יבול שיא
הרפת והחלב
עץ אבוקדו חקלאי גרנות צילום רוני יזרעאלי

השפעת תוספי "ביו הומיגת" ו"ביו-גת אצות 30" בהדשייה על יבול באבוקדו

4 דק' קריאה

שיתוף:

רקע לביוסטימיולנטים כממריצי גידול

MARSCHNER REVIEW 2014)) Patrick du Jardin 2015))

בעשור האחרון מתרחב השימוש בביוסטימיולנטים כתוספים לדישון לצורך השגת יבול גבוה יותר ובאיכות גבוהה יותר. הביוסטימיולנטים מוגדרים כחומרים ממריצי צימוח (מעודדי צימוח) ממקור ביולוגי או טבעי או תוצרים דומים התורמים להתפתחות ובריאות הצמח.

הביוסטימיולנטים מקנים לצמח עמידות בתנאי עקה סביבתית (אביוטית) ,כמו טמפרטורות קיצוניות, מליחות ויובש וכמו כן, עמידות למחלות (עקות ביוטיות).

הביוסטימיולנטים כוללים חומרים ביוכימיים כמו חומצות אמינו, חומרים הומיים (תחמוצות הומיות / פולבית), תמצית מאצות וחומרים דומים וכמו כן, גם אלוחים ממקור בקטריאלי או מחיידקים כמו מיקוריזה.     

השימוש בביוסטימיולנטים כתוסף לדשן הולך ומתרחב במיוחד בענף המטעים, צפוי כי יהפוך במהרה כחלק מממשק הדישון השגרתי בגידולים השונים. עיקר השפעת מעודדי הצימוח הינו בתנאי עקות לגידול, כמו טמפרטורות קיצוניות, מחסור במים להשקיה, בתנאי קרקעות בעיתיות (מלוחות, אלקליות, גיריות). או בתנאים של עקות ממחלות ומזיקים.

בחברת דשן גת הוחלט להתמקד בעיקר בשני סוגי חומרים מקבוצת הביוסטימיולנטים: ביו הומיגת  מוצר מקבוצת החומרים ההומיים  וביו-גת אצות 30 מוצר מתמציות אצות ירוקות.

בשנים האחרונות חברת דשן גת עורכת ניסויים בחממה ייעודית לצורך איתור ביוסטימיולנטים מתאימים לשילוב בתמיסות הדשן, כמעודדי צמיחה הטובים ביותר לגידולים שונים, במצעי קרקע שונים ובתנאי עקת מים והמלחה.  לאחר בחירת המוצרים היעילים ביותר, ביו הומיגת וביו-גת אצות 30  בוצעו ניסויים לקביעת הכמויות (ריכוזים) הרצויים בהדשייה, עיתוי היישום וכן אפשרויות השילוב ביניהם.                                                           

בשנים האחרונות, הצבנו תצפיות וניסויי שדה במטעים כדי לבחון את השפעת תוספי הביוסטימיולנטים על פוטנציאל היבול, במסגרת זו כלול גם הניסוי הנוכחי במעגן, ולהלן תוצאותיו.

השפעת תוספי "ביו הומיגת" ו"ביו-גת אצות 30" בהדשייה על יבול אבוקדו

לבדיקת השפעת תוספת ביוסטימיולנטים בהדשייה על אבוקדו, נבחר מטע אבוקדו צעיר בקבוץ מעגן, חלקה מספר 21 – שנת נטיעה 2016.

הזן – "האס לביא", זן  מפרה – "עירית", מרווחי הנטיעה: 3X6 כאשר מספר עצים לשורה: 40. החלקה מושקית  במתזים בספיקה של 30 ליטר/שעה מחברת נטפים. כמות מים לעונה 1200 מ"ק לדונם. הדשייה רציפה בתמיסת דשן "פליקס 2" במינון של 0.3 ליטר/מ"ק מים, סה"כ דשן: 360 ליטר/דונם.

תוכנית התצפית

1. "ביו-גת אצות 30": תוספת בהדשייה  לשורה מס' 2, הזרקה ישירה בדישון יחסי בעזרת משאבת תפן המורכבת על שלוחת השקיה, ממיכל הנמצא בתחילת השורה.

2. "ביו הומיגת": תוספת בהדשייה לשורה מספר מס' 4, הזרקה ישירה בדישון יחסי בעזרת משאבת תפן המורכבת על שלוחת השקיה, ממיכל הנמצא בתחילת השורה.                                     

המינון: לפי חישוב של 1.5% תוסף ביוסטימיולנט לליטר דשן "פליקס 2" (סה"כ תוספת 5.4 ליטר\עונה).                                                                  

בשורות הניסוי בו נבחנה השפעת ה"ביו-גת אצות 30" ו"ביו הומיגת" כתוספת לדישון המשקי, נבחרו לקטיף הפירות 3 עצים מייצגים ברצף לחזרה, ב-4 אתרים במקביל, לאורך כל שורת טיפול ושורת הביקורת, וזאת בהנחה שבכל החזרות המקבילות השונות המרחבית בקרקע דומה והשפעת הטיפולים על היבול תהיה הגורם המרכזי. מיקומי אתרי הדיגום נבחרו מתמונות רחפן, בשורה מס' 2 בחלקה שדושנה בתוסף "ביו-גת אצות 30", שורה מס' 3 שימשה כביקורת ושורה מס' 4 דושנה בתוסף "ביו הומיגת". שורה מס' 3 נראתה מתחילת הניסוי (לפני שנתיים וחצי) פחות מפותחת ולכן נדגמו חזרות גם משורה מס' 5, שורה שאפיינה חזותית את רב שורות האבוקדו 'הס לביא' בחלקה.

תוצאות ניסויי התצפית

תוצאות שקילת היבול מראות שאכן שורות הביקורת מס' 3 ומס' 5 שונות זו מזו משמעותית, שורה מס' 3 שנראתה חלשה לעומת מס' 5 נתנה יבול גבוה משקלית בכ-25% ובמספר פירות בכ-38% יותר, גודל הפרי בממוצע היה נמוך ב-10%. בשל ההבדלים ניתוח התוצאות של טיפולי הביו נבחנו בנפרד מול הביקורות השונות.

בטבלה 1, בניתוח התוצאות  של הטיפולים (שורה מס' 2 ומס' 4) לעומת הביקורת בשורה מס' 5, יבול האבוקדו בטיפולי הביו גת יצאו גבוהים מהביקורת באופן מובהק, הן במשקל והן במספר הפירות, אך קטנים במשקל הפרי הממוצע מהביקורת באופן מובהק. בין הטיפולים "ביו-גת אצות 30" ו"ביו הומיגת" לא נמצאו הבדלים מובהקים, למרות שהיבול משקלי ומספר הפירות היה גבוה יותר בטיפול "ביו הומיגת" בכ-18%.

הומיגת
הומיגת

* אותיות שונות מצינות מובהקות (Tukey-Kramer HSD, Student's t-Alpha= 0.05)

– טיפול ה"ביו הומיגת" נתן את היבול המיטבי (שווה ערך 2,422  ק"ג\דונם), תוספת של כ-42% במשקל מהביקורת, שווה ערך לכ-715 ק"ג/דונם תוספת ביבול. מספר הפירות גדול מהביקורת בכ-53%, שווה ערך לכ-3,944 פירות נוספים לדונם. משקל פרי ממוצע 212 גרם, נחות בכ-8% מהביקורת.

– בטיפול ה"ביו-גת אצות 30" התקבל יבול שווה ערך 2,063 ק"ג/דונם, תוספת של כ-21% במשקל מהביקורת, שווה ערך לכ- 356 ק"ג/דונם תוספת ביבול. מספר הפירות גדול מהביקורת בכ-30%, שווה ערך לכ-2,203 פירות נוספים לדונם. משקל פרי ממוצע 215 גרם, נחות בכ-7% מהביקורת.

טבלה 2 הומיגת

* אותיות שונות מצינות מובהקות (Tukey-Kramer HSD, Student's t-Alpha= 0.05)

בטבלה 2 בניתוח התוצאות  של הטיפולים (שורה 2 ו-4) לעומת הביקורת בשורה 3, יבול האבוקדו בטיפול ה"ביו הומיגת" היה גבוה מהביקורת באופן לא מובהק, 13% תוספת במשקל היבול (שווה ערך 278 ק"ג/דונם תוספת) וב-10% במספר הפירות (תוספת 1,073 פירות לדונם), ומעט במשקל הפרי הממוצע מהביקורת באופן לא מובהק. טיפול "ביו-גת אצות 30" היה נחות מהביקורת במשקל היבול בכ-4% ובמספר הפירות בכ-6%, הבדלים לא מובהקים.

התוצאות הם של קטיף מסחרי ראשון למטע הצעיר (נטיעה 2017), ולכן יש להתייחס לכך בניתוח התוצאות, לקבלת מסקנות מבוססות נדרש לפחות 3 שנים של קטיפים.

ניתן להסיק מהניסוי שלתוסף "ביו הומיגת" השפעה משמעותית על פוטנציאל יבול – מספר הפירות לעץ ובהתאם לכך על משקל יבול מצטבר לחלקה. הגורם להגדלת מספר הפירות יכול להיות כתוצאה מהגדלת מספר הפרחים לעץ ו/או הגדלת יכולת החנטה ו/או הקטנת מספר החנטים הנושרים לאחר חנטה. תוספת משקל היבול משמעותית בהגדלת ההכנסות מהחלקה ומכסות את עלות התוסף. 

לדישון בתוסף ה"ביו-גת אצות 30" מייחסים השפעה על הגידול בעיקר בתנאי עקה, יתכן ובמהלך עונת הגידול לא היו תנאי עקה מספיק משמעותיים, כך שיתרונו לא בא לידי ביטוי. עבור המגדל, דישון ב"ביו-גת אצות 30" מהווה כמעין חיסון העץ והגנה לתנאי עקה במידה ויווצרו במהלך העונה, עקות חום או עקות מים.

תודות לצוות האבוקדו בקיבוץ מעגן (בני וייס, גלעד פריד) בעזרה ושיתוף פעולה עם צוות האגרונומים של דשן גת (מיכל כנות, יעקב הנייג, ירון יוטל).

מקורות

Halpern, M., Bar-Tal, A., Ofek, M., Minz, D., Muller, T., Yermiyahu, U., 2015. The Use of Biostimulants for Enhancing Nutrient Uptake. Advances in Agronomy volume (3), pp. 141–174.

MARSCHNER REVIEW 2014.  Pamela Calvo & Louise Nelson & Joseph W. Kloepper. 2014

Agricultural uses of plant biostimulants. Plant Soil (2014) 383:3–41

כותבי המאמר: דשן גת

Patrick du Jardin 2015. Plant biostimulants Definition, concept, main categories and regulation. Review Scientia Horticulturae (2015) 196 :3-4

ביו הומיגת

לקבוצת הפייסבוק של יבול שיא לחץ כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן