפולים מניעתיים, הניתנים לפי לוח זמנים מוסדר ובמרווחים מוגדרים של 7 עד 10 ימים, ניתן בעמק המעיינות להדביר כימשון בעגבניות תעשייה עם "קנון" במינונים פחותים מ-1,000 סמ"ק/דונם. בנוסף, מומלץ לבצע מבדק אנליטי לשאריות יון הפוספיט בצמח, במטרה לכמת את קצב דעיכת החומר הפעיל יחסית לקצב הדעיכה של תגובת השיפעול נוגדת המחלה.

 

 

הניסוי הנוכחי וניסוי ההיתכנות שבוצע בעונת 2019 (ניצן וחובריו, 2019) הינם חלק מקידום הפיתוח של ממשק הדברה אזורי מושכל, מופחת ריסוסים, המתבסס על תכשירי הדברה ידידותיים לסביבה, בשילוב עם זני עגבנייה עמידים ו/או סבילים לכימשון. מטרת הקצה היא לספק מענה הוליסטי לנזקי המחלה, הן לגידול העגבניות הקונבנציונאלי והן לגידול העגבניות האורגני.

תודות

החוקרים מודים לאבידע אילון מחב' לוכסמבורג תעשיות בע"מ, על ביצוע הריסוסים ועל העזרה בניטור המחלה. החוקרים מודים לפרופ' יגאל כהן וד"ר יריב בן-נעים מאונ' בר-אילן, על העזרה המקצועית בביצוע מבדקי רגישות לממטאלקסיל.

עיתון יבול שיא – אוקטובר 2020

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פריצת דרך במחקר של חברת האגריטק AgroCulture לייצור שתילי אבוקדו בשיטה חדשנית ומהירה הביקוש לפרי האבוקדו הולך ומתרחב, אך המשתלות בארץ ובעולם נותרו ללא שתילי אבוקדו מובחרים בשל שיטת ריבוי שתילים בעייתית. את הפתרון
3 דק' קריאה
התעלומה שליוותה אותנו בחודשים האחרונים באה על פתרונה. כן גידלו אורז בימת החולה, אחרי הייבוש. הפתרון נמצא אצל החקלאי אבנר קוזוינר במושבה ראש פינה. במסגרת בסוף הכתבה הוספנו מכתב למערכת המעיד על ניסיון גידול
4 דק' קריאה
שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר: "החקלאות הישראלית המפוארת היא הצלחה עולמית, ומדינות רבות מגיעות ללמוד מאיתנו כיצד אנחנו מצליחים לפתח חקלאות ישראלית מתקדמת בתנאי מדבר. על מנת להשאיר את הענף בחוד החנית העולמי
2 דק' קריאה
מה שהתחילו ירדן ואלה שחף ממושב עמיקם כגינת ירק קטנה למשפחה הפך עם הזמן למשק ירקות אורגני, שמספק את התוצרת בעיקר לשכנים ולתושבים בכל האזור. המיוחד במשק "סלסילה – ירקות אורגניים ישירות מהשדה" הוא
7 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן