יבול שיא
הרפת והחלב
A9R1ktro7y 1rv0r2w 7ys

חקלאות ברת-קיימא

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מי מכם שקורא בנאמנות את עיתוננו נפגש בי לפני מספר חודשים במדור “נשים בחקלאות״. אני עוסקת בתחומי החקלאות השונים כשני עשורים וכיום מרצה, יועצת אגרונומית בכירה בגד"ש וירקות, כרמים והגנת הצומח בשיטות משמרות, חקלאות ברת קיימא וחקלאות אורגנית.
המדור החדש שלי יעסוק בכל שחדש ומעשי בתחומי החקלאות בדגש על שיטות התומכות בתהליכים ביולוגיים וסביבתיים לשימור משאבי הטבע שלנו לדורות הבאים. מה זאת אומרת? טוב, אז בעברית פשוטה…
שיטות ממשק ואגרוטכניקה המתחשבות/ תורמות למחזורי יסודות הזנה, טיוב קרקע, קיבוע חנקן, מאזני אנרגיה, שימוש מופחת במשאבים מתכלים, התמודדות עם אתגרים במשק החקלאי (ייעול השקיה, הגנה״צ והתמודדות עם עשבייה) תוך שילוב שיטות שונות ועוד.
עדיין מדברת בג׳יבריש מצויה? לא נורא, הכול יתבהר בהמשך. רק תתחילו לעקוב…
חקלאות ברת קיימא ניתן להגדיר כחקלאות בגישה סביבתית. לתפיסתי בשונה מהגדרת “אגרו-אקולוגיה״, הדגש כאן הוא החקלאות וכיצד היא משתלבת בסביבה ולא להיפך. יש לזכור שאנו עוסקים במערכת הייצור הגדולה בעולם, ללא חקלאים אין מזון, ועל כן אני מציעה לאמץ נקודת מבט ששמה את החקלאות בלב העניין אך במקביל דורשת ממנה לשאת באחריות על שמירת המשאבים בדורנו ולדורות הבאים. ועכשיו בחזרה לשורשים..
כל דיון על שיטות חקלאיות משמרות מתחיל בהתחלה – בשורשים/ בקרקע. מרבית הגידולים המזינים את העולם: תירס, חיטה, אורז וסויה גדלים בעולם בהיקף של מאות מיליוני הקטר קרקע.
למבנה הקרקע השפעה מכרעת על גידול שורשי צמחים, שמירה ואספקת מים לצמח, מחזורי חנקן ויסודות הזנה בקרקע, זיהום סביבתי ע״י חומרים ממקור אנתרופוגני והתנגדות לתהליכי הרס קרקע. מבנה הקרקע הוא נושא מרכזי גם בשל רגישותו להשפעות ממשקי עיבוד: חריש, קלטור, דיסקוס ושאר עיבודים משנים את מבנה הקרקע לטווח זמן קצר עד בינוני, בעוד פעולות ממשקיות המשפיעות על תכולת החומר האורגני בקרקע משפיעות לטווח ארוך: ירידה בכמות החומר האורגני (הפחמן האורגני) בקרקע גורמת לשינויים במבנה הקרקע שקשה לתקן.
ממשקים חקלאיים ברי קיימא חייבים לשמור על מבנה הקרקע לטווח הרחוק כך שמגוון תהליכים המתרחשים בקרקע וקשורים לפוריותה ואיכות הסביבה ימשיכו להתקיים. עקרון מרכזי בכל ממשק שכזה יהיה ניהול כמות הפחמן האורגני בקרקע.
בחודשים הקרובים, אציג את הפנים השונות של הנושא כפי שמתבטאות בפרקטיקה החקלאית הישראלית ובחידושים בעולם.
אתם מוזמנים לפנות אלי בשאלות, אשמח להתייחס ולשלבן במדור.
ד״ר שירלי גזית – shirley.gazit@mail.huji.ac.i

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רבים וטובים שעיצבו את דמות החקלאות לאורך עשרות שנים, היו אורחי מדור 'ותיקי החקלאות'. החודש אנחנו מארחים את שר החקלאות הארבעה-עשר של מדינת ישראל, פעיל מפלגת העבודה, אברהם כץ-עוז. אגרונום בהשכלתו שנולד בתל-אביב ואחר-כך
6 דק' קריאה
גם השנה, מעניק מכון וולקני את אות "חוקר/ת השנה" ואות "מפעל חיים" לחוקרים המצטיינים והמובילים שלו שתרמו רבות בפיתוחים ובידע שצברו לחקלאות ישראל והעולם אות חוקרת השנה לשנת 2019 יוענק השנה לד"ר עינת צחורי-פיין
3 דק' קריאה
חוץ מחקלאות ישראלית, צריך חקלאים ישראלים. בלעדיהם, גם החקלאות תעשה אקזיט ותאבד לקיבוצים. קריאת השכמה (וברכה) לשר החקלאות החדש מברוק אלון. ישר לתפקיד שר. בלי טירונות משמעותית כחבר כנסת, או כיו"ר ועדה זוטרה. אחרי
4 דק' קריאה
חברי הקיבוץ חתמו על הסכם שכירות על 16 דירות באחד הבתים בעיר. יעברו אליו החברים המתגוררים כיום ברחובות חברי הקיבוץ העירוני אמתי המתגוררים ברחובות,  יעברו באוקטובר לבית מגורים בשכונת הפרחים בחריש. הקיבוץ חתם לצורך
< 1 דק' קריאה
מחברים את הצעירים לקיבוץ מגיפת הקורונה הביאה צעירים רבים לחזור לקיבוצם, והצורך מהשטח לחיבור הקיבוץ לדור הצעיר ולהיפך, הביא את אגף הצעירים והמעורבות החברה, יחד עם אגף חברה וקהילה בתנועה, לבנייה של "ערכת צעירים",
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן