יבול שיא
הרפת והחלב
פיתוחים חדשים במופ ערבה תיכונה וצפונית
5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

פיתוחים חדשים במו"פ ערבה תיכונה וצפונית

פיתוחים חדשים במו"פ ערבה תיכונה וצפונית – ליצר אותו יבול בפחות עלויות גדול למרות ירידה בשטחי הפלפל והמעבר לגידולים אחרים, עדיין לא נמצאו אלטרנטיבות רווחיות לגידול הפלפל, המהווה מקור פרנסה עיקרי בערבה, במו"פ ערבה תיכונה וצפונית לא מתייאשים ומפתחים דרכים חדשות להקטנת עלויות למגדל ולהארכת חיי המדף של פלפל בנוסף, נמשכים הניסויים לאתר גידולים חדשים פורצי דרך. רבקה אופנבך, רכזת ניסויי הירקות במו"פ ערבה תיכונה-צפונית ומילי זנבר, חוקרת בטיפולים לשיפור חיי המדף, מספרות על המחקרים שיאפשרו לייצא את הפלפל ליעדים רחוקים יותר

 

גידול פלפל רגיל מופ ערבה תיכונה
גידול פלפל רגיל מו"פ ערבה תיכונה

 

פיתוחים חדשים במו"פ ערבה תיכונה וצפונית: בחינת זני פלפלים, גדולים חדשים, מחקרים בנושאי שיפור חיי מדף (פוסט הרווסט) ועוד, שורה ארוכה של מחקרים מרתקים ומעניינים. את כל אלה מרכזת רבקה אופנבך, רכזת ניסויי הירקות במו"פ ערבה תיכונה-צפונית. "בגדול," מנסה להסביר לי רבקה "אנחנו מתמקדים בעיקר בהורדת עלויות לחקלאים ללא פגיעה ביבול.

"אז איך מורידים עלויות? על ידי אגרוטכניקה חדשה. למשל, בדקנו אגרוטכניקה בגדול פלפל. השיטה המקובלת שנים רבות היא גדול עם שתי שורות צמחים על ערוגה, בניסויים שנערכו מספר שנים, נמצא כי ניתן לגדל בשורה בודדת במרווח של כל מטר בהשוואה לצמד שורות על ערוגה במרווח המקובל של 1.6 מטר. בדרך זו הורדנו את מספר השתילים לדונם."

למה זה טוב לחקלאי?

"זה טוב לחקלאי כי מצד אחד זה מוזיל את עלויות השתילים ומצד שני היבול לא נפגע. השווינו בין שתי השיטות באמדי צמחים ובמגוון זנים, בשיטה המסורתית של שתי שורות מקובל לשתול 3,300 שתילים לדונם בניסויים הגענו ל- 2,400 שתילים לדונם

"השנה אנו מתמקדים בדרכים לשיפור חיי המדף של הפלפל הגדל באגרוטכניקה של שורה בודדת."

מה הבעיה עם חיי המדף של הפלפל?

"ראינו שבחודשי השיווק הראשונים, בסימולציה לייצוא, חיי המדף היו טובים אבל בפברואר ומרץ בחלק מהניסויים, התקבלה ירידה בחיי המדף בגידול של שורה בודדת. למה זה קורה? בגידול בשורה בודדת עצמת הקרינה גבוהה יותר ויתכן והחשיפה לשמש פוגעת בחיי המדף, לכן אנו בודקים השנה 4 מועדי פריסת רשת, החל מינואר פריסה כל שבועיים."

מה לגבי היבול? פחות שתילים לא אומר שזה פחות פלפלים?

"ביבול לא נמצא הבדל – קיבלנו יבול זהה בשתי השיטות. חשיפת הצמחים לקרינה גבוה יותר כנראה מפצה על ההפחתה במספר השתילים.

"בסיום הניסוי בו ייבדקו מועדי פריסת רשת, אני מאוד מקווה שנשפר את חיי המדף ובעתיד חקלאי שיעבור לגדול בשורה בודדת, תישמר גם איכות הפרי.

"אגרוטכניקת זו דורשת התאמה למנות ההשקיה. כ-40 שנה מגדלים בערבה בצמד שורות על ערוגה, עם ידע רב בנושא השקיה ולכן עלינו לבצע ניסויים כדי להתאים את ההשקיה לשיטה החדשה.

בנוסף בשורה בודדת החשיפה לקרינה עשויה לעזור בהפחתת רמת חטטי קור לפרי ושיפור האוורור עשוי להפחית נזקים ממחלות אוהדות לחות כמו בוטריטיס. יתרון נוסף קיים בחסכון בעבודה בריסוס מכיוון שיש פחות מעברים במפתח.

"ניסוי נוסף שאנו עורכים להורדת עלויות – הורדת רמת הדישון החנקני בתקופות מסוימות ללא פגיעה ביבול".

"דרך נוספת לשיפור רווחיות והורדת עליות, נבחנה בתחנת יאיר, באמצעות פתרון גנטי לאחסון ממושך יותר של הפרי על הצמח, ד"ר יוני אלקינד מהפקולטה לחקלאות, ברחובות, האוניברסיטה העברית, טיפח זן שנבדק בתחנת יאיר בשנתיים האחרונות. הפרי נקטף פעם בחודש ופעם בחודשיים ונשמרה איכותו. תכונה גנטית זו תאפשר לחקלאי גמישות בקטיפים.

"לשם הגדלת היבול אנו עוסקים במחקר שורשים במטרה להבין את קצב גדול השורשים. המחקר מתבצע במכלים  בגידול באירופוניקה (השקיה בערפול בלחץ גבוה, מערכת השורשים חשופה), בדרך זו ניתן לעקוב אחר התפתחות השורשים לאורך כל עונת הגדול. מטרת הניסוי לבדוק את יחסי הגומלין בפלפל בין עומס הפרי להתפתחות מערכת השורשים.

"יש לנו גם בעיה של חטטי קור, (התייחסתי לנושא גם בהקשר לשורה בודדת), תופעה המופיעה לאחר אירוע של טמפרטורות נמוכות. אירוע אחד בנובמבר או דצמבר גורם לתופעה הפוסלת את הפרי לשיווק. ד"ר שמעון פיבוניה, חוקר את הנושא כמה שנים, מצא את התנאים לייצור התופעה ולכן מאפיין רגישות שונה של זנים לתופעה. עיקר המאמץ מושקע בבחינת טיפולי ריסוס בשדה של חומרים אנטי-אוקסידנטיים, שמנים מינרליים וצמחיים עם היתכנות לפעילות נוגדת עקה."

 

רבקה אופנבך רכזת ניסוי הירקות במופ ערבה תיכונה צפונית
רבקה אופנבך רכזת ניסוי הירקות במופ ערבה תיכונה צפונית
פיתוחים חדשים במו"פ ערבה תיכונה וצפונית – את יכולה לספר קצת על המחקר בצמח המור?

"בוודאי. מלבד ירקות אנחנו עובדים על גידולים חדשים כמו צמח המור, מטרת הגדול היא הפקת חומרים הפעילים מצמח המור. למדנו לגדל אותו בצורה מיטבית, כולל פתרון בייצור שתילים. כעת המחקר מתמקד בפיתוח שיטות למיצוי חלקי צמח שונים, שכתוצאה מהן יתקבלו תמציות מעושרות בחומרים פעילים, וקביעת הקשר בין ההרכב הכימי לפעילות ביולוגית כנגד מחלות בצמחים ובבני אדם.

הפיתוח יעניק ערך מוסף משמעותי לגידול המור ויוכל להוות ענף חקלאי נוסף לחקלאי ערבה. פתוח בכיוון זה משתלב היטב בתהליך המתקיים בערבה, בו המו"פ והחקלאים מפתחים גידולי נישה שיהוו תחליף לפלפל. המחקר ישתלב במאמץ לבניית מוקד ידע במו"פ ערבה תיכונה בתחום טכנולוגיה של תמציות צמחים וחומרים מעכבי מחלות בחקלאות ומחלות בבני אדם".

"מחקר נוסף הוא מחקר בגידול פטל (Roseberry) לקטיף בחורף, תקופה בה אין פרי בארץ, לשיווק לשוק המקומי, היום פטל מייצור מקומי משווק ממאי, המטרה היא לשווק בעונה בה אין להשיג פטל טרי בארץ וכמובן לייצוא בחורף.

"במסגרת המחקר אנו לומדים את האגרוטכניקה – בודקים מועדי שתילה, אומד צמחים, וזנים, הגדול נבחן בחממה מצוננת ובמנהרה עבירה. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם ד"ר ניר דאי, ממכון וולקני ו עם מו"פ ההר".

"בעיה קשה שמתמודדים איתה היא דרכים להקטנת נזקי ווירוס המועבר ע"י מזיקים בסתיו, אנו לומדים את אגרוטכניקת הגידול של מילונים והאבטיחים, בגידול במנהרת תחת רשת 50 מש בסתיו.

גידול ברשת בסתיו זו התמודדות לא קלה עם טמפרטורות גבוהות, הגורמות לבעיות חנטה. ערכנו ניסויים בגידול אבטיחים ומילונים תחת רשת 50 מש. בסתיו האחרון, העמדנו ניסוי גדול בתחנת זהר בכיכר סדום, ב-3 מנהרות עבירות עם רשת 50 מש, בחנו מגוון זנים, וחנטה באמצעות דבורי דבש במנהרה אחת, בשנייה דבורי בומבוס ובשלישית ריסוס במווסתי צמיחה.

"ולקינוח גם שתלנו אננס במנהרה עבירה מחופה בחורף בפוליאתילן בתחנת יאיר ובתחנת זהר. ההנחה שיש לאננס פוטנציאל גדול בערבה, בשל טמפרטורות גבוהות בחורף, אנחנו מקווים שנוכל לקצר את הזמן בין השתילה לקטיף משנה וחצי כיום לתקופה קצרה יותר."

פוסט הרווסט

 

מילי זנבר טובה טיפול אחר קטיף
מילי זנבר טובה טיפול אחר קטיף

 

מילי זנבר היא חוקרת פוסט הרווסט (טיפול אחרי קטיף), שחוקרת בכמה מחקרים במו"פ ערבה תיכונה-צפונית, בפלפל ובחציל.

מה הן הבעיות בהן נתקלתם בייצוא החציל?

זנבר: "בסוף החורף, לקראת היציאה לאביב, ישנה תופעה של החמת ציפת פרי החציל. הסיבה לכך קשורה לטמפרטורת חנטה נמוכה ולאחסון הממושך שעובר החציל בדרכו ליעדי היצוא. למעשה החמת הציפה היא סימפטום של נזק צינה. משלוחי יצוא רבים נפסלים על הרקע הזה וישנה חשיבות למציאת פתרון. הטיפולים שאנו בוחנים כוללים גם ניסיון להקניית סבילות לצינה במהלך הגידול וגם ניסיונות שונים של טיפול בפרי לאחר הקטיף כולל שימוש באריזות שונות.  "השאיפה בפלפל היא להאריך את חיי המדף, כדי לאפשר משלוחים ליעדים רחוקים יותר. פיתוח פרוטוקול אחסון אשר יאפשר אחסון פלפל למשך 25 ימים ויותר יהווה אבן דרך חשובה לקראת פתיחת היצוא ליעדים במזרח הרחוק. אנחנו חייבים להגיע לשם עם פירות איכותיים".

מה הן הבעיות אחר קטיף של הפלפל?

זנבר: "כשמדברים על איכות הפלפל ישנן שתי בעיות עיקריות: אחת – מוצקות הפרי ושתיים – התפתחות ריקבון בעיקר בוטריטיס. את בעיית המוצקות אנחנו מנסים לפתור על ידי שילוב של אריזות שונות. כידוע, היום הפלפל נשלח לחו"ל באריזות פתוחות, קרטונים פתוחים ואם רוצים לשמור על הלחות אנחנו חייבים לארוז אותו. אם נצליח לשמור על סביבה לחה בהוספת לחות או באריזה מתאימה – נצליח במשימה.

"לגבי הבעיה השנייה – בוטריטיס – אנו בוחנים אפשרות להורדת טמפרטורת ההובלה ועל ידי כך לעכב את התפתחות הריקבון. זה נשמע פשוט אבל זה לא פשוט, כיוון שהפלפל הוא פרי רגיש לצינה. היום הוא מובל במכולות מבוקרות אקלים בטמפרטורה של 7 מעלות ומתחת לזה הוא מתחיל לפתח נזקי צינה. "כדי להתגבר על כך אנחנו משלבים עם הורדת הטמפרטורה טיפולים שונים להקטנת הנזקים. בניסויים האלו אני עובדת בשיתוף פעולה עם החוקר שמעון פיבוניה, שהגיע לקבוצה של חומרים המקטינים את הנזקים. "מלבד זאת, אנחנו מנסים להקטין את הנזק באמצעות שטיפה חמה. יש לנו תוצאות מקדימות שמראות שבשטיפה חמה ביחד עם אריזה נכונה, ניתן לאחסן את הפלפל בטמפרטורה של 4 מעלות, בלי נזקי קור ותוך הפחתת אחוזי הריקבון בהשוואה לטמפרטורה של 7 מעלות."

חקלאות מו"פ ערבה תיכונה: חיסכון בגידול והגדלת היבול

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לזקן מנהריים שרצה לחשמל את העמק קמו ממשיכים. אגודת המים של עמק הירדן תחנוך בקרוב מתקן לייצור חשמל  מפאנלים צפים על מאגר "ירמוכים",  שיהיה הגדול בארץ ביקורנו באגודת המים של עמק הירדן מתקיים בתקופה
4 דק' קריאה
המ"פ המטורף עם הרגל השבורה, המג"ד הכי צעיר בצה"ל, מנהל הייצור של הזיתיה בבית השיטה, מנכ"ל מ.א. גלבוע, ראש החטיבה להתיישבות תחת שישה שרי ביטחון,  ראש האגף הביטחוני חברתי וההתיישבות, מייסד פרלמנט הפנסיונרים של
5 דק' קריאה
הגדה של קורונה: ערב לליל הסגר, כמה סיפורים ומדרשים אקטואליים לחג, הפוסח עלינו  השהייה הכפויה בבית, מייצרת הרבה קבוצות שמדברות ביניהן ברשת: מדברות, מחליפות חוויות ודאגות. יש אפליקציות לשיחות וידאו קבוצתיות, עם כל העולם.
3 דק' קריאה
ראש אגף הכלכלה בתנועה הקיבוצית, רו"ח דגן לוין, שלח בתחילת השבוע מכתב לסגן החשב הכללי, גילי כהן, בהמשך לדיון שהתקיים עמו בסיוע ח"כ אלון שוסטר, וביקש כי הקרן שהממשלה מייעדת לסיוע לעסקים קטנים תותאם
2 דק' קריאה
תמיכה רגשית להורי ילדי התפתחות הילד: צוותי העבודה סוציאלית והפסיכולוגיה במכוני התפתחות הילד של כללית במחוז חיפה וג"מ מפעילים קו חם למתן ייעוץ רגשי התנהגותי להורי הילדים המצב המאתגר שעוררה מגפת הקורונה עבור כולנו,
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן