מטעי לוזית: משדה נפט לשדות פורחים
יבול שיא
הרפת והחלב
מוטפא נאטור

מוסטפה נאטור, מומחה להדרכה חקלאית

8 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

 זה סיפור מרתק ומעניין עד מאד של איש מקצוע שנולד בתוך פרדס ולא בבית חולים, שלמד בבית הספר החקלאי "כדורי", שהיה למדריך ירקות למאות חקלאים ערבים, ומלא תפקידים נוספים בשירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות (שה"מ); אוחז בשני תארים אקדמאיים בכלכלה, עבד כ37 שנים בשירות הממשלתי במשרד החקלאות ובזכות יידע וניסיון רב שנים ובמקצועיות ראויה להערכה רבה שידרג את פעילותם של רבבות חקלאים ערביים, וכמו כן חקלאים ומדריכים חקלאיים דרום אמריקאים במיוחד במדינת פרו, במשך שלוש שנים בשירות חברת תכנון המים בישראל (תה"ל).

חוויה הייתה לי לשוחח עם מוסטפה נאטור, מומחה להדרכה חקלאית, המתגורר בנצרת האדומה מקורונה, שמאז פרצה המגפה הקטלנית הסתגר בביתו בהיותו בקבוצת סיכון. בן 84, ערני וצלול, הפליג מוסטפה לספר, לתאר ולסכם את הפעילות המקצועית שלו בדברי ימיה של חקלאות ישראל. הכרתי אדם צנוע עד מאד, גם אחרי שעשה הרבה מאד בתפקידים שונים, ובקש לציין שמעולם לא נגע במילה פוליטיקה.

 

מהי לדעתך תרומתך לחקלאות ישראל בהיותך מדריך ירקות בשה"מ?

"האמת, זה קצת קשה להתייחס לתרומה אישית כי המדריך החקלאי אמנם נמצא במגע ישיר עם החקלאים בשטח, מייעץ להם, מכוון אותם ומסייע להם לשפר את החלטותיהם – אולם מאחורי המדריך יש מערכת תמיכה רחבה ומסועפת מקצועית וארגונית, מכאן שקשה לבודד את התרומה האישית של המדריך החקלאי מיתר הגורמים התומכים בו בצורה ישירה או עקיפה. יחד עם זאת ניתן אולי לדבר על התרומה האישית בעזרת מגוון הפעילויות והחידושים שהמדריך ביצע והעביר לציבור החקלאים אתם עבד ואותם הדריך.

אם אני אקח לדוגמא במגזר הערבי איפה שעבדתי במרבית הזמן; אני החדרתי את ההשקיה בטפטוף למגזר הזה בשנות השישים של המאה העשרים. אבל אם לא היו קיימות אז חברות שעסקו בפיתוח מערכות וציוד השקיה, לא היה טפטוף בחקלאות. הדבר אמור גם לגבי חברות ההדברה שתרמו לא מעט בניסויים בהחדרת חומרים, וכך יתר הגופים והמוסדות הרלוונטיים לענף החקלאות".

"התחלתי כמדריך ירקות בימיו של שר החקלאות משה דיין בשנת 1960, עם הקמתו של מינהל ההדרכה הממשלתי שהיה לימים שירות ההדרכה והמקצוע הממשלתי(שה"מ). קודם לכן עבדתי כחקלאי פרטי במשק המשפחתי שלנו וזה העניק לי ביטחון, כלים ויידע. העבודה הראשונה שלי במשרד החקלאות הייתה כמדריך ירקות באזור חדרה, ופעלתי באמצעות לשכת ההדרכה חדרה. הדרכתי חקלאים ערבים באזור המשולש הצפוני מצפון לכביש נתניה-טול כרם עד מגידו. בתקופה ההיא הוקמו אגודות מים והחלה החדרה של מערכות השקיה. במקביל, החלו לגדל ירקות במנהרות נמוכות, מנהרות גבוהות ובבתי צמיחה.

 


"נולדתי בשדה, בפרדס, אז לא נולדו ילדים בבית חולים. מיילדת הגיעה מהכפר לפרדס וסייעה לאימא ז"ל ללדת. לאבא ז"ל ולאחים שלו הייתה חלקת אדמה בסמוך ליישוב גאולים בקרבת כפר יונה, שטח החלקה היה 200 דונם. משטח זה 60 דונם היו פרדס וביתר השטח זרענו כל מיני ירקות"


 

עבודתי בימים ההם, התמקדה בהדרכת החקלאים בגידול ירקות מושקים למיניהם, ולהם לא היה ניסיון בשטח זה, והייתי צריך לעבוד בצורה אינטנסיבית ושיטתית ללמד את החקלאים, איך לגדל, איך להשקות, מתי להשקות וכמה להשקות. בנוסף – במה לדשן, מתי, כמה ואיך ואותו הדבר להדברת עשבים ופגעים. כעבור 3 שנים התגבש קהל גדול של חקלאים מגדלי ירקות בהשקיה, שהיו ברמה מקצועית שלא היה צריך להתבייש.

באותה תקופה התחיל להתפתח גידול הירקות בשטחים מכוסים. גם בתחום זה הושקעה הרבה עבודה ומאמץ להעביר טכנולוגיה זו לחקלאים הערביים, בה השקענו מאמץ גדול אני ועמיתיי מבעלי המקצוע של השירות ובמאמצים מיוחדים של החקלאים ובתמיכה של ההדרכה, ובמיוחד בנושא הגידולים החסויים שהם עתירי השקעה ועתירי ידע וכתוצאה עתירי סיכון. ההצלחה הייתה גדולה והסיבה לכך היתה הרמה המקצועית הגבוהה של ההדרכה החקלאית, רמת האמון הגבוהה שמערכת זו זכתה לה בקרב החקלאים, והמסירות הגבוהה של החקלאים עצמם".

 

כיצד השתלטת לבד בעבודה עם כל כך הרבה חקלאים?

"זה המצב של כל המדריכים בשה"מ ובמוסדות ההדרכה בכל העולם. קיימות שיטות הדרכה והעברת טכנולוגיה לחקלאים לא מעטות, בנוסף להדרכה אישית, ואתה מאמץ לעצמך את שיטות ההדרכה והעבודה שיבטיחו את הכיסוי האופטימאלי של השטח. כך המדריך לא צריך להיות במגע שוטף עם כל חקלאי וחקלאי. אתה בוחר מספר חקלאים בישובים, אצלם אתה מבקר בצורה קבועה ובתדירות שתבטיח את ביסוס החידוש שאתה מעונין להחדיר. עם יתר החקלאים המדריך עונה לקריאותיהם ומשתמש בשיטות הדרכה קבוצתיות אליהם הוא מזמין את חקלאי הישוב או האזור להשתתף. עיקר שיטות אלה הם: הרצאות ערב, הקמת חלקות הסתכלות והדגמה, סיורים וביקורים בחלקות הדגמה, תחנות מחקר, ביקורים באזורים אחרים ימי הדגמה וכנסים ושיטות אחרות".

 

מה גידלו החקלאים?

"ירקות: מלפפון, עגבניות, פלפל, בצל, פטרוזיליה, חסה, קטניות למיניהן ומיני ירקות אחרים".

 

כיצד התנהלת בשטח? היה לך רכב צמוד?

"לשכת חדרה טיפלה בישובים שונים. קיבוצים, מושבים והמגזר הערבי. הייתה מצוקת רכב. בלשכת ההדרכה חדרה, המדריכים בקיבוצים קיבלו רכב צמוד. בהדרכה במושבים קיבלו רכב לשני מדריכים. אני עבדתי על רכב מזדמן, כשנהג היה פנוי, יכולתי לצאת בכלי ממונע לשטח. ככה עבדתי שנה ואז הסכמתי לקבל אופנוע. עשיתי רישיון על אופנוע. ואז קרתה לי תאונה וזרקתי את האופנוע".

 

מה קרה?

באחד הימים בנסיעתי לביתי בקלנסואה, בסוף יום העבודה, התנגשתי בטרקטור. נסעתי מהר ומההתנגשות עפו שני הגלגלים הקדמיים של הטרקטור. אני הועפתי עם האופנוע. נפגעתי ברגל, לא משהו רציני. כאן הסתיים פרק נהיגה על דו-גלגלי שנמשך קרוב לשנתיים". מוסטפה נאטור עבד בלשכת ההדרכה בחדרה עד שנת 1964. אחר כך הכיר את אשתו ועברו לגור בנצרת, שם הוא מתגורר עם רעייתו עד עצם היום הזה.

בנצרת מונה לתפקיד מדריך גידולי שדה ורכז תא גידולי שדה וקיבל אישור לפקיד נדרש – משמעות הדבר שהעובד רוכש לעצמו רכב שישמש אותו לעבודה. משרד החקלאות מימן את אגרת הרישוי ואת הביטוח וקבע הקצבה של 15 אלף קילומטרים בשנה, תמורת זה קיבל החזר הוצאות שוטפות של הרכב.

"נתמניתי למדריך ורכז של תא גידולי השדה בלשכה. היו שישה מדריכים בתא. לתא צרפנו חקלאי מתקדם או שניים שיכלו לתרום. באותה תקופה היה צורך לבצע מהפכה בגידול חיטה. הזנים המקומיים לא היו עתירי יבול ולא רווחיים. התחלנו בהחדרת זנים מקסיקניים לכל הישובים הערביים בתחום הלשכה שהשתרע מכביש מגידו-חיפה צפונה עד גבול הצפון. עם החדרת הזנים החדשים היה צורך בהחדרת מהפכה חקלאית, שהחלה מהכנת השטח, שימוש בזרעים משובחים, שימוש בדשנים ובמכונות זריעה, נושאים בהם החקלאים לא התנסו מקודם והיה צריך לעבוד אתם וללמדם מאלף עד תו.

 


אחרי שסיים תואר שני יצא לפרו בשליחות של חברת תה"ל (תכנון המים לישראל). "יצאתי לחל"ת ממשרד החקלאות ונסעתי כיועץ לארגון מערכות הדרכה חקלאית ב-4 מחוזות בדרום פרו. העבודה בפרו התמקדה בליווי והכשרה של המדריכים החקלאיים המקומיים, בהעברת ידע וחידושים לציבור החקלאים הסובלים במרביתם מעוני ותנאי חיים קשים"


 

כך הצוות עבד במרץ על בחינת הצלחתם של גידולים כאלה בתנאים המקומיים של הקרקעות והתאימם לחקלאים. גידול שהוכיח את עצמו הוחל מיד באימוצו והחדרתו. עיקר הגידולים היו: סלק סוכר, בצל לייצוא, עגבניות לתעשייה. גידולים אלה זכו להערכה גבוהה אצל החקלאים והתפשטו בקצב מאד מהיר, בגלל ההכנסה הגבוהה ליחידת שטח ביחס לגידולים שהיו קיימים קודם ובגלל שיצרו לא מעט מקומות עבודה ביחוד לבני המשפחה ובמיוחד לנשים. הדבר חולל ממש מהפכה כלכלית בקרב חקלאי האזור ולא פחות מהבחינה החברתית.

בשנת 1967, אחרי שנים של עבודה מקצועית ומסירות גדולה לפעילותו קודם נאטור לניהול לשכת ההדרכה בנצרת. המינוי נמסר לו על ידי מנהל שה"מ דאז מר דן מס.

"הקידום והמודרניזציה, יצרו מצב חדש וצרכים חדשים שהיה צריך למצוא להם תשובות. על כן בתפקיד מנהל לשכת ההדרכה היה צורך לפעול בתחומים אחרים שהם לא מקצועיים גרידא, אלא ארגוניים, תיאומים ולפעמים הכשרת דרכי גישה לשדות החקלאים בשטח, כל זה בנוסף לתפקיד המרכזי שהוא, תכנון ההדרכה וקביעת עדיפויות, דאגה לעובדים הכשרתם, עדכונם, קידומם והבטחת כלים לביצוע עבודתם.

כמנהל לשכה, הייתי חייב לטפל גם בענפים חקלאיים אחרים שבאזור, שעיקרם היה ענף זיתי השמן והמטעים וענף בעלי החיים לרבות עדרי עזים וכבשים.

בתחום בעלי החיים – ב 1967 גייסנו מדריך לבעלי חיים באזור, שהשקיע הרבה מאמצים בהשבחת עדר הכבשים והעלאת רווחיותו ע"י שיפור הממשק וההזנה.

 

בשנות עבודתך נהנית משיתוף פעולה עם צמרת משרד החקלאות?

"שיתוף פעולה בעיקר עם צמרת שה"מ, היחסים היו ענייניים ומאד חיוביים. הנהלת שה"מ בתקופת כהונתי מנהל לשכת הדרכה העניקה לי תעודת הצטיינות בעבודה. עם יתר יחידות המשרד לא הייתה בעיה וכשהיה צורך פניתי לכל דרג והסיכומים היו חיוביים".

אחרי שסיים את לימודיו בבית הספר החקלאי "כדורי" הייתה הזדמנות ללמוד במוסד אקדמאי. מוסטפה בשנת 1972 קיבל אישור משה"מ לשני ימי לימודים בשבוע. למד באוניברסיטה העברית בירושלים בפקולטה לחקלאות, לאחר שנתיים עבר לאוניברסיטת חיפה, סיים תואר ראשון בכלכלה, עבר לטכניון לפקולטה להנדסת תעשייה וניהול וסיים תואר שני בכלכלה וניהול. "התארים האוניברסיטאיים לא העניקו תוספת משמעותית למשכורת".

אחרי שסיים תואר שני יצא לפרו בשליחות של חברת תה"ל (תכנון המים לישראל). "יצאתי לחל"ת ממשרד החקלאות ונסעתי כיועץ לארגון מערכות הדרכה חקלאית ב-4 מחוזות בדרום פרו. העבודה בפרו התמקדה בליווי והכשרה של המדריכים החקלאיים המקומיים, בהעברת ידע וחידושים לציבור החקלאים הסובלים במרביתם מעוני ותנאי חיים קשים.

 

סיור של חקלאים ומדריכים ערבייםבארצות הברית
סיור של חקלאים ומדריכים ערביים בארצות הברית

 

הנושא המרכזי בעבודה היה בתחום הכשרת המדריכים כל אחד בתחומו המקצועי בנוסף לטכניקות העברת ידע ושיטות הדרכה. התמקדנו בדרום בנושא גידול פרות חלב והעברתן ממרעה לשיטת מזון מוגש ומאוזן. שיפור איכות החלב, העלאת רמת הייצור, החדרת שיטות השקיה מודרניות. אזור הדרום של פרו הוא אזור מדברי, ולכן היה מאד חשוב לטפל בנושא ייעול השימוש במים בהשקיה, והחקלאים השקו בשיטת ההצפה, מכאן בזבוז המים היה מאד גדול"

בשובו לישראל השתלב מוסטפה נאטור במחלקה לכלכלת ייצור בשה"מ והיה אחראי על ההדרכה הכלכלית בענף הירקות. "התמקדתי במערך תחשיבים לירקות והקמתי מערכת של משקים חקלאיים למעקב ברחבי המדינה בשיתוף עם המחלקה לירקות במשרד החקלאות. משקים אלה היו מקור לאספקת נתונים פיזיים וכלכליים מהשטח, בהם השתמשנו לעדכון תקופתי של תחשיבי הגידולים ".

 

מדוע בחרת בתחום החקלאות כעבודה מרכזית בחייך?

"נולדתי בשדה, בפרדס, אז לא נולדו ילדים בבית חולים. מיילדת הגיעה מהכפר לפרדס וסייעה לאימא ז"ל ללדת. לאבא ז"ל ולאחים שלו הייתה חלקת אדמה בסמוך ליישוב גאולים בקרבת כפר יונה, שטח החלקה היה 200 דונם. המשטח זה 60 דונם היו פרדס וביתר השטח זרענו כל מיני ירקות. אמי ז"ל טיפחה לה מסביב לבית משק משפחתי קטן שכלל מכוורת, מספר פרות, עופות, אווזים ויונים. חלק מהמוצרים אכלנו והעודפים היא מכרה. החקלאות הייתה בראש שלי מהילדות וחלק מחיי, ואחרי כיתה י' (10) בבית הספר התיכון בכפר טייבה עברתי ללמוד חקלאות ב"כדורי". עכשיו אתה מבין מדוע בחרתי בחקלאות".

 

גיבשת בוודאי דעה על חקלאות ישראל שהכרת מקרוב.

"חקלאות ישראל היא ברמה מקצועית מהגבוהות בעולם. אני אומר את הדברים מידע אישי. אני קצת מכיר את העולם החקלאי. האם החקלאות הישראלית גם יעילה באותה מידה? יש להניח שכן, מאחר והיא כמעט חשופה לחלוטין לתחרות מקומית ובינלאומית. סך הכל המגזר החקלאי זכה בשנות השבעים לתמיכה מעל ומעבר לגודלו הכלכלי במשק. זה לא בא מביקורת. מרבית החקלאים הם אקדמאיים וזה אומר לא מעט ומסביר רמה מתקדמת".

 

זו הייתה תקופה ללא עובדים מתאילנד. מי עזר לכם?

"אנחנו משפחות ברוכות ילדים ורוצים לעבוד. הקטיף הוא חלק עתיר עבודה ובשנת 1967 כשנכבשה הגדה וגם עזה, היה זרם עבודה גדול משם. המגזר הערבי לא קיבל הרשאות לעובדים מתאילנד; משקים גדולים במיוחד קיבלו והם בודדים".

 

אמרת שהיום אתה כבר לא בקשר עם השטח. החקלאות לא מעניינת אותך יותר?

"מעניינת אותי מאד; היום אני פעיל בחקלאות על הגג. ויש לי חצר של קרוב ל- 300 מטר רבוע. אני מגדל שם חקלאות נהדרת. מה יש לי שם? תות, אבוקדו, אשכולית, פומלה, לימון, תפוז, קלמנטינה, גפן (בהדליה),רימון, זית, אגוז, תמר, גויאבה, אבוקדו, חסה, גזר, פטרוזיליה, פלפל חריף, מנטה (נענע), בצל ירוק, לוביה ואספרגוס. מעצי הפרי עץ אחד או שניים מכל מין, ומיתר הגידולים 2 עד 3 מטרים רבועים מכל מין. אני מתנדב זה שלוש שנים בבית ספר עממי קהילתי "ביר אלמיר" בנצרת שבו 600 תלמידים והם מגדלים גינה קהילתית על הגג, המורכבת מקרוב ל 500 דליים בקיבול של 12 ליטר לדלי העומדים על שולחנות ברזל מגולוון שתוכננו במיוחד למטרה זו, והגידול הוא במצע תערובת קרקע עם קרקע לעציצים, קומפוסט וטוף, חלקם בתוך בית צמיחה.

 

היה יועץ לשר התעשייה לפיתוח אזורי תעשייה במגזר הערבי

מוסטפה נאטור נולד ב -1936 בפרדס. נשוי לקאמלה מאדי-נאטור, שנולדה בכפר אג'זים מדרום לחיפה. "היום זה כפר נטוש והקימו שם את כרם מהר"ל". קאמלה עבדה כפקידת השמה בלשכת העבודה בבאקה אל גרביה. "חבר טוב שלי היה נשוי עם אחותה וככה הכיר לי אותה". לבני הזוג שמתגוררים בעיר נצרת שלוש בנות ושני בנים. 12 נכדים, תשע בנות ושלושה בנים.

הבת הבכורה עביר (55) נשואה+3 בנות, גרה בחיפה, מנהלת בית מרקחת בקופת חולים כללית בחיפה. עבד (54) נשוי+2 בנות ובן, גר מעל הוריו ועובד בתחום מחשוב ומערכות תקשורת. בותיינה (51) נשואה+תאומים (בת ובן) ועוד בן, מתגוררת באריזונה, לשם יצאה לפני יותר מעשרים שנה, מורה. רים (49) נשואה+3 בנות, גרה בפאריז, עובדת בארגון אונסק"ו. נדים (41)רווק, גר בעיר קאסל בגרמניה, עובד במוסד להכשרת מהגרים. "הוא חובב כדורגל וזה אולי מסביר את עובדת היותו רווק".

מוסטפה עבד במשרד החקלאות 37 שנים משנת 1960 ועד שנת 1997 בשנת 1992 נענה לבקשתו של שר התעשייה והמסחר מיכה חריש ובא למשרד התמ"ס בהשאלה ממשרד החקלאות כיועץ השר לפיתוח התעשייה בישובים הערביים. "הקמנו 14 אזורי תעשייה במגזר". בשנת 1995, אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, החזיר שר התמ"ס נתן שרנסקי את נאטור למשרד החקלאות וכעבור שנתיים פרש פרישה מוקדמת.

בשנת 2001 חבר נאטור לעמותה שנקראה אל-אהלי (קהילה) לפיתוח קהילתי "קיבלנו תקציבים מכל מיני מוסדות. הפעילות עסקה בקידום המגזר החקלאי ערבי וקידום נשים". הוא התפטר מניהול העמותה בשנת 2008 והקים עוד עמותה לעידוד שימוש יעיל במים להשקיה במגזר הערבי בשיתוף משרד המחקר החקלאי של ארצות הברית. היה פעיל בעמותה כחמש שנים. לדבריו קורא מעט על פוליטיקה. מוסטפה הוא אחד מאחד-עשר ילדים להוריו: שבעה אחים, ארבע אחיות.

עיתון יבול שיא – אוקטובר 2020

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אחרי חמש שנים בהן לא נקלטו בשדה בוקר משפחות חדשות, התקבלו לפני כשבועיים לחברות 6 משפחות, למודל שיזורי ייחודי לקיבוץ. החברים הוותיקים נשארו במודל השיתופי, החדשים יתנהלו על פי עקרונות הקיבוץ המתחדש. עד עכשיו
6 דק' קריאה
האם המשבר הנוכחי, לאחר שנתגבר על המגפה והחולי, יביא להעמקת הפערים ולקיטוב חברתי גובר, או שהוא יביא בעקבותיו לחיזוק הערבות ההדדית וליותר סולידריות חברתית אל מול הקשיים, כפי שהתגלו בתחילתו? לפני ימים אחדים התקיים
3 דק' קריאה
רכב תפעולי של חבר חורשים שחנה סמוך לביתו – נגנב. מכיוון שהקיבוץ מחייב את חבריו בתשלום אגרת שמירה, החבר סבר שיש פה רשלנות של הקיבוץ בשמירה על רכושו. הוא תבע פיצוי כספי היש לקיבוץ
2 דק' קריאה
השמאל בישראל הוא מרכז; הקיבוצים הם יישובים קהילתיים בורגנים; הממשלה התקמצנה בטיפול בקורונה. ד"ר עמי וטורי, מזכ"ל ארגון כוח לעובדים, משגר חיצי ביקורת ומציע דרך לתיקון. ריאיון לעתים אני תוהה מה מעצב את השקפת
5 דק' קריאה
מינוי חדש בהתאחדות: מנכ"ל חברת תרמוקיר, אלי כהן, נבחר ליו"ר איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות התעשיינים אלי כהן, חתן פרס התעשייה לשנת 2016 ומוותיקי התעשיינים בארץ, נבחר ליו"ר איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה
2 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן