יבול שיא
הרפת והחלב
התחממות גלובלית

התחממות גלובלית ובריאות האדם

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

התחממות גלובלית ובריאות האדם: בימים טרופים אלו, תחת מעטה כבד של חוסר ידיעה מה יהיה ומתי, אני לוקחת את ההזדמנות לעשות "זום אאוט" לתמונה הגלובאלית. העיסוק בחקלאות בת־ קיימא הוא חלק מהעיסוק בבית של כולנו – כדור הארץ, אותו הכדור שאינו זקוק לאנושות אך האנושות לא יכולה בלעדיו.

כבר שנים חוקרים מציגים עבודות מדעיות על השפעות שינויי האקלים וההתחממות הגלובאלית על כדור הארץ ומה שמעניין אותנו יותר – על האדם החי עליו ובריאותו. המגפה העולמית התוקפת את המין האנושי ברחבי העולם, מחייבת אותנו להישיר מבט צנוע אל סיפור המסגרת ולבחון האם הכתובות אינן כבר על הקיר.

האקלים ומזג האוויר השפיעו על בריאות האדם מאז ומעולם: חום גרם למכות חום, קור להיפותרמיה ובצורת לרעב. פציעה, הגירה ומוות נגרמו מאירועי קיצון כגון: סערות, שיטפונות ושרפות. האקלים גם משפיע ישירות על מחלות. למעשה קבוצת מחלות שלמה קרויה על שם סוג אחד של מזג אוויר – מחלות טרופיות. תנאי אקלים משפיעים ישירות על תפוצה והתפרצות של מחלות שונות כמלריה, קדחת השבר הסורי-אפריקאי, דבר, קדחת דנגי, האנטה-וירוס, אבולה, קדחת הנילוס המערבי ועוד.

מה שעוד ידוע כבר שנים, ונראה פחות טריוויאלי, הוא הקשר בין מזג אוויר למחלות נשימתיות. מאמר סקירה (Review) של חוקרים מאוניברסיטת צפון קרוליינה שהתפרסם בשנת 2008, מציג תימוכין מעבודות מחקר אפידמיולוגיות לכך שזיהום אוויר שכיח, עשוי להקצין את הרגישות לווירוסים התוקפים את מערכת הנשימה.

כך שאולי שפעת "רגילה" עשויה להפוך ל"יותר"?

מזהמי אוויר הנעקבים בדרך כלל, הם: פחמן דו-חמצני (CO2), פחמן חד-חמצני (CO), אוזון (O3), תחמוצות חנקן כחנקן דו-חמצני (NO2), תחמוצות גופרית (SOX), עופרת, חלקיקי אבק (PM) ופחמימנים. חלקם הגדול של המזהמים הם תוצרי שריפת דלקים מאובנים (מפעילות מנועים) או ביולוגיים (עץ, פסולות אורגניות).

מרבית דלקות דרכי הנשימה העליונות (URIs) נגרמות ע"י וירוסים, הלא הם נגיפים בעברית, לדוגמא: התקררות, שפעת, דלקת גרון, דלקת כיסוי הגרון, דלקת קנה נשימה וסימפונות ועוד..

נגיפים הקשורים למחלות אלו, הם: רינו-וירוסים (RV), נגיף נשימתי סינציאלי (RSV), שפעת ((Influenza, נגיפי פרא-אינפלואנזה, אדנו-וירוס וקורונה-וירוס!

מחלות דלקתיות בדרכי הנשימה התחתונות, קשורות גם כן בפגיעה ויראלית של נגיפים שונים ולאחרונה ביניהם גם קורונה-וירוסים.

המזהם חנקן דו-חמצני הוא תוצר פליטה של מנועים ומפעלים. בארה"ב אין כרגע הגבלה על ערך יומי של חנקן דו-חמצני באוויר, אלא רק הגבלה על ממוצע שנתי וייתכן שימים רבים חוצים את הגבול הרשום וחושפים את הציבור לזיהום אוויר גבוה.

מאמרים אפידמיולוגיים הראו שלחריגות יומיות! מהערך הממוצע השנתי היה קשר לעלייה באשפוזים בשל מחלות נשימתיות, מה שיכול להעיד על כך שחשיפה לחנקן דו-חמצני מגדילה את הרגישות לפגיעת וירוסים נשימתיים. מאמרים נוספים חיזקו את המסקנות בכך שהראו קשר חיובי בין חשיפה לחנקן דו-חמצני ורגישות לשפעת ודלקת ריאות. מבלי להלאות אתכם, מאמר הסקירה מציג עבודות רבות שבחנו מזהמים שונים וברובם נמצא קשר בין המזהמים באוויר לעלייה ברגישות למחלות נשימתיות.

אז מה נוכל ללמוד מכך?

בעשורים האחרונים הפכה סין לצרכנית הגדולה בעולם של פחם. הכלכלה המבוססת יצרנות צורכת כ-95% מהפחם בסין והופכת אותה למזהמת הגדולה בעולם בגזי חממה.

וואהן, היא עיר תעשייתית המייצרת מכוניות, מכונות תעשייתיות וטלפונים סלולאריים.

עד תחילת מרץ ובעקבות משבר הקורונה, קטנו משמעותית פליטות גזי החממה בוואהן ובמרכזים תעשייתיים נוספים בסין, אבל תצלומים של NASA מראים שריכוזי המזהמים מתחילים לעלות שוב מתוך הדילמה והניסיון של הסינים לחדש את תפקוד הכלכלה למול הרצון לשלוט בווירוס.

כמה מטאפורי ואולי לא רק?

נראה לי שבמשחק בו היינו משחקים פעם: "חם, חם, חם…..רותח!" בסין הייתה תשובה.

אין לראות במאמר זה, התחממות גלובאלית ובריאות האדם,  המלצה כלשהיא, כי אם הצגת דעה. יש להישמע להוראות משרד הבריאות וגם להתאוורר באוויר נקי 😊. בברכת בריאות לכולם ולעולם נקי וטוב יותר.

למאמר הסקירה המוזכר בטור:

Ciencewicki, J. and Jaspers, I. 2008. Air Pollution and Respiratory Viral Infection. Inhalation Toxicology 1135-1146.

חקלאות בת-קיימא: שיטפונות ונחמות מיקרוסקופיות – יחי המיקוריזה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"מחאת המכנסונים" חזרה ואני חזרתי לתהות – האם אני באמת יכולה לגדל את שתי בנותיי באווירה חופשית ומאושרת, כמו זו שאני מדמיינת?  האם אני באמת יכולה באווירה הזאת לגדל את בנותיי כך שיאהבו את
3 דק' קריאה
תנועת המושבים אירחה את הממונה על חוק ההתיישבות במשרד החקלאות, עומר צור במהלך הפגישה סקר עומר צור את פעילות יחידת חוק ההתיישבות במשרד החקלאות. כזכור, חוק ההתיישבות נחקק בשנת 1967 ונחשב לחוק משמעותי למרחב
< 1 דק' קריאה
בתום שבוע מאתגר רצוף שריפות ופגעי מזג אוויר, הפורום הלאומי להגנה משריפות מרחיב פעילותו לצמצום נזקי הענק לאדם, למשק לטבע ולסביבה. בין ההמלצות, קידום חקיקה להתקנת גלאי עשן בכל חדר שינה. שריפות בשטחים הפתוחים:
2 דק' קריאה
על פני עמוד שלם של  "הזמן הירוק" ( 21.5.20) הודיע לנו רן כוחן כי תם עידן המשימתיות של התנועה הקיבוצית. כוחן שולל את עמדתו בעניין זה  של שר החינוך ומזכ"ל התנועה לשעבר אהרון ידלין וטוען
2 דק' קריאה
שלושה קיבוצניקים מעין חרוד מאוחד,  שני אחים ואחות, אור, זוהר וכרמית, הקימו חברת גינון בשם 'גן עדן אחזקות'. הם מעסיקים בין שישה לעשרה בני משק ואחראים היום על עבודות הגינון בבית השיטה, חפצי-בה, מושב
3 דק' קריאה
תקציב התנועה הקיבוצית לשנת 2020 אושר ביום שלישי, 26.5, ברוב גדול במועצת התנועה, שהתקיימה לראשונה באופן מקוון בזום. אושרה בחירתם של 4 נציגי ציבור חדשים למזכירות התנועה: נטע שוורץ (עברון), זהר ליפקין (הגושרים), שחר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן