יבול שיא
הרפת והחלב
הפטריות שגורמות לעצים לגדול

הפטריות שגורמות לעצים לגדול

3 דק' קריאה

שיתוף:

חוקרים ישראלים שרוצים לעזור לעצי האורן המקומיים לשגשג גילו שדרך טובה לעשות זאת היא להדביק אותם בפטריות מאכל

בשנים האחרונות תופעת ליקוט הפטריות הולכת וגדלה כמו הפטריות עצמן אחרי הגשם. קל למצוא ברשתות החברתיות קבוצות שמאגדות מלקטים, להצטרף לסיורי ליקוט בהדרכת מומחים לתחום או לעיין באחד ממדריכי הפטריות המדוקדקים שזמינים לכל דורש. עם זאת, יתרונותיהן של פטריות המאכל לא מוגבלים רק לבני האדם: במחקר ישראלי חדש נמצא שהדבקה בפטריות מאכל מסוימות מועילה גם לעצים, ומאפשרת להם לגדול מהר יותר.

המחקר החדש נערך בשיתוף פעולה של חוקרים מקק"ל וממיג"ל – מכון למחקר מדעי יישומי בגליל, והוא פורסם בכתב העת "יער" של קק"ל. החוקרים התמקדו בפטריות מאכל מיקוריטיות – כלומר, כאלה שמקיימות קשרי תועלת הדדית עם שורשיהם של עצים. "קק"ל מנסה מאוד לעודד את תופעת יערות המאכל, ורוצה ליצור יערות עם פטריות מאכל מיקוריטיות שמעניינות לאיסוף", אומר ד"ר עפר דנאי, מנהל תחום פטריות וכמהין במיג"ל, מכותבי המחקר החדש.

"מינים מסוימים של אורנים, ובעיקר אורן הצנובר, לא שורדים באדמות גירניות, שהן סוג הקרקע הנפוץ בישראל", אומר דנאי. "לכן נעשים כיום ניסיונות 'לעזור' לאורן הצנובר להתמודד עם הקשיים, כדי להגדיל את חלקו בחורשות האורנים על ידי הדבקתו בפטריות המיקוריזה, בעיקר משום שהוא רגיש פחות למזיק תהלוכן האורן – זחל שפוגע בעץ ושעלול לגרום לבעיות רפואיות אצל בני אדם שנחשפים אליו".

מעבר לכך, הגדלת כמות פטריות בקרקע עשויה לסייע במאבק במשבר האקלים. "על פי מחקריו של ד"ר תמיר קליין ממכון ויצמן, פטריות המיקוריזה מצמצמות את אובדן הפחמן שמקובע בקרקע ומפחיתות את כמויות הפחמן הדו-חמצני שנפלט לאטמוספרה", אומר דנאי.

החוקרים הדביקו כ-120 נבטים של עצים מהמינים אורן הצנובר, אורן ברוטיה ואורן ירושלים בנבגי אורנייה סיבית (Suillus collinitus) ונטופה ערבה (Lactarius deliciosus), שני מיני פטריות מאכל שחביבות במיוחד על מלקטים. הם בדקו כיצד ההדבקה בפטריות משפיעה על העצים במשתלה, שם הם צומחים ומתפתחים במשך השנה עד שנתיים הראשונות לחייהם, לפני שהם מועברים לשתילה בשטח.

"מצאנו שכבר בשלב המשתלה, העצים שהודבקו בפטריות מיקוריזה התפתחו טוב יותר מאשר העצים מקבוצת הביקורת, שלא הודבקו בפטריות", אומר דנאי. על פי המחקר, העצים הצעירים משלושת מיני האורן שהודבקו בפטריות היו גבוהים יותר וקוטר הגזע שלהם היה רחב יותר. ההשפעה הגדולה ביותר נמצאה בעצים הנגועים בפטריות מהמין אורן ירושלים, שהיו גדולים יותר ב-180 אחוז מהשתילים שלא הודבקו.

שיתוף פעולה עם יתרונות

מדוע עצים שנגועים בפטרייה צומחים טוב יותר? על פי המחקר, הדבר נעוץ בסימביוזה, שיתוף הפעולה שהשניים מקיימים אלה עם אלה. הפטרייה, שעוטפת בצפיפות את שורשי העץ, מסייעת לו בהובלת מים מהקרקע, והיא מעבירה לו חומרי הזנה שונים שחיוניים להתפתחותו (בראשם זרחן, וכן ברזל ומגנזיום). גם הפטרייה, מצידה, מרוויחה מהקשר עם הצמח, והיא סופגת ממנו חומרי הזנה הדרושים לה ושבאמצעותם היא יכולה לבנות את גופה – ובעיקר סוכרים, שאותם העץ מייצר בתהליך הפוטוסינתזה.

בשיטת הייעור הנוכחית, הדבקת שורשי העצים בפטריות מתרחשת באופן טבעי, עקב הימצאותן של מיני פטריות שונים בקרקע. למעשה, הדבר התרחש גם במחקר החדש: החוקרים גילו שרבים מהעצים שהשתייכו לקבוצת הביקורת, שלא הודבקו בפטרייה – נדבקו אף הם באורנייה כשהם הועברו מהמשתלה ליער ברעם שבגליל העליון. לדברי דנאי, כדאי לזהות בשיטות מולקולריות אילו פטריות מיקוריזה קיימות בקרקע ולבחור את מיני העצים שיכולים "לארח" אותן – כדי להבטיח התפתחות מהירה והישרדות של עצי היער. "כך יתאפשר שימור הפטריות, שחלקן יכולות לשמש למאכל ושחלקן אף נמצאות בסכנת הכחדה".

יש לציין שלמרות האפשרות שהעצים יידבקו בפטריות באופן "טבעי", לדברי דנאי, יש תועלת בהדבקת הנבטים כבר בעודם במשתלה. "אנחנו צופים שעצים מודבקים יגיעו לגודל שיאפשר להם להתחיל ולהניב גופי ריבוי של פטריות המיקוריזה הנאכלות במועד מוקדם יותר מהמצב כיום", הוא אומר.

לשמור על עצמנו – ועל הפטריות

מעבר להנאה מהטיול ומטעמן הערב לחיך של הפטריות, לליקוט פטריות ואכילתן יש גם יתרונות בריאותיים: פטריות עשירות בשלל רכיבים מזינים, ביניהם ויטמינים מקבוצת B, נוגדי חמצון ואשלגן. עם זאת, בליקוט לא נכון, הן עלולות להיות מסוכנות. "מדי שנה יש דיווחים על הרעלות שנגרמות עקב איסוף וזיהוי לא נכונים של פטריות, שעלולות אף לגרום למוות", אומר דנאי. הוא מדגיש את חשיבות הזהירות והקפדנות בעת הליקוט. "מי שמלקט פטריות צריך להכיר באופן מוחלט את הפטרייה שהוא קוטף ולהיות בטוח בזיהוי שלה, אין כללי אצבע בנושא, אם יש ספק אסור בשום אופן לקטוף ולאכול את הפטרייה. על מי שלא מכירים מספיק את הפטריות לצאת לליקוט עם מדריכים מוסמכים בלבד".

נקודה חשובה אחרת היא הצורך להימנע מליקוט כמות גדולה מדי של פטריות, שעלול לפגוע ביכולתן להשתקם. "צריך ללקט בצורה מידתית, בכמויות קטנות, כדי שהפטריות יוכלו להמשיך לגדול ולהפיץ את עצמן", אומר דנאי. "אני מקבל לפעמים צילומים של אנשים שחוזרים מליקוט עם דליים מלאים בפטריות ומשאירים אחריהם קרקע חשופה, זה מצב שגוי ובעייתי".

שמירה על פטריות המאכל המיקוריטיות שצומחות ביערות חשובה במיוחד בימינו. "יש בשנים האחרונות ירידה בכמות ובמיני הפטריות האלו בטבע בגלל סיבות שונות, ביניהן ליקוט יתר ומשבר האקלים", אומר דנאי. "חשוב לשמור על המגוון הביולוגי של הפטריות – לטובת בריאות היער והישרדותו", הוא מסכם.

הכתבה "הפטריות שגורמות לעצים לגדול" הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
תמונה: נירית אזוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*תמונה ראשית: מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות כל יום אני נדהם מחדש מהרעיונות ההזויים של המשרד. הבעיה היא לא שינוי שם כזה או אחר, הבעיה היא מה עושים עם משרד שאיבד את דרכו
הנהלת האגודה אישרה את מינויו של טל יפת (44), מקיבוץ רגבים לתפקיד מנכ"ל "החקלאית".  טל נכנס לתפקידו באופן רשמי ב-17 במרץ. בתפקידו האחרון ניהל טל את הפעילות העסקית של המושב השיתופי מי עמי. בחזקתו
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות יגיש בימים הקרובים הצעת מחליטים לאישור הממשלה לגיבוש תכנית לאומית לביטחון מזון שתכלול גיבוש יעדים לאספקת המזון לכלל האוכלוסייה שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר: "מדובר במהלך חסר תקדים, אנחנו, במשרד החקלאות, מובילים תהליך
< 1 דק' קריאה
הגברת גליה: " אז הם נכנסו למקלטים, התעצבנו ממה שראו, פנו אליך בטענות ואז הנושא היה צף. כשנגמר הבלגן הביטחוני הנושא שוב נעלם מתחת לשטיח – אין לאנשים זמן, אין להם כוח, כן ביום
ב-7.10 יצאה יעל ופתחה את כל המקלטים במושב נהלל, בדקה מה מצבם והובילה לטיפול, שיהיו כשירים ומוכנים במידה ויהיה צורך לשהות בהם * יעל אלון שפירא היא ד"ר לרפואה סינית ונציגת "מעברים בעמק" בנהלל,
9 דק' קריאה
הזמרת שולה חן, ילידת נהלל, הופתעה לגלות שהשיר שלה "בוא הביתה" מופץ כמביע תחינה לשחרור החטופים מעזה * בראיון לעדינה בר-אל היא מעלה זיכרונות מילדותה ונעוריה בנהלל ומן השירות בלהקת הנח"ל ומספרת על הקריירה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן