האתגר הגדול של מגדלי הפלפלים בערבה
יבול שיא
הרפת והחלב
עץ אור מנדרינה

הסינים גנבו לנו את המנדרינה "אור"

5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

סין מגדלת היום את ה"אור" על שטח של מיליון וחצי דונם!!! בעקבות המידע על הגידול בסין, התברר כי עבר המועד שישראל הייתה יכולה לבצע רישום רשמי של הזן בסין.

למעלה משני עשורים שקדו פרופסור פנחס שפיגל-רואי וד"ר עליזה ורדי ממכון וולקני על פיתוח זן הדרים אפיל, נטול חרצנים, שעתיד להיות בשנות האלפיים להיט עסיסי ומתוק: זן המנדרינה "אור", מתייצב במלוא הדרו בראשית כל שנה אזרחית על שולחן הסועד בישראל ובמדינות רבות בעולם.

נטיעות ה"אור" בישראל החלו ב – 1996 אך בהיקפים של מאות דונמים בשנה, כי לזן היו הרבה "מחלות ילדות" שהרתיעו את המגדלים מלקחת סיכונים, ואף היו מגדלים שנטעו ועקרו לאחר שלא הצליחו להגיע ליבול מסחרי. רק החל מ – 2006 החלו בישראל נטיעות בהיקפים נרחבים ( 5,000-7,000 דונם בשנה) של הזן. כיום, ברחבי המדינה משתרעת המנדרינה על שטחי גידול של 40 אלף דונם.

בתחילת שנות ה – 90, כאשר החלו לצאת תוצרים מפרויקט ההשבחה, הוקם צוות היגוי לניווט וניהול תוצרי הפרויקט. את הצוות ריכז טל עמית, שמשמש בשנים האחרונות מנהל ענף ההדרים במועצת הצמחים, ונכללו בו חוקרי וולקני, מדריכי שה"ם, מגדלים, יצואנים ואנשי ציבור.

אחת המטלות של הצוות היתה להחליט על מי מהזנים לרשום זכויות מטפחים, היכן ומתי. חשוב היה עד מאד לרשום את הזן החדש, במטרה ברורה להגן על זכויות המטפחים.

 

עץ אור שופע פרי
עץ מנדרינה אור שופע פרי

 

לאורך השנים (2000 – 2006) המליץ הצוות לרשום זכויות מטפחים על ה"אור" ועל מספר זנים נוספים במדינות האיחוד האירופי, כמו גם בארצות הברית, דרום אפריקה, מרוקו ואוסטרליה. טל עמית, מנהל ענף ההדרים במועצת הצמחים אישר בפנינו את הפרטים.

נודע לנו שצוות ההיגוי מעולם לא ביקש לרשום את הזן בסין ויש מי שסבור כיום, כי אנשי המקצוע בארץ לא הבינו אז את הפוטנציאל שגידול זן מנדרינה כחול לבן בסין עשוי להניב לישראל תמלוגים בהיקפים דרמטיים למדי.

בשנים 2011-2012 הגיע מידע ממקורות שונים על גידול זן המנדרינה הישראלי בסין. אגב, בשנת 2008 אירחה סין קונגרס עולמי בתחום ההדרים וישראל שיגרה לאירוע הבין לאומי משלחת של כ-40 חוקרים ומדריכים. בשיחות עם גורמים שונים במהלך ימי הדיונים, לא הוצג כל מידע שבסין מגדלים את הזן הישראלי.

צוות ההיגוי קיים התייעצויות בעקבות המידע על הגידול בסין ואולם אז התברר כי עבר המועד שישראל הייתה יכולה לבצע רישום רשמי של הזן בסין.

נשאלת גם השאלה – כיצד הגיע הזן הישראלי לקרקעות חקלאיות בסין? מקורות יודעי דבר במילייה החקלאי בישראל משוכנעים שפוסט-דוקטורנטים ודוקטורנטים סיניים שהשתלמו בישראל בשנות האלפיים הראשונות, נחשפו לזן ותכונותיו הייחודיות ולקחו איתם, בחזרה לסין, ענפונים של הזן, ששימשו כחומר הריבוי הראשוני של ה"אור" בסין . גניבה של ממש, חבלה זדונית בזן הדרים ישראלי, שהפך אחר-כך למותג בין לאומי שישראל העניקה לו את השם "אוֹרי".

ממקורות שפורסמו לאחרונה, נודע שסין מגדלת היום את ה"אור" על שטח של מיליון וחצי דונם!!!לא פחות ולא יותר. צאו וחשבו אילו תמלוגים ניתן היה לקבל וליהנות מהיקפי גידול עצומים כאלה לו ניתנה לזן ההגנה הראויה בזמן.

באחרונה פרסם עיתון מקצועי לחקלאות שרואה אור בסין פרטים על המנדרינה "אורי". וכך נאמר בירחון הסיני: "אחת הבעיות העיקריות בהתפתחות תעשיית המנדרינה "אורי" היא שרמת הטכנולוגיה ברוב הפרדסים אינה מספקת. הנטיעות בקנה מידה גדול של מנדרינת אורי בסין החלו רק לפני כמה שנים ולכן מגדלים רבים עדיין לא צברו את הניסיון להבין ולהתמודד עם תנאי גידול ספציפיים או את הרגישות למחלות צמחים ומזיקים".

"משנת 2014 'בוסתן WUWU' השקיע בפיתוח תעשיית המנדרינה של 'אורי' כאשר כל שרשרת האספקה נלקחת בחשבון. כל מרכיב בודד בשרשרת האספקה יכול להפוך לצוואר בקבוק שעוצר את התפתחות הענף כולו. בוסתן WUWU תמיד מבצע ניתוח מעמיק של התאמת השוק והרווחיות של מגוון מוצרים חדש ומתייחס היטב גם לתנאי השתילה והגידול. "בוסתן WUWU יתחיל בגידול מנדרינות סטנדרטיות ומתקדמות בשנת 2021 החל מהקמת משתלת שתילים סטנדרטית, בה צוות החברה יכול להמשיך במחקר הנוכחי בנושא זני מנדרינה איכותיים ביותר, כך לדברי ג'י סופאנג, יושב ראש דירקטוריון הבוסתן.

"מנדרינות הבוסתן נמכרות בעיקר בחנויות רחוב, אך הרחבת אסטרטגיות המכירה היא אחת המטרות העיקריות שלך החברה, ששואפת למכור מנדרינות בשווקים סיטונאיים כמו גם בסופרמרקטים ושוקי פירות. החברה הקימה גם מחלקת סחר אלקטרוני שמתמחה במכירות ברשת. במקביל פרדסי החברה עובדים במקביל עם ALIBABA INTERNATIONAL להרחבת מכירות ה-B2B בשוק הבין לאומי.

בהמשך הכתבה במגזין הסיני נאמר שפיתוח המכירות המקוונות הוא המפתח לעתיד הקרוב ו"פרוץ מגפת הקורונה נתן עוד דחיפה לתהליך שכבר היה בצמיחה".

השורות הבאות במאמר הן חמורות במיוחד. "מסתמן שהמחיר של "אורי" יישאר יציב בארבע-חמש השנים הקרובות. מגוון ה"אורי" הוצג בוומינג, גואנגקסי בשנת 2012 ולאחר מספר שנות פיתוח, שטח הפנים המוקדש למנדרינה בלבד הגיע ל-33,333 הקטר (333,000 דונם), מספר המהווה כ-20 אחוזים מכלל שטח הפנים המוקדש ל"אורי" בסין כולה". כלומר: מיליון וחצי דונם שטחי גידול!

בהמשך המאמר מגלה המגזין כי "מנדרינה אורי חדרה לעומק השווקים ברחבי סין והוא אחד מזני המנדרינה הפופולאריים ביותר בשוק הסיני. הקטיף של עונת 2020/21 יחל באופן רשמי בוומינג בחמישה בינואר 2021, שבעה ימים מוקדם יותר מהשנה שעברה. על אף שתנאי מזג האויר באביב גרמו לירידה בנפח הייצור של הפרדס, הציפייה היא שנפח הייצור יגדל ב-30 אחוזים בזכות הגדילה בשטח הפנים.

במאמר נאמר כי פרי ההדר הפופולארי ביותר בשוק הסיני הוא הטנג'רינה שאטאנג שהגידול שלה הוא על שטח של 300 אלף דונם אך השוק של פרי זה הידרדר משמעותית בעונות 2018-2020 והתעשייה בסין החלה להתכווץ לאיטה, מכיוון שחלק ממגדלי הטנג'רינה שאטאנג עברו לגדל סוגים אחרים של הדרים ואחרים נטשו את הענף כליל.

המאמר מגלה כי מומחי תעשייה בסין צופים שתקופת השיא של מכירות מנדרינת "אורי" תתרחש בשנת 2025 "אז המנדרינה תגיע לתקופה יציבה אך נכון לעכשיו הביקוש הצרכני עולה על היצע השוק, מה שאומר שהמחיר עדיין גבוה".

"בהשוואה לזנים אחרים בשוק הסיני מנדרינות אורי תופסות מעמד גבוה. קוטר המנדרינות נוח ומאזן המתיקות לחמיצות גבוה יחסית. זה בדיוק איך שהצרכנים הסינים אוהבים את המנדרינות שלהם".

ועוד גילוי במאמר: "זו העונה החמישית שבה מנדרינות "אורי" מבוסתן WUWU נכנסות לשוק הסיני. השנה היקף הייצור שלנו גדל ב-200 אחוז מכיוון שפתחנו ארבעה פרדסים חדשים" מגלה יושב ראש מועצת המנהלים של הבוסתן, ג'י סופנג.

ולסיום: "באביב האחרון ייצאה החברה בהצלחה 40 טון "אורי" לקנדה. לא רק שמנדרינות "אורי" אלה עונות על איכות המוצר הגבוהה הנדרשת לשוק היצוא, גם המראה הכללי והטעם של המנדרינות היו ברמה הגבוהה ביותר. במקביל החברה מנהלת משא ומתן עסקי עם שותפי יבוא פוטנציאליים בדובאי ובסינגפור".

ישראל נמנית עם כ-100 מדינות החברות בארגון הבין לאומי UPOV להגנה על זכויות מטפחים. סין החלה את חברותה בארגון הזה בשנת 1999.

גורמים בתחום ההדרים מציינים בפנינו כי מאז שנת 2012 לא נרשם אף לא זן הדרים אחד של ישראל בסין. למרות אי היכולת לשלוט בנעשה בסין, בכל השווקים המערביים ניתן יהיה למנוע את שיווקו ואת התחרות ביצוא שלנו.

 

זה המקום להזכיר שלפני שנים אחדות חשפנו מאבק טעון, רווי יצרים והשמצות בין מועצת הצמחים למינהל המחקר החקלאי בנושא ה"אורי". רק בהתערבות שר החקלאות דאז יאיר שמיר הושגה הסכמה ושני הגופים המרכזיים של חקלאות ישראל, שבו לנהל יחסי עבודה תקינים.

יעקב מועלם, מנהל יחידת "קידום" במכון וולקני הגיב לבקשתנו וכך כתב לנו: "זן ה"אורי" פרי פיתוחו של מכון וולקני יצא למסחור כבר בשנת 1996 על ידי מועצת הצמחים ומשלב זה ועד שנת 2003 נרשם במדינות שונות בעולם.

לפי אמנת UPOV להגנה על קניין רוחני בזנים, הגשת הבקשה לרישום הזן בסין הייתה צריכה להתבצע עד שנת 2003 כדי להבטיח את הקניין הרוחני. בשנים אלו רישום זני ההדרים היה באחריות מועצת הצמחים.

החל משנת 2010 עברה האחריות על רישום הזנים בהדרגה למכון וולקני ורק בשנת 2014 הפכה לאחריותו המלאה. לאור הדברים מכון וולקני לא יכול היה לטפל בשנים הרלוונטיות ברישום הזנים בסין. הובא לידיעתנו רק בשנת 2013 שהזן "אורי" הוכנס לסין ושהוא מגודל שם באופן נרחב, תקופה בה כבר לא יכולנו לפעול לרישום הזן.

"חשוב לציין כי רישום הזנים בסין הוא מורכב ושונה מהותית מאופן הטיפול ברישום במדינות אחרות. בין היתר, מכיוון שהמדינה מגבילה מאד פעילות של גופים זרים ומאלצת אותם לפעול באמצעות שותף מקומי. יש לשים לב כי זכויות קניין רוחני של זנים זרים לא נשמרו ולא נאכפו בסין באופן משמעותי, ורק בשנים האחרונות, עם שינויי חקיקה והתנהגות, יש משמעות לרישום זכויות קניין של זרים בסין. ולכן גם אם המועצה הייתה מצליחה לרשום את הזן אורי בסין, סביר להניח שהיה קשה למנוע הפצה שלו שם ללא בקרה.

"משנת 2014 פועל מכון וולקני לרישום אפקטיבי של הזנים בבעלותו (כאלו שאכן ניתן לרשום) גם בסין, ופועל רבות לייצר שיתופי פעולה עסקיים בסין בצורה שתגן על האינטרסים של המינהל והמגדלים הישראליים". עד כאן תגובת מכון וולקני.

טל עמית מגיב לדברי יעקב מועלם כהאי לישנא: "בבדיקה נוספת שעשיתי  באמצעות המשרד לרישום פטנטים והשותפים שלו בסין – נתקבלה תשובה שאומרת כי תקופת הרישום של הזן "אור" פקעה שנה אחרי הרישום הראשון ב Upov (ולא 6 שנים כפי שמציין יעקב מועלם). הרישום הראשון שלנו היה ב – 1996, כך שב – 1997 פקע מועד הרישום בסין – מועד שסין בכלל לא היתה חברה ב – Upov . זה קצת מסביר ומשנה את התמונה לגבי היכולת שלנו להגן על הזן .

מנכ"ל מועצת הצמחים צבי אלון בחר שלא להגיב לדברים שנאמרו על ידי יחידת "קידום" במכון וולקני.

לכל כתבות יבול שיא 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

במסגרת חגיגות 97 שנים לקיבוץ מזרע, מוצגת בחדר האוכל תערוכה בה משתתפים כ-60 יוצרים חברי הקיבוץ, במגוון של תחומי אמנות ויצירה. תערוכה קיבוץ מזרע: בספטמבר 1934 נוסד בקיבוץ מזרע ארגון הציירים והפסלים של הקיבוץ
4 דק' קריאה
עמיעד מערכות מים (AIM:AFS), יצרנית עולמית מובילה של מערכות סינון וטיפול במים, הודיעה על השקתה של מערכת סינון דיסקיות חדשנית; ספין קלין נובה. המוצר החדש מתאפיין במספר פרמטרים המאפשרים ביצועי סינון משופרים, התאמה מירבית
2 דק' קריאה
השבוע נפתחת בגלריה GH – גבעת חביבה לאמנות, תערוכה של סיגלית לנדאו ויותם פרום. סיגלית לנדאו היא אמנית פיסול, מיצב ווידאו. יצירותיה, החל מאמצע שנות ה-90, עוסקות בנרטיבים של החברה הישראלית, תוך שימוש באלגוריות.
2 דק' קריאה
החברים שואלים – המדור משיב שואל חבר: היש מינימום של חברים שצריכים להשתתף באסיפה בקיבוץ, כדי שזו תהיה תקפה? האם בעלי תפקידים מחויבים להשתתף באסיפה? היש קיבוצים שביטלו את האסיפה? הניתן להעביר החלטות לקלפי
2 דק' קריאה
במידה רבה, כחול-לבן היא מפלגת ההתיישבות. כמו שני חבריי לסיעה, גדלתי בהתיישבות העובדת. למדתי בבית ספר חקלאי, עבדתי ברפת, גרתי בכפר. ההתיישבות זורמת בעורקיי. אני מכיר היטב ולעומק את האתגרים הרבים, ובמלאכת הרכבת הממשלה
3 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן