שלמה מייזליץ – אחד מוותיקי הפלחים בנגב פורש
יבול שיא
הרפת והחלב
פייחת על אשכולית אדומה

החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו

5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו" שעוסק רובו ככולו באיכות התוצרת החקלאית של השוק המקומי. חוק זה אמור היה  להיות אחיו התאום של "החוק לייצוא הצמח ושיווקו" שעיקר עיסוקו הוא באיכות התוצרת המיועדת לייצוא.

חוק הסטנדרטים עבר דרך ארוכה עם שינויים רבים עוד בטרם חוקק מחדש בכנסת ב- 2011. חוק זה במתכונתו הישנה (מ-1988) נקרא 'חוק הרשות לפיקוח חקלאי', עליה הוטל להוציאו לפועל, עד ששר החקלאות דאז, שלום שמחון, החליט ב-2006 שאין הצדקה כלכלית לקיום הרשות. לפי משרד החקלאות היא מעולם לא פיקחה על מרבית החוקים החקלאיים על פי סמכותה, והאחריות לפיקוח הועברה לידי מועצות הייצור שגם קלטו חלק מעובדי הרשות.

במהלך כהונתו שנמשכה עד תחילת 2011, התמקד שמחון בהובלת שינויים מבניים במועצות הייצור החקלאיות ובהסדרת ענפי חקלאות מרכזיים והתאמתם לפעילות בשנים הבאות.

לצד הדאגה לחקלאים ולסביבה פעל שמחון למען הצרכן הישראלי – בהסדרת תקני איכות לפירות וירקות, ובשמירה על רמת מחירים סבירה לצרכן. בסוף כהונתו הוציא השר שמחון את הסמכות לביצוע הפיקוח מידי מועצות היצור והעבירה לידי משרד החקלאות. השרה אורית נוקד החליפה את שמחון והמשיכה בהובלת השינויים, וכעבור חצי שנה – באוגוסט 2011, היא כבר היתה חתומה על חוק הסטנדרטים  שהתקבל בכנסת.

משרד החקלאות הוביל את החקיקה על מנת לאפשר זיהוי של התוצרת החקלאית הטרייה הנמכרת בישראל. גם תוצרת מיובאת תחויב לעמוד באמות המידה שייקבעו בחוק.
החוק יאפשר קביעת תקנות ונהלים שיחייבו את כל שרשרת הגידול והשיווק של תוצרת חקלאית טרייה בשמירת תקנים מחייבים. הדרישות נוגעות לבטיחות המוצר, כגון איכות מי ההשקיה, שאריות חומרי הדברה, בתי אריזה וכדומה. בנוסף, החוק יכלול דרישות איכות, כגון צבע, צורה, גודל של תוצרת חקלאית טרייה וכן, מדדים נוספים.

המהפכה העיקרית הטמונה בחוק היא מהפכה צרכנית. משרד החקלאות מצהיר בחוק כי בכוונתו לחייב את משווקי התוצרת הקמעונאים (רשתות השיווק והחנויות), למיין ולהפריד בין הסוגים של כל ירק או פרי לפי איכותו, ולסמנו בהתאם. הציפייה היא כי מכירת התוצרת כשהיא מסווגת לפי האיכות תביא לקביעת מחירים בהתאם. כתוצאה מהחוק יוכל הצרכן לזהות את התוצרת, את רמת איכותה, את שרשרת הגידול והשיווק שעברה, ובהתאם לבחור אילו רכישות לבצע וכיצד, הן ברשתות השיווק והן בשווקים. המוצרים שיסומנו יהיו גם מוצרים ארוזים וגם תוצרת בתפזורת.

דא עקא שעד היום חוק זה לא מיושם נוכח העובדה שטרם תוקנו לכך התקנות הנלוות. ניסינו לתהות מה הסיבה שאין עדיין תקנות ובדרך מצאנו שאנחנו פראיירים, שאפשר להאכיל אותנו גם בתוצרת סוג ב' ובלבד שמישהו יגזור קופון על חשבוננו, כפי שהדגמתי במאמרי הקודם לפני כחודש ולפי התגובות שקבלתי על כך.

באין חוק – המציאות היא שיש חלופות שאינן מספקות. שיתוף פעולה של מועצת הצמחים עם רשתות השיווק והסיטונאים לסימון, מיתוג ובידול של תוצרת איכותית – מצליח רק בחלקו כאשר התוצרת ארוזה וממותגת, ומעט מאד כאשר התוצרת משווקת בתפזורת.

פנייה ישירה הן לציבור החקלאים והן לצרכנים המלווה בהסברים אינה מספקת כל עוד אין היא מעוגנת בחוק ומלווה בסנקציות.

בעבר, היתה סמכות למועצה דרך שולחן המגדלים, להשמיד תוצרת שלא עמדה בסטנדרט מינימלי של איכות שנקבע על ידה, ובעיקר בכל הנוגע למכירת פרי בוסר בתחילת העונה. בינתיים, על פי אורנה סנדל, הממונה על נושא האיכות במועצת הצמחים, יש שימוש בתקנים של OECD עם התאמות לתנאים בארץ, ובשיתוף פעולה עם משרד החקלאות דרך זרוע השירותים להגנה"צ ולביקורת.

לפי תגובת משרד החקלאות זה אמור להיות מועבר בהקדם לוועדת השרים לענייני חקיקה, ואילו להערכת אורנה סנדל – התקנות והתקנים יושלמו תוך שנתיים.

בינתיים כולם ממתינים, למעט  גוף האכיפה והפיקוח שהוסמך על פי חוק הסטנדרטים – השירותים להגנה"צ ולביקורת – שכבר במחצית 2012 הקים יחידה חדשה (תחום סטנדרטים). כל כולה של יחידה זו מוקדש לקביעת תקני האיכות של פירות וירקות. כחלק מהיערכות המשרד ליישום תקנות הנוהל הבסיסי, פרסם תחום הסטנדרטים לציבור "כרטיסי צמחים" המכילים תמונות הממחישות את המותר והאסור לשיווק, ובנוסף מפורטות בהם דרישות הבשלה לצמחים שנקבעו עבורם דרישות הבשלה.

ביקשנו  גם את תגובת ארגוני המגדלים ומועצת הצמחים להתמהמהות ולגרירת הרגליים בכל הקשור לקידום התקנות, והופתענו לגלות, שלפחות על פי ארגון מגדלי ירקות, אין להם כל עניין לקדם את החוק אלא אם ייענו דרישותיהם לתמיכה בחקלאים בגין יישומו.

לפי מאיר יפרח, מזכיר הארגון, הממשלה צריכה לשלוח יד עמוק עמוק לתוך כיסה ולהעלות משם סכום של 100 מיליון ₪ כדי לממש את ביצוע החוק. יפרח כורך זאת בכך "שנחוצות השקעות עתק בהקמת בתי אריזה וקירור במקום סככות של פח או תחת רשת בשמש יוקדת ותוך טיפול לא הולם בתוצרת" (ריאיון עם עמוס דה וינטר מיום 27.3.17), וכי יש להרחיב את המחקר וההדרכה ובעיקר בתחומי ההדברה המשולבת.

האוצר, בתגובתו לדברי יפרח, לא התייחס לעלות הגבוהה הנדרשת אך קבע שבכל מקרה יש לממן זאת מהתקציב השוטף של משרד החקלאות.

נראה כי הסכום שנקב יפרח הוא דמיוני, אם כי יש בו היגיון מה הנובע  מהחשש שהחקלאים והקמעונאים לא יוכלו לעמוד מול התקנות המחמירות והסנקציות הגבוהות שיבואו בעקבותיהן, ואשר אינן מתאימות לאופי של חקלאי ישראל בכל הנוגע לשוק המקומי, ומתאימות יותר לשוקי הייצוא.

מאידך, הגיעה העת להתחיל במימון ובתמיכה בנושא באופן מדורג, תוך הבנה עם משרד החקלאות שיש להחמיר פחות בתקנות, במקביל להשקעה הפרטית שחקלאים רבים יהיו מוכנים לממן מכיסם כחלק מהוצאות המעבר הכרוכות בגידול תוצרת איכותית יותר, ולא להישאר ברמת איכות ושיווק שמתאימה יותר לעולם שלישי לפי תיאורו המגמתי דלעיל  של מאיר יפרח.

יתר על כן, אנו עדים באחרונה לקמפיין פרסומי על החשיבות והצורך בבידול התוצרת  שמקורה ביבוא מחו"ל – מזו הישראלית. על פי הצעת חוק הסטנדרטים, כבר לפני 9 שנים, ניתן היה לממש אג'נדה זו, אז מה לקברניטי הענף להלין על כך היום.

גם המנכ"ל החדש של משרד החקלאות הגיב בקצרה באופן דומה לשאלת עורך העיתון בריאיון עימו המופיע בגיליון זה, בהאי לישנא: "חוק הסטנדרטים לא יעבור. זה לא יהיה. זה עולה הרבה". הא ותו לא?

לעומתם – מנהל ענף ההדרים במועצה, טל עמית, הגיב בראייה הפוכה מזו של יפרח, והוא סבור כי יש לקדם בהקדם את החלת חוק הסטנדרטים.

לסיכום – שומה על מובילי ענפי החקלאות להירתם ולפעול למימוש חוק הסטנדרטים – שיותר משיועיל לציבור הצרכנים, יועיל ויקדם את ציבור חקלאי ישראל.

 

תגובת משרד החקלאות

מדובר בתקנות המצריכות אישורים של מספר משרדים. לצערנו, על אף בקשות חוזרות ונשנות למשרד הבריאות לאשר את התקנות במקביל לביצוע השינויים המבוקשים על ידם, הדבר לא נשא פרי והתנגדותם הביאה לעיכוב באישור התקנות במשך מספר שנים, וזאת לצורך תיקון החוק. תזכיר החוק פורסם בנובמבר 2017. לאחר עיכובים ממושכים, התקבלה התייחסות עקרונית ממשרד המשפטים שאפשרה את קידומו, והוא צפוי להיות מובא לאישור ועדת השרים לחקיקה בהקדם עם אישור נוסח של משרד המשפטים.

במקביל המשרד מקדם פעולות הסברה וחקיקה לסימון ארץ המקור של התוצרת החקלאית בכדי לאפשר לצרכן לבחור מה לקנות מתוך ידע.

תגובת מזכיר ארגון מגדלי ירקות

נושא הסטנדרטים הוא יותר נושא שאוהבים לדבר עליו מאשר נושא בר ביצוע ויישום. כדי להביא אותו לידי ביצוע, צריך להשקיע הרבה מאוד כספים במשקים החקלאיים, כולל השקעות בבתי אריזה, הובלה בקירור, גידול בתנאים נאותים, הרחבת המחקר וההדרכה, הדברה משולבת ועוד. אם כל הצעדים המקדמיים הללו ועוד רבים אחרים לא יבוצעו, אז אין טעם להעביר אותו מתחום הדיבורים לתחום המעשה.

תגובת מנהל ענף ההדרים במועצת הצמחים

"אני בהחלט בעד הסדרה של חוק הסטנדרטים בשוק המקומי .נא לזכור כי ענף ההדרים מקיים כבר שנים פעילות של יצוא תחת סטנדרטים גבוהים והדבר מוכיח את עצמו בפעילות מול הקניינים בחו"ל .

אני חושב שיש מקום להחיל את הסטנדרטים האלו גם על הפרי לשוק המקומי (אולי בהקלות מסוימות הקשורות לפגמי קליפה). אין סיבה שגם הצרכן הישראלי לא יקבל פרי איכותי ובתמורה נאותה לכספו .

מה שקורה היום הוא שאלו שממהרים לקטוף ולהביא פרי בוסר לשווקים גורמים למצב של קניה חד פעמית של פרי, שלאחריה, אין קניה חוזרת ויש רתיעה מרכישת התוצרת, כך שבראייה כוללת המערכת השיווקית הענפית יוצאת ניזוקה".

מנכ"ל ארגון מגדלי פירות, ירון בלחסן, בחר שלא להגיב לשאלות שהופנו אליו בכל הנוגע לחוק הסטנדרטים.

לכל כתבות אופק ירוק בנושא אנרגיות מתחדשות וקיימות במרחחב הכפרי לחץ כאן 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

סין מגדלת היום את ה"אור" על שטח של מיליון וחצי דונם!!! בעקבות המידע על הגידול בסין, התברר כי עבר המועד שישראל הייתה יכולה לבצע רישום רשמי של הזן בסין. למעלה משני עשורים שקדו פרופסור
5 דק' קריאה
חם במושב פארן, יבש, המים במשורה, אבל הפלפלים שלהם בשרניים, יפי מראה, מבוקשים באירופה ובארצות הברית וגם עמידים. שוחחנו עם אורי יעקבי, חבר המושב ושמענו על הסוד העומד מאחוריהם. אתגר גידול ירקות איכותיים הופך
3 דק' קריאה
הפירות והירקות הנרכשים בתדירות הגבוהה ביותר הם העגבנייה והמלפפון, אחריהם הבצל ותפוח האדמה. בפירות מככבים הבננה ותפוח העץ. ומהו כוחו של ההרגל בבחירה של פירות וירקות? סקר שערכה "חקלאי גרנות" מצא מהם הקריטריונים המובילים
2 דק' קריאה
רכישת נכסיה של חברת הזרעים סמקו, שנחתמה ב-29 בנובמבר, תאפשר לאוריג'ן זרעים להעמיק את פעילותה מול לקוחות קיימים, תגדיל את קהל לקוחותיה ותקנה יכולת להציע מגוון מוצרים רחב יותר. אוריג'ן זרעים, החברה המובילה בישראל
2 דק' קריאה
עמרי תקוע הוא צלם ובמאי טלוויזיה מניר ישראל  בראיון לעדינה בר-אל הוא מספר על הסרטים הדוקומנטריים שהיה שותף בעשייתם, ביניהם סרטי תחקירים שזכו לתהודה רבה.  עוד הוא מספר על "מסעות האוכל" המופלאים בהם השתתף
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן