ראיון עם ערן ברוורמן- מגדל גזר קיבוץ עלומים
יבול שיא
הרפת והחלב
פלפל צהוב

החלטה לחיזוי וטיפול במחלות בירקות

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

עוד קצת על מערכות מרחביות תומכות החלטה –  Decision Support Systems DSS

במאמר הקודם הצגתי את השימוש במערכות מרחביות תומכות החלטה לחיזוי וטיפול במחלות בירקות. לתפיסתי כדאי לעודד את החקלאות הישראלית לשימוש במערכות טכנולוגיות מרחביות-שיתופיות, על אף האתגרים הבלתי נמנעים של התאמת מערכות חיצוניות/ אירופאיות לתנאי הארץ: מן הסתם יידרשו שינויים באלגוריתם המערכת, כדי לחזות כהלכה אירועי הדבקה ולו רק בשל העובדה שמערכות אלו נסמכות על ממטרים מרחביים ולא על השקיית חלקות כפי שקיים בגידול בארץ.

בנוסף, הרגלים ארוכי שנים ותפיסות הנשענות על חומרים ספציפיים שעתיד השימוש בהם לוטה בערפל, צריכים להשתנות ורצוי לעשות זאת מבעוד מועד ולא "בזמן פציעות" תרתי משמע. יש שלל גורמים "בשטח" שיבטיחו אתגרים בהטמעה של מערכות אלו בארץ אך אם זאת, עלינו להתייצב לאתגר ברצון כיוון שזו המגמה והעתיד בעולם. העולם והציבור צועדים לקראת הפחתה משמעותית בשימוש בחומרי הדברה, מזון איכותי ונקי יותר ופגיעה מינימלית בסביבה – המיטב של חקלאות בת קיימא!

On the way to PlanetProof"" הוא תו איכות סביבתי בינלאומי, המעיד עבור תוצרת הנושאת אותו, כי המגדל נקט בשיטות משמרות וחקלאות בת קיימא. ע"פ הצהרת הארגון (תרגום נאמן למקור): "תו האיכות מבטיח לצרכנים, כי הם יכולים לרכוש תוצרת המגודלת בשיטות בנות-קיימא כך שהן מטיבות עם הטבע, הסביבה, האקלים והחי. מגדלים הנושאים את התו שואפים לייצר ולגדל באופן שישמור על האיזון בין צרכי מערכות הייצור למשאבי כדור הארץ".

כמו התו הזה יש עניין ציבורי במדדי/ תווי איכות דומים לתוצרת בכלל ותוצרת חקלאית בפרט.

החלטה לחיזוי וטיפול במחלות בירקות, למה כל זה מעניין?

שווקים ועוד פעם שווקים. התו הזה כבר נפוץ במדינות שונות באירופה, למשל בהולנד, שם צרכנים מבקשים שהתוצרת תעמוד בדרישות התו. מערכות תומכות החלטה (DSS) עונות על דרישות התו לממשקים משמרים ומקנות נקודות בונוס למגדל, בניגוד לממשקים או פעולות חקלאיות לא משמרות הגורעות ניקוד. כדי לעמוד בדרישות הסף לקבלת התו על המגדל לצבור סך נקודות מינימלי!

בנוסף, בהגנת הצומח יש חשיבות גדולה לאיסוף נתונים מרחבי ועדכני. שת"פ אזורי יכול להוביל לתוצאה העולה על סך החלקים הבודדים, בזיהוי בזמן של אירועי הדבקה. חלק מהמערכות אף מספקות המלצות טיפול מפורטות לעיתוי ולחומר הריסוס ומכוונות לתגובה בחומר המתאים ובעיתוי הנכון, תוך הפחתה של השימוש הכולל בחומרי הדברה.

ובכל זאת, יש לזכור

מדובר כאן בכלי, תומך החלטה ובשום אופן לא כזה שמחליף את שיקול דעת המגדל אלא, עוד כלי מצוין בארגז הכלים שעשוי עם שיקול דעת, להטות את ההחלטה בנסיבות שונות לכאן או לכאן.

בנגב התחלנו פרויקט חדש. כפיילוט נבחרו מספר משקים לעבודה עם אחת מהחברות המספקות DSS, במטרה להטמיע את המערכת בשלב הראשוני לחיזוי וטיפול בכימשון בתפו"א ומשם? השמיים הם הגבול.

המערכת שנבחרה היא מערכת "DACOM" ההולנדית (שהוכנסה לראשונה לנגב ב-2006 ע"י יענקל'ה כהן ובני מילר). המערכת עושה שימוש בנתונים בזמן אמת של תחנות מטאורולוגיות המוצבות במרחב הגידול ונתוני חיזוי ע"פ מודלים שונים. המערכת היא מערכת "לומדת", מקבלת ומטמיעה שינויים כגון רגישות זנים לכימשון, סוגי חומרים לטיפול ויעילות בהתאמה לאזור, התייחסות למשטרי השקיה והשפעתם על היתכנות אירועי הדבקה ועוד.

המערכת מתריעה על היתכנות אירועי הדבקה בהתאם לנתוני תחנות מטאורולוגיות, חיזוי מזג אוויר, מצב הגידול (שלב גידול וכיסוי נוף) ופעולות העשויות להשפיע על אירועי הדבקה, כגון: השקיה, ריסוסים נגד מחלות ועוד.

ממשק המערכת כולל תצוגה גרפית של שני גרפים, האחד מתאר את ערך האינטגרציה בין הגורמים המשפיעים על אירועי הדבקה בכימשון והשני את ההיתכנות לאירועי ההדבקה, כל זאת על ציר זמן המתעד את ההיסטוריה של החלקה ואת העתיד הקרוב. הסתכלות על הגרפים בציר הזמן מאפשרת שיקול דעת בבחירת החומר התאים.

אירועי הדבקה בכימשון יתרחשו לאחר הרטבה/ בלחות יחסית גבוהה מ-90%, היוצרת מים חופשיים על הנוף למשך כמה שעות ובטווח טמ"פ של OC 15- OC 25. ימים בודדים לפני אירוע גשם, תתריע המערכת על היתכנות גבוהה לאירוע הדבקה ותספק המלצה לטפל בחומר מסוים; בזמן זה על המגדל לטפל תוך הפעלת שיקול דעת אם החומר שהומלץ מתאים (לפני אירוע הגשם יתאים חומר פרוטקטנטי (מונע)/ טרנסלמינרי או סיסטמי).

אם התרחש אירוע הגשם והמגדל לא טיפל (לא דיווח למערכת על טיפול), תמשיך המערכת להתריע על הצורך לטפל עם המלצה על חומר (בשלב הזה יישום חומר פרוטקטנטי מיותר! שכן לא יעיל רטרואקטיבית). במידה והמגדל טיפל בחומר מתאים, המערכת "תתאפס" ואינטגרציית הגורמים המשפיעים על אירועי הדבקה, תחל מחדש ובמקביל לה חישוב ההיתכנות לאירועי הדבקה נוספים.

הפרויקט בנגב הינו בשלביו הראשונים אך לא רגע מוקדם מדי. מנקוזב הוא החומר השכיח במניעת כימשון בתפו"א, אך בשוקי היעד של תפו"א באירופה, המגמה לצמצום השימוש בו כבר בעיצומה. בנוסף, נראה כי המטלקסיל השכיח לטיפול בכימשון, אינו יעיל כמו פעם. לנוכח בעיות אלו והמטרות שהוצגו בראשית המאמר נראה כי הבשילה השעה להתייצב לאתגר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גרשון היימן, ממושב באר-טוביה, אב לשלוש בנות וסבא ל-13 נכדים, הוא פסל וצייר. את יצירותיו הוא יוצר בסטודיו שהיה פעם בית אריזה לפרחים – ובו עבודות למכביר: פסלים, דגמי פסלים, ציורים ועבודות אמנות שונות
9 דק' קריאה
אני מאמין, שבכל העולם וגם בישראל, תביא הקורונה לתחיית מדינת הרווחה. תחיית התובנה, שהמדינה נועדה להבטיח לאזרחיה מערכות מצוינות של חינוך, בריאות, רווחה, השכלה, מדע ותשתיות פיזיות וחברתיות, כי אין יד נעלמה שתבטיח את
4 דק' קריאה
פטירתו של יורם גרינבלט, צייר וחבר קיבוץ מעברות, לאחר מחלה ממושכת,  מחזירה אותי שנים אחורה לשנות השבעים – תשעים לתקופה בה נפגשו חיינו האמנותיים והחברתיים לעתים קרובות. כאשר אני מהרהר בביוגרפיה של יורם באותה
2 דק' קריאה
לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן