מועצות הייצור יבוטלו!
יבול שיא
הרפת והחלב
ל

ריאיון החודש עם טל עמית, מנהל ענף ההדרים במועצת הצמחים

5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

“מדריכי חקלאות שאינם נמנים עם מערכת המחקר חסומים ביציאות מקצועיות אל מחוץ לישראל, הענף היה שמח לנתב כמות ראויה של פרי להודו, תת יבשת שהיא מעצמה כלכלית אדירה וחבל שאנחנו חסומים בשנות השבעים של המאה העשרים ענף ההדרים היה בהיקפי שיא של פרדסים והגיע ל- 420אלף דונם״

מנהל ענף ההדרים במועצת הצמחים : טל עמית בן 66. נולד ברחובות. מתגורר 30 שנה בכרמי יוסף. נשוי לבתיה מרצה במכללת לוינסקי בהכשרת מורות למתמטיקה. הורים לארבעה וסבים לשישה נכדים והשביעי בדרך. הבן הבכור גל (41) נשוי+2 עובד באגף המטענים בחברת “אל-על״. תמר (39) נשואה+1 עובדת במחלקת פקיד היערות במשרד החקלאות, בוגרת תואר שני בהגנת הצומח בפקולטה לחקלאות. מיכאל (33) נשוי+3, איש עסקים, מתגורר בלונדון. הדר (29) רווקה, בוגרת “בצלאל״ אמנית בעבודות חימר/קרמיקה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מפקד ספינת דבור בחיל הים

טל עמית מנהל ענף ההדרים במועצת הצמחים הוא בוגר הפנימיה החקלאית פרדס חנה. בשירותו בצה״ל סיים קורס חובלים ומונה מפקד ספינת דבור של חיל הים בדרגת סרן. אחרי חמש שנים בים סיים את השרות במדים ובשירות המילואים הדריך לאורך עשר שנים חניכים של קורס חובלים. “קריירה ימית עדיפה על יחידת שדה״ ציטוט מדויק של טל עמית שמאז סיים את שרות המילואים הוא ממעט ללכת לים “רק לפעמים, עם הנכדים״.
בוגר תואר ראשון בהורטיקולטורה (מטעים). אגרונום בהכשרתו. אחר-כך חזר למשק המשפחתי לשלוש שנים. בשנת 1982 התקבל לעבודה במשרד החקלאות בחוות הניסיונות בצריפין והיה אחראי מקצועי על הניסויים במקום. בשלב מסוים מונה מנהל החווה שהשתרעה על שטח של 200 דונם. נערכו בה ניסויים בהדרים וכן באבוקדו, ליצ׳י, פקאן, מקדמיה, אנונה, אפרסמון. בתקופת כהונתם של השר אריאל והמנכ״ל בן אליהו נמכרה החווה החקלאית למרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). בתקופת השיא הועסקו בחווה12 עובדים. במהלך עבודתו במשרד החקלאות יצא טל עמית לחל״ת לתקופה של שנתיים והועסק בזאיר, אפריקה, במיזם שנוהל על ידי חברת “אגרידב״ בעת שבראשה עמד עמרם אולמרט. בשנת 1992 סיים טל עמית את עבודתו במשרד החקלאות והצטרף למועצת ההדרים. באותה שנה הפריט שר החקלאות רפאל (רפול) איתן את השיווק של המועצה. אחרי ההפרטה הוקמו חברות ייצוא פרטיות בתחום ההדרים: “אגרקסקו״, “מהדרין״, “תנובה אקספורט״. בשנת 2004 הצטרף למועצת הצמחים והוא מנהל ענף ההדרים במועצה.

 

“היינו ב- 28אחוזי ייצוא לרוסיה. הרובל קרס לפני שנתיים על רקע סנקציות כלכליות של ארצות הברית כלפי רוסיה. אז היום הרוסים קונים מתורכיה וממצרים ואנחנו מייצאים לרוסיה שבעה אחוזים בלבד בשנה״

 

השתלמויות ברחבי תבל, השתתפות בכנסים בין לאומיים והתמודדות בלתי פוסקת עם מזיקי קרקע מסוכנים וקטלניים הם חלק מעבודתם של אנשי המקצוע שאמורים להיות מעודכנים עד לפרטים בתחומי הפעילות הזאת. ואולם אין זה כך, ויש מי שמתנהל במשרד החקלאות בשיטות עבודה שהיו מתאימות אולי לימיה הראשונים של המדינה ולא לדפוסי החשיבה של המאה העשרים ואחת.
כך עולה מדברי אורח ריאיון החודש – טל עמית מנהל ענף ההדרים במועצת הצמחים מאז שנת 2004 ולפני כן בכיר במשרד החקלאות ובמועצת ההדרים.
“משרד החקלאות אינו מודע לחשיבות של רכישת ידע ממקורות בין לאומיים שונים״ טוען טל עמית ומוסיף: “נבחר מנהל חדש לשה״מ (שרות ההדרכה והמקצוע) חגי שניר, שמבין את חשיבות הנושא והוא טוען בפנינו: מה אני יכול לעשות, אין לי תקציב לממן נסיעות של אנשי מקצוע.

אנו נלחמים במזיק חמור שנקרא עש התפוח המדומה. הוא מחבל בתוצרת הטרייה וחובה שנלמד איך נטפל במזיק הזה. אם לא נלמד איך נדע לטפל במזיק, ואת זה משרד החקלאות אינו מבין. מדריכי חקלאות שאינם נמנים עם מערכת המחקר חסומים ביציאות מקצועיות אל מחוץ לישראל. משנת 2008 אנחנו מתקשים להוציא אנשי מקצוע והדרכה להשתלמויות בחוץ לארץ. בוולקני הכל מתנהל אחרת. בדרך מקצועית לחלוטין. לכל חוקר יש תקציב של 10,000 דולר בשנה והוא יודע כיצד לכלכל את מעשיו לאורך השנה כולה״.
טל עמית רוטן ויש לו בהחלט סיבה הגיונית. השתלמויות בחו״ל אינן הסוגיה המעיקה היחידה.
“הטיפול בנושא של פתיחת שווקים לוקה בחסר״ קובע טל עמית. “אתן לך דוגמא. בנושא של יצוא הדרים להודו אני מטפל זה חמש שנים ואני עוד לא יודע מה ההודים רוצים בדיוק. ישראל הקימה לפני 15 שנה חווה חקלאית בקשמיר. מדריכי חקלאות יוצאים לחווה ומטפלים בה. משתלמים מהודו באים לישראל ולומדים כאן חקלאות מתקדמת ותוצרת חקלאית לא יוצאת לקשמיר ולהודו בכלל. חבל, הענף היה שמח לנתב כמות ראויה של פרי להודו, תת יבשת שהיא מעצמה כלכלית אדירה וחבל שאנחנו חסומים״.

כל הניסיונות לפתוח שוק חדש אינם צולחים?

“אנחנו מאד להוטים לפתוח שווקים במדינות ברחבי העולם ולאפשר להדרים מישראל להגיע ליעדים נוספים. אנחנו נתקלים במכשולים. למשל של הגנת הצומח. מכשולים פיטוסניטריים. היום אומרים לך יש מזיק כזה וכזה ומונעים לבצע ייצוא״.

 

טל עמית מציין כי מזיקים גורמים הרס טוטאלי בגידולים שונים וחובה שאנשי המקצוע ייצאו לעולם הגדול ויבחנו דרכים חדשות להילחם במזיקים. עמית מונה כמובן את עש התפוח המדומה וגם מזיקים קשים אחרים: קסיללה שפוגע בזיתים ושקדים וחיסל מיליוני עצי זית בדרום איטליה. מזיק ‘פנמה׳ גורם נזקים כבדים לבננות ו״גרינינג״ חיסל הדרים בהיקפים גדולים מאד בפלורידה

 

מגלה: “חלופת מכתבים בין ישראל להודו. מכתב אחד בשנה. הודו בודקת סיכונים ומזיקים. קצב ההתקדמות איטי עד מאד והפתרונות הם בטווח של עשר שנים. אנחנו מתחייבים שמקטיפת הפרי ועד הגעתו ליעד אין מזיק חי. הבדיקות מאד קפדניות ואם בארץ היעד יגלו מזיק אחד חי ונושם כל המשלוח ייפסל. אם יימצא מזיק מת – נעבור את המשלוח בשלום. כך זה עם השווקים בסין, ארצות הברית, אוסטרליה ויפן״.
ואם אין בזה די מתרחשת לה קריסה כלכלית באחת ממדינות יעד הייצוא והקשיים לפתח עוד שווקים נערמים בקלי-קלות. “התרסק השוק הרוסי – מציין טל עמית – היינו ב-28 אחוזי ייצוא לרוסיה. הרובל קרס לפני שנתיים על רקע סנקציות כלכליות של ארצות הברית כלפי רוסיה. אז היום הרוסים קונים מתורכיה וממצרים ואנחנו מייצאים לרוסיה שבעה אחוזים בלבד בשנה״.
טל עמית מציין כי מזיקים גורמים הרס טוטאלי בגידולים שונים וחובה שאנשי המקצוע ייצאו לעולם הגדול ויבחנו דרכים חדשות להילחם במזיקים. עמית מונה כמובן את עש התפוח המדומה וגם מזיקים קשים אחרים: קסיללה שפוגע בזיתים ושקדים וחיסל מיליוני עצי זית בדרום איטליה. מזיק ‘פנמה׳ גורם נזקים כבדים לבננות ו״גרינינג״ חיסל הדרים בהיקפים גדולים מאד בפלורידה.
טל עמית מגלה כי מדריכי חקלאות פקדו 50 יעדים ברחבי העולם, בעיקר במערב אירופה אך גם בסין, יפן, דרום קוריאה, אוסטרליה, ארצות הברית, קנדה, דרום אפריקה מעט, מעט אנגולה. כמעט שלא בדרום אמריקה שהיא רחוקה מדי.
“אנחנו מנסים לנצל יתרונות יחסיים שלנו״ מדגיש טל עמית. “בהיסטוריה אירופה הייתה כמעט 100 אחוז בייצוא שלנו. המטבע שלנו חזק. ארבעה שקלים לאירו, פעם זה היה 5.80 שקלים לאירו אבל היום כל העולם משווק לאירופה וקשה להתחרות במדינות שעלות הייצור אצלן היא רבע מעלות הייצור אצלנו ולהציב על המדף תוצרת במחיר דומה לאחרים״.
ברחבי המדינה נטועים כיום 170 אלף דונם פרי הדר. בשנות השבעים של המאה העשרים ענף ההדרים היה בהיקפי שיא של פרדסים והגיע ל-420 אלף דונם. בענף ההדרים במועצת הצמחים רשומים כיום2800 מגדלים.
בשנה מייצרים בישראל כחמש מאות אלף טונות פרי הדר: שליש לתעשייה, שליש לייצוא ושליש שוק מקומי. התמורה הכוללת ממכירת הפירות מסתכמת בכמיליארד וחצי שקלים. הענף היה שמח לנתב כמות ראויה של פרי להודו, תת יבשת שהיא מעצמה כלכלית אדירה וחבל שאנחנו חסומים״.

עמית מוסיף: “תורכיה מייצאת הרבה מתוצרת ההדרים שלה למדינות המפרץ איראן, אפגניסטאן, סעודיה וגם לירדן. לצערנו אנחנו עדיין חסומים בהיבט הזה״.

הין הם היום – רענן נוטמן מפקח פרדסים ומנהל בתי אריזה בחברת מהדרין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גרשון היימן, ממושב באר-טוביה, אב לשלוש בנות וסבא ל-13 נכדים, הוא פסל וצייר. את יצירותיו הוא יוצר בסטודיו שהיה פעם בית אריזה לפרחים – ובו עבודות למכביר: פסלים, דגמי פסלים, ציורים ועבודות אמנות שונות
9 דק' קריאה
אני מאמין, שבכל העולם וגם בישראל, תביא הקורונה לתחיית מדינת הרווחה. תחיית התובנה, שהמדינה נועדה להבטיח לאזרחיה מערכות מצוינות של חינוך, בריאות, רווחה, השכלה, מדע ותשתיות פיזיות וחברתיות, כי אין יד נעלמה שתבטיח את
4 דק' קריאה
פטירתו של יורם גרינבלט, צייר וחבר קיבוץ מעברות, לאחר מחלה ממושכת,  מחזירה אותי שנים אחורה לשנות השבעים – תשעים לתקופה בה נפגשו חיינו האמנותיים והחברתיים לעתים קרובות. כאשר אני מהרהר בביוגרפיה של יורם באותה
2 דק' קריאה
לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן