יבול שיא
הרפת והחלב
חנניה עם צרור חסות נטולות חרקים

כשחקלאות מצטיינת חוברת לאהבת הארץ: ריאיון עם חנניה שייחי

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

חנניה שייחי ממושב יתד מגדל ירקות למגזר החרדי בכשרויות מהודרות ובאיכות נהדרת.  200 דונם של מגוון סוגי ירקות, כולל תבלינים וגידולי עלים נקיים מחרקים לעדה החרדית. ביקרנו ב"ממלכה", התרשמנו מהעשייה ושמענו את הסוד לתוצרת מוצלחת: " אני מתחיל את היום בהליכה ספורטיבית בין החממות שלי – חקלאי חייב להיות בשטח, אין דבר כזה גידולים בשלט רחוק". העבודה הקשה ניכרת: טעם הירקות נפלא

מושב יתד שוכן בחבל שלום, המקום ממנו מגיעים מרבית הירקות שאנו צורכים. חנניה שייחי, בן 67, מגדל מגוון סוגי ירקות, כולל תבלינים וגידולי עלים נקיים מחרקים לעדה החרדית.

בשיטות עבודה ייחודיות, בהקפדה מרבית, הוא מגדל במשקו, 200 דונמים של עלי סלק, סלרי עלים, בצל ירוק, חסה ערבית, שמיר, כרוב לבן, כרוב אדום וכרובית.

חנניה נולד במושב משען ("בבית, נולדתי בבית") והוא בן להורים שעלו בשנת 1949 מתימן. יש לו 9 אחים ואחיות.

חנניה מימין עם ציון עוזרי מנכל גלאט עלים
חנניה מימין עם ציון עוזרי מנכל גלאט עלים

הקהל החרדי מקפיד לחומרה בעניין החרקים. בבית האריזה ולכל אורך תהליך העבודה נמצאים במקום משגיחי כשרות, העורכים בדיקות מחמירות לתוצרת, בחלק מהירקות – עלה-עלה.

אך מעבר לכשרויות המהודרות, ניכרת האיכות המעולה, ההקפדה על הכללים בתחום הגנת הצומח, איכויות הגידול ותרבות חקלאית-סביבתית מעולה,  לרבות מִחזור פסולת חקלאית.

כחלק מבקרת האיכות של התוצרת, לכל אורך הגידול ועד השיווק מתבצעות בדיקות מעבדה מחמירות של איכות התוצרת, במיוחד בכל הקשור למוצרים נקיים מחרקים.

עבודות אדמה

חנניה איש של עבודת אדמה. "אחרי השירות הצבאי עבדתי בתעשייה הצבאית כהנדסאי מכונות. אלא שאחרי שהתקבלתי לעבודה, אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שאני נכנס בבוקר למפעל ויוצא בערב כשכבר חשוך. לא התאים לי.

התחלתי לעבוד במשק של ההורים במשען, בגידולי סלרי". חבר הציע לו, לפני כ-40 שנה, לעבור ליתד, אז מושב חדש. הוא מצא בחקלאות לא רק פרנסה אלא  גם חיבור עמוק ואמיתי לאדמה.

לאחר סיום שירותו בצה"ל, חנניה שייחי הפעיל את המשק החקלאי של הוריו. בהמשך הדרך חנניה עבר הכשרה כמסגר מכני ועבד במקצוע זה ב"עשת אשקלון".

בשנת 1978 עבר לגרעין מושב יתד, שנבנה על בסיס בני משקים מבאר טוביה, וחזר לעסוק בחקלאות. במשק המשפחתי הייחודי עובדים גם בנו, עמית, וחתנו, שלומי.

המשק של חנניה החל את דרכו כמשק פרחים אשר בהמשך הוסב לגידול תבלינים וגידולי עלים, המשווקים לשוק המקומי לעדה החרדית בלבד.

הממשלה מתקשה לבוא לקראת החקלאים

"עסקתי במגוון גידולים: ענבים, אפרסקים, פרחים. הייתי בין הראשונים לגדל ירקות בגידול אורגני, בימים שזה היה מניב 7 דולר לקילוגרם. אך ברגע שראיתי שלאט לאט זה הופך להיות פחות כלכלי, הפסקתי עם אורגני."

"היו לי גידולי פרחים, כאשר היו מכסות. מי שעובד כיום כחקלאי והצליח לשרוד את התקופה הקשה – מתפרנס בכבוד, אך צריך לזכור שזה פרי של עבודה קשה מאוד, של המון ימים של חוסר וודאות, של מתח והיעדר ידיעה מה יהיה בעתיד", מספר חנניה.

"משבר הקורונה הוכיח לנו את חשיבותה של חקלאות מקומית חזקה. אנחנו המשכנו לעבוד בימי המגפה, המשכנו לזרוע ולקצור, לשווק תוצרת. הקפדנו על הכללים, אך המשכנו לעבוד".

בדיקת כשרות של כרוב
בדיקת כשרות של כרוב

בשטחי הגידול של חנניה עובדים 24 עובדים מתאילנד. "ניסינו להביא עובדים ישראלים, אך זה לא הלך. אין מי שיכול להחליף את החריצות של העובדים מתאילנד. לא ניתן להעסיק עובדים פלסטינים מזה תקופה ארוכה.

"הלוואי ויכולנו. בנושא העסקת עובדים זרים, הממשלה מתקשה לבוא לקראת החקלאים. אנחנו עוברים ביקורות מחמירות, בנוגע לתנאי העסקתם, סביבת המגורים – אני מקפיד הקפדה יתרה בנושא הזה. המדינה צריכה לבוא לקראת החקלאים ולהפחית במיסוי הכבד על העובדים הזרים".

אתה משווק לקהל החרדי, הדורש גידולים נקיים מחרקים. כיצד זה מתבצע?

"תלוי בירק, אך דוגמים כרוב, או ירק עלים, תולשים עלה עלה, בודקים בדיקה חזותית, טובלים במים בכלי בו מונח בד סינון ואת השאריות בבד הסינון בודקים בזכוכית מגדלת, רואים אם מדובר בחול או בחרק ויש אמות מידה ברורות לכשרויות."

"נלחמים בחרקים בחומרים ביולוגיים וחומרים לא שאריתיים, דהיינו חומרים המתפרקים אחרי שלושה ימים. גידול שאני קוטף למחרת היום לא מרוסס. איכות התוצרת שלנו היא פרי עבודה וניסיון של שנים רבות".

מה סדר היום שלך?

"אני קם בחמש בבוקר, יוצא להליכה ספורטיבית של 15,000 צעדים, שעוברת בין כל החממות. בשבע וחצי בבוקר אני בחזרה בבית, שותה קפה של בוקר, עובר על העיתונים ויוצא ליום של עבודה."

"אני נמצא בשטח, עם העובדים, בחלקות, אני רואה וחש את הגידולים. אין לזה שום תחליף. חקלאי עובד 360 ימים בשנה, אנחנו משק שומר שבת – אך מלבד השבת, העבודה היא מסביב לשעון".

הפשיעה החקלאית פגעה לא מעט במגדלים בארץ בכלל ובנגב בפרט. גם לכם היו מקרים?

"כן, לא רבים, אבל קרו. יש שמירה, ויש גדר ובכל זאת, הצליחו לגנוב לנו תוצרת. רק לאחרונה תפסתי מישהו שניסה לגנוב לנו ראשי סלרי. היום השטח מגודר ומפוקח".

בשנת 2016 הוענק לו אות הוקרה למצטיינים מטעם מועצת הצמחים. בין נימוקי הוועדה נכתב כי  "חנניה משתף פעולה עם מערכת ההדרכה באזור, מטמיע חדשנות בתהליכי הגידול ואף משתמש במיכון חדשני בתחום המיון והאריזה של התוצרת".

"על הישגיו בגידול סל מגוון של מיני ירקות, תוך אימוץ שיטות גידול חדשניות, המהוות דוגמא למגדלים נוספים והמסייעות להצלחתם, נבחר חנניה שייחי לקבל את אות החקלאי המצטיין בענף הירקות לשנת 2016".

חנניה הוא איש צנוע, נעים הליכות, איש עבודה נטו. במקום לשוחח על הפרס, הוא מעדיף להראות לנו את בית האריזה, מסודר, נקי. באותו זמן העובדים עסקו באריזת פטרוזיליה והמשגיחים, בבדיקת כרוב.

האווירה נעימה, אווירת עבודה ועשייה. "חנניה, סיימתי לבדוק את הכרוב – הכל בסדר", אומר אחד המשגיחים. התוצרת הטרייה תיארז ותעשה דרכה אל הצרכנים.

הימים שלפני חג הפסח מאופיינים בצריכה גדולה יותר של ירקות, בהם חסה וסלרי. החסות טעימות להפליא, עסיסיות, רעננות, ירוקות בגוון משגע. חלקות הגידול מסודרות כמסדר חיילים. מכיוון שבכל חלקה נשמרים ניקיון מרבי ומקפידים על עבודה מסודרת,  הירק נקי כבר במקור. באוויר ריח משגע של עלי תבלין, טריים מהשדה.

כיצד אתה רואה את החקלאות בשנים הקרובות?

"אני רואה חקלאות מתפתחת, המדינה צריכה להבין את החשיבות של העצמאות בייצור מזון. כאשר המשק היה סגור בשל הקורונה, המגזר החקלאי המשיך לעבוד, אפילו לעבוד קשה יותר."

"החקלאים שנותרו לעסוק במקצוע הם אנשים שהשקיעו את מרצם וכישוריהם במשקים. חייבים לחזק אותם. כולנו חווינו רגעי משבר לאורך הדרך, במיוחד בימים בהם נאלצנו להשמיד תוצרת."

"היו גם אירועים כמו קרה שהשמידה את היבולים תוך לילה אחד. החקלאים עובדים מאוד קשה ולמטרה אחת: לספק ירקות ופירות באיכות מעולה לתושבי ישראל".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

סיוע במזון יבש למשפחות נפגעי אסון מירון: רק הוצאנו קול קורא ומיד התייצבו חברים, קיבוצים, מפעלים וארגונים לסייע בכמויות מזון יבש בעל כשרות בד"צ (זה לא היה פשוט), שנאסף במחסן בחממת עין שמר. משם
3 דק' קריאה
סיפורן של ארבע נשים לא יהודיות, מקנדה, שוויץ, ניו זילנד והולנד, שהתגלגלו ארצה לקיבוץ הקימו משפחה והן כאן. ארבעתן בחרו לא להתגייר רות המואבייה, עזבה את מולדתה והלכה אחרי נעמי לארץ יהודה. קיבלה עליה את
8 דק' קריאה
רימון ארצי, מ"חוות אלאדין" בכפר רות ועזאם נאצר, מכפר צפא, מזמינים לפעילויות לחג שבועות "בעקבות שבעת המינים". כבר כמעט שלושים שנים הם עובדים יחד בהרמוניה מעוררת השראה – דוגמא ומופת שאפשר גם אחרת. הפעילות
7 דק' קריאה
שלום, קוראים לי תמר ואני בת נהלל. השנה חוגגים יום הולדת 100 למושב שלי והמון כתבות עוסקות במה שהיה כאן בימים הראשונים. בכתבה הזאת, אני מביאה לכם את סיפורו של נהלל מזווית קצת שונה,
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן