ד"ר סלה פייגנבאום - לשעבר כימאית במחלקה לקרקע ומים בוולקני
יבול שיא
הרפת והחלב
A9R19mpege wjddx9 a8c

ראש מועצת ירוחם: “בתוך חמש שנים ירוחם הופכת לבירה עולמית של קנאביס רפואי”

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מאות יזמים, רגולטורים ובכירים בתעשיית הקנביס הרפואי הישראלית הגיעו לצפות בחזון האקוסיסטם של ירוחם n אהוד ברק: “מדובר בחלון הזדמנויות של כמה שנים, שלאחר מכן יכול להיסגר למי שלא ישכיל להיכנס בזמן”

 

“בתוך חמש שנים ירוחם הופכת לכל הפחות לבירת הקנאביס הרפואי של ישראל, עם 500 מקומות עבודה איכותיים חדשים ומערך מחקר, ייצור ובתקווה שגם ייצוא בקנה מידה כלל עולמי”, כך אמרה טל אוחנה, ראש מועצת ירוחם בכנס “גרינגב” (greenegev) שהתקיים בעיר, בפני מאות יזמים, משקיעים, רגולטורים ובעלי חברות מתחום הקנביס הרפואי שהגיעו לצפות בחזון בירת הקנאביס הרפואי.
“35 שנים שאני צומחת וגדלה במדבר, עד שהבנתי שאני חייבת להפסיק לדבר על הצורך בהפרחת שדות כלכליים – אני צריכה לייצר אותם. ההזדמנות הכי גדולה של ירוחם מתקיימת ברגעים אלו, עלינו להפסיק את התלות בתעשייה המסורתית, ולהפסיק להיות חוטבי העצים ושואבי המים”, אמרה ראש המועצה.
לכנס הגיע גם ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק, יו”ר חברת קנדוק, שנרתמה להשתלב בחזון האקוסיסטם של ירוחם, מיד עם הכרזתו. “הגעתי הנה כי הנושא הזה באמת חשוב, יש לנו פה חלון הזדמנויות של כמה שנים, ופוטנציאל של שוק ענק, שכיום נאמד ב-17-18 מיליארד דולר בשנה וזה הולך לגדול באופן דרמתי”, אמר ברק. “מדובר בחלון הזדמנויות של כמה שנים, שלאחר מכן יכול להיסגר למי שלא ישכיל להיכנס בזמן”, הוסיף, וסיפר כי חברת “קנדוק” מקימה בימים אלו בנגב המערבי את מתחם הגידול הגדול ביותר בארץ ואחד הגדולים בעולם.
לדברי ברק, בירוחם יש את כל היתרונות שקיימים בישראל לתחום: “יש פה ד.נ.א של פארמה, אקלים מיוחד (מבחינת גובה, יובש ונגישות לאדמות), הידע הישראלי בחקלאות מתקדמת, תמיכת משרדי הממשלה וחשוב מהכל – כוח אדם איכותי ומסור. כל אלו מאפשרים למשקיעים את זמן התגובה המהיר שצריך על מנת להפוך לשחקן עולמי משמעותי בתחום. אני רואה פה בכנס את ראשי החברות הגדולות ויש פה הזדמנות אמיתית. יחד אנחנו יכולים להזניק את פיתוח תעשיית הקנאביס הרפואי הישראלי ולהביא לפריצות דרך בייצור איכותי, מחקר ופיתוח, בזכותן יקבלו המטופלים בארץ ובעולם את המוצרים הטובים והיעילים ביותר".

מאות יזמי קנביס בירוחם

בעיר הצליחו לגייס מספר גדול של משרדי ממשלה ויזמים פרטיים ומצהירים כי השאיפה היא להפוך בתוך שנים ספורות למרכז עולמי של מחקר, סטרטאפים וגידול ומיצוי הצמח לתחומי הרפואה והקוסמטיקה, תוך מבט על ייצוא הידע והתוצרים אל שווקי אירופה והעולם.
“היתרונות שאנחנו מציעים ליזמים בתחום, הם לא רק של ציונות, אלא גם של חבילת הטבות כלכליות, שנותנות אורך נשימה עד לרווחיות. יתרונות אלו עולים על כל האפשרויות האחרות העומדות בפניהם, ואנו מלווים אותם ופותחים בפניהם דלתות לכל המשרדים הרלוונטיים”, אומרת טל אוחנה, ראש מועצת ירוחם, שיזמה את הרעיון ובחודשים האחרונים מקדישה לו חלק משמעותי מזמנה. “יש לנו אלפי דונמים של קרקע שניתן להקצות באופן מיידי להקמת חממות לגידול קנביס רפואי ובצמוד להן, עשרות אלפי מטרים של שטחי תעשייה לרכישה או השכרה מיידית לצורך ייצור, מחקר ופיתוח. אנו משקיעים תשומות גדולות בהכנת הבסיס לכל זה ובניית התשתית, משלבי הגידול והמחקר ועד לבקרת האיכות ושיווק המוצרים”. לדברי ראש המועצה ושותפיה לדרך – בהם הרשות לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (היק”ר), משרד החקלאות, משרד הכלכלה, הרשות לחדשנות, הרשות להשקעות והמכון הוולקני – הימצאות כלל תהליכי הפיתוח והייצור במקום אחד, מהווים יתרון כלכלי כשלעצמו.
“אם נוסיף לזה את הטבות המס שיש בירוחם, מתוקף היותה באזור עדיפות לאומי, מחירי הקרקע המסובסדים, תעשייה ומגורים ואת ההון האנושי שלנו – נוצרה פה חבילה אטרקטיבית במיוחד עבור יזמים ומשקיעים”, סיכמה אוחנה. בכנס הציגו משרדי הממשלה והמועצה המקומית את כלל ההטבות ליזמים, בהן קרקע בסבסוד של כ-90%, החזר השקעת הון של 30%, מס חברות בגובה 7.5% למפעל מאושר, מענקים עבור העסקת עובדים חדשים ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גרשון היימן, ממושב באר-טוביה, אב לשלוש בנות וסבא ל-13 נכדים, הוא פסל וצייר. את יצירותיו הוא יוצר בסטודיו שהיה פעם בית אריזה לפרחים – ובו עבודות למכביר: פסלים, דגמי פסלים, ציורים ועבודות אמנות שונות
9 דק' קריאה
אני מאמין, שבכל העולם וגם בישראל, תביא הקורונה לתחיית מדינת הרווחה. תחיית התובנה, שהמדינה נועדה להבטיח לאזרחיה מערכות מצוינות של חינוך, בריאות, רווחה, השכלה, מדע ותשתיות פיזיות וחברתיות, כי אין יד נעלמה שתבטיח את
4 דק' קריאה
פטירתו של יורם גרינבלט, צייר וחבר קיבוץ מעברות, לאחר מחלה ממושכת,  מחזירה אותי שנים אחורה לשנות השבעים – תשעים לתקופה בה נפגשו חיינו האמנותיים והחברתיים לעתים קרובות. כאשר אני מהרהר בביוגרפיה של יורם באותה
2 דק' קריאה
לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן