פרופ' שמואל פוהורילס ז"ל
יבול שיא
הרפת והחלב
דלעת

הדלעת של משה תלם

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הדלעת היא סימן ההיכר הטוב ביותר של משה תלם. הוא מגדל ומשווק דלעת ספגטי, דלעת ערמונית, דלעת יפנית, דלעת אקזוטית, דלעת כפתורים, דלורית ברזילאית, דלעת תאילנדית ועוד

מעט מאד חקלאים התוודעו לאורך השנים לעובדה שהם רואים ברכה בעמלם והם עדיין מזיעים כדי להתפרנס בכבוד. רוב גדול של עובדי אדמה יודעים לקטר על מר גורלם. היו שיעצו לבניהם שלא להשתלב בעבודה החקלאית כי לא צפוי להם עתיד ראוי ומפרנס. משה תלם, שיהיה בעוד שמונה חודשים בן 80, לא רק שאינו מעלה טענות אלא אף מציין בשמחה גלויה שהחקלאות עיצבה את חייו לאורך עשרות שנים של השקעה בגידולים חקלאיים פורחים וצומחים – הדלעת (ועוד) של משה תלם

 

משה תלם

 

תלם עשה הכל בעשר אצבעות ידיו. דור שני לחקלאים שהיו מראשוני מושב רשפון על אם הדרך בכביש 2 בין הרצליה לנתניה. שיחה ישירה גלויה עם האיש אינה יכולה להתחיל בחקלאות ולהסתיים באותו נושא. משה תלם יכול בהחלט להיחשב אבי החקלאות המרקדת. הוא מדבר חופשי, כמעט בלי מעצורים, על החקלאות המיטיבה שלו, ומגביר את התלהבותו כאשר הוא מבקש להציג את כרטיס הביקור הבין לאומי שלו על ריקודי עם כחול־לבן. "אני יוצר של גידולים חדשים, מדבר אל השתילים ורוקד אתם" משפט שיוצא מפיו והוא כולו זורח משמחה והנאה לשלב בצוותא ריקודים וחקלאות. על פרק הריקודים בחייו של משה תלם קראו בהמשך.

"אני מגדל במיה הודית, שעועית תאילנדית, תירס לבן וחמישה-עשר סוגים של דלעות". הדלעת היא סימן ההיכר הטוב ביותר של משה תלם. הוא מגדל ומשווק דלעת ספגטי, דלעת ערמונית, דלעת יפנית, דלעת אקזוטית, דלעת כפתורים, דלורית ברזילאית ודלעת תאילנדית" וזו רק רשימת אקראי של דלעות קטנות וגדולות. בחצר איסוף הירקות לפני שיווק אתה רואה לנגד עיניך מאות רבות של דלעות בגדלים ובצורות שונות ויש לא מעט דלעות שמשקל כל אחת מהן מגיע ל-200 ואף 300 ק"ג וגם במשקל הזה יש להן קונים.

"בדלעת הכי חשוב – הצבע החיצוני והארומה הפנימית" מלמד אותנו משה תלם את תורת הדלעת. "אני מגדל רק את הדלעות הכתומות שיש בהן יותר סוכר ומתיקות בארומה כמעט כמו של בטטה ותפוח אדמה מתוק".

הגידול כולו משתרע על 150 דונם. בעבר, לפני 15 שנה, השדה החקלאי שלו השתרע על 1000 דונם והיו בו בין השאר 300-400 דונם תפוחי אדמה  ו 70-80 דונם דלעת. "הגיל עושה את שלו" מתוודה משה תלם ומציין כי אי אפשר להשתלט על הכל עם עובד תאילנדי אחד". גם אם בקרוב הוא אמור לקבל עוד עובד זר אחד. מגוון של ירקות גידל משה תלם אולם הדלעת היא בבחינת הענף המוביל. "אהבתי גידול דלעת כי החוכמה היא לגדל גידולים שהעלויות שלהם נמוכות והרווח טוב מאד, ובעניין הדלעת גם חיי המדף של הירק הזה ארוכים ומשתרעים על פני כמה חודשי שיווק. איש אינו שש לדבר על רווחים כספיים אולם משה תלם זרק לעברנו משפט אחד באומרו "רווח של 300-400 אלף שקלים בעונה אחת".

לפני 20 שנה ייבא לישראל מיפן זן של גזר סגול. "שיווקתי לרשת "מגה" חמישה צבעים של גזר: צהוב, לבן, אדום, שחור וסגול וגם גזר בייבי". ידיו של משה תלם גם בנושאים אחרים ומגוונים. מעבר לקיר החצר אנו פוגשים שני סוסים. האחד צעיר ורענן "שכחתי את שמו" והשניה סוסה בשם נוקי "היא קשישה, בקושי זזה. עד לפני שנה רכבתי על הסוס הנאמן. רכבתי בשדות, הגעתי לחוף הים. הסוס נכנס למים. לפני זה הסרתי את האוכף ובמים אני על הסוס והסוס שוחה בים".

 

למה ירדת מהסוס?

הגיל, הגיל; צריך לדעת מתי להפסיק". מטרים בודדים מהסוסים ניצב לו ה"פרגוסון" 1965. משה תלם עלה עליו לא רק כדי להצטלם. המנוע עדיין פעיל והוא מתניע ונוסע פה ושם. "זו ההזדמנות לספר לך שהיה לי טרקטור "פרגוסון" 1958 אנגלי שעדיין פעיל ותרמתי אותו למוזיאון הטרקטורים בעין ורד".

כל מה שנקשר בחקלאות, גידולים ובעיקר דלעת, משה תלם הוא בבחינת מעיין נובע. מוכן לדבר שעות על שעות בכיף אמיתי אבל כשאתה שואל אותו, לדעתו, על ההנהגה החקלאית של מדינת ישראל, אתה פוגש בשניות אדם אחר, שונה לחלוטין, מה זה עצבני: "בושה, בושה, בושה. אני לא מבין את ההתנהגות של הממסד החקלאי והממשלה. מה זה לייבא ירקות מתורכיה, מירדן? בממשלה לא מבינים שבעוד כמה שנים לא יהיו חקלאים במדינת ישראל ולא יהיה מי שיספק לאוכלוסייה מזון טרי".

"עזוב אותי עם הנושא הכאוב הזה. דבר אתי על ריקודים וחקלאות ויהיה לכולנו יותר טוב". ואם חקלאות כאן…משה תלם מגלה עוד טפח מחייו בעבודת האדמה. "בשנות השישים גידלתי על 35 דונם: עגבניות, כרובית, קולורבי, כרוב. באותה עת נתגלתה בארץ מחלה קשה בעגבניות – משיגננזיס. לי היה זן צרפתי שלא חלה והמשכתי לגדל ללא בעיות. הפועל שלי קיבל 4 לירות ליום עבודה ואני מכרתי ארגז – 14-15 קילו – ב-40 לירות. בחצי שנה עשיתי 78 אלף דולר".

 

משה תלם אינו מוכן לסיים את הריאיון מבלי לגעת בריקודי עם

"אני רוקד מגיל 7. במשק החקלאי של הוריי עבדתי 17-18 שעות ביום וחמש פעמים בשבוע רקדתי במועדונים בתל-אביב, רמת אפעל ובאוניברסיטת בר-אילן. לפני 50 שנה יצרתי סופשבוע של ריקודי עם בקיסריה תחת הכותרת "שימור הפולקלור הישראלי". 40 שנה לימדתי ריקודי עם באוניברסיטת תל-אביב, 35 שנה לימדתי בחוגים בבר-אילן, 30 שנה לימדתי ברמת אפעל. בתיכון עירוני א' בתל-אביב לימדתי בחוג. ניהלתי ריקודים ב"עיר הנוער" בתל-אביב".

ויש עוד, הרבה: " יצרתי 70 ריקודים חדשים. לפסטיבל המחולות הראשון בכרמיאל חיברתי את "דבקה כרמיאל". לימדתי 41 שנה באנגליה, במחנות קיץ בין לאומיים והשתתפו בהם מכל העולם. בן 75 חיברתי את הריקוד "הורה תלם". ביקרתי ב-37 מדינות הרבה יותר מפעם אחת. טסתי יותר מ-200 פעמים. אני חונך השנה את הדרכון התשיעי שלי. אתה יודע היכן הייתי צריך להיות עכשיו? באנגליה, בריקודי עם ישראליים. בחיי הוצאתי ארבעה דיסקים ושלושה תקליטים שמלאים בריקודי עם".

ואחרי מפרט דרמטי שכזה הקשיתי בפניו: איך זה שלא קיבלתי עד היום את פרס ישראל למחול? ומשה תלם השיב בשנייה: "מדוע יונתן כרמון שהיה הרקדן מספר 1 בישראל לא קיבל את פרס ישראל? היה מגיע לו לפני כולם. והוא נפטר, שבע ימים אך מאוכזב שלא זכה להכרה לה היה ראוי".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אחרי חמש שנים בהן לא נקלטו בשדה בוקר משפחות חדשות, התקבלו לפני כשבועיים לחברות 6 משפחות, למודל שיזורי ייחודי לקיבוץ. החברים הוותיקים נשארו במודל השיתופי, החדשים יתנהלו על פי עקרונות הקיבוץ המתחדש. עד עכשיו
6 דק' קריאה
האם המשבר הנוכחי, לאחר שנתגבר על המגפה והחולי, יביא להעמקת הפערים ולקיטוב חברתי גובר, או שהוא יביא בעקבותיו לחיזוק הערבות ההדדית וליותר סולידריות חברתית אל מול הקשיים, כפי שהתגלו בתחילתו? לפני ימים אחדים התקיים
3 דק' קריאה
רכב תפעולי של חבר חורשים שחנה סמוך לביתו – נגנב. מכיוון שהקיבוץ מחייב את חבריו בתשלום אגרת שמירה, החבר סבר שיש פה רשלנות של הקיבוץ בשמירה על רכושו. הוא תבע פיצוי כספי היש לקיבוץ
2 דק' קריאה
השמאל בישראל הוא מרכז; הקיבוצים הם יישובים קהילתיים בורגנים; הממשלה התקמצנה בטיפול בקורונה. ד"ר עמי וטורי, מזכ"ל ארגון כוח לעובדים, משגר חיצי ביקורת ומציע דרך לתיקון. ריאיון לעתים אני תוהה מה מעצב את השקפת
5 דק' קריאה
מינוי חדש בהתאחדות: מנכ"ל חברת תרמוקיר, אלי כהן, נבחר ליו"ר איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות התעשיינים אלי כהן, חתן פרס התעשייה לשנת 2016 ומוותיקי התעשיינים בארץ, נבחר ליו"ר איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה
2 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן