יבול שיא
הרפת והחלב
A9Rulp0jq 14koc5h dn8

חצילים מזויפים?

5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

יעקב נוימן ממושב גני יוחנן: “הנזק שנגרם לי הוא חמישה מיליון שקלים. לקחנו שמאי להעריך את גודל הנזקים ונגיש תלונה״ • דוברת משרד החקלאות: “המשרד אינו אמור לפקח ואינו מפקח על איכות השתילים כשם שמשרד הבריאות אינו מפקח על איכות המרק שנמכר במסעדות״

חצילים מזויפים? 1726 – הוא מספר שמעורר בחודשים האחרונים ממש חלחלה בקרב חקלאים רבים בישראל. שנים על שנים רכשו מגדלי חציל שתילים נושאי המספר הזה ונהנו מפרי עמלם. והנה בתוך פרק זמן קצר הפך עליהם עולמם. הם רכשו שתילים ממקור קבוע וכשאלה גדלו והתפתחו באדמותיהם, המוצר הסופי היה שונה לחלוטין ורחוק מלהיראות חציל רגיל -חצילים מזויפים ?
“רמת הצבע הנדרשת לא היתה של חציל” מעיד בפנינו יעקב נוימן, ממושב גני יוחנן, החקלאי הפרטי הגדול ביותר בישראל של חצילים. “התקבל פרי אדמדם, אפילו חום או סגול, פירות עגולים ולא מוארכים שמאפיינים זן של חציל אמיתי”. נוימן נחרד, חש שעונה שלמה של גידול לפני שיווק הולכת ונכחדת לנגד עיניו. מה קרה לחציל שלו? בעצבותו כי רבה פנה למקור שממנו רכש את שתילי הזן 1726 – משתלת “השתיל” במושב תדהר.

הבעלים של “השתיל” מאיר סיידה הגיב לנו כך: “בשנה וחצי האחרונות “השתיל” רכשה מחברת “הזרע” כחמישה מיליון זרעי חציל מזן ארגון 1726 ויש לי על כך תעודות משלוח וחשבוניות. לאחרונה חלק קטן מהחקלאים התלוננו שבחלק מהצמחים שקיבלו יש פרי שאינו דומה לזן ארגון 1726. לאחר בדיקה שלנו ושל חברת “הזרע” התברר שאכן בחלק קטן מאד מהשתילים שהחקלאים קיבלו בחודשים אפריל ומאי יש צמחים חריגים. מיד עברנו על כל החלקות שסיפקנו מזן זה והתברר שמדובר בכמות של כ-300 אלף מתוך כמות של חמישה מיליון זרעים שנרכשו. מדובר בכמות קטנה מאד, עדיין לא ברור לנו מה קרה והנושא בבדיקה”.

חצילים מזויפים?

מאיר סיידה ציין בפניי שהגיע להבנות עם 95 אחוזים מהחקלאים, לדבריו, משה עמר לשביעות רצונם “ולמעט אחד כולם ממשיכים לקבל מאתנו שתילים כולל שתילי חציל מזן זה”. החקלאי שסיידה מציין כי לא הגיע עמו לסיכום הוא יעקב נוימן.
יעקב נוימן אמר לי כי “הנזק שנגרם לי הוא חמישה מיליון שקלים. לקחנו שמאי להעריך את גודל הנזקים ונגיש תלונה. הודענו לשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות ודרשנו שיבדקו מהו המקור להפצת שתילים שאינם דומים כלל לזן המוכר והידוע”.
שאלתי את יעקב נוימן מה לדעתו קרה כאן? והוא השיב: “בצע כסף, לכאורה, אם אתה קונה 1000 שתילים ומשלם עבורם 300 שקלים, השמועה אומרת שנמכרו שתילים ב-70 שקלים. אין על זה ביסוס אבל מכיוון שהשוק של הזן “ארגון” 1726 הוא יקר, מישהו ביקש להרוויח בדרך לא ישרה. בינתיים הכל שמועות. אומרים שמישהו הביא זרעים ממדינה זרה. חיקוי לזן של “הזרע” ומכאן הכל התגלגל במהירות אל החקלאי-המגדל”. נוימן מגלה כי בשעתו כאשר נחשף וירוס שפגע לפני שנתיים בעגבניות וחיסל חלקות רבות בארץ, היו שמועות שמכרו זן מזויף של עגבניות”.עד שהנושא יתבהר החליט נוימן שלא לרכוש עוד שתילים מ”השתיל” והחל לקנות שתילים במשתלת“שורשים”.במצוקתו שלח יעקב נוימן מכתב לפרופסור עבד גרה, מנהל השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות והתריע בפניו על שתילים פגומים של חצילים מזן 1726. במכתב ציין נוימן בין השאר: “עקב ערבוב השתילים בשדה עם שתילים
טובים בחלקם, יש קשיים גדולים בקטיף ומיון התוצרת. המאמצים שלי להקטין את הנזקים ללקוחותיי ולספק ככל הניתן – עולים ממון רב”.
“לפניות שלי – ממשיך וכותב נוימן לפרופסור גרה – “לחברת “הזרע”, שנציגיה הגיעו למקום, התקבל מענה טלפוני, כי לאחר דגימות עלים ואבחון טוהר הזן, אין מדובר בזן 1726. במקביל לכך התברר לי שיש תלונות רבות נוספות של חקלאים רבים לאספקת שתילים פגומים ממשתלה נוספת “טיבשתיל” ממושב שרשרת”.

מנכ”ל משרד החקלאות מבהיר: “לא תהיה לא בדיקה ולא חקירה של המשרד בעניין הזרעים. מי שחש נפגע או לא מרוצה יחפש לעצמו מקור אחר לרכישת זרעי ירקות”

בסיום מכתבו כותב נוימן כי הוא מבקש ממנהל השירותים להגנת הצומח שתיערך בדיקה של התלונות על אופן חדירת הזרעים המדוברים והפצתם ביחס לחוקים ולתקנות, ולכך שבסופו של יום לא קוימו והובילו לנזקים קשים”.
מאיר סיידה, בעל משתלת “השתיל” חתם את תגובתו למה שהתרחש במילים אלה: “גם בחברות טובות ומובילות כמו ב.מ.וו., מרצדס, אאודי וטויוטה יש תקלות (ריקול) וגם לנו זה יכול לקרות”.
נוימן הזכיר את משתלת “טיבשתיל” שגם אצלה נחשפו שתילים חשודים כחצילים מזויפים

הבעלים של “טיבשתיל” משה עמר סיפר לי כי הוא רוכש באורח קבע את הזן “ארגון” 1726 מיצרן הזן, חברת “הזרע”. “אני קונה את הזן הזה 20 שנה מאותו ספק בקלנסוואה. רכשתי שישה קילוגרם זרעים מהספק, מחסן בקלנסוואה. בכל קילו יש 150 אלף זרעים. נכון, גם אני נפגעתי. אני לא יודע איך הגיע לספק שלי זן  של חצילים  לא מקורי של “הזרע”. גם אני ניזון משמועות. בשוק שלנו אומרים שזרעים של “הזרע” הגיעו למצרים ומשם חזרו לישראל אחרי שמישהו ערבב אותם עם זן אחר. חוק הזרעים מתיר מקסימום 15 אחוז של חריגים. במצרים אין חוק זרעים וכל אחד יכול לעשות ככל העולה על רוחו ואולי גם להרוויח הרבה כסף מעסקות אפלות”.
משה עמר ציין כי קנה את הזרעים בחודש ינואר השנה, הרכיב מהם שתילים ומכר לחקלאים המגדלים חציל. אחרי שהגיעו תלונות מחקלאים החזיר עמר כמות גדולה של זרעים למחסן בקלנסוואה, שם רכש אותם.
גם משה עמר מספר ששמע ממישהו שסוחר בן מיעוטים מעורב בשיווק הזרעים המזויפים. מבחינתנו אין להתייחס לכך בכובד ראש, כי שמועות אינן פותרות בעיות או מצוקות. הנושא היחיד שברור מעל לכל ספק הוא שהזן שמעורב בחצילים הפגומים הוא מתוצרת חברת “הזרע”.

 

משה עמר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לבקשתנו, זו התגובה שנתקבלה מחברת “הזרע”: לאחרונה הובא לידיעתנו כי השנה שווקו בישראל שתילים שהוצגו באופן כוזב כשתילים של זן החציל “ארגון” אותו משווקת חברת “הזרע”. מדובר בשתילים שאין להם כל קשר לזרעי החציל המקוריים המשווקים על ידינו. חברת “הזרע” מוכרת מזה שנים רבות זרעים של זן זה למשתלות שונות בארץ, המשווקות שתילי חציל לחקלאים בישראל. חברת “הזרע” משקיעה מאמצים עצומים על מנת לספק לכלל לקוחותיה מוצרים איכותיים שעברו בקרת איכות קפדנית והדבר נכון גם לגבי זן זה. בתחילת חודש יולי העברנו התראה לחקלאים וביקשנו שיוודאו כי השתילים שהם רוכשים מקורם אכן בזרעים שנרכשו ישירות מחברת “הזרע” באריזות מקוריות של החברה" ולא חצילים מזויפים

החקלאי יעקב נוימן מגני יוחנן פנה וביקש ממשרד החקלאות להתערב, לבדוק ולחקור. בעת ביצוע התחקיר שלנו פניתי אל פרופסור עבד גרה, מנהל השירותים להגנת הצומח, ששהה אז בחופשה בחו”ל וכך השיב לי אז: “אין רגולציה לשיווק זרעים לשוק המקומי. הרגולציה חלה על זרעים לייצוא. בכל מקרה ביקשתי שיערבו את יחידת הפיקוח על צומח וחי במשרד החקלאות כדי לברר מהיכן הגיעו הזרעים”.
קודם השלמת התחקיר ולפני העברת הכתבה לדפוס ביקשתי מיחידת הדוברות במשרד החקלאות תגובה רשמית. הנוסח שהתקבל משם נראה לי מעט הזוי ולא כל כך לעניין.
“המשרד אינו אמור לפקח ואינו מפקח על איכות השתילים כשם שמשרד הבריאות אינו מפקח על איכות המרק שנמכר במסעדות. לקוח שאינו מרוצה מהמרק במסעדה או מהשתיל שנמכר לו, לא ייכנס להבא לקנות באותה מסעדה או באותה משתלה”.
ובשיחה שקיימתי עם מנכ”ל משרד החקלאות עו”ד שלמה בן אליהו הבהיר לי המנכ”ל ש”לא תהיה לא בדיקה ולא חקירה של המשרד בעניין הזרעים. מי שחש נפגע או לא מרוצה יחפש לעצמו מקור אחר לרכישת זרעי ירקות”. ומה שנותר אחרי הכל הוא שאנחנו עדיין בעידן של תעלומה וחוסר וודאות. מי פעל בדרך לא חוקית לשווק לחקלאי ישראל זן חצילים מזויפים שעלול לגרום למחסור בחצילים לקראת החגים ולהפסדים כספיים אדירים למגדלים הנאמנים.
עד סגירת הגיליון לא הצלחנו להשיג את תגובתו של ספק זרעי החצילים מקלנסוואה.

גידול חציל בבתי צמיחה בערבה בחורף לייצוא ולשוק המקומי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"מחאת המכנסונים" חזרה ואני חזרתי לתהות – האם אני באמת יכולה לגדל את שתי בנותיי באווירה חופשית ומאושרת, כמו זו שאני מדמיינת?  האם אני באמת יכולה באווירה הזאת לגדל את בנותיי כך שיאהבו את
3 דק' קריאה
תנועת המושבים אירחה את הממונה על חוק ההתיישבות במשרד החקלאות, עומר צור במהלך הפגישה סקר עומר צור את פעילות יחידת חוק ההתיישבות במשרד החקלאות. כזכור, חוק ההתיישבות נחקק בשנת 1967 ונחשב לחוק משמעותי למרחב
< 1 דק' קריאה
בתום שבוע מאתגר רצוף שריפות ופגעי מזג אוויר, הפורום הלאומי להגנה משריפות מרחיב פעילותו לצמצום נזקי הענק לאדם, למשק לטבע ולסביבה. בין ההמלצות, קידום חקיקה להתקנת גלאי עשן בכל חדר שינה. שריפות בשטחים הפתוחים:
2 דק' קריאה
על פני עמוד שלם של  "הזמן הירוק" ( 21.5.20) הודיע לנו רן כוחן כי תם עידן המשימתיות של התנועה הקיבוצית. כוחן שולל את עמדתו בעניין זה  של שר החינוך ומזכ"ל התנועה לשעבר אהרון ידלין וטוען
2 דק' קריאה
שלושה קיבוצניקים מעין חרוד מאוחד,  שני אחים ואחות, אור, זוהר וכרמית, הקימו חברת גינון בשם 'גן עדן אחזקות'. הם מעסיקים בין שישה לעשרה בני משק ואחראים היום על עבודות הגינון בבית השיטה, חפצי-בה, מושב
3 דק' קריאה
תקציב התנועה הקיבוצית לשנת 2020 אושר ביום שלישי, 26.5, ברוב גדול במועצת התנועה, שהתקיימה לראשונה באופן מקוון בזום. אושרה בחירתם של 4 נציגי ציבור חדשים למזכירות התנועה: נטע שוורץ (עברון), זהר ליפקין (הגושרים), שחר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן