אכן גידלו אורז באדמות החולה
יבול שיא
הרפת והחלב
דר נחום איצקוביץ12

ריאיון: ד"ר נחום איצקוביץ, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר

10 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ההנהלה החדשה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (מאז כניסת השר אלון שוסטר ב-17 במאי) יוזמת מהפכה של ממש בסימון ארץ המקור של תוצרת חקלאית טרייה ופנתה לעשרים ושבע רשתות שיווק לשתף פעולה; משתפת את משרד האוצר בתכנית האצה לשינוי מהותי בהשקעות הון ושדרוג טכנולוגי של בתי אריזה לעיבוד תוצרת חקלאית; ומבקשת לקדם שני מסלולי תעסוקה לקליטת עובדים ישראלים בחקלאות. תכניות ראויות מכל בחינה שהיא ואולם באחד הנושאים הכי רגישים לחקלאי הישראלי – יבוא בלתי פוסק של תוצרת טרייה מתורכיה, מירדן וממדינות באיחוד האירופי – 'משרד החקלאים' אינו מוכן לגעת ולשנות את פני הדברים.

תשאלו מדוע? תקבלו תשובה בת שתי מילים: הסכמי סחר. זו התשובה שיצאה מפיו של המנהל הכללי החדש (פחות מארבעה חודשים) של משרד החקלאות ד"ר נחום איצקוביץ, אורח "ריאיון החודש". המנכ"ל איצקוביץ אדם עסוק. עסוק מאד. עוסק בשפע של נושאים ומטלות ואין לו זמן פנוי לריאיון עיתונאי, גם כאשר היוזמה לפגישה עימו באה ביוזמת המשרד, כשהדוברת סברה שראוי שהמנכ"ל יציג את עצמו וידבר על תכניות המשרד אחרי 100 ימי חסד.

 

מדוע הנהלת משרד החקלאות – שר ומנכ"ל – מבליגים אל מול יבוא בלתי פוסק של מוצרי יסוד מרחבי תבל. רישיונות מונפקים כמעט לכל דורש ונכון שהאוצר תומך אבל השר בריאיון טלוויזיה רק מגנה. כך אתם מגינים על חקלאי ישראל?

"הנחת היסוד שלך מבחינת הכמויות אינה נכונה. העובדות והנתונים של היבוא אינן מגיעות באישור משרד החקלאות. חלק ניכר מהיבוא הינו פועל יוצא של הסכמים בין לאומיים בין ישראל ומדינות העולם במסגרת הסכמי סחר שנחתמו לפני שנים. ממשלת ארצות הברית – האח הגדול – חתמה על הסכם סחר עם ישראל לייבא תפוחים מישראל. המכסה בפטור ממכס מצומצמת – 900 טונות לשנה. מותר על פי החוק הבין לאומי יבוא במכס מלא. המכס על תפוחים הוא שני שקלים לקילוגרם ואותו לא ניתן למנוע בדרכים מנהליות. אותו דבר קיים גם ביבוא אגסים מאירופה. יש הסכמי סחר עם האיחוד האירופי לייצא תוצרת חקלאית לאירופה בכמות גדולה במאות אחוזים לעומת מה שאנו מייבאים, ואלה הסכמי סחר בין לאומיים שאין יכולת להימנע מהן".

מדגיש: "התנאי המגביל היחידי הינו הגנת הצומח. יש מצבים שיש מחסור. בעקבות החמסין הגדול המלפפונים בחממות נפגעו. בדקנו עם גדול מגדלי המלפפונים במושב אחיטוב והתברר שיש ירידה של 50 אחוז בייצור; מ-2300 טונות לשבוע, החקלאים יכלו לשווק רק 1000 עד 1200 טונות, ולכן אפשרנו להביא מלפפונים מירדן כדי שמשק הבית לא יפגע. כל מכסות החגים הפטורות ממכס בוטלו. מחסור על פי מצב הגידול קובע מה לייבא, ולאלה ניתנים אישורים לייבא. היינו מאד רוצים להגיע למצב שאין יבוא כלל וכלל אבל שיתנו לנו גם לייצא. מה שמרגיז אותנו זה שהרשתות גם כשיש תוצרת ישראלית טובה, מוכנות להביא במחירים מוזלים תוצרת מתורכיה. אי אפשר לבטל רישיונות במכס מלא ולכן אי אפשר למנוע יבוא. אנחנו אומרים את זה בכאב. העולם פתוח, העולם השתנה. אנחנו נאבקים על כל אפשרות. יש לנו אחריות לביטחון מזון לכל אזרחי ישראל".

 

כמעט מיליון מובטלים במדינה על רקע משבר הקורונה. אף מובטל אינו חפץ לעבוד בחקלאות. אולי תציעו תכנית עידוד לשכנע ישראלים לעבוד בחקלאות.

"משרד החקלאות ופיתוח הכפר מבקש לקדם שני מסלולי תעסוקה לקליטת עובדים נוספים בחקלאות. מסלול אחד לקליטת 1000 עובדים ישראלים. עלות לעובד 7000 שקלים בחודש. שיעור ההשתתפות 25 אחוזים לתקופה של 18 חודשים, וזה מסתכם ב -31.5 מיליון שקלים.

מסלול שני לקליטת 500 סיירי שדות חדשים, שיאפשר לתאגידים, רשויות מקומיות ואזוריות, חברות כלכליות וגופים חיצוניים להעסיק את סיירי השדות החדשים שיפעלו לחיזוק תחושת הביטחון ולמיגור תופעת הפשיעה החקלאית. עלות לעובד 7000 שקלים, שיעור ההשתתפות 25 אחוזים, לתקופה של 18 חודשים, בהיקף של 500 עובדים, ובסה"כ 15.75 מיליון שקלים.

 


יש הסכמי סחר עם האיחוד האירופי לייצא תוצרת חקלאית לאירופה בכמות גדולה במאות אחוזים לעומת מה שאנו מייבאים, ואלה הסכמי סחר בין לאומיים שאין יכולת להימנע מהן"


 

על פי אומדן כלכלי יידרש תקציב של שניים וחצי מיליון שקלים להצטיידות מתאימה, אמצעי שינוע וקשר. הסיוע בשני המסלולים המוצעים יינתן כאמור לשנה וחצי בכפוף לעמידה בתנאים ובנהלים שייקבעו. שיעור הסיוע יעמוד על 25 אחוזים, בכל שישה חודשים ועד שלוש פעימות פר עובד. במכתב לרכז תחום תעסוקה באוצר, איציק דניאל, ציינו שהמסלולים ינוהלו על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר. תבוצע בדיקה ובחינה מקצועית לעניין שת"פ עם הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה".

 

גורמים כבדי משקל בקרב חקלאי ישראל וציבור האזרחים מקבלי השירות, מעלים טענות על תפקוד גרוע והידרדרות ממושכת של יחידות השירות והפיקוח: הגנת הצומח, השירות הווטרינרי, אגף הדיג ויחידת הפיצ"וח – ירידה חדה ברמה המקצועית, תרדמה בפעילות, שירות איטי, זלזול בציבור.

"אני מכהן שלושה חודשים וחצי במשרד. יכול לומר שמספר התלונות שהגיעו לפתחי לא עלה על חמש תלונות. גורמים נכבדים שיואילו בטובם לפנות אלי ונבחן את טענותיהם. הגנת הצומח עובדת קשה עם מגבלות כח אדם, השירות הווטרינרי עבר שינוי, חלקו הועבר לתאגיד שהוקם בראשות תניב רופא, שעבדה במשרד החקלאות ומחודש מרס פועלים בתאגיד 300-400 רופאים וטרינרים. הם אמונים על המשחטות, אנחנו על החי. השירות עצמו עושה עבודה חשובה. רק בשבועיים האחרונים (תחילת החודש) טיפלו בשפעת העופות במטרה למנוע התפשטות. נגרם להם עוול במה שציינת".

 

מדוע יותר משנה אין ראש שירות?

"יצא מכרז לראש שירות. בעידן קורונה לא הכל מהיר. יש שם אנשים מסורים, מקצועיים, שרואים שליחות ולא רק פרנסה. היכן שיש תקלה – אוזננו כרויה".

 

לפני שנים נתקבלה החלטה שהחלו ביישומה, בהקמת שתי חטיבות מרכזיות במשרד: חטיבת כלכלה שתרכז תחת פונקציונר ברמת סמנכ"ל את כל היחידות הכלכליות, וחטיבת שירותים ופיקוח שתרכז תחת סמנכ"ל אחר את כל יחידות השירות והפיקוח. הרעיון נועד לאפשר למנכ"לים לנהל את המשרד במוטת שליטה קצרה, תוך צמצום הכפופים הישירים. הדבר לא קרם עור וגידים על רקע חילופי שרים. כיצד אתה רואה את הרעיון ומה אתה מתכוון לעשות על מנת להתניע את המשרד הדי רדום בלשון המעטה?

"המשרד לא רדום. השר ואני הכרנו אותו והוא חי, תוסס ובועט ויוצר ומגיב ואנחנו בשטח. אני למוד שינויים מבניים. לא הולך להצהיר הצהרה אם זה נכון או לא. הוקמה חטיבה לכלכלה ואסטרטגיה בראשה אורי צוק-בר שזכתה בפרס על רגולציה, קידום התייעלות והפחתת בירוקרטיה מכל משרדי הממשלה. הטלתי על הרגולציה הזאת להביא בפניי חמש נקודות נוספות שיקלו על חקלאי ישראל והשקנו לאחרונה פרויקט של בקשות מקוונות לסיוע להשקעות הון".

 

לחקלאי ישראל נראה כי במצב הקיים, המשרד גדול עליהם בכמה וכמה מספרים. האם אין זה ראוי לגייס חברת ייעוץ בין לאומית כמו מקינזי לערוך בדיקת עומק על ידי טובי אנשי המקצוע בעולם במבנה הארגוני של המשרד ובכל יחידותיו להתאמתו לעשור הבא.

"אני גם חקלאי. אני לא חושב שהמקור לשינוי מבנה ארגוני צריך לבוא דרך החקלאים. אני בשלב מוקדם מדי של תפקידי כדי לקבוע אם המבנה מתאים או לא, אבל צריך לבדוק את ההיתכנות והצורך בשינוי מבני. אני לא חושש מהצהרה. אנחנו פתוחים לכל ביקורת".

 

המנכ"ל הקודם פעל לאורך כל תקופת כהונתו לסגירת מועצת הצמחים, שלדעת חקלאים רבים בזבזנית ומיותרת, והמנכ"ל שלה יושב שנים על כסאו; כמו גם לצמצום המועצה לענף הלול ולהחלפת המנכ"ל שאף הוא יושב שנים על שנים. האם יש בידך תכניות בעניין מועצות הייצור הנחזות כגופים ארכאיים שאולי כבר אינם מתאימים למציאות הנוכחית. לפני שנים עלה רעיון של בחירת מנכ"לי המועצות במכרז חיצוני או לחילופין בוועדות איתור לקביעת שירות קדנציאלי. הנושא הועלה בשעתו על ידי יעקב גדיש ז"ל מקבוצת יבנה, בעת שכיהן כראש אגף התקציבים במשרד האוצר.

"יש מחלוקת בעניין תפקידן של מועצות הייצור. לא אתייחס לנושאים פרסונליים. מועצת הצמחים עברה שינויים רבים והצטמצמה ביותר, בעקבות רצון ענפים מסוימים לפרוש ממנה. יש בעדה, יש נגדה. צריך לזכור שהמועצה מבטיחה ביטוח חקלאי ברובד הנמוך ביותר. בעצם קיומה מבטיחה את הביטוח, גם אם לא ביטחו באופן ישיר. השנה, חמסין, יש ענפים שלא ביטחו כנגד חמסינים גדולים. יש תחום הגנת הצומח. לפני שמחליטים על שלב המטרה צריך לעשות בחינה. השאלה כמה זמן אהיה כאן כדי לבצע את הבחינה. אם החקלאות מאמינה שהלול יהיה מתוכנן אז צריך תכנון. המשרד לא פנוי לבצע ניהול משק מתוכנן שעובד מול אלפי אנשים".

 

תקציב משרד החקלאות מקוצץ על ידי האוצר ללא רחם זה שנים רבות, דבר שהפך אותו למשרד כלכלי קטן ויש שרואים בו משרד מיותר. בתכנית המאה של פרס-ביילין המשרד אמור היה להיות במשרד כלכלי אחד: תעשייה ומסחר, חקלאות, תיירות. כיצד אתה מתכוון להשיב עטרה ליושנה?

"קטונתי להעביר ביקורת על פרס. הערצתי אותו. על ביילין אני יכול להעביר ביקורת. פרס איש חזון, מגדולי המנהיגים. אני לא מכיר את התכנית. אכן המצב התקציבי של משרד החקלאות קשה מתוך סיבות ארגוניות של מי שניהל אותו לפנינו והאמין בנושאים אחרים. כתבתי תכנית של חמש עשרה נקודות שעוסקות כולן בעידוד חוק השקעות הון לחקלאות, שמופלית לרעה לעומת התיירות והתעשייה. הצענו שלושה מיליארד שקלים. מיליארד שקלים בשנה להשקעות הון במו"פ.

 


"משרד החקלאות ופיתוח הכפר מבקש לקדם שני מסלולי תעסוקה לקליטת עובדים נוספים בחקלאות. מסלול אחד לקליטת 1000 עובדים ישראלים. עלות לעובד 7000 שקלים בחודש. שיעור ההשתתפות 25 אחוזים לתקופה של 18 חודשים, וזה מסתכם ב -31.5 מיליון שקלים"


 

בתוך התכנית – 500 מיליוני שקלים להשקעות הון בבנייה ובהעתקת לולים לרבות לולי מעוף; השקעות הון בהקמה ושדרוג טכנולוגי של בתי אריזה לעיבוד תוצרת חקלאית טרייה – 150 מיליון שקלים; פיתוח והשקעות בחקלאות אנכית ורטיקלית – 100 מיליון שקלים, פיתוח והשקעות בחקלאות מדייקת – 50 מיליון שקלים; השקעות הון בטכנולוגיות חדשניות לשיפור הפריון במשק החי – 500 מיליון שקלים; כך גם שיפור הפריון במשק הצומח, הקמת שווקים מרכזיים אזוריים לשיפור התחרותיות – 300 מיליון שקלים; הכשרות והשבחות קרקע בערבה, בנגב ובצפון – 100 מיליון שקלים; שיקום רשתות מים חקלאיות בישובים – 200 מיליון שקלים; ומסלולי תעסוקה לתימרוץ מעסיקים לקליטת עובדים ישראלים – 100 מיליון שקלים. ציינתי סעיף חדש של קידום טכנולוגיות חדשניות בעולם הצומח שהרבה זמן לא ראו שקל. אלה סנוניות. השר ואנוכי מדברים באותה שפה. תקציב המדינה עשוי להביא את הכסף. אני סבור שהחקלאות הישראלית חייבת לקבל סיוע ממשלתי להשקעות הון במיליארד שקלים לשנה, דבר שממנף השקעות הון של חמישה מיליארד שקלים בשנה".

 

איזה משרד מצאת כשנכנסת בשערי המתחם. האם קודמיך הותירו קופה ריקה וסוגיות מרכזיות ללא פתרון מהיר ויעיל?

"השקעות ההון שנמצאות בתקציב המשרד לא היו פאר היצירה".

 

נודע לי שהשר וגם אתה טרם אישרתם בקשה של ראש מינהל המחקר החקלאי פרופסור אלי פיינרמן לכהן בתפקידו שנה חמישית. מה מעכב אתכם לאשר את הבקשה של אחד מטובי אנשי המחקר החקלאי במדינה, איש מקצוע מעולה ועתיר זכויות.

"אני יכול לומר לך שאישרנו לפרופסור פיינרמן שנה חמישית בתפקידו וגם הודענו לו על כך.

התחלתי לרשום את תשובת המנכ"ל אך הוא הפסיק אותי כשאמר: "למה אתה כותב את זה. החקלאים לא צריכים לדעת על זה מהעיתון". השבתי מיד: זה סוד מדינה? הנושא חשוב וראוי שכולם יידעו שאישרתם את הבקשה. והמנכ"ל הוסיף: "זה מידע פנימי, החקלאים לא צריכים לדעת על זה מהעיתון".

אני מבקש להעיר כאן: הריאיון עם המנכ"ל הסתיים בשעה 12.50 בצהריים. מבדיקה שערכתי עם משרדו של ראש מינהל המחקר התברר שבשעה 4 אחר הצהריים של אותו יום התקבלה באי-מייל של ראש המינהל הודעה בת שורה אחת: הרינו להודיעך כי אושרה לך שנה חמישית בתפקידך. על החתום – השר אלון שוסטר.

ואנחנו תוהים ומשתאים: שר החקלאות אינו יכול להרים טלפון ולבשר לראש מינהל המחקר החקלאי על הארכת המינוי והאם אנחנו היינו המאיצים להארכת תוקף המינוי?

אמשיך בריאיון.

 

ביחידת הפיצ"וח המנומנמת נדרש ריענון כללי, גם על משרד מנהל היחידה.

"היחידה מאד לא מנומנמת. היחידה עובדת. רק לפני ימים אחדים סיכלה הברחות של רבבות ביצים מהשטחים לשטח ישראל (המנכ"ל לא ציין שאת ההברחה סיכלו שוטרי מג"ב שהזעיקו את אנשי יחידת הפיצ"וח להמשיך ולטפל בנושא). היחידה מתאימה לצרכים של היום. עוברת שינוי בעקבות לחץ שמגיע מהיחידה לרווחת בעלי חיים. שישה מאנשי היחידה יוצאים להשתלמות איך לטפל בפגיעה בכלבים. אני לא חורץ דין של אף אחד".

 

משרד הפנים מקדם מה שמוגדר תכניות כוללניות להרבה ועדות תכנון מקומיות במרחב הכפרי. בתכניות יש דגש רב על פיתוח נוף ירוק ומטילים מגבלות קשות על החקלאות כמו מספר החממות שיוקמו ומיקומן, מיקום רפתות ולולים. החקלאים טוענים שמשרד החקלאות נכנע למשרד הפנים וקולם לא נשמע.

"יש מאבק ארוך ומתמשך בין המגזר העירוני והכפרי שמבקש לשמור על עצמו. משרד החקלאות נתן הנחייה לכל הוועדות המחוזיות להיות ערניים, וכל נושא שהוא מסובך ויש בו פגיעה במרחב הכפרי, יש להיאבק עליו ולהביאו לפנינו. באזור מזכרת בתיה רצו לקחת 300 דונם. הם קיבלו חצי ממה שביקשו. רק השבוע ישבתי עם גורמי התכנון ונתנו הנחיות לטפל בנושא של ועדות גיאוגרפיות וחלוקת הכנסות במרחב הכפרי. יש מדיניות של להילחם בתופעות האלה. שינינו את המוזיקה. הנושא עבר ממשרד האוצר למשרד הפנים. זה יותר קל לנו.הייתה לנו פגישה עם מרכז המועצות האזוריות למנוע פגיעה בחקלאות. ניאבק על זה. לא נבטיח מאה אחוז הצלחה".

 

הוועדה המחוזית של מחוז מרכז במשרד הפנים בצוותא עם רשות שמורות הטבע מקדמת תכנית של מסדרון אקולוגי שמשתרעת על פני כל שטחי החקלאות בין חדרה לגדרה. בתכנית יש מגבלות חמורות על פיתוח חקלאי והיא מחייבת כל חקלאי להביא חוות דעת של אקולוג והסכמה של הרט"ג לכל הקמה או מבנה חקלאי. גם בנושא הזה טוענים חקלאים שקולם לא נשמע. איך אתם מתכוונים לפעול שההחלטה מה לגדל וכמה לגדל תישאר בסמכות משרד החקלאות ולא בסמכות משרד הפנים.

"מישהו במוסדות התכנון יכול בכלל לתכנן? אי אפשר למנוע. חממות המסדרון האקולוגי הם אלה שיגנו על המושב או הקיבוץ על ידי זלילת הקרקע מהעיר הסמוכה. המסדרון האקולוגי יאפשר חקלאות וימנע רצון של העיר הסמוכה להשתלט על השטחים האלה. אלה נושאים תכנוניים שהם על סדר יומנו".

 

הדבוראים טוענים שמשרד החקלאות מאשר באמצעות פקיד היערות עקירה של עשרות אלפי עצים צופניים רבים, מה שמהווה פגיעה חמורה בייצור הדבש בישראל. בין מבצעי העקירות הכבדות, הרט"ג שהחליטה לחסל את כל האקליפטוסים בשמורות הטבע. האם משרדך מתכוון להפעיל סמכות להפסיק את העקירה ולסייע לענף הדבש בנטיעות צופניות ברחבי הארץ, ובהזדמנות זו לנזוף, או יותר מכך, בפקיד היערות על התנהלותו בעניין הזה?

"אני נוזף באמצעי התקשורת על סעיף אחד. פגשתי את אנשי מועצת הדבש. ביקשו לקדם הצעת חוק לשדות מרעה שמאפשר תרבות סדירה. עצרתי את כל עקירת האקליפטוסים ברמת הגולן והוצאתי מכתב שהעץ הזה אמנם יבוא מאוסטרליה אך זה לא עץ פולשני.

 


עוד נושא שמשרד החקלאות שוקד עליו והמנכ"ל קורא לו: פרויקט המחירים. "אני רוצה לדעת כמה מקבל החקלאי על תוצרת שהוא מוכר לרשת שיווק, כמה משלם הצרכן ומי ביניהם. אנחנו עובדים על זה. אנחנו בעיצומה של התכנית. הפרסום יהיה יומי. כמו שמדי יום מדווחים על מזג האוויר, כך יהיה גם על התוצרת החקלאית הטרייה. המידע חייב להיות לנגד עיניו של הצרכן הישראלי. כרגע אנחנו לא יודעים את הנתונים האלה"


 

המדיניות של המשרד וההנחיה של פקיד היערות היא לנהוג בזהירות רבה. כל עקירה כואבת לי. כששיקמנו את נחל אלכסנדר בהיותי ראש המועצה האזורית עמק חפר, גייסתי 50 אלף שקלים להגנה על הנחל. נאשר עקירה רק אם היא הכרחית. נעמוד על כך שבתכניות המתאר יהיה תזכיר של פקיד היערות שיונחה על ידנו לבחון חלופות. קראתי לאנשי רט"ג שאם לא יתאמו איתנו נשלול סמכות של פקיד יערות. גייסנו עוד תשעה עובדים למנוע תהליכים כאלה ושיבצעו שמירה על היערות".

 

חוק הסטנדרטים – סימון איכות עוד לא יושם הלכה למעשה.

"חוק הסטנדרטים לא יעבור. זה לא יהיה. זה עולה הרבה".

מבקש להדגיש: "אנחנו מקדמים פרויקט של סימון ארץ המקור של תוצרת חקלאית טרייה. יואיל האזרח להחליט אם הוא רוצה עגבנייה מתורכיה, ובהפרדה על אותו דוכן – עגבנייה ישראלית. יש לנו תכניות בנושא. פנינו ל-27 רשתות שיווק, גדולות וקטנות ודרשנו מהן שקיפות. משרד החקלאות מקדם כבר זמן רב חקיקה בנושא סימון ארץ המקור, בידיעה שישראלים מעדיפים תוצרת כחול לבן, לו רק היו להם כלים לדעת מה מקור התוצרת. ברצוננו להנהיג שותפות דרך עם היבואנים ורשתות השיווק מתוך הבנה שיש לתת את אפשרות הבחירה לצרכן. כבר חילקנו רישיון יבוא ראשון בשיטה החדשה לייבוא 1000 טונות של מלפפונים מירדן. ברישיון זה היתנה משרד החקלאות את קבלת הרישיון, כי היבואן ינחה את רשת השיווק אליה הוא משווק לציין את ארץ המקור של התוצרת, ויפריד אותה מהתוצרת המקומית באופן שייצר שקיפות ותאפשר לצרכן לבחור ולהעדיף תוצרת מקומית. מעתה ואילך, רישיון יבוא במסגרת מכסות וולונטריות שינפיק המשרד, יכלול תנאים דומים. נעודד כולנו את תוצרת הארץ".

 

ועוד נושא שמשרד החקלאות שוקד עליו והמנכ"ל קורא לו: פרויקט המחירים.

"אני רוצה לדעת כמה מקבל החקלאי על תוצרת שהוא מוכר לרשת שיווק, כמה משלם הצרכן ומי ביניהם. אנחנו עובדים על זה. אנחנו בעיצומה של התכנית. הפרסום יהיה יומי. כמו שמדי יום מדווחים על מזג האוויר, כך יהיה גם על התוצרת החקלאית הטרייה. המידע חייב להיות לנגד עיניו של הצרכן הישראלי. כרגע אנחנו לא יודעים את הנתונים האלה".

 

לקבל מידע על פערי התיווך?

"סוג של".

 

יש באמתחתך הרבה תכניות לממש. אני מקווה שתספיק שכן אנחנו נמצאים בעידן של בחירות תכופות.

מנכ"ל משרד החקלאות הפתיע בתשובתו: "אם תצביע נכון, אני אמשיך להיות כאן".

 

לסיום, אתה מרוצה מתפקידך עד עתה?

"מרוצה. זה אתגר גדול. אני מחובר בנימי נפשי לחקלאות. התפקיד הזה הוא אחד המיוחדים שזכיתי להגיע אליהם. אני רואה בתפקיד שלי שליחות. החקלאות היא נשמתה של הארץ".

 

אוחז רישיון שמאי מקרקעין

ד"ר נחום איצקוביץ – בן 70. נשוי לנעמי. הייתה מורה בתיכון אזורי עמק חפר. מתגוררים במושב אמץ – ראשי תיבות: ארגון משחררי צה"ל, שהוקם בשנת 1949. לבני הזוג שלושה בנים וחמישה נכדים. "אני מקבל מבני משפחתי תמיכה. נעמי עוזרת בגידול הנכדים. בזכות הקורונה חזר לארץ אחד הבנים, מוזיקאי, רווק שישב בברלין.

נולדתי בכפר. להוריי, ניצולי שואה, היו 15-20 חולבות ולול לפיטום. עזרתי בחליבה. היום אני מגדל אבוקדו על עשרה דונם". במושב אמץ 62 משקים חקלאיים. חלקם מעובדים". איצקוביץ קורא ספרים. והוא גם צייר חובב. ציורי נוף, שניים מהם תלויים בלשכתו: תל-קקון בעמק חפר ומצודה צלבנית, ומצייר גם נוף סביבתי. סרן במילואים, שירת בחיל השריון.

בתפקידו הקודם מאז 2013 היה מנהל הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה במשרד הכלכלה והתעשייה. בחודשים מאי עד ספטמבר בשנת 2017 היה יושב ראש הרשות לחדשנות בפועל ומ"מ המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה.

בשנים 2006-2007 כיהן כמנכ"ל משרד התיירות, שם יזם והוביל פרויקטים רבים לשיקום, פיתוח ועידוד תחום התיירות בישראל. בשנים 1994 עד 2006 כיהן בשלוש תקופות כראש המועצה האזורית עמק חפר, הוביל פרויקט סביבתי בשיתוף עם עיריית טול כרם לטיהור שפכים, הן לאוכלוסייה הפלשתינית והן לאוכלוסייה הישראלית באזור. הקים את היישוב בת חפר המונה כיום 6000 תושבים ובנה פארק תעשייתי עם יותר מ-150 בתי עסק ומפעלים, המעסיקים יותר מ-2000 מתושבי האזור. בשנים 2007-2013 היה מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

דוקטור בניהול מהסורבון בפאריז. תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן, תואר ראשון (אגרונום) מהפקולטה לחקלאות ברחובות, בעל תעודת ניהול נכסים ושמאות מקרקעין מאוניברסיטת תל-אביב, בעל רישיון שמאי מקרקעין.

היה יושב ראש המרכז האקדמי רופין, יושב ראש המועצה הציבורית להנצחת החייל במשרד הביטחון, חבר הוועד המנהל של האוניברסיטה העברית. זוכה פרס בין לאומי לשיקום נחלים על פעילותו בשיקום נחל אלכסנדר וזוכה בעיטור "האור" על פעילותו למען ניצולי השואה בישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

סין מגדלת היום את ה"אור" על שטח של מיליון וחצי דונם!!! בעקבות המידע על הגידול בסין, התברר כי עבר המועד שישראל הייתה יכולה לבצע רישום רשמי של הזן בסין. למעלה משני עשורים שקדו פרופסור
5 דק' קריאה
חם במושב פארן, יבש, המים במשורה, אבל הפלפלים שלהם בשרניים, יפי מראה, מבוקשים באירופה ובארצות הברית וגם עמידים. שוחחנו עם אורי יעקבי, חבר המושב ושמענו על הסוד העומד מאחוריהם. אתגר גידול ירקות איכותיים הופך
3 דק' קריאה
הפירות והירקות הנרכשים בתדירות הגבוהה ביותר הם העגבנייה והמלפפון, אחריהם הבצל ותפוח האדמה. בפירות מככבים הבננה ותפוח העץ. ומהו כוחו של ההרגל בבחירה של פירות וירקות? סקר שערכה "חקלאי גרנות" מצא מהם הקריטריונים המובילים
2 דק' קריאה
רכישת נכסיה של חברת הזרעים סמקו, שנחתמה ב-29 בנובמבר, תאפשר לאוריג'ן זרעים להעמיק את פעילותה מול לקוחות קיימים, תגדיל את קהל לקוחותיה ותקנה יכולת להציע מגוון מוצרים רחב יותר. אוריג'ן זרעים, החברה המובילה בישראל
2 דק' קריאה
עמרי תקוע הוא צלם ובמאי טלוויזיה מניר ישראל  בראיון לעדינה בר-אל הוא מספר על הסרטים הדוקומנטריים שהיה שותף בעשייתם, ביניהם סרטי תחקירים שזכו לתהודה רבה.  עוד הוא מספר על "מסעות האוכל" המופלאים בהם השתתף
6 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן