יצוא פרי הדר
יבול שיא
הרפת והחלב
חקלאות בת קיימא

המדענים הראשיים של משרד החקלאות עונים למשאל

10 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

המדענים הראשיים של משרד החקלאות לדורותיהם עונים למשאל על בעיות השעה בזמן משבר קורונה

המדענים הראשיים של משרד החקלאות: העשור החדש במאה העשרים ואחת נפתח לצערנו במכת מוות עולמית. מגיפה שפרצה בסין השתלטה על העולם וממשיכה עד עצם היום הזה לקטול בני אנוש ביותר ממאה ושלושים מדינות ברחבי הגלובוס. המחלה הפילה חורבן כלכלי על העולם הנאור כמו גם על מדינות עניות. ישראל, שנחשבת במידה רבה מאד כמעצמת-על, הפעילה אמנם תכנית רחבת היקף לבלימת המחלה הקשה אך לא הצליחה לחמוק ממנה לחלוטין.

ענף החקלאות כמו ענפי פעילות אחרים, ספג מכה אנושה שגם בשעה קשה זו, טרם נמצא החיסון או התרופה להילחם בנגיף הקטלני. חרף מצבה הקשה של חקלאות ישראל, בחרתי לקיים החודש משאל ראשון מסוגו שנערך אי פעם בעיתונות החקלאית.

פניתי אל המדענים הראשיים של משרד החקלאות לדורותיהם והפניתי אליהם שאלות בענייני השעה הקשה ובאיזו דרך הם רואים את המשך דרכה של חקלאות ישראל וההשקעה במחקר החקלאי לעתיד. בשנת 1989 מינה שר החקלאות אברהם כץ-עוז שייבדל לחיים ארוכים את ד"ר אמוץ (מוצי) עמיעד למדען הראשי הראשון כעצמאי במשרד החקלאות. עד אותה שנה כיהן ראש מינהל המחקר החקלאי גם כמדען הראשי, והיה מי שהמליץ לשר כץ עוז להפריד בין שני התפקידים בגלל מה שהוגדר ניגוד עניינים.

עמיעד כיהן בתפקידו שנה אחת בלבד שכן השלטון התחלף ולשר החקלאות מונה רפאל (רפול) איתן שמינה את הפרופסור ישעיהו פולמן למדען הראשי של המשרד. פולמן כיהן בתפקידו עד שנת 1995 ושנה לאחר מכן מונה לתפקיד המדען הראשי פרופסור דן לבנון. לבנון אחז בתפקיד אחת עשרה שנים ברציפות משנת 1996 ועד שנת 2007. בשנת 2007 החל בתפקידו כמדען הראשי ד"ר יובל אשדת עד שנת 2012.

 משנה זו ואילך היה המדען הראשי ד"ר אביחי פרל, שהתפטר מתפקידו אחרי כמעט שבע שנים, לאחר שחש  כי מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו מבקש להעביר את האחריות על לשכת המדען הראשי לרשות לחדשנות. המנכ"ל בן אליהו מינה בשלהי שנת 2019 את מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת פרופסור עבד גרה, לשמש מדען ראשי זמני, עד כינונה של ממשלה קבועה ומינוי שר חקלאות חדש.

פנינו לכל המדענים הראשיים של משרד החקלאות מאז אמוץ עמיעד ועד עבד גרה להשתתף במשאל המדענים הגדול. ד"ר אמוץ עמיעד השיב שהוא מודה על פנייתי ואולם מכיוון שחלפו יותר משלושה עשורים לאחר שסיים את פעילותו במשרד החקלאות, הוא התרחק מבעיות החקלאים והחקלאות ולפיכך אינו יכול לענות על השאלות בצורה עניינית. המדען הראשי הנוכחי פרופסור עבד גרה השיב לפנייתנו כי העיתוי הנוכחי ליטול חלק במשאל הזה אינו נוח לו כי ידיו עמוסות סביב משבר הקורונה.

להלן השאלות שהפנינו למדענים המכובדים:
  1. כיצד אתה רואה את חקלאות ישראל מתאוששת ממגיפת הקורונה?
  2. אנחנו בפתח עשור חדש 2020 – מה אתה צופה לחקלאות ישראל בעשור זה?
  3. על רקע משבר המזון ומשבר האקלים, במה ישראל צריכה להתרכז במחקר חקלאי?
  4. אילו ניתן לך חופש פעולה, כמדען ראשי, מה היית מייעץ לשר חקלאות חדש?
  5. היכן ישראל טעתה כשלא ייחדה מחקרים לעתיד החקלאות?
פרופ' ישעיהו פולמן, המדען הראשי במשרד החקלאות בשנים 1991-1995:

רובוטים אינטליגנטיים יחליפו ידיים עובדות

אם החזרה לשגרה בעקבות הקורונה תהיה מלאה ומהירה, אז לא צפוי שינוי גדול, אבל אם החזרה לשגרה תהיה איטית מאוד, ולמשל, במשך תקופה ארוכה לא יינתנו מספיק אישורי עבודה לעובדים זרים מפאת הזהירות מהתפשטות מחודשת של המחלה, אזי לא יהיו מספיק ידיים עובדות בחקלאות. אולי מצב שכזה ידחוף אותנו למיכון נוסף של ענפי החקלאות, וכאן תידרש יצירתיות. כמו כן, תיתכן פגיעה ארוכת טווח במקורות המזון החיצוניים של ישראל, ובמצב שכזה נצטרך ללמוד להיות יותר עצמאיים בייצור המזון ולהגדיל את הנפח והמגוון המקומי.

עשור שנים היא תקופה מאוד ארוכה, ולכן קשה לחזות את ההתפתחויות. על רקע גידול האוכלוסין בארץ ובעולם, נידרש כפי הנראה לשפר את היעילות של שיטות הייצור החקלאי שלנו. ייתכן שמשבר הקורונה והפגיעה במסחר הבינלאומי, יפגעו לטווח הארוך בהשגת תשומות, כגון דשן או חומרי הדברה, ואנחנו ניאלץ לפצות על כך באספקה מקומית. ייתכן שיצירתיות בתחומים של דשן וחומרי הדברה תידרש ממילא, שכן המגבלות שיוטלו על תהליכי הייצור בגין סטנדרטים מחמירים יותר של איכות הסביבה, לא יאפשרו להשתמש בשיטות הישנות.

מדענים צופים שתהיה עליה בטמפרטורת הסביבה. על החקלאות להיות מוכנה לתרחיש כזה. המשמעות היא שעלינו לפתח זנים חדשים שיהיו עמידים לטמפרטורות יותר גבוהות. מחקרים נוספים שעלינו לבצע מוזכרים בתשובה לשאלה הבאה.

העולם מתקדם מאוד בכל הנושא של פיתוח רובוטיקה ואינטליגנציה מלאכותית. משרד החקלאות יעשה טוב אם יתחיל להיכנס במלוא הרצינות למחקר ישים בתחומים אלו. רובוטים אינטליגנטיים יוכלו כמעט בוודאות להחליף את הצורך במספר רב של ידיים עובדות. בנוסף, עקב מגבלות גדלות והולכות בנושא איכות הסביבה, טוב יעשה המדען הראשי אם יפתח את המחקר בשיטות של הדברה ביולוגית.

כפי הנראה, לא מבוצע מספיק מחקר חקלאי בנושאים הנ"ל, כולל רובוטיקה, אינטליגנציה מלאכותית, הדברה ביולוגית, וזנים חדשים שיהיו עמידים לשינויי האקלים.

אם יהיו פריצות דרך ישראליות בתחומים הנ"ל, לא רק שנוכל להוזיל את מחירי המזון בארץ, אלא גם נוכל לייצא בהצלחה טכנולוגיה חקלאית מתקדמת לכל העולם.

פרופ' דן לבנון, המדען הראשי במשרד החקלאות 1996 – 2007:

המחקר החקלאי – היתרון העיקרי לחקלאות ישראל

משבר הקורונה נמצא רק בתחילתו. עדיין לא ברור איך הוא התחיל ובוודאי לא איך הוא יסתיים. כבר כעת המדינות, כמעט כולן, סגרו את גבולותיהן. אפילו מדינות האיחוד האירופי סגרו את הגבולות ביניהן. מצב זה משפיע על יכולות הסחר הבינלאומי. תמיד אמרנו שחקלאות במדינה מנותקת כמו ישראל היא ביטחון מזון, גם כאשר לא צפינו ולא התכוננו למצב כזה. סביר להניח שמעתה זה יהיה ברור יותר לכול. אין ספק שיהיו לזה השלכות בעתיד, כאשר נושא הניתוק מהשווקים הבינלאומיים יהיה מובן יותר. כל מדינה תצטרך להשקיע יותר בשמירת הייצור לאספקה בשוק המקומי. הממשלות יצטרכו להתערב יותר, כי השוק החופשי לא יאפשר אבטחת אספקת מזון רציפה לאוכלוסייה. עדיין לא ברור מה תהיה ההשפעה על ההגירה מארצות העולם השלישי ואיך הארצות המפותחות יתמודדו איתה לאחר המשבר העולמי הגדול. התפתחויות אלו מעלות חשש לפגיעה ביכולת החקלאות לספק את התוצרת החקלאית ובעיקר המזון לאוכלוסייה.

העשור האחרון התאפיין בכל העולם בשתי מגמות עיקריות. הראשונה היא – ירידה במספר המשקים החקלאיים וגידול בגודל יחידת המשק של אלה שנותרו. השנייה – השפעת ההתחממות הגלובלית, שהתגברה משנה לשנה. שתי מגמות אלו יימשכו אולי ביתר שאת גם בעשור הקרוב, והחקלאות בכל העולם, וגם בישראל תצטרך להתמודד אותן. החקלאות בישראל תשרוד אם יימצאו דרכים נכונות להתמודד עם שני האתגרים הללו. למחקר יהיה תפקיד מכריע ביכולת ההתמודדות.

המחקר החקלאי בישראל תמיד היה היתרון העיקרי, ואולי היחידי של חקלאות ישראל. התמודדנו בעבר, בעזרת תוצאות המחקר, עם משברים קשים, כגון המחסור במים, והצלחנו. כאמור, איך ייגמר משבר הקורונה מוקדם לדעת. סביר להניח שיהיו לו השפעות על הגלובליזציה והסחר הבינלאומי. במצב זה מדינת ישראל תצטרך לחזור ולהישען, כמו בעבר הרחוק, בעיקר על תוצרת מקומית. המחקר החקלאי יצטרך ויוכל, כבעבר, להעמיד את הכלים המקצועיים הנכונים לחקלאות ישראל.

בשנים האחרונות מדיניות הממשלה בכלל ומשרד החקלאות בתוך זה, הייתה הגברת התחרות ופתיחת השווקים, כדי להוריד את מחירי התוצרת לציבור. אין ספק שזאת מטרה ראויה, אבל לא מתאימה בהכרח לאבטחת קיום חקלאות מקומית לאורך זמן. החקלאות בישראל היא ביטחון מזון וגם אמצעי חשוב לקיום התיישבות בפריפריה. עובדות אלו יש לקחת בחשבון בקביעת מדיניות הממשלה. הייתי מציע ללמוד ממדינות מתקדמות, כגון הולנד, איך לגשר בין הצורך בהגברת התחרות ושמירה על החקלאות. המחקר החקלאי הוא כלי חשוב ביותר בהשגת מטרה זאת.

בתקופת היותי מדען ראשי במשרד החקלאות הדגש היה על פיתוח ענפי ייצוא. השוק המקומי בישראל הוא קטן ולא מספיק לקיום סקטור חקלאי משמעותי; לכן הייצוא איפשר קיום חקלאות בהיקף יותר גדול, כדי לקיים את הסקטור החקלאי. בנוסף, הסטנדרטים בשוקי החוץ הם גבוהים, וגרמו לעלייה באיכות בישראל. בשנים האחרונות הייצוא החקלאי הצטמצם ולא הושם דגש על מחקרים שיאפשרו את גידולו. כתוצאה מכך חל צמצום נוסף בייצוא, והמשך ירידה בהיקף הסקטור החקלאי כולו.

יובל אשדת המדען הראשי במשרד החקלאות בשנים 2007 עד 2012:

עלייה בשיווק ישיר לצרכן

מגפת הקורונה הנוכחית מוכיחה את הסכנה הקיימת הנובעת מהמגעים הצמודים בין האוכלוסייה האנושית ושאר עולם החי, והפגיעה של שטחים מעובדים חדשים במגוון הביולוגי הגורמת להקטנת המרחב של השטחים הפתוחים. מכאן ההכרח לעצב את חקלאות העתיד כך שתפגע במינימום בסביבה, בהיותה מדויקת יותר ויעילה בהפעלתה (הקטנת הנזק לסביבה בחומרי פסולת, חומרי הדברה, דשנים וכ"ו), תוך התנהלות במודל של ביו-כלכלה מעגלית (שבה שאריות מוצרי החקלאות ממוחזרים ומשמשים כחומרי מוצא לפעילות החקלאית), ומתאימה את עצמה לשינויי אקלים קיצוניים שסביר שיתגברו בעשור הקרוב.

 אין לי ספק שחקלאות ישראל תתאושש מהמשבר הנוכחי שבעקבות התפרצות וירוס הקורונה, ואני מקווה שהרשות המבצעת תשכיל לפצות ולשקם את אלה שנפגעו מהמגיפה.

הליקויים שהתגלו כבר, ויתגלו בעתיד הקרוב, בכל הקשור להערכות המשק הישראלי והפעלתו בכל הקשור לאספקת מזון נאות לאוכלוסייה המקומית, יצריכו שינויים בממשק הקיים בנושא זה. הנקודות המרכזיות לדעתי שיצריכו חשיבה והערכות חדשה, ויש רבות נוספות, הן הבאות:

ברור לחלוטין, מתוך מה שיוסק מהמשגים והכוננות הלקויה, שהתבטאו כדוגמה במערכת הבריאות, שחייבים להגיע למצב שיסודות קיומיים של מהלך החיים של אזרחי המדינה לא יהיו תלויים באספקה ממדינות אחרות. כמו ברפואה, גם תחום המזון חייב להיות במצב מתמיד של יכולת לספק תמיד את הצרכים הבסיסיים של מזון, כולל תחליפים לאותם מוצרים שכנראה ותמיד יהיו תלויים במקורות חוץ (כמו גרעינים להזנת בעלי חיים ותבואה לאדם). כל הגישות שרווחו לאחרונה על הגברת התלות בייבוא מזון מחו"ל חייבות להשתנות, ולקחת בחשבון שבשעת משבר בינלאומי כל מדינה מתכנסת לטובת עצמה בלבד – גם אם היו לה התחייבויות ארוכות טווח עם מדינות אחרות (ראה: נושא מכונות ההנשמה, תרופות אנטי-ויראליות וכימיקלים לערכות אבחנה). פעילות דומה ננקטה, לפחות בתחום המחקר המדעי, בתקופת משבר המזון בעשור האחרון, שהספיק להישכח על ידי חלק ממקבלי ההחלטות.

ודאי יחול שינוי בהתנהלות והרגלי הצריכה והקנייה של מוצרי מזון, בגלל החשש מצפיפות במרכזי הקנייה ברשתות המזון והסתגלות לדרכי הקנייה המקוונות. מכירת המזון מהחקלאי בשיווק ישיר לצרכן וודאי שתתגבר משמעותית בעקבות כך, והדבר יצריך התארגנות ושינויי חשיבה הן אצל החקלאים והן אצל ארגוני החקלאים, מועצות הייצור ומשרד החקלאות.

השינוי במערכות השיווק של התוצרת החקלאית שציינתי בסעיף לעיל, יצריכו מעורבות של המחקר החקלאי ביצירת כלים ומענה הן מנקודת המבט הארגונית-כלכלית, והן מהבחינה של הצרכים שייווצרו כדי להבטיח את ביטחון המזון (FOOD SAFETY ולא FOOD SECURITY) ויצירת שיטות וכלי אריזה לאחסון מתאים בהתאם לדרכי השיווק הישיר או העקיף שוודאי שישתנו. לדעתי, חקלאות ישראל תישאר בהיקפה הנוכחי מבחינת מספרם היחסי של החקלאים מכלל האוכלוסייה, עקב המגמה להגדיל את היקף הייצור למשק חקלאי משיקולים כלכליים ורווחיות המגדל, הגברת התחרות שתאפשר רק למשקים יעילים ומרוויחים להתקיים, ועקב הצורך לייעל את החיסכון האנרגטי ושמירת הקיימות הסביבתית ובריאות בעלי החיים והאוכלוסייה.

משבר המזון שמתרחש ברמות משתנות כל כמה שנים, ושאחת מסיבותיו היא ההחמרה בעלייה הרציפה בהקצנתם של אירועי אקלים, ימשיך להוות את אחד מהנושאים המרכזיים שיעסיקו את המחקר החקלאי. משבר המזון שלו סיבות נוספות רבות, כמו שינויי הרגלי תזונה (צריכת בשר מוגברת בסין), מידבור עולמי והקטנת שטחי החקלאות הפוריים, ירידה בכמויות המשקעים, הצורך במציאת אלטרנטיבות לכלים העיקריים שהניעו את המהפכה הירוקה (דשנים וחומרי הדברה), יחייבו את החקלאות לפתח טכנולוגיות ושיטות גידול חליפיות והתייעלות מתמדת תוך שמירה על ביטחון בריאות המזון (FOOD SAFETY) וערכו התזונתי. השגת מטרה זו מחייבת השקעות מספיקות במחקר ופיתוח חקלאי יישומי בתחומי הגנטיקה וההשבחה ובקידום האגרי-טק ההנדסי שיספק גם פתרונות בצמצום הצורך במשאבי אנוש לעבודת הייצור החקלאי. כדאי לציין שבעקבות משבר המזון העולמי שהתרחש בשנת 2008, הקצה משרד החקלאות ומשרד האוצר, בתמיכה גבית של שר החקלאות דאז (שלום שמחון) מיזם עתיר מימון בין-תחומי ובין-מוסדי שהניח תשתית למחקר ארוך טווח בנושא זה, והיה למשרד הממשלתי שהשקיע את התקציב הגדול ביותר למחקר בתחום זה (לעומת משרדי איכות הסביבה, התשתיות, הבריאות והמדע). באותו הקשר, הקצה בשנה האחרונה משרד החקלאות תקציב גבוה (קרוב ל-60 מיליון ש"ח) להקמת מרכז לעריכה גנומית של מוצרים חקלאיים חדשניים, שישתמש לפיתןח טכנולוגיות ביולוגיות חדשניות בתחום, ויאפשר למחקר החקלאי הישראלי להיות מוביל דרך עולמי בתחום חשוב זה של חקלאות חדשנית (היה לי הכבוד להיות יו"ר הצוות במדעי שגיבש תכנית זו).

הייתי מייעץ לשר החקלאות שלא להקטין את תקציב המדען הראשי המיועד למחקר תשתיתי-יישומי בחקלאות, הן למוסדות המחקר הממוסדים (כמו מכון וולקני והאוניברסיטאות) והן למחקר האזורי ותחנות הניסוי ומרכזי המחקר שלו בפריפריה (שבה מתקיימת מירב הפעילות היצרנית החקלאית). אפילו משרד האוצר (אגף התקציבים) הידוע בחסכנותו במתן הקצאות תקציביות, שוכנע שהשקעה במו"פ הינה יצירת מנוע צמיחה מצוין, ולכן העדר פגיעה בתקציב המחקר הנוכחי ואפילו הגדלתו, תוך יצירת תשתית מדעית חדשנית בהתמקדות על השגת מטרות יישומיות, הוא צוו השעה. בכך יקודם גם הערך הכלכלי של החקלאות וגם יכולתה של חקלאות ישראל להתמודד בתחרות הגלובלית בתחום זה.

איני רואה שגיאות קרדינליות בתחום המחקר החקלאי שנעשו בזמן כהונתי ואחריה. עם זאת לדעתי יש לחזק את השילוב של פעילות המחקר הבסיסי והיישומי המתקיימים באוניברסיטאות ובמרכזי המחקר (כמו וולקני, מיג"ל, מו"פים אזוריים, שה"ם), לקיים ולהגביר את השת"פ המחקרי הבינלאומי, ולהשקיע במחקר היישומי לטווח ארוך במקביל למחקר קצר טווח שמטרתו העיקרית לתת מענה לבעיות חקלאיות בלתי צפויות שמתעוררות, המצריך כלים מדעיים-מקצועיים.

אבי פרל המדען הראשי במשרד החקלאות בשנים 2012-2019:

חשיבות אסטרטגית לביטחון המזון

משבר הקורונה הינו הזדמנות פז להצגת חקלאות ישראל וחשיבותה האסטרטגית בתחום ביטחון ובטיחות המזון. אקדים ואומר כי ביטחון המזון הישראלי נחלק לשני תחומים שונים:

תחום מוצרי המזון הבסיסיים: כגון, דגנים לצריכת האדם, תירס, אורז, סוכר, שמנים, גרעינים להאבסה לבעלי חיים ועוד מוצרי צריכה בסיסיים.
מגוון מוצרי הצריכה הטריים, פירות ירקות, ביצים, חלב ובשר.

עיקר הבעיה בתחום הראשון. בתחום זה לישראל לא היה ולעולם לא יהיה ביטחון מזון. אנחנו תלויים באופן כמעט מלא ביבוא. גידול הדגנים בעולם בלתי מאוזן לחלוטין. כמאה מדינות ובתוכן ישראל תלויות בכשמונה מדינות בלבד המייצאות דגנים. באם אחת מהמדינות המייצאות תיפגע (משבר אקלים, פגעי טבע, מגפות), תהיה בכך פגיעה משמעותית בהיצע המזון העולמי. כבר ראינו במשבר הנוכחי ובמשברים קודמים כי במציאות משברית הפתגם "עניי עירך קודמים" משחק תפקיד מפתח בקביעת המדינות היצרניות.

     בהסתכלות מו"פית יש חשיבות לבחינת הנושא במספר דרכי פעולה אפשריים:

  • הפנמת המסר כי החקלאות היא תשתית חיונית ואסטרטגית למדינת ישראל. לישראל כמו למדינות רבות בעולם כמעט ואין רזרבות משמעותיות. הדבר יוצר חסר מובנה ביכולת לתת מענה לצרכים התזונתיים של האוכלוסייה בתקופות משבר. ביטחון מזון דורש תכנות אסטרטגי בעל יכולת להתמודד עם משברים. קיים צורך לייצב את אספקת המזון, לייעל את הפעילות החקלאית, לחזק את התחרותיות ולהגיע לייצור תוך פגיעה מינימלית בסביבה ובמחירים ברי השגה.
  • הבנה של המערכת הממשלתית כי לחקלאות ישראל יש ערך אסטרטגי המצדיק את המשך הפיתוח שלה גם אם היא יקרה יותר בהשוואה למחירי הייבוא של התוצרת החקלאית. משבר הקורונה מדגיש צורך זה בצורה ברורה.
  • חיזוק פעולות המו"פ בנושא שימור מלאים והגדלתם. הפחתת פחת ואיבודי מזון במהלך האחסון.

 

חקלאות ישראל במשותף עם התעשייה הביוטכנולוגית החקלאית, תעשיית התשומות החקלאיות, תעשיות חקלאות ההיי-טק ותעשיות המזון יעמדו בעשור הקרוב בפני אתגרים עצומים כגון: הצורך להאכיל אוכלוסייה הולכת וגדלה, בעיות ומחסורים בתחום ביטחון תזונתי מקומי ועולמי, הצורך בפיתוח עמידויות למחלות ומזיקים על מנת שיהיה ניתן להפחית את הצורך בריסוסים, דרישות הצרכנים לתזונה בריאה יותר והצורך לשמר את הסביבה ולנהוג באחריות סביבתית. העשייה החקלאית תמקסם טכנולוגיות חדשניות וחכמות בתחום ניהול המשק, חקלאות מדייקת, עריכה גנומית והנדסה גנטית. העשור הקרוב יעודד פעילויות ויביא למיצוי רחב ומעמיק יותר של היכולת המדעית במוסדות המחקר בישראל בתחומים החקלאיים התומכים בפיתוח מוצרים בעלי פוטנציאל מסחרי בתחומים רבים וחדשים. הטכנולוגיה או הידע המפותח, יהיו חדשניים, ובעלי יכולות להוביל ליצירת קניין רוחני בגינם ואטרקטיביים למגזר העסקי.

אביא מספר מועט של דוגמאות מתחום תוכן של ביטחון ובטיחות מזון: העשור הקרוב יאופיין בפיתוחים חדשניים שיתרמו בכיוונים הבאים לחקלאות ישראל שתהיה מתוחכמת יותר. חדשנית יותר, רווחית יותר ובעלת תרומה משמעותי יותר לתושבי המדינה ולעולם כולו.

  • פיתוח והחדרה לשוק של חומרי טעם וריח. חומרי טעם וריח חדשים ובריאים וטבעיים במקום חומרים כימים סינתטיים כולל לשוק הקוסמטיקה.
  • יישום מערכות גידול מודרניות – בדגש על גידול חומרים פעילים בתאים ומיקרואורגניזמים בפרמנטציה כמזון עתידי בריא מרכיבי בריאות במזון.
  • שימוש במקורות חלבון חילופיים שלא מעולם בעלי חיים. תחליפי חלב פרות.
  • פיתוח אריזות של אספקת תוצרת חקלאית טרייה ללא קירור שיתאימו במצבי קרב, מגפות ומשברים – "מנות קרב טריות".
  • פיתוח ויישום אמצעים בלתי קונבנציונליים לשמירה על מלאי חירום של גרעינים או תפוחי אדמה.
  • תחליפים לחומרים גורמי תחלואה כגון סוכר, נתרן שמנים רוויים.
  • תוספים להגנה, לחיזוק ולריפוי נוגדי חמצון, מפחיתי כולסטרול.
  • תוספים לחיזוק מערכתי ומזונות ייעודיים לשיפור מטבוליזם, אקטיבציה חיובית של מיקרוביום.
  • תזונה אישית מדייקת: מיקרואורגניזמים – ופרמנטציה שלהם – אצות, תאים, חיידקים, פטריות ושמרים, לרבות מיקרואנקפסולציה של מיקרואורגניזמים להגברת ביטחון מזון.
  • אפיון חומרים פעילים בהיבטים רפואיים ותזונתיים; זיהוי ואפיון חומרים חדשים בצמחים לשוק תוספי המזון.
  • זיהוי ואפיון חומרים פעילים וחומרים חדשים בצמחים לאינדיקציות רפואיות.

פיתוח של מוצרים ביולוגים מאורגניזמים ימיים ולצורך שיפור וטיפוח של יצורים ימיים בעלי ערך כלכלי.

כיום ובמיוחד בעתיד – על רקע הקצנת  שינויי האקלים, הצמיחה באוכלוסין, השינויים בדרישת האוכלוסייה למזון איכותי, בריא, המיוצר תוך התחשבות מקסימלית באיכות הסביבה – המחקר החקלאי צריך להמשיך ולעסוק בנושאי ליבה על מנת להבטיח ביטחון ובטיחות מזון.

כיווני המחקר העתידיים צריכים להיגזר מיעדים אלו ובטרם אפרט ביתר עומק את כיוונם חשוב לציין כי ההצלחה בהשגת יעדים אלו תתרחש אך ורק באם המחקר יאורגן וינוהל בצורה של קבוצות גדולות בעלות תחומי עיסוק מולטידיסציפלינריים, בסינרגיזם מלא עם שותפי מחקר מהאקדמיה, מופ"ים אזוריים, שירות ההדרכה והמקצוע, מגדלים ובמיוחד חברות פרטיות בסקטור החקלאי.

ביטחון מזון חייב להישען בצורה ברורה על ארבעה עמודים תומכים:

נגישות (ACCESS)– היכולת של מדינה לייצר את המזון של עצמה, ולאזרחיה לרכוש אותו במחיר סביר.

זמינות (AVAILABILITY)– היכולת של מדינה להבטיח אספקת מזון תוך שימור ואחסון מוצרי יסוד שאינם מיוצרים במדינה ממגוון סיבות (במקרה של ישראל בעיקר מזונות בסיסיים לאדם ולמשק החי) כגון תירס, אורז, סויה, גרעינים ועוד.

איכות ובטיחות המזון (FOOD QUALITY)– מבחינה תזונתית, בריאותית, תברואתית וסביבתית.

יציבות (STABILITY)– אבטחת מזון זמין ואיכותי לאורך ציר הזמן.

בניית תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח לניהול המו"פ היישומי במשרד החקלאות:

  • חיזוק והרחבת פעילות המו"פ תוך הגדלת תקציבי המחקרים והכנסת שינויים מרחיקי לכת במבנה ותהליך השיפוט המדעי, הבקרה המדעית וקבלת ההחלטות במשרד המדען הראשי. יצירת מערכת חדשנית החותרת למצוינות ותחרותיות.
  • התמקדות ותיעדוף מחקרים מולטידיסיפלינריים, לתקופה של חמש שנים בעלי אבני דרך ברורים להשגה בכול שנה.
  • התמקדות ותיעדוף מחקרים מולטידיסיפלינריים, לתקופה של חמש שנים בעלי אבני דרך ברורים להשגה בכול שנה.
  • איחוד מקצועי של מינהל המחקר החקלאי ושירות ההדרכה והמקצוע.
  • איחוד תפקידי המדען הראשי וראש מינהל המחקר החקלאי.

 

הטעות היחידה שאני יכול להעלות על הדעת היא בחוסרים תקציביים שאילו היו ניתנים, המו"פ החקלאי היה פורח וממריא לגבהים משמעותיים יותר בהשוואה למקומנו היום. למדינת ישראל מערכת מחקרית בתחומי החקלאות היישומית וההייטקית מהמובילות ובעולם. המחקר החקלאי ענף, מקורי, חדשני ופורץ גבולות. ישראל נהנית ממושג שאני מכנה: "יתרון הקוטן", אנו מדינה קטנה ולכן מתאפשר קשר הדוק בין ארבעה עמודי התווך עליו נשען המו"פ החקלאי: חוקרים במוסדות המחקר השונים, מדריכי משרד החקלאות, חקלאים צמאי ידע וחדשנות וחברות בתחומי החקלאות והמזון. האינטראקציה והסינרגיזם הבלתי אמצעי בין ארבעת מרכיבים אילו הביא וימשיך להביא למחקרים פורצי דרך וישומם המיידי בקרב החקלאים בארץ ובעולם.

 

חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

"החקלאים נכשלו עשרות בשנים ביכולת שלהם ליצור גופים משותפים שיתמודדו עם השוק, זה כישלון נוראי שמשלמים עליו מחירים כבדים; בניתוח היסטורי זו בעיטה של החקלאים, חוסר אמון מול כל דבר משותף" "היום החקלאים הם
8 דק' קריאה
הבעיה של ערי הפיתוח היא תעסוקתית  ולא טריטוריאלית.  הטלת האשמה במצבן של עיירות הפיתוח על המועצות האזוריות, היא פוליטיקה קטנה של הנהגה לא מוצלחת. החטא העיקרי של הקיבוצים כלפי ערי הפיתוח ויישובי העולים מצוי
3 דק' קריאה
בצריף רובנשטיין מחוץ לחצר המשק בעין השופט, הוקם בשנות הארבעים מפעל לייצור חומרי נפץ עבור  "ההגנה". היו במפעל שתי סכנות:  האחת – עבדו בו עם כספית רועמת,  והשנייה – פחד מהבריטים שיגלו במה עוסקים
5 דק' קריאה
בשנת 1920, תרפ"א, בין ראש השנה ליום כיפור, התיישבה קבוצה של 46  צעירים וצעירות מתנועת השומר הצעיר, על רכס מערבית לכנרת,  וקראה למקום ביתניה עילית. באפריל 1921 עזבו מי שנותרו מחברי הקבוצה את ההר
13 דק' קריאה
נתן איכר, בן תשע עשרה  שנים,  איבד  את עצמו לדעת  ביום ה' כסלו תרפ'א. כתוב על המצבה בבית הקברות בכנרת אותה עיצב אריה אלוואיל הצייר, ראש  קבוצת ביתניה  עילית. את הטקסט מלווים ציורים,  ברקים
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן