יבול שיא
הרפת והחלב
צבי אלון מגיש אות הוקרה לגיא וזר פרחים לרעייתו
9 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ריאיון החודש עם גיא בינשטוק, המנכ"ל היוצא של חברת "מהדרין"

 "הסיפוק מעבודתי נבע מכך שיחד עם קבוצה מוכשרת של שותפים ב"מהדרין" הצלחנו לשנות את החברה שעיקר עיסוקה היה בהדרים לחברה שעוסקת בשלל תחומים נוספים כאבוקדו, תמרים, ירקות שורש"

 שנים שימש המותג "ג'אפה" חלון ראווה מכובד עד מאד וייצוגי למדינת ישראל. זני פרי הדר מישראל נמכרו ברחבי תבל בהיקפים גדולים והעניקו לפרדסנים מעמד מיוחד, ייחודי בשוקי העולם. התפוז הישראלי איבד בשנים האחרונות הרבה מזוהרו. העולם הגדול למד והשכיל ליצר פרי הדר שלא נפל באיכותו ובוודאי במחירו מהפרי הישראלי. פרדסים נעקרו וננטשו, מגדלי פרי הדר נאלצו לגדוע את מטה לחמם והתפוז כחול לבן בהחלט כבר לא זהוב כבימיו הגדולים. ואולם, גם כאשר התוצרת החקלאית הישראלית בכלל וענף ההדרים בפרט אינה בבחינת ענף הייצוא מספר אחד של ישראל, על המפה בשנים האחרונות נותרה כמעט רק חברה יצוא אחת שלאורך עשרות שנים הצטיינה בשיווק פרי הדר לעולם הגדול. ה "מהדרין", התאגיד החקלאי הגדול והמוביל במדינה רשם פרקים מרשימים בפעילותו בארץ ובחו"ל, הרבה בזכות כישרון וכישורים ניהוליים של מי שעמד בראשו ב-18 השנים האחרונות ולפני חודשים אחדים סיים פרק עבודה מזהיר, בדרכו לניהול שדה רחב פעילות אחר בישראל. זימנתי לריאיון החודש את המנכ"ל היוצא של "מהדרין", גיא בינשטוק. איש עבודה למופת שהריץ את החברה קדימה והשאיר בה חותם עמוק שייזכר לשנים רבות. גיא שעשה את עבודתו במסירות אך גם בצניעות, לא התבלט בתקשורת בשנותיו כמנכ"ל והסכים להתראיין רק בסיום דרכו בחברה. ביקשנו לשמוע ממנו על עוצמתה של "מהדרין", מה ייחד את פעילותה בשווקים השונים ומהי דעתו על עתיד החקלאות הישראלית שכבר היום אינה סוגה בשושנים.

מהדרין" הצליחה גם כאשר שילבה ייצוא מוצרים אחרים פרט לפרי הדר, וכן הרחיבה פעילותה בתחום הפעלת בתי קירור, שינויי יעוד ונדל"ן מניב.

המילייה בחקלאות ישראל מגדיר את בינשטוק – "מר הדרים" תואר שאין הוא מסכים שכך יציגו אותו ויתכן שחלק מההצלחה שלו נזקף לכך שלחברה הוא הגיע מאגף התקציבים במשרד האוצר, עת היה שם בין השאר רפרנט לתחום החקלאי וזה סייע לו בעבודתו במהדרין.

"התקופה איננה קלה לחברות היצוא. אבל מהדרין חברה חזקה עם כ"א מעולה. תנאי השוק מעמידים לחברה אתגרים רבים. שרשרת ההוצאות מישראל לא פשוטה. החברה תצטרך להמשיך ולהתייעל בעיקר בתחום ההדרים ולשדד מערכות הן בתחום הגידול, קרי גריעה של דונמים מפסידים, והן באריזה, סגירת מערכי אריזה, מעבר מעבודה להון וכולי"

 

אחרי 22 שנה ב"מהדרין", מהן 18 שנים כמנכ"ל, באיזו תחושה סיימת את העבודה שם?

"סיימתי את תקופת עבודתי בתחושה של סיפוק מאד גבוה לגבי החברה למרות עונה חקלאית לא פשוטה בתחום ההדרים מחד, ומאידך בחששות לעתיד החקלאות הישראלית בכלל וענף ההדרים במדינת ישראל בפרט. הסיפוק נבע מכך שיחד עם קבוצה מוכשרת של שותפים ב"מהדרין" הצלחנו לשנות את החברה שעיקר עיסוקה היה בהדרים לחברה שעוסקת בשלל תחומים נוספים כאבוקדו, תמרים, ירקות שורש; בחלק מהמוצרים בכל שרשרת הערך ובחלק לא. כמו כן, בשנים האחרונות פיתחנו פעילות סחר בין לאומית – בפרי שמקורו לא מישראל המיובא לאירופה – בעיקר באבוקדו". החברה בהחלט השתנתה. גם במספרים – פעילותה שילשה את עצמה והגיעה לכ- 1.3 מיליארד ש"ח. מחזור זה לא מטרה עסקית בדרך כלל אבל הוא חשוב לרווחיות בפרט במהדרין".

סיימת את דרכך בחברה גם על רקע חילופי בעלים. ידעו להיפרד ממך בצורה מכובדת?

"הפרידה מ"מהדרין" הייתה בהחלט מכובדת. בחודש פברואר בתאום עם הבעלים של החברה הודעתי שאסיים את תפקידי. ביולי מונה מנכ"ל חדש לקבוצה, ישראל סנדלר, עם רקע שיווקי וניהולי עשיר. עשינו חפיפה מסודרת ואני מאחל לו הצלחה רבה."

מה ייחד את החברה קודם הגעתך אליה, מה נשתנה כשאתה ניהלת את החברה?

"מהדרין" הייתה תמיד חברה מיוחדת, מעצם היותה חברה חקלאית שאינה מהמגזר ההתיישבותי. החברה איננה ארגון אזורי או התאגדות של מספר קיבוצים או מושבים. במובן הזה מהדרין מאד מיוחדת. מה שלדעתי מייחד את התקופה שלי כמנכ"ל ב"מהדרין" הוא שיחד עם היושב ראש הקודם יונתן בשיא והצוות הניהולי בארץ ובחו"ל פתחנו את החברה לפעילות בתחומים שהחברה לא עסקה בהן קודם, בוודאי להיקף משמעותי, כיצוא אבוקדו, תמרים, ירקות שורש ופעילות בין לאומית. מחזור ההדרים ירד לכ- 40% מהמחזור הכללי. כמו כן הרחבנו את העבודה ואת שיתופי הפעולה העמוקים עם גורמים חיצוניים: מגדלי תמרים ומפעלי אריזה של תמרים בערבה ובבקעה, מפעלי אריזה בהדרים מהסקטור הפרטי וכמובן בתחום האבוקדו – שיתוף פעולה פורה ומוצלח עם תאגיד גרנות. כניסה לשותפויות חדשות כדוגמת שוהם העוסקת בעיקר באריזה ושיווק של מנגו ומיזמים רבים עם קיבוצים ומושבים בהחלט ייחדו את התקופה. ב- 20 שנים האחרונות אף לא אחת מחברות ההדרים הגדולות בישראל לא שרדה ו"מהדרין", לדעתי, צלחה את המכשולים בזכות הצוות בחברה והנכונות להשתנות ולהיכנס גם לתחומים אחרים".

מהדרין לעתיד. מה אתה צופה לה?

"התקופה איננה קלה לחברות היצוא. אבל מהדרין חברה חזקה עם כ"א מעולה. תנאי השוק מעמידים לחברה אתגרים רבים. שרשרת ההוצאות מישראל לא פשוטה. החברה תצטרך להמשיך ולהתייעל בעיקר בתחום ההדרים ולשדד מערכות הן בתחום הגידול, קרי גריעה של דונמים מפסידים, והן באריזה, סגירת מערכי אריזה, מעבר מעבודה להון וכולי. החברה להערכתי תמשיך ותגדיל את פעילותה הבין לאומית בעיקר בחדשי הקיץ. יתכן גם שיהיה מקום לצד הפעילות המסחרית מחצי הכדור הדרומי להיכנס לתחום הגידול. בישראל קשה מאד לגדול והחברה תמשיך ותנסה לנצל את תשתיות השיווק הטובות שלה שקיימות באירופה".

מהי תרומת "מהדרין" לחקלאות ישראל? נוטלים מכם קרקעות חקלאיות לטובת נדל"ן למגורים. רמ"י מקשה עליכם?

"תרומת "מהדרין" לחקלאות ישראל בשנים האחרונות לעיתים נסתרת, אבל לדעתי גבוהה מאד וחשובה. החברה השקיעה מאות מיליוני שקלים במיזמים שונים עם גופים התיישבותיים מושבים/קיבוצים בהלוואות לנטיעות מטעים, לבניית בתי אריזה וכמובן בהון חוזר שניתן לחקלאים. חלק מהמקורות האלה הגיעו למגזר ההתיישבותי, בעיקר המושבי, בשנים ששוק ההון היה חסום". "השבות הקרקע" למינהל הן בעיקר למגורים ובהתאם להחלטות המינהל. העמדה שלי איננה פופולרית במגזר ההתיישבותי. לדעתי במרבית המקרים זה צעד בלתי נמנע עקב גידול האוכלוסין ולהערכתי במרבית המקרים ההבנות עם המינהל, קרי – הפיצוי הכספי, הן הוגנות לשני הצדדים.
"בשנים האחרונות "מהדרין" השיבה למינהל כ-1500 דונם. מתוקף היותה חברה ציבורית, כל אירוע דווח לשוק ההון וכנגד החברה קיבלה פיצויים כספיים. על כל דונם שהשבנו על פי דין קיבלנו בהתאם להחלטות המינהל פיצוי של כ- 55 אלף שקלים. בעיקרון רמ"י לא הקשתה עלינו, המערכת בירוקרטית ועובדת לפי הספר, קרי ההחלטה. אבל מטבע הדברים מרבית האנשים עוסקים בהרבה כסף ציבורי, ובצד השני – אנשים טובים אבל זהירים וזה די מובן".

אלו אבני נגף עומדים בפני חקלאי ישראל?

"בפני חקלאי ישראל עומדים הרבה אבני נגף. בחלקם לא בטוח שניתן לטפל. החקלאות שמושתתת על יצוא תלויה מאד בשערי חליפין, וכידוע שהשקל הוא מהמטבעות החזקים בעולם. השחיקה בעשור האחרון מול כל המטבעות הינה שחיקה של עשרות אחוזים. המרווחים בחקלאות אינם מרווחים שבהייטק. במרבית המוצרים לא ניתן לעלות מחירים בחו"ל בגלל התחרות.

"תשומה נוספת פרובלמטית בחקלאות ישראל הנה עלות כוח עבודה. עלויות כוח העבודה בישראל גבוהות לאין ערוך ממרבית המתחרים שלנו. שכר המינימום שלנו גבוה משל ספרד בכ- 50 אחוזים ובמאות אחוזים לעומת מרוקו, מצרים ותורכיה. אנו מרגישים את זה בשווקים.

"המים שגם עלותם גבוהה מעלות המים אצל המתחרים שלנו. אני לא נכנס לסוגיה הכלכלית של מחירי המים מה נכון ומה לאו אבל אציין שבמרבית המקומות ההתייחסות איננה רק כלכלית ולכן מחירי המים זולים מאד. בפועל כושר התחרות נפגע.

"המציאות הכלכלית יוצרת מצב שאם אין לנו חלון שיווק (הגעה לשוק כשיש במוצר הספציפי מחסור) – קשה מאד להתחרות. חלון שיווקי יש נכון להיום באבוקדו, בתמרים והוא הולך ונסגר בירקות השורש ובמרבית זני ההדרים יצוא התפוזים כמעט וגווע וגם ל"אור" הישראלי יש תחרות חזקה. לסיכום – המטבע, התשומות שעלו, המתחרים שהשתפרו מאד, ולעיתים גם המרחק משוקי הייצוא מביא לכך שבטווח הקצר קשה. במוצר שיש עודפי יצוא מיד קשה גם בשוק המקומי – זה כלים שלובים".

הגעת לחברה ממשרד האוצר, מאגף התקציבים, המעבר היה קשה לך? נעזרת באוצר בניהול החברה?

"המעבר לא היה קשה. כ"א במהדרין היה איכותי והגעתי לחברה שעבדה בראייה כלכלית ועסקית. החברה לא נסמכה מעולם על משרד האוצר או על משרדי ממשלה אחרים".

שיתוף פעולה עם מועצת הצמחים. למה ומדוע?

"אני מתייחס לענף ההדרים אותו אני מכיר היטב. כשמדברים על שיתוף פעולה עם מועצת הצמחים צריך להבין במקרו מה הם בעצם תפקידיה של המועצה בתחום ההדרים. המועצה עוסקת במוצרים ציבוריים. לדוגמא: ריסוס זבוב הים התיכון, סיוע בנושא עש התפוח המדומה, ביטוח קולקטיבי מול קנט, שמירה על זנים, יחד עם וולקני, שמירה על מותג הג'אפה של המגדלים וכדומה.

"לדעתי הטיפול במוצרים ציבוריים אלה לא יתבצע באופן וולונטרי. אני גם לא מאמין שהמדינה/משרד החקלאות ייקחו לאורך זמן את הנושאים הללו לטיפולם. כחברה גדולה ראינו יתרון לעבוד עם המועצה במכלול הדברים שהזכרתי לא רק מנקודת הראות של מהדרין אלא הבנה שאם כיצואן שמייצא מעל 50% מהיצוא הענפי לא נשתף פעולה – כל הפעילות עלולה לקרוס."

באירוע הפרידה שערכה מועצת הצמחים לכבודך  דיברו רבים בשבחך. יונתן בשיא שהיה בימיך יושב ראש החברה כינה אותך "מר הדרים" והתבטא שאתה חכם, אנושי, משתף, איש אשכולות, פותר בעיות במהירות, נותן תשובה עניינית לכל דבר. כולם מצטערים שנאלצת לפרוש ובוודאי שהיית תורם עוד. מה אתה אומר על דברי השבח האלה?

"אני חושב שיונתן בשיא קצת הגזים. "מר הדרים" – הייתי נותן את התואר להרבה אחרים במהדרין ובתעשייה לפני שהוא ניתן לי".

כיצד אתה רואה את עתיד החקלאות הישראלית ומעמדו של החקלאי?

"קשה לנתח בהכללה. במרבית הגידולים אני חושב שחקלאות ישראל נמצאת במצב קשה. בחלק מהמוצרים אין לנו יתרון תחרותי בייצוא ובחלק מהמוצרים הייבוא מאד מסכן את המשך גידולם הסדיר והרציף בישראל. בהרבה מדינות שאין בהן יתרון תחרותי למוצר כזה או אחר – בכל זאת, לאור העדפת הציבור, נותן הקמעונאי עדיפות ברורה לתוצרת המקומית. אני לא משוכנע שכך המצב בישראל. באירופה, ביפן, יש עדיפות ברורה לתוצרת מקומית, גם אם היא יקרה מתוצרת מיובאת. נראה לי שבישראל הסוגיה היחידה הינה המרווח של הקמעונאי והמחיר על המדף. הרגולציה בישראל בניגוד לכל העולם המערבי איננה מחייבת עדין הפרדה ברורה על המדף בין יבוא לתוצרת שוק מקומי. הציבור איננו יודע באם העגבנייה הגיעה מתורכיה או גודלה בארץ, ולכן אין התייחסות עניינית של הציבור להעדפה לתוצרת מקומית. באירופה, והיצואנים הישראלים מרגישים זאת, לא נקבל שטח מדף שיש בו גם תוצרת מקומית".

כל מי שנפרד ממך באירוע שערכה מועצת הצמחים, איחל לך הצלחה בהמשך הדרך. מה תעשה מחר?

"קצת חופש בד"כ לא מזיק. אני חושב שאמצא תפקיד מעניין ומאתגר".

לסיום הריאיון, יהיה לך יותר זמן למשפחה, לבילויים, לתחביבים?

"מקווה שכן. ספורט, טיולים, קריאה. נשתדל לא להשתעמם.

מועצת הצמחים מצדיעה לגיא בינשטוק

מוזיאון הפרדסנות ברחובות, שמארח לאורך עונות השנה רבבות תלמידי בתי ספר, עטה חג באירוע שיזמה מועצת הצמחים ועיקרו הצדעה למי שנחשב "מר הדרים", המנכ"ל היוצא של חברת "מהדרין", יצואנית פרי הדר המובילה בישראל, גיא בינשטוק.

בינשטוק הופתע לראשונה כאשר הוזמן לאירוע לכבודו. הוא לא האמין שמכינים אירוע פרידה חגיגי עבורו. בא למוזיאון בלוויית רעייתו, עורכת הדין חווה, והופתע עוד יותר לראות שתי כנריות ושני מחצצרים פוצחים במנגינות קלאסיות שיצרו אוירה בהחלט יוצאת דופן. יודעי דבר סיפרו לי כי הוזמנו 60 אורחים ובהם ותיקי הענף, כאלה שחצו זה מכבר את שנת השמונים לחייהם. באולם המרכזי של המוזיאון הוצבו 77 כסאות פלסטיק באחת עשרה שורות. רוב האורחים היו ממלאי תפקידים בכירים בחברת "מהדרין" ובמועצת הצמחים. אחרי שסעדו את ליבם מתפריט חברת ההסעדה ש"עובדת אתנו כל השנה", כדברי פעיל בכיר במועצת הצמחים, נתכנסו האורחים להאזין לברכות ב"לייב" והוקרנו גם בסרט מיוחד.

מנכ"ל מועצת הצמחים צבי אלון ציין בתחילת דבריו ש"ההיכרות בינינו היא רבת שנים, עוד מהימים שבהם גיא בינשטוק עבד באגף התקציבים במשרד האוצר. היה לו שירות ייחודי ומקצועי בענף ההדרים: לעבוד, לתרום ולפתח. 18 שנים כמנכ"ל מהדרין בתקופה של שינויים. החברה הרחיבה את פעילותה בחו"ל. נוצרו קשיים בייצוא החקלאי ובשוקי הייצוא". ובפנייה ישירה לגיא שישב בשורה הראשונה באולם ציין אלון: "נעזרנו בדעותיך. בניסיונך ביעדי הייצוא. בשם כולם אני מאחל לך המשך עשייה ובריאות טובה".

הלל גרוסר סמנכ"ל תפעול ויו"ר ועדת ענף ההדרים ב"מהדרין": "היו לנו שנות פעילות של עבודה צמודה. אין שבת ואין חג. גיא, אתה חסר לי עכשיו. למדתי להכיר את האיכויות המיוחדות שלך, לנהל חברה ציבורית עם מטלות ובעיות רבות. למדתי להכיר את היכולות של גיא שגילה גדלות נפש, איכויות בלתי רגילות בגידולי שורש, תפוחי אדמה, ליצ'י, ירידה לפרטים".

וסיים את דבריו במילים: "אתה מענטש. הסתובבת בשטח וניהלת נפלא את החברה. גיא היה מנערי האוצר והפתיע שאדם כזה שבא מאגף התקציבים משתף אותך. אני מאחל לך שתצליח במשימה הבאה. לעבודה הבאה שלך גם אם תהיה קלה, תצלול אליה ותפעל כהלכה".

מנהל ענף ההדרים במועצת הצמחים טל עמית, מיוזמי אירוע ההוקרה לגיא בינשטוק, בחר לספר תחילה על האתר שבו מתקיימת המסיבה. "אתר מוזיאון הפרדסנות הוא חלק ממורשת. פרדס שהוקם בשנת 1904. המועצה לשימור אתרי מורשת החליטה לפני כמה שנים להקים מחדש את האתר. בשנה עוברים כאן כמה עשרות אלפי תלמידים שמקבלים הדרכה על ענף ההדרים. זה פרויקט מאד חשוב. המקום עובד מצוין, פתוח לאירועי בר-מצווה, ימי הולדת וחתונה".

ומכאן עבר לדבר בשבחו של חתן טקס ההוקרה. ""מהדרין" היא חברה שגיא לקח אותה קדימה. בחברה יש חילופי דורות. חבר'ה צעירים, תותחים ויש על מי לסמוך. אני מאחל לגיא הרבה הצלחה בתפקיד החדש. אהיה לקוח שלך גם שם".

מנחת האירוע חגית שגב האחראית על אירועים חגיגיים במועצת הצמחים הזמינה את סמנכ"ל שיווק הדרים ב"מהדרין" רמי הסל.

הוא ציין כי החברה היא היחידה מבין כל הגופים ששרדה את כל הבעיות. "עם גיא אפשר היה לרוץ קדימה. הוא נתן את מלוא הגיבוי. היתה אחריות משותפת לכל אורך הדרך. שאפו".

סרט שהוקרן הוסיף שפע מחמאות לגיא בינשטוק. היושב ראש לשעבר של "מהדרין" יונתן בשיא, לשעבר מנכ"ל משרד החקלאות התבטא כך: "גיא הוא אדם שקול, מבין, חכם, אנושי, משתף, איש אשכולות, פותר בעיות במהירות ונותן תשובה עניינית לכל דבר. גיא הביא רוח רעננה לחברה ופיתח את החברה בכיוונים חדשים".

צבי אלון שישב גם הוא בשורה הראשונה הוסיף: "באוצר, כל מה שדיברו עמיתיך, יצאו מזה רק נזקים. אתה היחיד שדיברת וביצעת לטובת החקלאות. היית לנו שותף שקול ומקצוען, מרחיק ראות".

גיא בינשטוק, נרגש עד עמקי נשמתו, קם להודות: "מהדרין" בבסיס היא חברת הדרים. היום ההדרים הם פחות מ-50 אחוזים ממחזור החברה. החברה נהפכה לחברה מובילה בייצוא החקלאי.

החברה מגדלת על 11 אלף דונם ועוד 35 אלף דונם של אחרים. נאבקים על זנים. היתה לי זכות לעבוד עם מועצת הצמחים. ענף ההדרים בתקופה לא קלה. יש תחרות קשה עם מדינות ששרשרת הערך שלהן יותר יעילה וזולה משלנו. אני מאחל עונה מוצלחת לענף ההדרים ולחקלאות וזה לא ישתנה. המציאות קשה. השוק המקומי רווי. כאשר במדינה יהיו 20 מיליון תושבים החקלאי יעשה כסף. היום זה קזינו".

ולסיום דבריו אמר כך: אלון, טל, חגית שגב, הפתעתם אותי. תודה". בסיום הברכות יצאו כולם לחצר שם המתינו להם שולחנות עמוסי קינוחים מתוקים. מנהלת האתר כרמית רפפורט חשה ככלה בשמחה הגדולה. "זה נפלא לארח אירוע של הדרים באתר של הדרים".

צבי אלון וטל עמית הגישו לגיא בינשטוק מגן הוקרה שעליו הוטבעו המילים: "גיא ידידנו היקר תודתנו והערכתנו על תרומתך לחקלאות ולענף ההדרים בישראל. היית לנו שותף שקול ומקצוען. מרחיק ראות בניווט ספינת החקלאות ממרחבי שדותינו לשוקי העולם. שא ברכה בדרכך החדשה. על החתום: הלל גרוסר יו"ר ענף ההדרים ב"מהדרין", צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים וטל עמית, מנהל ענף ההדרים במועצת הצמחים.

גיא בינשטוק, אתה ראוי לאירוע שכזה.

בן 25 למשרד האוצר

גיא בינשטוק נולד לפני 53 שנה בבת-ים. מתגורר היום במבשרת ציון. נשוי לחווה, עורכת דין ברשות לניירות ערך בירושלים. הורים לגל (24) רווק, סטודנט לרפואה בתל-אביב, ושירה (20) משרתת בצה"ל בחיל המודיעין .
גיא בינשטוק בעל תואר ראשון בכלכלה וניהול באוניברסיטת תל-אביב ותואר שני במינהל עסקים גם מאוניברסיטת תל אביב. בן 25 הגיע למשרד האוצר לאגף התקציבים כרפרנט תקשורת וסיים את עבודתו כרכז בתחום החקלאות אחרי כחמש שנים. "מדוע עזבתי את המשרד הממשלתי כה צעיר? בדרך כלל פרק הזמן באגף תקציבים איננו ארוך. קיבלתי הצעה מיושב ראש חברת "מהדרין" לבוא לעבוד עמו במהדרין. השאר היסטוריה".

56 שנים חברה ציבורית

חברת "מהדרין" הוקמה בשנת 1952 והפכה לחברה ציבורית בשנת 1963. היום היא בבעלות החברה לנכסים ובנין (45%) שנשלטת ע"י המיליארדר היהודי מארגנטינה אדוארדו אלשטיין והציבור כ 55%. עיקר פעילותה של החברה בתחום עיבוד פרדסים, מטעים, אריזה, ייצוא ושיווק פרי, תפעול בתי קירור ונכסים מניבים. בחו"ל שיווק ומכירה של תוצרת חקלאית באורח ישיר ובאמצעות חברות בנות.
עיבוד חקלאי של 44 אלף דונם פרדסים ומטעים, מזה 13 אלף בבעלותה בחכירה. תפעול של 37 אלף מ"ר בתי קירור בארץ ובצרפת. אריזה של 170 אלף טונות פרי וירק ב-7 מפעלי אריזה. בארץ שיווק בשוק המקומי של כ 60 אלף טונות פרי טרי ועוד 70 אלף טונות לתעשייה במחזור שנתי של 220 מיליון שקלים. יצוא של 200 אלף טונות פרי וירק בכ- מיליארד שקלים בשנה, ניהול מקרקעין ונכסים

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כמידי שנה התכנסו הבוקרים, חברי אגודת "מרעה", לאירוע המכירה הפומבית של עגלי רבייה. המכירה הפומבית, שהפכה עם השנים לאבן שואבת למגדלים ובוקרים מכול הארץ, מתקיימת זאת השנה החמישית. "לבחירת הגזעים חשיבות רבה באיכות הבשר"
< 1 דק' קריאה
מצד אחד  השנים האחרונות מאוד מיטיבות עם הקיבוצים, מבחינת המצב הכלכלי והפריחה הדמוגרפית. מהצד השני ישנם מאבקים  לא פשוטים מול מוסדות המדינה, בעיקר בנושאי קרקעות ומיסוי. ניר מאיר מסכם ארבע שנים בתפקדי מזכ"ל ומסביר
11 דק' קריאה
 להתחיל לצייר בצבע בגיל 75 איננה משימה פשוטה, למי שמעולם לא נגע במכחול. התוצאה, אצל יוסי עמיר ממזרע בן ה-82,  מפתיעה ברעננותה, ביכולת הטכנית, ובאיכות המצטברת ההיכרות האישית שלי עם יוסי עמיר מקיבוץ מזרע
4 דק' קריאה
תערוכתו של דני מיכאל רוזנברג – "חיקוי לחיים" המוצגת עתה בגלריה בכברי’ משקפת ובוחנת במבט רווי הומור עצמי המתובל בסמליות אחר תהליך הספרציה-אינדיווידואציה של האמן לאורך תחנות חייו השונות: ינקות, התבגרות ובגרות.  בתערוכה מוצגים
4 דק' קריאה
הצעירים של היום הם המחר! הכשרה למובילי תחום הצעירים בקיבוצים בשבוע שעבר פתחה רשת הצעירים של התנועה הקיבוצית בשיתוף פעולה עם מרכז הצעירים גליל עליון ומרכז המועצות האזוריות קורס ייחודי מסוגו למרחב הקיבוצי. בשנים
2 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן