מירב אלמוג, מנהלת מרקום - קבוצת גאון
יבול שיא
הרפת והחלב
משאל חקלאות

חקלאות בישראל: משאל מקיף בקרב המגזר החקלאי על כל רבדיו

16 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

חקלאות בישראל: החודש אנו בפתחו של עשור חדש – שנת 2020. החלטנו במערכת "יבול שיא" לקיים משאל מקיף בקרב המגזר החקלאי על כל רבדיו. חקלאים, חוקרים ולמעשה כל מי שעוסק בחקלאות באורח ישיר או עקיף. הנשאלים נתבקשו להשיב על שלוש שאלות:

 

2020 – עשור חדש – לְמה יש לשאוף להגיע בחקלאות ישראל?

מה יהיה על שר חקלאות חדש לעשות בראשית כהונתו?

מה את/ה מאחל/ת לעצמך בעשור החדש?

 

חקלאות בישראל – עזרא רבינס, מנהל יחידת המחקר והפיתוח בערבה הדרומית
עזרא רבינס
עזרא רבינס

תוספת לתקציבי המו"פ

  1. מאחל שיהיה תכנון. אין היום תכנון. כאיש מו"פ אני מייחל להעלאה של תקציבי המו"פ. היום אין תקציבי מו"פ. שימצאו רעיון לצמצום עלות של כוח אדם המסייע לחקלאות.
  2. על שר חקלאות חדש לחרוש כמה שיותר מהר את הארץ ולהחזיר את אמון החקלאים במשרד החקלאות. אחרי שהשר החדש יבין מה קרה, שיידע מה לעשות, ולא להעביר את וולקני לגליל.
  3. אני מאחל לעצמי להמשיך לעבוד בחקלאות כפי שאני עובד היום. להמשיך לטפל בחממה של דונם וחצי עם כל סוגי הירקות שאני מגדל במושב צופר. אני מאחל לעצמי להמשיך להאכיל את המשפחה, את הילדים ולהמשיך את פרויקט התיירות שלי.

 

חקלאות בישראל – פרופסור נתיב דודאי, ראש היחידה לצמחי תבלין, מרפא ובושם, מרכז מחקר נווה יער, מינהל המחקר החקלאי:
פרופסור נתיב דודאי
פרופסור נתיב דודאי

מחקר עם יעדים ושיאים חדשים

  1. צריך לשאוף לשגשוג חקלאי תוך ניצול מירב השטחים הפתוחים, בעזרת פיתוח נישות ייחודיות שבהן יש לנו יתרון יחסי בשוקי העולם, הורדת עלויות הגידול, ועל ידי כך המחירים לצרכן, ויצירת אקלים נוח ליצוא.
  2. האתגר העיקרי של שר החקלאות החדש הוא להחזיר לחקלאות ולחקלאים את יוקרתם. צריך שתהיה לו ראייה כוללת של החקלאות ותרומתה למדינה מכל ההיבטים: כלכלי, מדיני, סביבתי וחברתי. עידוד חדשנות וחשיבה מחוץ לקופסה. לכוון להידוק הקשר בין אנשי המחקר והחקלאים. להחזיר חקלאים שנטשו מסיבות כלכליות למעגל המגדלים. לדאוג לרווחת החקלאים, להכוונת אספקה סדירה של תוצרת לשוק המקומי במחירים סבירים ללא צורך ביבוא, ומאידך לעידוד היצוא החקלאי.
  3. עבודת המחקר היא ארוכת טווח. מדען טוב צריך לחזות היום את הצרכים והבעיות של מחר. הגישה הזו כוונתה למנוע את הבעיות, בניגוד לכיבוי שריפות של בעיות שצצות, שגם בהן כמובן חשוב לטפל. הייתי מאחל לעצמי עשור לא פחות מוצלח מהקודם, שייקח אותנו קדימה עם ההישגים הקיימים וכן יעדים ושיאים חדשים. למצוא כר נוח לפעילות המחקרית, בעיקר על ידי חיזוק ופיתוח מוסדות המחקר והכוונה נכונה של התקציבים. וכמובן יכולת לחשוב מחוץ לקופסה, לייצר חדשנות ולתרום לחקלאות ישראל והעולם.

 

חקלאות בישראל – נועם בלום, חוקר, יזם וחקלאי, בעל חוות "צברי אורלי":
נועם בלום
נועם בלום

חקלאות הייטק עם הנדסה חכמה

  1. השאיפה להפוך את החקלאות הישראלית לחקלאות הייטק במקום חקלאות שמרנית במרבית הענפים היום בישראל. שאיפה ל-20 השנים הבאות להקים על בסיס מנהל המחקר רשות לפיתוח חקלאות העתיד, משהו דומה לרשות לפיתוח אמצעי לחימה רפא"ל, שיודעת לחבר את מדעי החיים בוטניקה וביולוגיה, עם מערכות חקר ביצועים, הנדסת מחשבים, רובוטיקה וכמובן הנדסה גנטית.
  2. על שר החקלאות החדש לאתר מיד את הנקודות המרכזיות שתוקעות באופן פרטני את החקלאים בישראל: לצמצם את הרגולציה והבירוקרטיה, לפעול מיד לזמינות כוח אדם של פועלים זרים מחד, ומאידך ליצור קרן מחקר להנדסה חכמה שתפתח רובוטיקה שתייתר ותחליף את הצורך בעובדים זרים ותאפשר לחקלאים להתייעל בהפעלת המשקים. על השר החדש לפעול בדחיפות לביטול פערי התיווך בתוצרת חקלאית.
  3. שיהיה לי את הכוח והיכולת להצעיד את המפעל שלי ל-30 השנים הבאות באופן כזה ששלושת ילדיי יצטרפו לפעילות וליצור בסיס לחיים לנכדיי שיצטרפו אף הם למפעל הגדול שהקמתי.

 

חקלאות בישראל –  ד"ר גדעון ביקל, יזם, יצרן חקלאי, יצואן מהגדולים בישראל בתחום החקלאות:
ד"ר גדעון ביקל
ד"ר גדעון ביקל

תמיכה בחקלאות

  1. להמשיך את מרץ החדשנות וההשקעה בחדשנות שהיתה כאן לפני דור ויותר. זה עשרים וחמש שנה החקלאות הולכת ומידרדרת. כך גם המו"פ. עיקר החדשנות היא בתחום ההייטק והסייבר, המחשבים ועכשיו גם הרפואה. החקלאות נדחקה לפינה. היצוא החקלאי יורד בהדרגה. פוגעים בחקלאים ומתירים יבוא של מוצרים בסיסיים, כמו עגבניות. נדרש לשים דגש על תקציבים מהמדינה כשבתקציב השנתי לחקלאות יושקעו מירב הכספים בחדשנות להליכה בראש המחנה העולמי. אם לא – החקלאות נגמרת. בעשור הראשון של המדינה החקלאות הובילה בלי מחשב, וגופים כמו "אגרקסקו" הממשלתית הובילה וזכתה לכבוד ראוי כשבשיאה שיווקה תמורת מיליארד דולר בשנה וזכתה לכבוד ולהוקרה בין לאומית. בתחום הלאומי פחות השקיעו בה ופחות שמו לב אליה.
  2. המשימה של שר החקלאות בכהונתו, לא בראשיתה, לדבוק בחקלאים בעזרה, תמיכה, שמירה על אדמות הלאום ולא לעסוק בפוליטיקה. היו שרים שהקדישו את חייהם לחקלאות ובראשם חיים גבתי ז"ל. בעבר החקלאות נתמכה על ידי הרבה ח"כים מהמגזר הקיבוצי-מושבי ושרים. מהשר החדש נדרשת דבקות טוטאלית בחקלאות. שרי החקלאות האחרונים היו עוברי אורח ומשרד החקלאות שימש להם תחנה במסלול חייהם. החקלאות לא הייתה במסלול הזה שלהם. חובה ששר החקלאות הבא כל כולו יהיה חקלאות והוא לא חייב לבוא מהמגזר החקלאי.
  3. אני תומך בכל ליבי בחקלאות. אחרי יותר מיובל שנים בחקלאות העבודה האינטנסיבית כבר לא מנת חלקי. אני רואה עצמי בתחום יידע בין לאומי ותמיכה בלתי מסויגת שלי בחקלאות הישראלית.

 

חקלאות בישראל – דודו מגל, איש מחלקת השיווק, הייזום והקידום המסחרי במשתלת "חישתיל":
דודו מגל חיש שתיל
דודו מגל חיש שתיל

החקלאות חשובה לעצמאות ישראל

  1. הכי חשוב לחקלאות ב-2020 להצליח לגרום לפוליטיקה בישראל להבין עד כמה החקלאות חשובה לעצמאות ישראל. זו המשימה הכי חשובה ושהחקלאים בארץ יידעו להתאחד למען המשימה הזו לכוח אחד שיוכל להניע את המהלך.
  2. להשיב את החקלאות למסלול שהחקלאות ראויה לו ולקבוע תקציבי פיתוח שהיום אין בנמצא. להתאים את התקנות ברמ"י (רשות מקרקעי ישראל) למציאות החדשה שהיא הקטנת מספר העוסקים בחקלאות; ושרמ"י תאשר שימושים חורגים לפעילות יזמות במשקים.
  3. שעיסוקנו יכבד את היותנו חקלאים. להפסיק לראות בחקלאים נטל, עושקים של העובדים וספסרי אדמות. אני מאחל לעצמי

 

חקלאות בישראל – עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי:
דודו קוכמן
דודו קוכמן

הזכות להיות חקלאי

  1. לחזק את המשק המשפחתי, לעבור לתמיכות ישירות, לעודד בדרכים שונות כניסה של חקלאים צעירים ולחזק את המחקר והפיתוח של מוצרים חקלאיים חדשניים.
  2. להחזיר למשרד החקלאות את המעמד והשליטה והאחריות לכל תחום החקלאות, כולל מדיניות מקרקעין, מים, עובדים וכד'. לקדם חקיקה עדכנית של חוק יסוד החקלאות, הזכות של חקלאי להיות חקלאי, לרענן את חוק ההתיישבות ולחדש ימיה של הקואופרציה.
  3. שנושאי החקלאות וההתיישבות יחזרו להיות נושא מרכזי בסדרי העדיפויות של ממשלת ישראל ושהחקלאים יצליחו לחזק את שיתופי הפעולה והעבודה של ארגוני החקלאים לטובת עתיד החקלאות והצלחתם של החקלאים.

 

חקלאות בישראל – עמוס לוין, מרכז תחום החקלאות בחברה לפיתוח הגליל ויו"ר שולחן התפוח במועצת הצמחים:
עמוס לוין
עמוס לוין

על השר החדש להיות קשוב לצרכי החקלאים

  1. לפעול לייצוב המשק החקלאי על מנת שהחקלאי יידע איך לתכנן את צעדיו במכלול הענפים בחקלאות, בשילוב חקלאים צעירים ממשיכים שרואים בחקלאות ייעוד מקצועי וערכי.
  2. ללמוד את הבעיות המרכזיות של התחום ולהיות קשוב לצורכי החקלאים ולפעול להגדיל את הייצור בארץ ואת הייצוא מישראל ולהקטין את התלות ביבוא.
  3. להמשיך במסגרות החקלאיות הקיימות, לפתח את המחקר והפיתוח בחקלאות ולהוביל חדשנות שתפרנס את החקלאים הצעירים.

 

חקלאות בישראל – ד"ר רותי פרום-אריכא, מנהלת הרשות לתכנון במשרד החקלאות:
דר רותי פרום אריכא
דר רותי פרום אריכא

הסדרת החקלאות בחקיקה

  1. אנחנו נמצאים בפתחה של תקופה חדשה, עם רעיונות חדשים להסדרה של חכירת הקרקע לטווח ארוך יותר ואני צופה שחקלאות ישראל תנצל את משאבי הקרקע בצורה יעילה יותר, בדגש על פיתוח חקלאי אינטנסיבי יותר. מבחינה ארגונית אני מקווה שנדע להשכיל ולאפשר שיתופי פעולה בין חקלאים ואגודות חקלאיות כדי למקסם את התועלת ואת הצורה המיטבית לעיבוד חקלאי. מעבר לזה אני חושבת שבעידן של חדשנות, פודטק ואגרוטק, העשור הזה יאפשר פריצות דרך בתחומים האלה לטובת החקלאים, לטובת מדינת ישראל וכאור לאומות העולם.
  2. אני מאד מקווה שמקומה של החקלאות בחקיקה יוסדר באמצעות חוק שיוביל אותו השר החדש. אני מצפה ששר חדש יכיר את הייחוד של השילוב בין החקלאות למרחב הכפרי ולסינרגיה ביניהם ויפעל לקידום המרחב הכפרי כמכלול.
  3. אני מאחלת לעצמי לקום בבוקר עם ציפייה למשהו חדש וטוב שמתייחס לנושאים שאני עוסקת בהם.

 

חקלאות בישראל – חיים (ג'ומס) אורון, שר החקלאות בשנים 1999-2000:
חיים אורון
חיים אורון

חקלאות יציבה

  1. החקלאות צריכה למצב את עצמה וחלק גדול מהשאלה מה בעצם רואה המדינה בחקלאות. האם השיקולים כוללים שילוב של אספקת מזון על שטחים פתוחים עם משמעויות אקולוגיות, יכולת מתמשכת יציבה של החקלאי להתקיים מיגיע כפיו. זאת בעיני השאלה המרכזית, כשברור שמקומה של החקלאות בכלכלה, לא מה שהיה פעם אבל חייבים לגבש מדיניות שתוכל לקיים אותה ואת מי שעוסקים בה.
  2. את מה שציינתי בתשובה הראשונה. שר חקלאות צריך לדרוש מהממשלה את גיבוש המדיניות הזאת. זו החלטה ממשלתית כי היא משלבת בתוכה היבטים כלכליים, חברתיים ופוליטיים. אני מצפה משר החקלאות שיראה בתחום העיסוק שלו נושא מרכזי ולא נושא נלווה לנושאים אחרים.
  3. אני רואה בחקלאות יציבה את אחד ממרכיבי יציבות כלכלית וחברתית. אני מאחל המשך ההתפתחות, אימוץ טכנולוגיות חדשות, היכולת להגדיל ולשפר את היבולים ולאפשר למי שבחר בעיסוק החקלאי, קיום בכבוד בכל מקום שבו הוא נמצא, מהגליל ועד הנגב הרחוק.

 

חקלאות בישראל – אלי מוגרבי, יושב ראש הועדה החקלאית המשותפת במועצות האזוריות בני שמעון, מרחבים, שדות נגב:
אלי מוגרבי הועדה החקלאית המשותפת
אלי מוגרבי הועדה החקלאית המשותפת

טיפול מיידי בנושא עובדים זרים

  1. בעשור הקרוב יש לדאוג לקיומו של דור המשך לחקלאים. יש לעשות הכל לצרף חקלאים חדשים למשקים הקיימים, כאשר יש לדעת כי הממוצע של גיל החקלאים הוא 64 שנים. בלי חקלאים וחקלאות לא יהיה ביטחון מזון במדינה, כאשר אנחנו יודעים אילו מדינות מקיפות אותנו. לכן, אני רואה חשיבות רבה בפיתוח ועידוד דור ההמשך של החקלאים. כיום, עם צמצום מספר החקלאים יש לחשוב גם על שיתופי פעולה בין גד"שים ומשקים להקמת התארגנויות משותפות עם יתרון לגודל. יש לעודד את הייצוא החקלאי לאחר ירידה בעשור האחרון. פתיחת מדינות חדשות לייצוא כמו המזרח הרחוק וחידוש הייצוא למדינות מערב אירופה, כפי שהיה עד לפני עשור שנים. כיום רוב הייצוא מיועד למזרח אירופה. יש לפעול למתן סיוע לחקלאים בשמירת שערי מטבע והטבות במענקי סיוע למגדלים היצואנים.
  2. על כתפיו של שר החקלאות החדש תוטלנה משימות לא קלות. טיפול מיידי בנושא העובדים הזרים על כל המרכיבים ומציאת פתרון ארוך טווח בכל הסוגייה המורכבת הזו.להלן המלצותיי לשר החדש: ביטול הגבלת מכסות העובדים הזרים בחקלאות או לחילופין הוספת 6000 עובדים זרים החסרים כיום. ביטול הפנסיה ותיקון החקיקה, כך שחובת ההפרשה לא תחול על עובדים זרים הבאים לישראל לתקופה קצובה. יש לבטל אגרות – תיקון חקיקה לאיחוד כל האגרות שהן היום 2000 שקלים בשנה, לאגרה אחת מופחתת. ביטול הפיקדון של 516 לחודש. ניכוי בגין מגורים מ-530 שקלים המותרים כיום – להעלות את הניכוי בין 755 שקלים ל-1250 שקלים, שהם ההוצאות הריאליות. הוספת מדינה נוספת להבאת עובדים זרים, כך שלא נהיה תלויים אך ורק במדינה אחת. להחריג את שכר העובדים הזרים משכר המינימום הישראלי, כאשר אנחנו מתחרים מול מדינות כמו תורכיה ואחרות. לטפל בנושא היבוא מתורכיה, בעיקר בעגבניות. להגדיל את מספר מדריכי שה"מ ולטפל בנושא החלב ברפת המשפחתית. סיוע וטיפול בנושא המים, מחירי המים וכמויות המים. הגדלת תקציב מינהלת ההשקעות – להחזיר את התקציב לזה שהיה לפני עשור שנים או יותר. שיהיה שר שיבין את צרכי החקלאות בישראל ושיש לשמור על קרקעות החקלאים
  3. אני מאחל לעצמי ולחקלאים במדינה שממשלת ישראל תבין את חשיבות החקלאות והחקלאים, המייצרים מזון איכותי וטרי מדי יום לתושבי מדינת ישראל. שהחקלאים יגיעו למשקים שלהם עם חיוך על הפנים שמחים וגאים בתוצרת שהם מייצרים.

 

חקלאות בישראל – יניר מוגרבי, חקלאי, פעיל מרכזי בחברה חקלאית, מושב בית הגדי:
יניר מוגרבי החברה החקלאית
יניר מוגרבי החברה החקלאית

טיפוח הדור הצעיר

  1. השאיפה קודם כל לספק לכלל התושבים במדינה ירקות טריים. לפעול באופן רווחי ככל שניתן, לעבוד על מקסימום איכות ולצפות מהדרג המדיני לשמור על החקלאות. להגן על החקלאי הישראלי ולעודד דור צעיר לבחור בחקלאות ולא בהייטק.
  2. המשימה הראשונה של שר החקלאות תהיה לקבוע דיון עם חקלאים צעירים. לשמוע מהי דעתם על החקלאות וכמו כן לקבוע משימות שיעודדו צעירים להגיע לענף, ולמי שכבר שם לעודד אותו שלא יפרוש מהתחום הזה. המשימה הנוספת של השר החדש – להבין באמת את העלויות שיש למגדל מול רשתות השיווק ולצמצם את פערי התיווך בין המגדל לרשתות.
  3. בעשור החדש אני מאחל לעצמי לפתח סטארט-אפ או ליזום רעיון שישנה את פניה של החקלאות בישראל, כי אם זה לא המדינה, זה אנחנו הדור הצעיר, כמוני – בן 25, קצין מודיעין והנדסה לשעבר בשירות הסדיר בצה"ל.

 

חקלאות בישראל – שלמה עצמוני, מגדל תות שדה ולול מטילות במושב כפר מעש:
שלמה עצמוני מגדל פירות וירקות
שלמה עצמוני מגדל פירות

עצמאות המזון

  1. אני כחקלאי בן 64, הגיל הממוצע של חקלאי בישראל, מאחל להוריד את ממוצע גיל החקלאים כך שיותר צעירים ייכנסו לתחום. כאב לילדים וסב לנכדים שהקים משק לתפארת, אומר שאם המדינה לא תדע לייצר כוח משיכה לצעירים היא תאבד את עצמאות המזון שלה. מדינה מוקפת אויבים חייבת לייצר את כל המזון הבסיסי שלה.
  2. להיות שר החקלאות זה שר החקלאים ועליו לשמור על החקלאות המפוארת שהקמנו כאן ולצד זה שישמור על החקלאים. אם השר לא ידאג לרווחת החקלאים לא תהיה חקלאות במדינה.
  3. אני מאחל לעצמי להמשיך ליהנות מהעבודה שלי בחקלאות. לקום בבוקר ולראות את התנובה של התוצרת החקלאית בתפארתה. שהשווקים יוכלו לקלוט תוצרת חקלאית במחיר סביר והוגן ושנהיה משופעים במים, אוויר נקי והרבה בריאות. אני כיצרן של חשמל נקי באמצעות מערכת סולארית על גג הבית והלול שלי, אאחל לעצמי להמשיך לתרום לאוויר הנקי שאנו נושמים ואמשיך לסייע שהחקלאות תפחית שימוש בחומרים מזהמים.

 

חקלאות בישראל – פרופסור אביטל בכר, מנהל המכון להנדסה חקלאית, מרכז וולקני:
פרופסור אביטל בכר
פרופסור אביטל בכר

יישום טכנולוגיות מתקדמות

  1. אני מצפה שנראה כניסה של מערכות מידע, איסוף מידע וקבלת החלטות, רובוטיקה משולבת אדם ואוטומציה נבונה להעלאת האיכות וחיסכון בידיים עובדות או בחוסר בעובדים. חקלאות מדייקת – איסוף מידע, קבלת החלטות ופעולות ברמת הצמח הבודד, כניסה של טכנולוגיות חדשות ומתקדמות בתחום האגרו-ננו, רובוטיקה, בינה מלאכותית, חישה באמצעים מתקדמים. טכניקות גידול חדשות כגון תרביות רקמה, גידול ורטיקלי, מזון פונקציונלי. התמקצעות אצל החקלאים – רכישה ופיתוח מיומנויות חדשות לצורך המשך הניהול החקלאי, וכן כניסה של מקצועות טכנולוגיים לניהול המשק החקלאי.
  2. (הוא מתלבט ומחליט "לא להשיב לשאלה").
  3. אני מאחל לעצמי שהטכנולוגיות המתקדמות שאני מפתח היום ייושמו ויגיעו לשדה ולחקלאים בעשור הבא.

 

חקלאות בישראל – יעקב נוימן, מגדל חציל במושב גני יוחנן:
יעקב נוימן חקלאי מגדל חצילים
יעקב נוימן חקלאי מגדל חצילים

הערכה וכבוד לחקלאים האמיתיים

  1. שהממשלה תיתן הערכה לחקלאים האמיתיים שעובדים לייצר מזון טרי לעם ישראל. שהמדינה תדאג לאיזון בין החקלאי שמייצר ירקות טריים ובין רשתות השיווק ועקרת הבית כצרכן הסופי של התוצרת. איזון שיביא לכך ששלושת השחקנים המעורבים יישארו בחיים וישרדו. המגדל יתפרנס בכבוד, הרשת תגבה את החלק שלה בצורה הוגנת ולא חזירית שמעמיסה על הלקוח בנקודת הקצה, ועקרת הבית על ילדיה ונכדיה, שכולם יוכלו להמשיך לאכול תוצרת טרייה כחול לבן ובשפע, ללא הגבלה בגלל המחיר. כולם צריכים להיות מאוזנים והגיוניים. לפעמים הירקות יקרים יותר משוקולד וגלידה.
  2. ששר החקלאות החדש יחבק את המגזר החקלאי ואת עובדי האדמה, אחרי שנים של הזנחה ואפילו התנהגות מעליבה כלפי המגזר הזה. שנים כיוונו את יוקר המחייה הישר לחקלאים ורק אחרי שראו שעוד מעט לא יישארו חקלאים, הבינו  בממסד שהם בעצם טעו והבעיה המרכזית היא בעצם פערי התיווך. שלא יעלה על הדעת שרשתות השיווק ימכרו את התוצרת במחיר שהוא פי חמש או פי עשר מזה שקיבלו מהחקלאי.
  3. קודם כל שיחזרו אלינו שנים גשומות, כמו בשנה שעברה והשנה. שנים גשומות טובות גם לאדם שמתגורר בקומה 20 בתל-אביב. אני מאחל לעצמי שביום שאצטרך להיפרד מהעולם שזה יהיה בין שורות החצילים שאני מגדל. אותי אף מערכת לא תקבור. אף מערכת לא תנצח חקלאי שמאמין במוצר שהוא מגדל. תמיד הטבע יותר חזק מהשכל.

 

חקלאות בישראל – ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי פירות:
מנכל ארגון מגדלי הפירות בישראל ירון בלחסן
מנכל ארגון מגדלי הפירות בישראל ירון בלחסן

מניעת יבוא ופערי תיווך

  1. אני חושב שהחקלאות והחקלאים הישראלים הגיעו להישגים מרחיקי לכת בכל התחומים בעיקר בזכות עצמם ולמרות התנאים הקשים וההתמודדויות יום יום שעה שעה. עלינו לשאוף להפעלת מדיניות של יבוא פירות וירקות לארץ ומניעתו בכל דרך אפשרית; טיפול יסודי במנגנון פערי התיווך בין התמורה שמקבל החקלאי לבין מה שנמכר לצרכן ברשת השיווק. למשל: אני כמגדל אגסים מקבל על קילוגרם אגסים בין 3.5 ל-4 שקלים לק"ג בשער המשק כשברשת נמכרים האגסים ב-14 שקלים, פער תיווך עצום ולא הגיוני; סימון תוצרת חקלאית של ארץ המקור, כפי שנהוג בארצות אירופה. לדעתי הצרכן הישראלי מעדיף לקנות כחול לבן מטעמי איכות ובריאות וכמובן שייכות ופירגון לחקלאי הישראלי; הגדלת הסבסוד -סבסוד לא שוויוני מקשה על החקלאים הישראלים להתחרות בשוקי חו"ל; מימון פרויקטים של הטמעת טכנולוגיות לפתרונות מתקדמים לחיסכון במים הכוללים בין היתר הולכת מים מותפלים לאזורים המוגדרים "נעדרי חלופות" ושנמצאים בגליל/גולן ובבקעה; מחקר וחדשנות ועידוד הדור הצעיר לעסוק ולשלבו בחקלאות (כל הנושאים שציינתי ייצרו מנועי צמיחה לשיפור רווחיות לחקלאות במטרה למשוך את הדור הצעיר להשתלב ולעסוק בחקלאות כמקצוע; עובדים זרים – הינם כוח עבודה מקצועי, יעיל וכלכלי. יש לשחרר חסמים בירוקרטיים, הקטנת עלויות והגדלה משמעותית של מכסות העובדים.
  2. על שר החקלאות החדש שייבחר, יהיה לגבש תכנית עבודה ומשימות שמתואמת וישימה עם נציגי החקלאים וארגוני המגדלים לטווח הקצר והארוך. נושא היבוא, פערי התיווך והעובדים הזרים הינם נושאים קריטיים הדורשים טיפול קצר טווח ומיידי שעל השר לשים את היד בנחישות וללא דחיות.
  3. אני מאחל לעצמי ובפרט לציבור החקלאים במדינה שהממשלה שתיבחר ושר החקלאות בפרט יגדירו את החקלאות במדינת ישראל כתכנית לאומית. אין מצב לקיים מדינה בלי ביטחון תזונתי והחקלאים הם בעצם רשת הביטחון התזונתי של מדינת ישראל. על הממשלה מוטלת האחריות לשמר את החקלאות הישראלית שהיא ספקית המזון הלאומי והאיכותי – מכל משמר. אל לנו לסמוך על יבוא תוצרת זרה, שמא יום אחד יפנו לנו את הגב. החזון שלי לעשר השנים הבאות – לראות חקלאות ישראלית פורחת, מייצרת, מתקיימת ומתקדמת כלכלית, המשלבת את הדור הצעיר

 

חקלאות בישראל – פרופסור עבד גרה, מדען ראשי ומנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות:
פרופסור עבד גרה
פרופסור עבד גרה

חקלאות במרכז

  1. הצבת יעדים ריאליים עבור החקלאות, יעדים אפשריים מבחינה כלכלית תוך שירות מלא של האינטרסים של כלל אזרחי המדינה: קיום ושימור ריאות ירוקות; ניצול מושכל של מים מושבים; ייצור מערכות השקיה מתקדמת; שימור, פיתוח והרחבת הייצוא החקלאי כמנוע צמיחה; גיוון מוצרי הענפים החקלאיים; טיפוח ופיתוח זנים חדשים המגדילים את תוצרי היבול, איכותם ועמידותם למזיקים ולתנאי עקה; פיתוח שיטות חדשניות להארכת חיי המדף של התוצרת החקלאית; גידולי ירקות ופרחים באזורים מדבריים; פיתוח שיטות שינוע חדשניות;
    חדשנות במו"פ ובתעשייה – לחדש, לגוון ולהטמיע מערכות טכנולוגיות חדשות; להקים סטארט-אפים מעולמות הבינה מלאכותית, הביג דאטה machine learning , במטרה לייעל את עבודת החקלאי ולהגדיל את הפריון.
    פיתוח חקלאות מדייקת לייעול השימוש באמצעי הייצור וחסכון בתשומות; מחקרים חקלאיים פורצי דרך; שיפור התרומה הבריאותית, האיכות, הבטיחות וכושר האחסון של התוצרת החקלאית והקטנת פחתים. להכין תכניות מגירה לנגעי הסגר, לשינויי אקלים ומשבר המזון העולמי ועוד ועוד.
  2. לייצב את המערכות החקלאיות, להגדיר את היעדים הכלכליים שלהן, ולהגדיר את כיווני הפיתוח ואת החלוקה הנכונה של האחריות בין החקלאי, המגדל כאיש הייצור, כאיש השיווק, לבין המדינה. לייצב ולהגביר את הוודאות בעבודה חקלאית באמצעות קביעת מדיניות חקלאית רב־שנתית משותפת עם תכנית כלכלית ארוכת טווח. להגביר משמעותית את תכניות המו"פ וההדרכה וייעול תהליכי היצור, ולשדרג את הביטוח בפני פגעי הסגר ופגעי טבע.
    אם מדינת ישראל חפצה בקיומה של חקלאות המהווה מקור לגאווה עולמית ויותר מכך לשיתופי פעולה כלכליים עם מדינות בכל העולם, עליה להתחיל לטפח מחדש את החקלאים, את המחקר החקלאי את החקלאות. כולי תקווה שהשר ישפיע על שרי האוצר והכלכלה הבאים שיבצעו חשיבה מחדש ויפנימו כי החקלאות הישראלית חיונית וחשובה גם במאה ה21-  – הן ברמה המקומית והן ברמה הבינלאומית. השקעה בחקלאות תוביל ליצירת מקומות עבודה בפריפריה בחקלאות, לחוזים והסכמים עם מדינות המתעניינות מאוד בחידושים ובטכנולוגיות החקלאיות, כמו גם לחיזוק הקשרים הקיימים.
  3. את כל מה שאני מאחל לחקלאים, למשפחתי ולחבריי – בריאות, שלווה, שגשוג והגשמה עצמית. עשור של עשייה מבורכת בכל תחומי החקלאות, שנצליח להציב את החקלאות במרכז. לפעול מתוך ענווה ובמסירות למען החקלאים וחקלאות. ליצור שיתופי פעולה בין היחידות השונות במשרד ומשרדי ממשלה אחרים. להעז לחלוםולהגשים. לכבד את עצמך ואת השוני של האחר. במישור המקצועי, להמשיך לפעול בשני העולמות – בעולם הרגולטורי והאקדמי- חקלאי – שצריכים להמשיך לעבור שדרוג מערכות על מנת שיתחברו לעולם השלישי – העולם הטכנולוגי עסקי.
    כמדען ראשי, בראש וראשונה אפעל להוכיח שהוא מנוע צמיחה אפקטיבי, שהוא המקום הטוב ביותר להשקיע בו תקציב גדול לקידום המו"פ החקלאי. החקלאות שלנו מבוססת על ידע. אין לנו משהו אחר, וידע שמפותח במערכת מו"פ הוא בגדר תאוריה בלבד עד שמיישמים אותו בשטח. כך שלעולם לא  נפסיק לחקור!  אפעל להמשיך בתכנון אסטרטגי של המחקר והפיתוח החקלאי הציבורי לטווח ארוך לסגירת פערי הידע, ופיתוח מוצרים וטכנולוגיות עתירי ידע בתחום החקלאות. התמודדות עם גורמי משבר המזון העולמי ושינויי אקלים עתידיים. אפעל במקצועיות ושקיפות בניהול והפעלת קרנות מחקר ייחודיות למשרד, וקרנות המשותפות למשרד ולגופים ציבוריים נוספים, תוך יצירת שותפות מחקרית עם קרנות מחקר בינלאומיות במסגרת הקהילה האירופאית והסכמי מחקר דו- לאומיים עם מדינות שונות.
    בכובע של מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת, אמשיך לפעול להפחתת השימוש בחומרי הדברה, ומעבר להדברה ירוקה וידידותית לסביבה. הסבה לחקלאות ידידותית לסביבה ומשמרת אקולוגיה. לשמר את הייצוא החקלאי ולהצליח לפרוץ אל שווקים חדשים, במטרה להבטיח את קיומה של החקלאות כענף מרכזי במשק.

 

חקלאות בישראל – דני רחמים – קיבוץ נחל עוז
דני רחמים חקלאות בישראל
דני רחמים חקלאות בישראל

קודם כל שיגיע לאזור

  1. מצפה להגדלת התמיכה הממשלתית בחקלאות בכלל וביישובי הנגב המערבי בפרט. על הממשלה להבין את הצורך בקיום חקלאות איתנה באזורנו.
  2. לפגוש את החקלאים, לשמוע על הבעיות שייחודיות לאזור שלנו ובהמשך יגבש תוכנית לחיזוק החקלאות בנגב.
  3. אני מאחל לעצמי שנדע להמשיך ולהתייעל ולהשיג יבולים גבוהים במינימום הוצאות ומקסימום הכנסות.

 

חקלאות בישראל – ניצן בן שושן – חקלאי ממושב נתיב העשרה
ניצן בן שושן
ניצן בן שושן

שר שידאג לנו לידיים עובדות

  1. שקובעי המדיניות יתחילו להתייחס לחקלאות כמו שהתחום הזה ראוי שיתייחסו אליו, במיוחד בסוגיית אספקת מזון עצמי.
  2. יש מספיק מוכשרים וטובים שצמחו במגזר החקלאי והגיע זמן שאחד מהם ימונה לשר חקלאות. שר שידאג לנו לידיים עובדות – לא משנה מהיכן, הרבה מאיתנו, חקלאי העוטף והדרום, מעדיפים ששכנינו יעבדו כאן כמו בעבר. שהשר החדש יידרש לסוגיית היבוא שלרב מאיימת על קיומם של החקלאים העצמאיים בישראל.
  3. מאחל לעצמי ולכל העוסקים בחקלאות בישראל שנצליח להתפרנס ולשמור על אדמות המדינה, בבחינת "לעובדה ולשומרה" כפי שמציינת התורה.

 

חקלאות בישראל – דוד בן סעדון – חקלאי מבאר גנים ולשעבר מגוש קטיף
דוד בן סעדון חקלאי מבאר גנים
דוד בן סעדון חקלאי מבאר גנים

לא להיות מקבצי נדבות

  1. שנוכל להתפרנס בכבוד מהחקלאות על פיתחם של הפוליטיקאים ופקידים ממשלתיים שרק מעמיסים קשיים על החקלאים בנושאי עובדים זרים, מכסות מים, וטיפול הוגן למען החקלאים, ולא נגד החקלאים.
  2. למלא את תפקידו בצורה נאמנה למען החקלאי הבודד ולא כמו השר הקודם שהרס כל חלקה טובה שעדין נשארה.
  3. ליהנות מעבודה ולנשום את ריח האדמה הטובה ואם אפשר – להתפרנס מעט ולא ליפול לחובות כבדים.

 

חקלאות בישראל – בר חפץ, קיבוץ נירים
בר חפץ
בר חפץ עומד בשדה אבוקדו

שיהיה לי מעניין ומספק

  1. להמשיך את עבודתי באבוקדו בנגב, שהולך ומתפתח.
  2. קודם כל ליצור מחדש יחסי אמון עם החקלאים, ולייצר תוכנית של כמה שנים קדימה שעוברת לתמיכות ישירות, השקעה במו"פ, ותמיכות ורגולציה לחקלאות שתומכת בסביבה.
  3. שיהיה לי מעניין ומספק לפחות כמו בעשור הזה

 

חקלאות בישראל – אריה שחר, מגדל תמרים ובעל בית אריזה, נעמה:
הצלחת האגודה
הצלחת האגודה

יש להחזיר את המכסות

  1. בתחום הגידול – להשתפר משנה לשנה. להיות פתוחים לקבלת אינפורמציה ולהתפתח. בתחומי השיווק והיצוא, במיוחד בשיווק המקומי – להפסיק לעשות עסקאות סיבוביות.
  2. שיתחיל לעשות סדר, יש להחזיר את המכסות, כולם ייהנו לא יהיו עודפים. לדאוג לכך שמועצות הייצור יהיו יעילות.
  3. בריאות והצלחה. רוצה שענף התמרים ישמור על יציבות יש לפתוח שווקים חדשים בחו"ל, חדשנות ופריון גבוה יותר

 

חקלאות בישראל – אורלי שור, ממושב בית שערים. בעלת משתלה לגידול ציקאסים וצמחי נוי:
אורלי שור
אורלי שור

להחזיר עטרה ליושנה

  1. אנו שואפים לרווחיות, לצמיחה, ושתהיה התייחסות ברמה הארצית לחקלאות.
  2. רוצה שיהיה חוק עידוד הון והשקעות בחקלאות, שיעבור בכנסת. חוק כזה יצמיח את החקלאות.
  3. שאנשים ירצו לעסוק בחקלאות. מחיר המים חייב לרדת. להחזיר עטרה ליושנה, ולהחזיר את החקלאות שהיתה.

 

חקלאות בישראל – חיים דיקר, חקלאי ממושב כפר ברוך:
חיים דיקר
חיים דיקר

התארגנות חדשה

  1. יש להוריד את מחירי המים. יש להקטין את פערי התיווך בשיווק. הורדת כל העלויות.
  2. יש לדאוג לחקלאים. יצירת התארגנות שונה. בהתארגנות חדשה ניתן יהיה ליצור חקלאות אטרקטיבית ורווחית שתביא צעירים שיחזרו למשקים.
  3. מאחל לעצמי בריאות ונחת, כיום עובד קשה בגילי המתקדם ללא נחת. מאחל לעצמי שעבודת כפיי תפרנס אותי.

 

חקלאות בישראל – יואב בנימיני , חקלאי מנהלל:
יואב בנימיני חקלאי מנהלל
יואב בנימיני חקלאי מנהלל

ביטחונות להבטחות

  1. חייבים ליצור מחדש מערכת אמון בין החקלאים לממשלה. ממשלות ישראל הפרו את האמון. הובטחו הבטחות ולא קוימו, בעיקר בהשקעות. חייבים להוריד עלויות, מחיר המים לדוגמא.
  2. מייעץ לשר החקלאות הבא, שבכל הבטחה שייתן, יהיה חייב לתת ביטחונות, והבטחות שיהיו ישימות על מנת להציל את החקלאות במדינה. יהיה עליו להיות יצירתי ולעמוד מאחורי כל מילה שלו. על שר החקלאות הבא מוטל תפקיד מכריע בחקלאות. יהיה עליו להתכוון ולממש כוונות רציניות. זהו זמן הכרעה.
  3. מאחל לעצמי , שהחקלאות תתאושש , תהיה רווחית, כפי שהיא כיום. לא יהיה עתיד לחקלאות אם לא יהיה דור ממשיך בחקלאות.
חקלאות בישראל – נתונים:

סך השטח החקלאי עומד על 4.2 מיליון דונם מתוכם לפחות 1.5 של גידולי שלחין ולכל היותר 2.7 מיליון דונם של גידולי בעל

הגידולים הצמחיים מהווים כ-59% מערך התפוקה, וגידולי בעלי החיים היוו כ-41%  מערך התפוקה

חקלאות ישראל נחלקת לענפי צומח (כ- 60%) וענפי בעלי חיים (כ- 40%). ישראל מספקת לעצמה (יצור מקומי) את רוב רובה של התוצרת הטרייה, צמחית ומן החי, לרבות: פירות, ירקות, ביצים, עופות, חלב.

אגרו ישראל 2020 – כנס ותערוכה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הוחלט כי מגבלת איחוד העוסקים תעלה מ-20 מיליון ל-100 מיליון ולאחר מכן באישור האחרון של החוק ל-400 מיליון, החלטה המאפשרת לחקלאים במושבים שבאיחוד עוסקים לקבל את הפיצויים שלהם כנישומים נפרדים – הישג אדיר לתנועת
2 דק' קריאה
השניים שמביאים את איטליה אליכם הביתה הקורונה תפשה את חיים קוזניץ כשהוא בשיא ההכנות לקראת עונת טיולי הקיץ. קוזניץ תושב ההרחבה בקיבוץ זיקים, הוא מדריך טיולים בחו"ל מהידועים בארץ, בעל פינה קבועה של סיפורים
2 דק' קריאה
חברת מי גולן בונה שני מאגרי מים בהם ייאגרו ארבעה מיליון קוב מים. הראשון הושלם ובניית השני צפויה להסתיים במהלך השנה חברת  "מי גולן" השלימה לאחרונה את הראשון משני המאגרים שהיא תכננה להקים, אשר
< 1 דק' קריאה
בפברואר האחרון ערכו הדס אלעד, מחפציבה ושני הדר, משדמות דבורה את כנס 'פה-ריפריה מדברת' הראשון, במלון לביא, שהפך לסיפור של הצלחה ומאז המודל של אלעד והדר מחוזר בכל הארץ . דרך האירועים, שכל הדוברים
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן