יבול שיא
הרפת והחלב
פגיגה של תרפיס סחלב

תמונת מצב של המזיקים במטעי האבוקדו בישראל

9 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מבוא

בשנות החמישים החל גידול המסחרי הנרחב של האבוקדו בישראל, באותן שנים מספר מיני מזיקים המשמעותיים היה קטן ופגיעתם מוגבלת (1). במהלך הזמן אמצו מיני מזיקים חדשים את מרחב האבוקדו החדש, חלקם, מינים מקומיים או מינים פולשים שהתבססו באזור שנים קודם, וכמעט כולם (למעט אקרית האבוקדו Oligonychus perseae)(2) הם מינים פוליפאגיים. כבר משנותיו הראשונות של הגידול המסחרי, הפנימו מנהלי הענף את חשיבות של הקפדה על מימשק ידידותי לסביבה, והם חברו לשותפות מיקצועית אמיצה עם פרופ' אליהו סבירסקי ז"ל, (מנהל המחלקה לאנטומולוגיה במינהל המחקר החקלאי משך שנים רבות וחתן פרס ישראל לחקלאות).

שותפות זו, היא שדחפה למחקר נמרץ והקפדה על מערכת חופשית, ככל שניתן, מתכשירים סינטטיים בלתי בררניים, והיא זו שאפשרה את השמירה על יציבות והמשכיות המערכת האקולוגית הידידותית המתקיימת במטע האבוקדו (3). מאז ועד היום ההתמודדות עם מזיקי אבוקדו מתבצעת  בגישה של הדברה משולבת, נטולת תכשירי הדברה חריפים.  המימשק הידידותי הוא אחד מהאמצעים  המסייעים למגדל האבוקדו הישראלי לשווק פרי שאומנם אינו נחשב אורגני (על פי התקן) אך הוא למעשה כמעט כזה בכל הקשור לשימוש בקוטלי מזיקים.

מטע האבוקדו בישראל הוא בית גידול לכמאה מינים של פרוקי רגלים צמחוניים (1). רוב המינים אינם גורמים לנזק של ממש, חלקם אינו משגשג על האבוקדו כפונדקאי, ואחרים, בעיקר מיני כנימות מגן מרוסנים ביעילות ע"י אויביהם הטבעיים. ההימנעות הקפדנית של הענף משימוש בתכשירים חריפים, ואופי "היערני" של מטע האבוקדו מעודדת קבוצות שונות של אויבים טבעיים שתורמתם רבה לשמירה על צפיפות נמוכה של המזיקים. עם זאת, כמה מהמינים, מתפרצים לעיתים ועלולים לגרום לפגיעה כלכלית משמעותית ללא תגובה מתאימה.

המאמר מתמקד בחלק מהמזיקים החשובים כיום ומינים חדשים חשובים יותר או פחות שהתאקלמו במטעי האבוקדו.

2. המזיקים הנסקרים

בטבלה 1 מוצגים 11 מיני המזיקים הנסקרים במסגרת זו. אלה שאינם נזכרים "יזכו" לתשומת הלב בהזדמנות קרובה אחרת. חשוב להדגיש שכמה מהמזיקים הפחות חשובים היוו בעבר איום ממשי על הענף,  ואחרים כמו יקרונית התאנה, עלולים להפוך אלימים יותר כלפי עצי האבוקדו.

טבלה 1.  מזיקים מרכזים באבוקדו בישראל, מוצאם, חשיבותם והזנים הרגישים להם.

מין המזיקמוצא או שנת הגילוי בישראלחשיבות יחסית נכון לשנים האחרונותזני אבוקדו רגישים
תריפס סורי  Retithrips syriacusמקומינמוכהחורשים
מודד האבוקדו Boarmia selenariaמקומירבה מאודהאס ודומיו
עש קליפת ההדר Cryptoblabes gnidiellaמקומירבההאס ודומיו
תריפס השמש Heliothrips haemorrhoidalisפולש ותיקבינוניתגליל, אטינגר
מגנית אדומה מצוייה  Aonidiella aurantiiפולש ותיקנמוכהארד
יקרונית התאנה Batocera rufomaculata1947נמוכהלביא, זריעים: 17, 117, פרצ'יילד.
מגנית אדומה מזרחית Aonidiella orientalis1982רבה מאוד (באזור סובב כנרת)פינקרון, ארד, ריד
תריפס הסחלב- Chaetanaphothrips orchidii1992רבה מאודגליל, אטינגר, ארדיט, ארד, TX, פורטה
חיפושית האמברוזיה של האבוקדו Euwallacea fornicatus2000רבה מאודהאס, לביא נאור
קמחית הפפאיה  Paracoccus marginatus2015בינוניתהאס ואטינגר
איצריית סיישל  Icerya seychellarum 2017רבה מאודכל הזנים

3.  מודד האבוקדו, עש קליפת ההדר

מיני עשים אלההם מזיקים וותיקים ונפוצים של האבוקדו בישראל (1). מודד האבוקדו (ולהלן המודד) מופיע כבר באביב (אפריל) (תמונה 1). הזחלים ניזונים על העלווה הצעירה אך מעדיפים את החנטים והפרי הצעיר. כאשר קליפת הפרי מתקשה העלווה היא המזון העיקרי. כימות הפגיעה אינו פשוט  היות וחנטים רבים נושרים כתוצאה מכרסום הזחלים. זחלי עש קליפת ההדר (ולהלן עש הקליפה) (תמונה 2) ניכרים מראשית הקיץ כאשר הפירות כבר מפותחים,  נקודת התורפה היא המגע בין שני פירות ושם נגרמת הפגיעה הקשה. הנזק לפרי שמחולל עש הקליפה שטחי ואינו כולל את ציפת הפרי, בעוד שפעילות זחלי המודד מתאפיינת בכרסום עמוק של הקליפה וציפת הפרי. ריסון אוכלוסיית שני המינים מתבצעת ביעילות באמצעות תכשירי Bt (בצילוס טוריגנסיס).

מודד האבוקדו
מודד האבוקדו

תמונה 1. מודד האבוקדו (צילום יונתן מעוז)

תמונה 2. עש קליפת ההדר (צילום יונתן מעוז)

4.  תריפסים

בישראל שלושה מיני תריפסים המזיקים לאבוקדו: תריפס סחלב, תריפס שמש ותריפס סורי (1).  השניים הראשונים פעילים בחודשי הקיץ והאחרון פעיל בסתיו. התריפסים ניזונים ע"י פציעת הרקמה של קליפת הפרי והזנה על נוזלי התאים. בעקבות הפגיעה הקליפה מאבדת את צבעה הירוק והופכת חומה במקרה של תריפס סחלב והשמש (תמונות 3,4) או כסופה במקרה של תריפס סורי. מבין התריפסים את עיקר הנזק לפירות אבוקדו בישראל גורם תריפס הסחלב. הוא מתרכז בנקודות המגע בין פירות או בין פרי לעלה. בזנים אטינגר וארדיט המתאפיינים בעלי גביע ארוכים הוא מתפתח גם תחתם וגורם נזק בצורת כוכב.

תרפיס סחלב
תרפיס סחלב

תמונה 3. תריפס סחלב (צילום מנס ויסוקי)

פגיגה של תרפיס סחלב
פגיעה של תרפיס סחלב

תמונה 4. פגיעה של תריפס סחלב (צילום יונתן מעוז)

5.  כנימות מגן

במטעי האבוקדו בישראל ידועים כ-27 מינים המשתייכים לעל-משפחה זו (1),(4), מבין המינים המזיקים לאבוקדו יש ותיקים וחדשים. על-משפחה זו מיוצגת במטע האבוקדו בישראל במינים רבים, כ-27. מבין המינים המזיקים לאבוקדו יש ותיקים וחדשים. בימים אלה מתנהל מחקר בראשותה של ד"ר ליאורה שאלתיאל הבוחן ביסודיות של אוכלוסיית כנימות המגן בענף ופעילות האויבים הטבעיים מקבוצות שונות.

מגינית אדומה מצוייה ומגינית אדומה מזרחית – מינים אלה (בדגש על המגנית האדומה המזרחית, תמונה 5) הם מזיקים קשים במטעי האבוקדו באזור צמח. יש לשער שהטמפרטורות הגבוהות של הקיץ בעמק הירדן משבשות את פעילות הצרעות הטפיליות המרסנות את אוכלוסיותיהן.

כיוון שהאויבים הטבעיים של כנימות אלו אינם יעילים דיים,  נדרש לעיתים טיפול בקוטל מזיקים בכדי להדביר את הכנימה.

כנימה אדומה מזרחית
כנימה אדומה מזרחית

תמונה 5. כנימה אדומה מזרחית (צילום יונתן יזהר)  

כנימות מגן "חדשות"

בשנים האחרונות נרשמה הופעה מדאיגה של שני מיני כנימות מגן במטעי אבוקדו ברחבי הארץ: קמחית הפפאיה Paracoccus marginatus ואיצריית סיישל Icerya seychellarum. מינים אלו הופצו בעולם זה מכבר, והם מינים פולשים שהתבססו בישראל ללא האויבים הטבעיים הספציפיים שלהם, שני המינים הם רב-פונדקאים עם התאמה למיני עצים מסוימים. שניהם מעמידים מספר דורות בשנה, ובשל כך קצב התרבותם מהיר. הנזק הנגרם על ידם ניכר בפייחת רבה הנוצרת בעקבות הפרשת טל הדבש. קמחית הפפאיה גם גורמת לעיוותי צימוח באבוקדו ובפונדקאים צמחיים אחרים. הן מתפשטות בקלות באמצעות הזחלנים הנישאים ברוח, הצמדות לכלים חקלאיים, ואף באמצעות ציפורים. 

קימחית הפפאיה – מוצאה במקסיקו, ומשם היא הועברה לאזורים טרופיים וסובטרופיים אחרים (5). נרשמה לראשונה בישראל 2015 במטעי פפאיה בחוף כרמל. בשנים שלאחר גילויה היא התפשטה לגליל המערבי ובשנת 2017 היא הועברה למטעי פפאיה בערבה עם שתילי פפאיה נגועים. ב-2020 היא התגלתה גם בחממות פפאיה באזור עוטף עזה.  כיום קמחית הפפאיה (תמונה 6) בישראל מכסה את כל שטח הגליל המערבי, אזור עכו וחוף כרמל. כמו כל מיני הקמחיות המזיקות בארץ היא רב פונדקאית, צמחי הפפאיה רגישים לה במיוחד. בגליל המערבי ואזור עכו היא פגעה (מלבד בפפאיה) בשורה ארוכה של צמחי נוי, לכמה מהם היא הסבה נזק קשה (כמו היביסקוס ופלומריה). בגליל המערבי היא הופיעה במטעי האבוקדו, פגיעתה באבוקדו ניכרת בהתיישבות בקודקודי הצימוח וגורמת לעיוותים וניוון של הצימוח החדש (תמונה 7) (הנזק דומה לפגיעה מריסוס בקוטלי עשבים מקבוצת ה-(2-4-D. ההתאמה המהירה שלה לאבוקדו, והנזק, אם כי היה מוגבל בהיקפו, מהווה תופעה חדשה. קמחית הפפאיה הודברה באופן יעיל ביותר באמצעות אקלום צרעות טפיליות במקומות אחרים בעולם. בשנת 2018 אוקלמה בישראל (על ידי פרופ' צביקה מנדל וד"ר אלכס פרוסטוב) הצרעה הטפילית Acerophagous papayae הצרעה התאקלמה במהירת, תחילה בחממות הפפאיה בגליל המערבי. מאז לא נצפה פגיעה קימחית פפאיה בעצי אבוקדו ועצים אחרים. נראה שהצרעה היא אויב טבעי יעיל של הקימחית.

קימחית פפאיה
קימחית פפאיה

תמונה 6. קימחית פפאיה (צילום אלכס פרוסטוב)

נזק של קימחית פפאיה על אבוקדו
נזק של קימחית פפאיה על אבוקדו

תמונה 7. נזק של קימחית פפאיה על אבוקדו (צילום אלכס פרוסטוב)

איצריית סיישל  (תמונות 8, 9) מוצאה מדרום מזרח אסיה, היא קבלה את שמה כיוון שתוארה מצמחי נוי מהאי סיישל (6). ככל הנראה כנימה חדרה לישראל ממצרים שם היא מוכרת משנות השישים של המאה ה- 20. אצריית סיישל דומה בהופעתה לאיצריית הדרים וגם היא רב פונדקאית.

היא נפוצה באזורים רבים בעולם כולל מערב אירופה אך לא בצפון אמריקה. הפונדקאים הנחשבים לרגישים במיוחד במקומות אחרים הם הדרים וגויבה. הכנימה נמצאה לראשונה בישראל בנגב המערבי ב-2017 במטע אבוקדו, מוקדי ההתפרצות שלה לווו בהפרשות טל דבש חזקות ופייחת קשה. במקביל נצפתה גם על מספר צמחי נוי, כמו ננדינה. הכנימה התפשטה במהירות צפונה, ב-2018 כבר נצפתה במטעי אבוקדו באזור גבעת ברנר, ולאחרונה גם במטעי אפרסמון במטולה. אין לה אויבים טבעיים יעילים מוכרים. בישראל האויב הטבעי העיקרי שמגיב לנוכחותה היא המושית רודליה קרדינאליס Rodolia cardinalis. נראה שעל אף שהמושית טורפת ומתפתחת על איצריית סיישל  היא אינה יעילה מספיק על מנת להפחית את האוכלוסיית הכנימה באופן משמעותי.

איצריית סיישל
איצריית סיישל

תמונה 8. איצריית סיישל (צילום אלכס פרוסטוב)

איציירת סיישל עלה אבוקדו
איציירת סיישל עלה אבוקדו – המזיקים במטעי האבוקדו בישראל

תמונה 9. דרגות שונות של איצרית סיישל על עלה אבוקדו (צילום אלכס פרוסטוב)

6. חיפושיות נוברות עצה 

במסגרת זו מדווחים שני מינים פולש ותיק, נובר התאנה Batocera rufomaculata  ופולש חדש חיפושית האמברוזיה של האבוקדו Euwallacea fornicates

נובר התאנה:  או בשמה הנפוץ יקרונית התאנה, היא מין פולש שהתבסס בישראל החל מאמצע שנות הארבעים של המאה ה-20. אזור התפוצה הטבעי של יקרונית זו הוא ככל הנראה בתת היבשת ההודית, מקורה של האוכלוסייה הישראלית כנראה בסרילנקה (1). בתת היבשת ההודית היקרונית מתפתחת בהצלחה על מיני עצים רבים ומוכרת כמזיק של תות, מנגו וגואיבה. בוגרים פעילים בעונה החמה, ונמשכים במיוחד לעצים לאחר גיזום. ההטלה, כמו במיני יקרוניות אחרים, היא בסדקי קליפה על הגזע והענפים. זחלי נובר התאנה נהנים מאיכות מזון גבוהה, ומשך התפתחותם קצר יחסית, ונמשך בישראל 4-5 חודשים. זו הסיבה שקריסת עצי תאנה מאוכלסים, מתרחשת מהר. היקרונית מקימה בישראל דור אחד בשנה. נובר התאנה הוא רב פונדקאי. התאנה היא הרגישה ביותר. באוגוסט ובספטמבר 2020 התגלו זחלי יקרוניות בעצי מטע מנגו ואבוקדו בעמק הירדן. זחלים אלו התאפיינו בחדירה לענפי שלד צדדיים, ככל הנראה ענפים הפגועים מחיפושית האמברוזיה באבוקדו ומבוטריוספריה במנגו הם מצע נוח להתפתחות. מיני עצים אחרים שנחלשו כמו דולב מתאכלסים בקלות. באוקטובר 2020 נצפתה נגיעות גבוהה של זחלי יקרונית בעצי אבוקדו שלא הציגו סימני חולשה. הנגיעות התבטאה בהפרשה רבה של פרסיטול, נסורת, לעיתים משטח נסורת על הקרקע, ובמקביל שינוי צבע קליפת הגזע לשחור-חום. חשיפת הזחלים (תמונה 10) הצביע על כך שהזחלים באבוקדו לא חודרים לעומק העצה אלא מתפתחים בסות. דפוס הנבירה נראה כחיגור סביב הגזע (תמונה 11). בחלקה המדוברת המגדל ביצע סניטציה וחילץ כ-55 זחלים מכ-50 עצים שחוגרו והיוו כ-10% מעומד החלקה. מקרים נוספים של חיגור עצי אבוקדו ומנגו ע"י יקרוניות תועדו גם בדרום הגולן.

זחלי יקרונית
זחלי יקרונית – המזיקים במטעי האבוקדו בישראל

תמונה 10. זחלי יקרונית שהוצאו מתוך גזעים של עצי אבוקדו (צילום צביקה מנדל)

נבירת יקרונית יוצרת חיגור לרוחב הגזע של עץ האבוקדו
נבירת יקרונית יוצרת חיגור לרוחב הגזע של עץ האבוקדו – המזיקים במטעי האבוקדו בישראל

תמונה 11. נבירת יקרונית יוצרת חיגור לרוחב הגזע של עץ האבוקדו (צילום צביקה מנדל)

חיפושית האמברוזיה של האבוקדו Euwallacea fornicatus   (תמונה 12) מין זה מתפתח במספר עצום של מיני עצים. החיפושית התגלתה בישראל ב-2009 ועד 2016 היא התבססה בכל שטחי האבוקדו בישראל (7). החיפושית נוברת מחילות בעצה, וזורעת את המחילה בפטריות סמביוטיות ספציפיות למין זה. החיפושית וזחליה ניזונים על הפטריות. התסמין הבולט ביותר של התקפת החיפושית על עצי אבוקדו הוא הפרשת סוכרים לבנה בנקודת החדירה של החיפושית (תמונה 13). עם זאת, נקודות התקיפה באבוקדו אינן מסתימות תמיד באיכלוס מוצלח. הנזק הקשה נגרם לענפים דקים יחסית שבבסיסם מתרחב אכלוס מוצלח הגלריות של החיפושית והפטריות שהן  גורמות מערכת המים של הענף להתייבשותו.

החיפושית גורמת נזק ישיר ליבול בכך שהיא מיבשת ענפים נושאי פרי אך גם נזק עקיף ופגיעה ביבול פוטנציאלי כיוון שהיא פוגעת גם בענפים חדשים שהיו אמורים לשאת פרי בעונה הבאה. הזן העיקרי שנפגע מהחיפושית הוא "האס" עם זאת, גם זנים אחרים נתקפים במיוחד כאשר מתקיימת אוכלוסייה  גדולה במטע. הגיחה ותעופה של החיפושית מתרחשת כל העונה החמה, הגיחה מתגברת באביב ופעם נוספת לקראת הסתיו. לחיפושית אין אויבים טבעיים בעלי משמעות, הדברתה במטע באמצעות קוטלי חרקים או פטריות, או באמצעות מלכודות אינה יעילה מספיק (8),(9). המימשק המתאים במטעי אבוקדו מתבסס על סניטציה יסודית של ענפים הפגועים.

חיפושית האמברוזה
חיפושית האמברוזה 1

תמונה 12. חיפושית האמברוזיה (צילום אלכס פרוסטוב)

מאפייני פגיעה של אמברוזיה חיצוניים ופנימיים
מאפייני פגיעה של אמברוזיה חיצוניים ופנימיים

תמונה 13. מאפייני פגיעה של אמברוזיה, חיצוניים ופנימיים (צילום אלכס פרוסטוב)

סיכום

התמודדות עם מזיקים במטעי האבוקדו בישראל הסתמכה לאורך כל שנות הגידול על כלים ידידותיים לסביבה, כמו אקלום ופיזורי תגבור של אויבים טבעיים, תכשירים ממקור ביולוגי  ושמנים. ממשק הדברה זהיר הוא המאפשר לשמור על המאזן האקולוגי במטעים ומנע התפרצויות מזיקים קשות. בשנים האחרונות השתנתה תמונת המזיקים באבוקדו כאשר מינים חדשים חדרו לארץ והתבססו באבוקדו ומינים וותיקים מגידולים שונים הסתגלו גם לאבוקדו. למרות האתגרים שמזמנים אותם מזיקים ראוי שלא להתפתות ולעשות שימוש בתכשירים סינטטיים, אלא להמשיך ולהתמיד באותה דרך שהותוותה מתחילת גידול האבוקדו על מנת לשמור על היציבות והבריאות האקולוגית במטע האבוקדו. יש צורך בהרחבת תשתית ידע ופיתוח של דרכי התמודדות עם מזיקים כך שההשפעה על הסביבה תהיה מינימאלית.   

*תודות לפרופ' צביקה מנדל על העצות והדיון בנושאי המאמר.

ספרות מצוטטת

  1. סבירסקי, א., ויסוקי, מ. ויזהר, י. 2002.  מזיקי עצי פרי הסובטרופיים בישראל. מועצת הפירות. תל אביב.
  2. פלבסקי, א. גל, ש. מעוז, י. ברקלי, מ. ארגוב, י. זילברשטיין, מ. נוי, מ. יזהר, י. אברהמס, י. 2006. הדברה ביוגלוגית של אקרית האבוקדו Oligonychus perseae בישראל. אלון הנוטע. כרך 60: 28-31.
  3. Swirski E., Wysoki M. & Izhar Y. 1988: Integrated Pest Management in the avocado orchards of Israel. Journal of applied agricultural research. 3: 1-7.
  4. Gerson, U. & Zor, Y.1973 The armoured scale insects (Homoptera: Diaspididae) of avocado trees in Israel. Journal of Natural History 7: 513-533. 
  5. Mani M, Shivaraju C, Shylesha AN. Paracoccus marginatus, an invasive mealybug of papaya and its biological control: An Overview. Journal of Biological Control. 2012;26:201-216
  6. Hill, M.G., Newbery, D.M., 1980. The distribution and abundance of the coccid Icerya seychellarum Westw. on Aldabra atoll. Ecological Entomology 5, 115–122.
  7. Mendel Z., Protasov A., Dori-Bachash M., Maoz Y., Margalit O., Palevsky E., Maymon,M., Elazar M., Golan O. & Freeman S. 2016: Background and current situation about the ambrosia beetle and its fungal symbionts in avocado plantation in Israel. – Alon HaNotea 71: 32-37
  8. Byers, J. A., Y. Maoz, D. Wakarchuk, D. Fefer, and A. Levi Zada. 2018. Inhibitory effects of semiochemicals on the attraction of an ambrosia beetle Euwallacea n r. fornicatus to Quercivorol. Journal of Chemical Ecology. 44: 565–575.
  9. Byers JA, Maoz Y, Levi-Zada A. 2017. Attraction of the Euwallacea sp. near fornicatus (Coleoptera: Curculionidae) to quercivorol and to infestations in avocado. Journal of Economic Entomology 110(4):1512-1517

כותב המאמר: המזיקים במטעי האבוקדו בישראל: ד"ר יונתן מעוז

לכל כתבות יבול שיא לחצו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

סיוע במזון יבש למשפחות נפגעי אסון מירון: רק הוצאנו קול קורא ומיד התייצבו חברים, קיבוצים, מפעלים וארגונים לסייע בכמויות מזון יבש בעל כשרות בד"צ (זה לא היה פשוט), שנאסף במחסן בחממת עין שמר. משם
3 דק' קריאה
סיפורן של ארבע נשים לא יהודיות, מקנדה, שוויץ, ניו זילנד והולנד, שהתגלגלו ארצה לקיבוץ הקימו משפחה והן כאן. ארבעתן בחרו לא להתגייר רות המואבייה, עזבה את מולדתה והלכה אחרי נעמי לארץ יהודה. קיבלה עליה את
8 דק' קריאה
רימון ארצי, מ"חוות אלאדין" בכפר רות ועזאם נאצר, מכפר צפא, מזמינים לפעילויות לחג שבועות "בעקבות שבעת המינים". כבר כמעט שלושים שנים הם עובדים יחד בהרמוניה מעוררת השראה – דוגמא ומופת שאפשר גם אחרת. הפעילות
7 דק' קריאה
שלום, קוראים לי תמר ואני בת נהלל. השנה חוגגים יום הולדת 100 למושב שלי והמון כתבות עוסקות במה שהיה כאן בימים הראשונים. בכתבה הזאת, אני מביאה לכם את סיפורו של נהלל מזווית קצת שונה,
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן