יבול שיא
הרפת והחלב
דר אבנר אחיטוב
4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ריאיון החודש: ד"ר אבנר אחיטוב, מנכ"ל ארגון "מים לישראל"

"תחושת שליחות ואמונתם של החקלאים שאנחנו פועלים לטובתם היא המפתח להצלחה ללכד תחת גוף אחד את כל החקלאים צרכני המים"

ניתן להמשיל את תפקידו של ארגון "מים לישראל" לאדם שמנסה לתחוב אצבע לסכר מים ולהאמין ולקוות, שבכך יוכל, אולי, להאט את קצב שציפת המים גם אם לא למנוע לחלוטין את זרימתן. ד"ר אבנר אחיטוב מקיבוץ רמת יוחנן מנכ"ל הארגון, הוא בעל האצבע הזאת. גם הוא יודע שכמו כל דבר בישראל גם המים צבועים בפוליטיקה.

יסודות הארגון והמניע להקמתו הונחו בשנת 2016, כאשר קבוצה של חברים העוסקים בנושא מים לחקלאות ניהלה מאבק עיקש נגד יוזמה בכנסת בהובלתם של פוליטיקאים בכלל ומהליכוד בפרט לשינוי חוקי המים בישראל. כישלון המאבק הכשיר קבלת חוק בכנסת הידוע בשם תיקון 27 לחוק המים, חוק הפוגע ישירות בזכויות החקלאים בכלל ובזכויות המים שלהם בפרט. החשש, שהתברר כמוצדק, מייקור בלתי מבוקר ובלתי מידתי במחירי המים, חייב הקמת גוף שינסה לסכל אותו.

במהלך שנת 2017 הוקם הארגון. ד"ר אחיטוב אומר, כי הרעיון המרכזי שהונח בבסיס הארגון היה הצורך והמאמץ לזהות מראש איומים על משק המים החקלאיים, ולנסות לפעול מבעוד מועד, תוך שיתוף פעולה עם אנשי רשות המים, משרד החקלאות והאוצר, כדי לסכל ולמנוע פעולות חד צדדיות. בארגון, שהוקם תוך שיתוף פעולה עם התאחדות חקלאי ישראל, מרכז המועצות האזוריות והתנועות המיישבות, חברים כיום יותר מ- 300 יישובים הצורכים יותר מ 60% מכלל צריכת המים החקלאיים.

מה הם ההישגים העיקריים של הארגון שלוש שנים לאחר הקמתו?

"מאז הקמתו של הארגון ניתן למנות שתי הצלחות מרשימות. הוא הגיש עתירה נגד הקיפוח של המגזר הכפרי במחירי המים. בעקבות העתירה הושגה פשרה שהביאה לירידת מחירי המים בשיעור של כ-50 מיליון ₪ בשנה ליישובים החקלאיים. נציגיו ניהלו מאבק עיקש לפיצוי הנפגעים מתיקון 27 , שהביא למתן פיצוי ישיר לחלק מהנפגעים ולחלקם האחר – פיצוי עקיף. קיימים עדיין אזורים שנפגעו, במיוחד ובאופן קשה מאד (עד כדי איום על קיום החקלאות באזור) כגון בעמק המעיינות. מאבקנו המשותף עם החקלאים באזור נמשך והוא צפוי להחריף".

בתחום אחר, במהלך השנים הקרובות ינסה הארגון לפעול להגדלת סכום ההשקעה בפיתוח מערכות מים חדשניות, אשר יאפשרו הגדלת כושר ניצול ההשקיה במי קולחין, ובמקביל – לפעול נגד תקנות רגולטיביות המקשות על חקלאים. באחרונה הגיש הארגון עתירה נגד ניצול לרעה של כוחה של חברת מקורות בחיובי ריבית על היישובים החקלאיים".

האם אתם מתואמים עם התאחדות האיכרים שבנושא הזה כמו בנושאים אחרים פועלת עצמאית מול הממסד?

"לצערנו הרב אין לנו תאום עם התאחדות האיכרים, למרות שחלק מהמושבות והחקלאים שבמושבות כן חברים בארגון שלנו. אנו מנצלים הזדמנות זו וקוראים לדובי אמיתי לשתף אתנו פעולה. יש חשיבות רבה לכך שכל החקלאים יפעלו בנושא המים במשותף. הנפגעים העיקריים מאי שיתוף פעולה ביננו לבין התאחדות האיכרים הינם בעלי בארות קטנים המפיקים מים לבד. כזכור, תיקון 27 פגע קשות במגזר זה המשלם דמי מים גבוהים לחברת מקורות. רק בהתארגנות משותפת נצליח לעזור למגזר של החקלאים האלו להוריד עלויות.

המאבק המרכזי שצרכני המים מתמודדים הוא התיקון 27 לחוק המים. במגזר הזה יש אנשי מקצוע רבים הטוענים כי מה שנעשה הוא קלקול ולא תיקון לחוק המים. מה דעתך?

תיקון 27 מביא נזק לטווח ארוך. הוא מונע תמריץ מארגונים פרטיים לפתח בארות חדשות ותפיסת מי שיטפונות. הוא גם לא מתקן את אי השוויון בין החקלאים. בעיקר הוא נותן כוח נוסף ולא הוגן למונופול מקורות, העלול לגרום לכך שהחקלאים יהיו שבויים שלו וישלמו מחירים גבוהים בגין המים שהם זקוקים להם להשקיה".

במגזר החקלאי די קשה להביא חקלאים לכלל מאבק כולל. איך הצלחתם ללכד לגוף אחד מספר כה גדול של צרכני מים?

"בתחושת שליחות ובכך שהחברים מאמינים שאנו פועלים לטובתם. בהזדמנות זו אני קורא לכל החקלאים שעדיין לא שמעו על הארגון לעיין באתר האינטרנט שלנו, ולאחר מכן לפנות אלינו לקבלת חומר נוסף על הארגון ועל הפעולות שאנו מקדמים. אנו כמובן שואפים לייצג את כל החקלאים".

היכן בעיניך טמונה הבעיה מספר אחת במשק המים החקלאי ובאיזו דרך אתם מתכוונים לשנות מצב קיים ולהיטיב עם עובד האדמה?

"יש בעיות אחדות. הראשונה – אספקה נמוכה מדי, לכן יש צורך להגדיל את היצע המים כל שנה. השנייה – חשש מתמיד מעליית מחירי המים. השלישית – חשש שחברת מקורות רוצה ומתכננת להשתלט על הספקים הפרטיים, מהלך שיביא באופן ודאי לעלייה נוספת במחירי המים.

הצבע הפוליטי העכור, שבו צבועים המים לחקלאות בישראל, מחייבים אפוא עמידה מתמדת עם האצבע על הדופק ( אצבע אחת בתוך הסכר….) כדי להדוף ולסכל יוזמות שלא ניתן להתעלם מהאינטרס המובהק – החלשת כוחן של התנועות המיישבות ובתוך כך פגיעה בחקלאים".

איזה עתיד אתה צופה לחקלאות ישראל גם על רקע מצוקת המים?

"גידול האוכלוסייה בישראל מחייבת את הרחבת הייצור החקלאי לתוצרת טרייה בארץ. לאור כך שמחירי התפלת המים הולכים ויורדים, יש להרחיב את מתקני ההתפלה ועל ידי כך להגדיל את כמות המים לחקלאות בקצב של לפחות 5% לשנה. יש לאפשר למתקני ההתפלה לייצר את האנרגיה עבור התפלת המים במתקנים פרטיים שלהם (סולאריים וגז) ועל ידי כך לגרום להוזלה נוספת במחירי המים".

עד כמה מזיק הוא עירוב שיקולים פוליטיים בקביעת מדיניות המים לחקלאים?

"אנחנו פועלים בסביבה מורכבת ולא אוהדת לחקלאים, שבה יש אינטרסים לגורמים רבים. להחליש את כוחם של החקלאים ובתוך כך לגרום לנזקים לחקלאות: חברת 'מקורות', שהיא מונופול בתחום המים השפירים, משרד הבריאות שלא תמיד מבין את הקשיים שעמם החקלאיים מתמודדים, רשות הטבע והגנים, שדואגת לנחלים (זו מטרה חשובה, אך פוגעת בחקלאים בצורה לא מידתית); רשות המים, ומשרד האוצר ששומר על התקציב ולא מודאג, כמונו, מירידת התפוקה והפריון של החקלאית בישראל. אנחנו נחושים להיאבק בכל כוחנו כדי למנוע עלייה במחירי המים השפירים. מאבק נוסף שננהל הוא בנושא הקולחין. יש ראשי ערים רבים התוקפים החלטות והבנות ישנות בטענה מופרכת וכוזבת לפיה עלויות טיהור מי הביוב הן על חשבון הערים; הם שואפים לכך שהעלויות יוטלו גם על החקלאים. הארגון שלנו נערך למאבק בהתגברות מגמה מסוכנת זו".

די בשיחה קצרה עם ד"ר אבנר אחיטוב כדי להתרשם עד כמה עכורים ומזוהמים בחיידקים פוליטיים הם המים המיועדים לחקלאות בישראל ועד כמה זקוקים החקלאים לארגון אשר ייאבק בשמם ולמענם על ההכרח לטהר אותם ולהוזיל את מחיריהם. ימים יגידו עד כמה מוערכת ומבורכת היא התועלת שהוא ימשיך להביא להם.

דוקטורט בהנחיית זוכה פרס נובל לכלכלה

בעל דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת שיקגו, ארה"ב, בהנחיית גארי בקר, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 1992. נשוי לאילנה ואביהם של רוני וכרמל, חבר קיבוץ רמת יוחנן. שירת שירות קרבי בצנחנים. מילא שורה של תפקידים ובהם: מנהל כלכלי של קיבוצו, מרצה וחבר סגל במחלקה לכלכלה של אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים, עמית מחקר באוניברסיטאות שונות בחו"ל, חבר בדירקטוריונים של חברות גדולות במשק. פרסם יותר מ- 20 מאמרים בכתבי עת מקצועיים יוקרתיים בתחומי הכלכלה השונים בתחומים הבאים: הון אנושי והשכלה, גורמים לנשירה מלימודים, תוואי השכר לאורך מחזור החיים, גורמים לאבטלה ויציבות תעסוקתית. היה חבר בפורומים: הכנת הסקר החברתי בישראל, הצוות להכנת תכנית מתאר לשיפור התעסוקה בישראל, הפורום לכלכלה חברתית במכון ואן ליר ועוד. בזמן הפנוי המצומצם שעומד לרשותו הוא מנסה לשלב בין תחביביו המגוונים: רכיבה על אופניים, טיולים ברגל, ברידג' ויוגה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"אני רואה עצמי כשגריר של הטבע לבני האדם – בכל תחומי התעניינותי ועשייתי," אומר משה קשי, ממושב מולדת, חוקר ציפורים, אסטרונומיה, מתימטיקה, פיסיקה, מורשת קרב וצה"ל ומה לא… * ריבוי הנושאים כלל לא מטריד
6 דק' קריאה
סוף מעשה במחשבה תחילה  תכננו את הצעדים שלכם, ורק דברים טובים יוכלו לצמוח מזה. דברים טובים כמו לראות שני דורות, סבא ונכד, ששרים על אותה הבמה בשבוע שעבר נסעתי בהתרגשות להופעה בתל אביב –
3 דק' קריאה
מחלקת התרבות של מועצה אזורית מגידו בשיתוף עם האופרה הישראלית, העלו במרכז תרבות מגידו את היצירה "חליל הקסם" של וולפגנג אמדאוס מוצארט, בתרגומו הנפלא של אהוד מנור. החוויה האומנותית המרהיבה הוצגה במשך שלושה ימים
< 1 דק' קריאה
 שבוע פוליטי במכללת אורנים, 8-12 בדצמבר   זו השנה השנייה בה מקיימת אגודת הסטודנטים במכללה האקדמית לחינוך אורנים שבוע פוליטי, וקוראת 'לדבר על הפיל שבחדר'. במילים אחרות, מבקשת האגודה לעסוק בנושאים הבוערים באמת בחברה הישראלית.
< 1 דק' קריאה
האם התנועה רלוונטית גם היום? כן, כן, וכן עמית וייץ, ניר עם לפני מספר שבועות  היה אמור להתקיים כנס החינוך של התנועה הקיבוצית. יומיים מרוכזים של מפגש מקצועי וחברתי שלנו, אנשי החינוך בתנועה, בקיבוץ
3 דק' קריאה
עושים להם דה-לגיטימציה: "'נשים סוף למזדיינים",  "12 ערוץ של נאצים, הזבל של הזבל",  "כל התקשורת חלאות המין האנושי, שקרנים, רמאים, אוכלי חינם", "שיישרף אברמוביץ', שיישרף עוד פעם, הכלב", מבחר ציטוטים מהפגנת התמיכה בנתניהו ביום
4 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן