אירוע סיום ממלכתי למדען הראשי
יבול שיא
הרפת והחלב
ציפי דקל 2

ציפי דקל – המגדלת היחידה בארץ של פרי הגוג'י ברי

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מסתבר שהשם "פרי הנעורים" אינו במקרה. יודעים מזה שנים רבות שמי שאוכל פרי זה ברצף, מעכב את ההזדקנות שלו

האגדה מספרת: נווד הגיע לכפר בהרי ההימליה. לעיניו התגלתה תמונה בה אישה חובטת בגבר זקן שזרקה שיבה בשערותיו. שאל הנווד את האשה: מדוע את מכה את האיש הזה, הרי הוא זקן וחלש? עונה לו האשה: האיש הזה, הוא הנכד שלי; כל חייו אני מנסה לשכנע אותו לאכול את פרי הגוג'י ברי והוא לא מסכים. את פרי הגוג'י ברי מכנים בארצות המזרח "פרי הנעורים".

סיפור חייה של ציפי דקל, חקלאית ממושב ציפורי, משקף  דמות של אישה חזקה בעלת מנוע רב עוצמה יחיד ומיוחד. יש שיגידו – שום דבר לא שובר אותה. פגשתי אישה, חקלאית, שלאורך כל דרכה מתמודדת עם קשיים, והיא בעשייתה מגשימה ומממשת חקלאות וכל המשתמע מכך. אני מציינת זאת, כי במגזר המושבי כשאשה נשארת לבד במשק, בדרך כלל, היא משמרת את שהיה במשק. ציפי היא אישה יוזמת ויעידו על כך שיחי הגוג'י ברי.

ציפי דקל, בת קיבוץ נצר סירני, בהיותה בת שלוש עברה המשפחה לבית הספר מאיר שפיה, ולאחר מספר שנים, עוברת המשפחה לקריית שמונה. אביה היה מורה ונענה לקריאה לחיות בקרית שמונה וללמד בעיר זו. ציפי נערה בגיל ההתבגרות, מוצאת את מקומה, ונחשפת לסוגי אוכלוסייה שונים החיים בגבול של צפון המדינה. לאחר הצבא פגשה את בעלה והחליטו לגור במושב ציפורי. בנו משק, והיו בעלי מפטמת האווזים הגדולה ביותר בארץ. ארבעה ילדים נולדו להם בציפורי ונראה היה שהחיים מחייכים אליהם. בשנת 2006 היתה החלטת ממשלה לסגור את כל הלולים בהם גידלו אווזים לפיטום. וביום אחד נשארה משפחת דקל ללא פרנסה. בשנים אלו, ציפי התמסרה לגידול הילדים. הבן הגדול במשפחת דקל נולד עם שיתוק מוחין , דבר שחייב התייחסות מרובה. למשק היו חובות גבוהים לבנקים, עקב השקעות בבניית הלולים. המדינה נתנה להם סכום מזערי לקיום. בעלה (לשעבר) קנה רכב להסעות, והם עברו תקופה מאד לא פשוטה. בשנת 2015 ציפי נתקלה במקרה בקופסת הפרי גוג'י ברי כשהוא מיובש. כשהראתה לבנה הצעיר ניצן את הפרי, צצה השאלה: למה אין גוג'י ברי טרי במדינת ישראל ?

נכנסו לאינטרנט ומצאו כי בחממה קטנה ונמוכה בהרצליה, היו כ – 200 שתילים. החממה היתה בבעלות של שני אנשי היי טק שכתחביב גידלו גוג'י ברי. ציפי ובנה קנו את השתילים ובתחילת 2016 שתלו את כל השתילים ונתנו למתחם שם: "חוות הגוג'י ברי". ציפי וניצן לקחו הימור עצום. לא ידעו כלום על הגידול של הצמח, ידעו שזהו צמח עם פירות בעלי איכויות ריפוי ובריאות נפלאות. ציפי פנתה למו"פ החקלאי של רמת הנגב שם עשו מחקרים על הגידול של צמחים אלו. לגידול הצמחים. בתוך תהליך הלמידה של מהו צמח זה, איך מגדלים אותו ומהו הערך המוסף של הפרי, הם מחליטים שזה יהיה גידול אורגאני. ציפי מגיעה לחוקר בינלאומי של מזונות-העל דיויד וולף שהגיע למסקנה שגרגרי הגוג'י ברי בהיותם טריים, הם כנראה הפרי המזין ביותר על כדור הארץ.

 

 

מטע גוגי צעיר
מטע גוגי צעיר

 

מה יש בפרי הגוג'י ברי ? מה המיוחד בו?

פרי הגוג'י ברי מהווה מקור מושלם לחלבון. הוא מכיל 19 חומצות אמינו שונות (משתווה לאבקת הדבורים). כמו כן, יש בו יסודות קורט שהעיקריים שבהם: אבץ, ברזל, נחושת , סידן ,גרמניום, סלניום וזרחן.
ויטמינים: בי 2, בי 6, בי 1 וויטמין E. עשירים מאד בויטמין סי. יש בו נוגדי חמצון ברמות של 25,000 יחידות על כל מאה גרם.
מסתבר שהשם "פרי הנעורים" אינו במקרה. יודעים מזה שנים רבות שמי שאוכל פרי זה ברצף, מעכב את ההזדקנות שלו.

"במשך שנים לקחתי כדורים להורדת לחץ דם עקב בעיות בלב, וכדורים לדילול דם. לאחר תקופה של תחילת הגידול, אכלתי יום יום מפרי הגוג'י ברי והרגשתי רע. לאחר בדיקות הסתבר שלחץ הדם שלי ירד יותר מדי. הרופא שפניתי אליו , נתן לי הנחייה להפסיק לקחת תרופות להורדת לחץ דם. והנה כבר עברו שלוש שנים, לחץ הדם שלי מאוזן ומעולה. במשך שנים, סבלתי מפטרת ציפורניים. בשנה השנייה בה גידלתי את שיחי הגוג'י ברי, פגשתי בחור שסבל מפטריית הקנדידה. נתתי לו את הפרי עם הנחיות לאכול את הפרי כל בוקר לפני הקפה של הבוקר. אחרי שלושה חודשים, נעלמת פטריית הקנדידה אצל הבחור, ואף לי נעלמה הפטרייה בציפורניים לאחר שבעה חודשים.

ספרי לי מה קרה בשלוש השנים מאז הבאתם צמחים אלו, איך למדתם, וממי ?

"מאחר שזהו גידול שאינו נפוץ בארץ, אנו מקבלים ליווי מחקרי של משרד החקלאות. בנינו שותפות וחלוקת תפקידים. ניצן בני הוא המגדל ובעל הידע , אני אחראית על השיווק, הידע הטכני, והידע של ערך הפרי. שנינו עובדים בשטח כאחרון הפועלים. יש בגידול זה מן הקשיים של החלוציות". הזכרתי את הוריה של ציפי. אביה של ציפי שהיה ניצול שואה ומורה הנחיל לבתו את הערך שאין דבר העומד בפני הרצון. החיים דינמיים ולעיתים עם קשיים, והיא יכולה לכל. ציפי מדגישה לכל אורך המפגש את החשיבות הגדולה של אכילת הפרי כפרי טרי.
מסבירה: כל הפירות היבשים, יש בהם חומרים משמרים שכמובן שאינם בריאים, ועם הייבוש של הפירות הרבה מהאיכויות הולכות לאיבוד.

אני תמהה ומבקשת הסבר נוסף.

"רצוי לצרוך כ- 20 גרם פרי ביום. זוהי הכמות היומית שאדם זקוק לה מבחינת נוגדי החמצון. בפרי הגוג'י ברי נמצאים שני נוגדי חמצון שמגנים על הראייה. העולם המערבי התוודע לצמח זה ומאז נעשו ונעשים עוד ועוד מחקרים. כל המחקרים מראים שיש כאן פרי שאין דומה לו.

 

 

שיח גוגי נושא פירות
שיח גוגי נושא פירות

 

 

ספרי על הגידול, על הקשיים?

"העבודה היא עבודה עונתית. בשל ההחלטה לגדל את הצמחים כגידול אורגאני, אנו חייבים לשמור את השטח נקי מעשבייה. בתקופת הקטיף אנו זקוקים להרבה ידיים עובדות. הפרי הוא קטנטנן, כגודל חרצן קטנטן, דבר היוצר עבודה עצומה. הקטיף מתרחש מתחילת יוני עד ספטמבר. כמו כן, השיווק בעייתי. בחנויות הטבע מוכרים את הפרי בהיותו מיובש, ואנשים עדיין לא ממש מודעים לפער העצום באיכויות בין הפרי המיובש לטרי.
כאן מדגישה ציפי שאנשים שלוקחים תרופות להורדת לחץ דם, לסכרת, חייבים להיות זהירים באכילת הפרי כדי שלא תהיה פעולה כפולה בהורדת ערכים.
ואני, מתבוננת באישה זו, כולי השתאות והתפעלות. פגשתי אישה שהיא נמרה במובן המופלא של המילה. כך היתה לכל אורך הדרך, וכך סוללת את דרכה קדימה. על אף שאינה ילדה, והיא כבר סבתא, היא עובדת, פועלת, יוצרת, וסוללת דרך לעתיד .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גרשון היימן, ממושב באר-טוביה, אב לשלוש בנות וסבא ל-13 נכדים, הוא פסל וצייר. את יצירותיו הוא יוצר בסטודיו שהיה פעם בית אריזה לפרחים – ובו עבודות למכביר: פסלים, דגמי פסלים, ציורים ועבודות אמנות שונות
9 דק' קריאה
אני מאמין, שבכל העולם וגם בישראל, תביא הקורונה לתחיית מדינת הרווחה. תחיית התובנה, שהמדינה נועדה להבטיח לאזרחיה מערכות מצוינות של חינוך, בריאות, רווחה, השכלה, מדע ותשתיות פיזיות וחברתיות, כי אין יד נעלמה שתבטיח את
4 דק' קריאה
פטירתו של יורם גרינבלט, צייר וחבר קיבוץ מעברות, לאחר מחלה ממושכת,  מחזירה אותי שנים אחורה לשנות השבעים – תשעים לתקופה בה נפגשו חיינו האמנותיים והחברתיים לעתים קרובות. כאשר אני מהרהר בביוגרפיה של יורם באותה
2 דק' קריאה
לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן