נשים בחקלאות: יעל בר נוי
יבול שיא
הרפת והחלב
מיכל לוי פודטק

פודטק, יזמות בתחום המזון

5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה, מכון אאורה בבינתחומי הרצליה, קבוצת ארליך ופירמת עמית, פולק, מטלון ושות' ערכו וובינר מיוחד שעסק בפודטק, יזמות בתחום המזון והשפעות הקורונה ומגפות על תחום זה. במסגרתו התארחו בכירים ממשרד החקלאות והכלכלה ואנשי תעשיית הפודטק והמזון

 

ניר גולדשטיין
ניר גולדשטיין | פודטק | תמונה: באדיבות המצולם

 

ד"ר מיכל לוי, סמנכ"לית בכירה למינוף המו"פ החקלאי והחדשנות במשרד החקלאות, התייחסה לעצמאות התזונתית של ישראל, נושא שעלה שוב לכותרות בעקבות הקורונה: "ככל שידוע לי, משרד החקלאות כבר עובד על מסמך כזה, ובנוסף, השר הנכנס הספיק כבר להגיש הצעת חוק לסימון ארץ המקור של המזון. כמו כן, על מנת לגדל את הבשר שאנו צורכים צריך לייבא כמות גדולה של גרעינים והמשבר הציף את זה. מדינת ישראל צריכה להשקיע במקורות נוספים לחלבון שיוכלו להיות מגודלים בצורה עצמאית". ד"ר מיכל לוי התייחסה גם למחסור הביצים בזמן הקורונה, ואמרה כי "בזמן הסגר דיברו על מחסור בביצים, מחסור שלא היה. בפועל הייתה תופעה של אגירה מצד הציבור, ואנשים פנו גם ישירות ללולנים, וכך נוצר מצב שללולנים לא נותרה תוצרת לרשתות. משרד החקלאות התערב בנושא ועשה סדר".

לגבי מחסור במזון בזמן המגפה, ציינה כי "ישראל לא עמדה בפני מחסור במזון. ישראל מייצרת כ 8% מהתוצרת המקומית של גרעינים. 2/3 מיועדים להזנת בעלי חיים. 1/3 מיועד ללחמים/ מאפים. ישראל פיתחה יכולות אחסון לתקופות זמן ממושכות – ונציגים מכל העולם מגיעים ללמוד אותן – ועל כן לא עמדנו בפני מחסור".

ד"ר אופיר בנימין, מרצה וחוקר למדעי המזון במכללה האקדמית תלחי, דיבר גם הוא על עצמאות תזונתית ואמר כי : "המדינה צריכה לתת קווים מנחים בשילוב של כמה משרדים, בין אם זה המלצות תזונה לציבור ובין אם זה עידוד גידולים אורבניים כפי שאנו רואים היום באירופה. גידולים על גגות של גורדי שחקים, על צדי בנינים, במרתפים עם תאורה מלאכותית ועוד, זאת לצד הקמת גינות עירוניות שמטופלות על ידי התושבים והם יכולים ליהנות מהתוצרת".

 


"יש כעת הזדמנות מאוד גדולה בפודטק. רמת הסיכון עלתה אבל גם רמת ה"פרס" גדלה. הקורונה לא רק העלתה בעיות של שרשרת אספקה, אלא גם את נושא החוויה הסביבתית"


 

עו"ד סטיבן ברק רוזן, שותף במחלקת ההיי טק ומוביל תחום הפוד טק בפירמת עמית פולק מטלון, ציין כי מגיפת הקורונה העולמית פגעה משמעותית בתעשיית הבשר ברחבי העולם והעלתה שוב למודעות את חשיבותו של הביטחון התזונתי: "חשוב שמדינת ישראל – באמצעות רשות החדשנות – תמשיך לתמוך בתחום הפוד-טק על-מנת שהטכנולוגיה שתתמודד עם האתגרים האלו, תבוא מארץ זבת חלב ודבש – ישראל. הסגר העלה את החשיבות של ביטחון תזונתי בישראל ובעולם, עד כדי כך שסינגפור, שמייבאת 90 אחוז מהמזון במדינה, הכריזה כי עד שנת 2030 תשאף להגיע לייצור מקומי של 30 אחוז מתעשיית המזון".

ד"ר קרן קלס, Flying Sparks ,CTO, אשר מייצרת חלבון אלטרנטיבי מרימות של זבובי פירות: "הפתרון הטכנולוגי שלנו יעזור להגדיל את הביטחון התזונתי בגלל שאנחנו מסתמכים על מוצרי לוואי ומתקן הגידול שלנו הוא עצמאי. כלומר, אנחנו לא צריכים שום דבר מבחוץ, אין לנו שום צורך בייבוא. חשוב לומר כי תעשיית המזון הופכת להיות יותר גדולה ובעלת השפעה, והיא תהיה יותר ורסטילית, גם מבחינת חומרי גלם".

אדם להב, סמנכ"ל פיתוח עסקי ומייסד, Redefine Meat, אשר מייצרת תחליפי בשר טבעוני באמצעות הדפסת תלת ממד: "יש כעת הזדמנות מאוד גדולה בפודטק. רמת הסיכון עלתה אבל גם רמת ה"פרס" גדלה. הקורונה לא רק העלתה בעיות של שרשרת אספקה, אלא גם את נושא החוויה הסביבתית. בתחומנו בוודאות תהיה עלייה בביקושים, שהחלו כבר לפני הקורונה עקב עליית מחירי הבשר והמודעות לנזק הסביבתי, אבל אין ספק שהמגפה הגבירה זאת. כעת, תעשיית הבשר חוותה מכה, הביקוש כלפינו עולה, רואים עשרות אחוזים במכירות בתחום שלנו ונראה להערכתי עלייה מתמשכת של צריכת תחליפי בשר, חלבון וחדשנות בעולם המזון וזה טרנד שיישאר איתנו. יחד עם זאת, פתרונות חדשניים יצטרכו להוכיח את עצמם בשוק, לצד זה שרוב האוכלוסייה לא תרכוש כעת מוצרים יותר יקרים. בקרב חברות פודטק – שום מוצר לא יצליח אם הוא לא טעים, גם אם בריא וזול. זה המשתנה הראשון שהחברה צריכה לעשות לו אופטימיזציה. המוצר צריך להיות בטעם בשר, ואחר כך בטוח לצריכה ובריא. הפרמטר הכי חשוב הוא האם הטועם מסיים את הדגימה שלו".

 


"בעתיד נגדל לעצמנו את אמצעי העשרת החלבונים והוויטמינים בהם אנחנו מעוניינים. ייצור רכיבים במקום לגדל את החיה עצמה. למשל, יצור חלבוני חלב בלי פרה או חלבוני ביצה בלי ביצה, וטיפול בבזבוז המזון: 50% מהמזון המיוצר לא מגיע אלינו לצלחת. פירות וירקות שלא נראים טוב לא מגיעים אלינו"


 

ד"ר תמי מירון, מנהלת טכנולוגיות ראשית FRESH START , סקרה את הכלים שיכולים לייעל מערכות שיספקו לנו חומרי גלם יעילים להזנה איכותית וטובה: "חקלאות מדייקת – אפשר להפעיל על כל שרשרת הערך – איסוף נתונים מהשטח בזמן הגידול באמצעות רחפנים, סנסורים וכיוב', לדעת על סמך עיבוד המידע כמה להשקות, לדשן, מתי לקטוף, איך לאחסן ועוד. חקלאות אורבנית, מאפשרת לגדל גידולים בלי להיות תלויים באדמות חקלאיות, גם על גג הבית שלנו. לדוגמה גרינטרוניקס מגדלים במערכת סגורה ויעילה צמח שהוא הכי קטן שקיים בטבע, עשיר בחלבונים וסיבים וגם גדל מהר, כל מה שאנחנו שמים לו – הוא סופג ביעילות. המשמעות, שבעתיד נגדל לעצמנו את אמצעי העשרת החלבונים והוויטמינים בהם אנחנו מעוניינים. ייצור רכיבים במקום לגדל את החיה עצמה. למשל, יצור חלבוני חלב בלי פרה או חלבוני ביצה בלי ביצה, וטיפול בבזבוז המזון: 50% מהמזון המיוצר לא מגיע אלינו לצלחת. פירות וירקות שלא נראים טוב לא מגיעים אלינו".

 

תמי מירון 1
ד"ר תמי מירון | פודטק | תמונה:  באדיבות המצולמת

 

במענה לשאלה, מה הממשלה צריכה לעשות כדי שישראל תהפוך למרכז ייצור חלבון אלטרנטיבי, ציינה ד"ר מירון כי "המדינה מספקת מימון משמעותי והטבות מרחיקות לכת לפעילות יזמית בתחום הפודטק בצפון".

"ישנם מגוון אתגרים שמציבה בפנינו הדרך בה אנחנו מייצרים חלבון מהחי, מזיהום מים, ובעלי חיים, דרך שפכים ועוד", אמר ניר גולדשטיין, מנכ"ל The Good Food Institute. לדבריו, "בארה"ב הסקטור שהכי נפגע מהקורונה הוא ייצור הבשר. מגפות ומחלות בבעלי חיים אינן חדשות. תנאים ירודים במכלאות מובילים להתפרצות מחלות. חדשנות יכולה לעזור למאבק במגפות. יותר צרכנים, בעיקר בעולמות המפותחים, משנים הרגלי צרכנות ויש גידול במספר האנשים שבוחרים לצרוך מזונות עם חלבון אלטרנטיבי, כלומר לקבל מהצומח חלבון, חלב, ביצים וכיוב'. המגמה גדילה ככל שהקהל צעיר יותר. למשל, דור ה-Y  שיותר משליש ממנו צורכים מזונות אלה פעם בשבוע וכוח הקנייה שלהם צפוי לגדול".

גולדשטיין מנה שלוש טכנולוגיות לייצור תחליפי בשר: "ייצור מהצומח, פרמנטציה (תסיסה) ובשר מתורבת, המהווה כבר כיום 10% משוק המזון החי, שהיקפו עומד על 9 טריליון דולר בשנה". לדבריו, " תחום ייצור מזון מן החי יחווה קיבעון בעשורים הקרובים וייקחו ממנו נתח משמעותי של חלבון מהצומח ובשר מתורבת. אנחנו רואים גידול בגופים בתחום, יותר סטארטאפים, משקיעים וכיוב'. תחום הפודטק גייס רק ברבעון הראשון של 2020 יותר כסף מבכל שנת 2019, קצב גידול מהיר יותר מבתחומים כמו הסייבר."

ניר גולדשטיין הוסיף וציין כי יש תהליך תיעוש של הסקטור החקלאי וצריך להפוך את ישראל לבטא-סייט לתחום. "משמעות הדבר, רגולציה, שהתעשייה תאמץ חדשנות, ושהסטארטאפים יישארו בישראל ולא יעברו מעבר לים כי יש להם שם תשתית טובה יותר. צריך להקים את מכון המזון, לעשות תכנית לאומית, לממן מחקרים באקדמיה בתחום הזה, לעשות קורסים, להעניק מלגות לדוקטורנטים, ועוד".

בתמונה הראשית ד"ר מיכל לוי | תמונה: באדיבות המצולמת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גרשון היימן, ממושב באר-טוביה, אב לשלוש בנות וסבא ל-13 נכדים, הוא פסל וצייר. את יצירותיו הוא יוצר בסטודיו שהיה פעם בית אריזה לפרחים – ובו עבודות למכביר: פסלים, דגמי פסלים, ציורים ועבודות אמנות שונות
9 דק' קריאה
אני מאמין, שבכל העולם וגם בישראל, תביא הקורונה לתחיית מדינת הרווחה. תחיית התובנה, שהמדינה נועדה להבטיח לאזרחיה מערכות מצוינות של חינוך, בריאות, רווחה, השכלה, מדע ותשתיות פיזיות וחברתיות, כי אין יד נעלמה שתבטיח את
4 דק' קריאה
פטירתו של יורם גרינבלט, צייר וחבר קיבוץ מעברות, לאחר מחלה ממושכת,  מחזירה אותי שנים אחורה לשנות השבעים – תשעים לתקופה בה נפגשו חיינו האמנותיים והחברתיים לעתים קרובות. כאשר אני מהרהר בביוגרפיה של יורם באותה
2 דק' קריאה
לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן