יבול שיא
הרפת והחלב
חממות חקלאות

חקלאות בת־קיימא: פלסטיק לא מתכלה

2 דק' קריאה

שיתוף:

במאמר הקודם (שני במספר) הוזכר כי השימוש בפלסטיק בחקלאות רחב וגדל כל שנה. פלסטיק הינו מרכיב מרכזי בצינורות השקיה, מגשי שתילה, עציצים, חיפוי קרקע, חיפוי צמחים, כיסוי בתי צמיחה, אביזרים שונים, כלים, מכלי אחסון, שקיות, אריזות ועוד. הפלסטיק מאפשר לחקלאי להגדיל את הייצור ולהתמודד טוב יותר עם אתגרים שונים כייעול השימוש במים, התמודדות עם תנאי סביבה לא מתאימים ועשבייה, מזיקים ומחלות. השימוש השנתי הגלובאלי בפלסטיק בחקלאות עומד על כ- 2-3 מיליון טונות.

את סוגי הפלסטיק בחקלאות, ניתן לחלק ל- 3 קטגוריות עיקריות:

  • פלסטיק לא מתכלה – Non-degradable plastics""
  • פלסטיק מתכלה מיידית – "Readily Degradable Plastic"
  • פלסטיק עם התכלות מבוקרת – Programmed Degradable Plastics""

כדי להבין טוב יותר מה משמעות הקטגוריות הללו וכדי לא לאבד את הקורא החקלאי הממוצע בבליל מונחים טכניים יבשים אדבר על דבר המצוי באופן קבע במשק החקלאי במקומותינו – חיפוי קרקע Mulch)):

באירופה השימוש בפלסטיק לחיפוי קרקע מגיע ל- 80,000 טון שנתי, בספרד בלבד כ- 15,000 טון שנתי. כ-95% מהפלסטיק הוא פוליאתילן לא מתכלה -"Non-biodegradable  polyethylene (PE) films" . במקביל לגידול בשימוש בפוליאתילן לחיפוי קרקע, יש מגמה של ירידה בעובי החיפוי – מעבר לפוליאתילן דק יותר כדי לחסוך בעלויות. פוליאתילן הוא הפלסטיק השכיח כחיפוי קרקע, בעיקר בשל העובדה שמקובל לחשוב שפלסטיק זה זול יותר מפלסטיק מהקטגוריות האחרות.

חיפוי קרקע נשאר בשדה בין 3 ל- 12 חודשים תלוי בתנאי הסביבה. עם סיום הגידול, יש לאסוף את חיפוי הפלסטיק מהשדה כדי לעבד ולהכין את הקרקע לגידול/ לעונה הבא/ה. איסוף החיפוי דורש זמן ומשאבים, יש לאסוף את הפלסטיק מהשדה, להובילו לאתר טיפול בפסולת, לטפל/ למחזר. בנוסף, חיפוי דק נוטה להתפורר ולהישאר בקרקע. באירופה מדווח ה- APE ( Agriculture Plastic Environment Europe), הגוף האחראי באיחוד האירופי על רגולציה של השימוש בפלסטיק בחקלאות, כי 30% מחיפוי הפלסטיק נותר בקרקע. זה אומר כי בכל שנה נוספים לקרקע באירופה, בהערכה "עדינה" כ- 20,000 טון של מיקרו-פלסטיק. השפעת תוספת פלסטיק זו על הצימוח והיבול בקרקעות חקלאיות כבר ניכרת במקומות שונים באירופה, לדוגמא בדרום ספרד וזכתה לכינוי המפוקפק – שדות של פלסטיק "Fields of Plastic". במאמר סקירה משנת 2016 של חוקר גרמני שטיינמץ וחובריו (Steinmetz, Z. et al, 2016), מוצגת תמונה רחבה של השימוש בחיפוי פוליאתילן בחקלאות על תרומתו לחקלאי בטווח הקצר ועל השפעותיו לטווח הארוך על מבנה ופוריות הקרקע.

 

 

תרשים

 

אם נכלול בתחשיב כלכלי את עלויות הטיפול ופתרון הבעיות הנוצרות בטווח הארוך כתוצאה מהשימוש בפוליאתילן לא מתכלה בחקלאות, מתבהרת תמונה אחרת מהמקובל לחשוב. מסתבר שהשימוש בפלסטיק מקטגוריה זו עולה לנו המון כסף, וימשיך לגבות ריבית דריבית גם מהדורות הבאים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*תמונה ראשית: מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות כל יום אני נדהם מחדש מהרעיונות ההזויים של המשרד. הבעיה היא לא שינוי שם כזה או אחר, הבעיה היא מה עושים עם משרד שאיבד את דרכו
הנהלת האגודה אישרה את מינויו של טל יפת (44), מקיבוץ רגבים לתפקיד מנכ"ל "החקלאית".  טל נכנס לתפקידו באופן רשמי ב-17 במרץ. בתפקידו האחרון ניהל טל את הפעילות העסקית של המושב השיתופי מי עמי. בחזקתו
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות יגיש בימים הקרובים הצעת מחליטים לאישור הממשלה לגיבוש תכנית לאומית לביטחון מזון שתכלול גיבוש יעדים לאספקת המזון לכלל האוכלוסייה שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר: "מדובר במהלך חסר תקדים, אנחנו, במשרד החקלאות, מובילים תהליך
< 1 דק' קריאה
הגברת גליה: " אז הם נכנסו למקלטים, התעצבנו ממה שראו, פנו אליך בטענות ואז הנושא היה צף. כשנגמר הבלגן הביטחוני הנושא שוב נעלם מתחת לשטיח – אין לאנשים זמן, אין להם כוח, כן ביום
ב-7.10 יצאה יעל ופתחה את כל המקלטים במושב נהלל, בדקה מה מצבם והובילה לטיפול, שיהיו כשירים ומוכנים במידה ויהיה צורך לשהות בהם * יעל אלון שפירא היא ד"ר לרפואה סינית ונציגת "מעברים בעמק" בנהלל,
9 דק' קריאה
הזמרת שולה חן, ילידת נהלל, הופתעה לגלות שהשיר שלה "בוא הביתה" מופץ כמביע תחינה לשחרור החטופים מעזה * בראיון לעדינה בר-אל היא מעלה זיכרונות מילדותה ונעוריה בנהלל ומן השירות בלהקת הנח"ל ומספרת על הקריירה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן