יבול שיא
הרפת והחלב
ישראל גלון

ריאיון עם ישראל גלון, לשעבר מנהל אגף הפרחים בשה"מ

8 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בחרתי ל"ריאיון החודש" בבכיר במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לשעבר מנהל אגף הפרחים, ישראל גלון, שכיהן בשלושה תפקידים מרתקים ומאתגרים כאחד, ופרש לגמלאות לפני חודשים אחדים. הוא חש שמאותו יום שסיים את שירותו הממלכתי הפעיל הוא מבקש להקדיש יותר זמן למשפחתו ולדורות שאחריו.

 

ישראל גלון
ישראל גלון- מנהל אגף הפרחים

 

פרשת לגמלאות אחרי שירות לאומי רב שנים., מנהל אגף הפרחים, באיזו תחושה סיימת את תפקידיך: פקיד היערות, ראש תחום הנדסת צומח, גננות ונוף ומנהל אגף הפרחים.

גם מנהל אגף הפרחים, סיימתי 40 שנות עבודה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מתוכם 38 שנה בשירות ההדרכה והמקצוע. אני מסיים בתחושה טובה של עשייה ופיתוח בשלושה נושאים עיקריים בהם עסקתי בעבודתי. בענף הגינון – הנדסת הצומח, בנושא הגנה על עצים ובענף הפרחים.

זכיתי לעבוד ביחידה הקרבית ביותר במשרד החקלאות בשה"מ בנושא שתורם לכל אזרחי המדינה ולמדינה בעיר ובכפר – נושא הגינון העוסק באיכות חיינו, באיכות הסביבה.

הגעתי למשרד לאחר לימודי תואר שני בחקלאות כמעט ללא ידע מעשי. בזכות הצוות המעולה של שה"מ ובעיקר הודות למאות ואלפי גננים ואנשי מקצוע אתם הייתי בקשר במשך השנים למדתי, חקרתי, והדרכתי .הצלחתי יחד עם עמיתי לקדם את ענף הגינון, בעיקר בתחום המקצועי.

 

"התחושה שלי ושל אזרחים רבים הינה שפקידי היערות העירוניים ואף פקיד היערות הארצי של משרד החקלאות, ידם קלה במתן רישיונות כריתה. הדבר בא לידי ביטוי בעליה בכמות היתרי הכריתה ובדחיית רוב הערערים המוגשים ע"י הציבור לפקיד היערות הארצי"

 

במשך כל שנות עבודתי אחד הנושאים שראיתי בו חשיבות רבה הינו הנוף הגבוה – העצים. העצים הינם הגורם המשמעותי והבולט ביותר לנוף ותרומתו לאדם ולסביבה בנוף העירוני, הכפרי ובנוף הפתוח חשוב מאד. בשנת 2008 התגלגלה לידי זכות גדולה כאשר שר החקלאות שלום שמחון ומנכ"לית משרדו יעל שאלתיאלי פנו אלי להיות פקיד היערות ולהקים יחד עם חגי שניר את יחידת פקיד היערות. התנדבתי למשימה המורכבת, בנוסף לתפקידי כמנהל אגף פרחים והנדסת הצומח במשרה מלאה.

איזו תכנית פעולה השארת לבאים אחריך? האם מונה פקיד יערות חדש?

אתייחס בתשובתי לשלושת הנושאים בהם עסקתי:

תחום הגנת אילנות – תפקידי היה להיות אחראי על הגנת אילנות מחוץ ליער. אני לא הייתי אחראי על נושא היער. אבל סייעתי רבות לחגי בנושא, ולכן אני מבקש לא להתייחס לנושא היערות ושמורות הטבע בישראל. הצלחנו בתקופתי לקבל תקן חדש מהאוצר לראש תחום יער אותו ממלא מר סאמח דראושה העובד מול קק"ל ורט"ג בנושא העצים ביערות ובשמורות הטבע.

הצלחנו לקדם ולשפר את פקודת היערות המנדטורית ובשנת 2014 תוקן החוק באופן משמעותי. בנוסף, נושא הגנת אילנות הוכנס באופן משמעותי ביותר בתיקון לחוק התכנון והבניה שעבר בכנסת ב- 2017. כתוצאה מהחקיקה והנהלים החדשים שנקבעו מבחינה חוקית, מעמד העצים השתפר לאין ערוך. קבענו נהלי עבודה מסודרים בנושא ערך חליפי לעצים שנכרתים, נוהל העתקת עצים, נהלים לסקרי עצים, נוהל עבודה בקרבת עצים ועוד. ואף קידמתי את החינוך לשמירה על עצים בתוכנית חינוכית. סיימתי את תפקידי כפקיד היערות ב-2016 גם חגי שניר עבר לתפקיד אחר במשרד מעט אחרי. לאחר כחצי שנה נבחר פקיד יערות חדש ד"ר ארז ברקאי. השארנו תוכניות עבודה ונהלים מסודרים.

בנושא הגינון – הנדסת הצומח בשה"מ: תחום הנדסת הצומח פועל על פי יעדים ותוכנית שנתית מדי שנה. היעדים העיקריים הם גינון מקיים, יער עירוני, והדרכה שוטפת של עובדי הגינון. ממשיכי בתפקיד ראש התחום, יוסי בן שחר, ממשיך בקידום ענף הגינון ולמרות כח האדם הקטן של היחידה, שלושה מדריכים בלבד, מתקיימת פעילות טובה מאוד.

בענף הפרחים – עיקר פעילותי כמנהל האגף היה לסייע בייצוב מערכת ההדרכה ובשמירה על תקני המדריכים הקיימים. הצלחנו לפני שנתיים להשיג תקציב גדול ממינהלת ההשקעות לחיפוש אחר גידולי נישה חדשים. נבחר מנהל תחום חדש, יחיאל שטיינמץ, שכרגע גם ממלא את מקומי בניהול האגף.

 

"אין ספק שגולת הכותרת שאפשרה לי לממש חלק גדול מהחזון בנושא העצים היה תרומתי יחד עם חגי שניר בהקמת יחידת פקיד היערות, לשיפור החקיקה, לקביעת נהלי עבודה, להקמת צוותים מקצועיים. עבודתי כפקיד היערות להגנת אילנות בשנים 2008 – 2016 הייתה תקופה מאתגרת בעבודה עם גורמי המשרד וגורמים רבים מחוץ למשרד"

 

באיזה מצב נמצאים כיום יערות ישראל?

אבקש לא להתייחס ליערות ולשמורות הטבע. אתייחס לעצים מחוץ ליער, עצים במגזר העירוני והכפרי ובשטחים הפתוחים. מצד אחד יש שיפור משמעותי בחקיקה ובנהלים. דבר המחייב התייחסות לשמירה על עצים משלב התכנון, הביצוע והטיפול השוטף. אך מצד שני עדיין לא נקבעו תקנות לפקודת היערות. התחושה שלי ושל אזרחים רבים הינה שפקידי היערות העירוניים ואף פקיד היערות הארצי של משרד החקלאות, ידם קלה במתן רישיונות כריתה. הדבר בא לידי ביטוי בעליה בכמות היתרי הכריתה ובדחיית רוב הערערים המוגשים ע"י הציבור לפקיד היערות הארצי.

אכיפת פקודת היערות אינה משמעותית, היא שולית ואינה מרתיעה. יתכן והדברים שנאמרו ע"י שר החקלאות היוצא אורי אריאל באוגוסט 2017 בוועידת הגינון של חברת משוב -גנים ירוקים משקפים את מדיניות המשרד, השר והמנכ"ל בנושא הגנת אילנות.

ואלו דבריו: "….מדוע המדינה צריכה להגן על עצים במדינה. המשרד ירכז שכבת גי.אי.אס של 1000-2000 עצים עתיקים והיסטוריים בארץ, עליהם תהיה חובה להגן ואילו על שאר העצים אין סיבה שהמדינה תגן בחוק אלא זה עניין של התושבים מול נבחרי הציבור, ראשי הערים וראשי המועצות". על הצהרה זו לא חזר השר עד סיום תפקידו. אנו צריכים לקוות לשר/ה ולהנהלה חדשה שתכיר בחשיבות העצים ותבצע את מדיניות החוק בנושא שמירה על עצים בישראל.

נתונים סטטיסטיים על היקף הייעור. כמה עצים, היכן הרוב, סוגי העצים והטיפול בהם.

ושוב, אתייחס רק לגבי העצים מחוץ ליער. לצערנו אין נתונים מדויקים על מספר העצים ברשויות ומצבם. אך בעקבות מיזם "יער עירוני" שיזם תחום הנדסת הצומח בשה"מ משנת 2018, ובנוסף – בעקבות המודעות של הרשויות לנושא העצים, לאט לאט מחלחלת ההבנה ברשויות בישראל שכדי לנהל את משאב העצים בעיר יש צורך בסקר עצים יסודי כדי לדעת כמה עצים יש ברשות, מיקומם המדויק, מצבם וטיפול שבוצע ונדרש. ומתחילים לנהל אותם כולל תוכניות עבודה כמו שמנהלים יער. ואכן יש מספר רשויות שבצעו סקר עצים ממוחשב. עיריית רחובות למשל, בצעה סקר מלא ונמצא שיש לה כ-55,000 עצים, ועוד רשויות בהם סקר חלקי תל-אביב [כ-120,000 עצים], כפר סבא[כ-40,000 עצים], הרצליה ועוד. הטכנולוגיות בנושא משתפרות ולדעתי תוך כמה שנים נדע כמה עצים יש בערים ובשטחים הפתוחים ומה מצבם כולל דרכי טיפול, נטיעות ועוד. ההצהרות של רשויות על עשרות אלפי עצים שיש להם, יהיו מגובות במידע גי.אי.אס. מסודר ואמין ופתוח לציבור.

עד כמה פקיד היערות במשרד החקלאות אחראי ומורשה להתערב באכיפה נגד כורתים ומשמידים של עצים בשלטון המקומי ובאתרים פתוחים.

החוק לצידנו. פקיד היערות ויחידת האכיפה של המשרד ממונים על האכיפה ויכולים לעשות הרבה מאוד. האם הם עושים מה שניתן וצריך? אני חושש שלא, גם בגלל בעיית כוח אדם ואם בגלל מדיניות המשרד. אם הייתה אכיפה טובה היינו מצפים לראות את המקרים בהם הרשות פגעה בעצים וגרמה לתמותתם ולהעמידם בפני הציבור. לא במתן קנסות כלפי הש.ג. אלא כלפי אנשי רשות בכירים אשר תחתם נעשית העבודה – קנסות משמעותיים, עבירה פלילית, מאסר על תנאי. מדוע לא מציגים בפנינו מקרים כאלה? מדוע הציבור אינו יודע על כך? זה יכול להיות גורם מרתיע גם לרשויות שיפעלו על פי הנהלים וגם ליזמים, ולציבור הרחב.

איזה מכל תפקידיך במשרד החקלאות היה המרתק ביותר, המאתגר והמעניין ביותר, מנהל אגף הפרחים?

אין ספק שבכל שנות עבודתי הנושא המשמעותי ביותר בו פעלתי הנו הנוף הגבוה – העצים. בהמשך ובמקביל לעבודתי ביחידת פקיד היערות, יזמתי יחד עם עמיתי את מיזם היער העירוני שאמור לחולל שינוי במעמד העצים בערים בישראל. בשיא המיזם פעלו כ -400 גני ילדים בפעילות חינוכית עם עצים ועוד עשרות מנהלים קהילתיים, קהילות של החברה להגנת הטבע, בתי ספר ועוד. לצערי, תוכניות אלו שנעשו בשיתוף יחידת פקיד היערות הופסקו לחלוטין עם פרישתי מהתפקיד.

אין ספק שגולת הכותרת שאפשרה לי לממש חלק גדול מהחזון בנושא העצים היה תרומתי יחד עם חגי שניר בהקמת יחידת פקיד היערות, לשיפור החקיקה, לקביעת נהלי עבודה, להקמת צוותים מקצועיים. עבודתי כפקיד היערות להגנת אילנות בשנים 2008 – 2016 הייתה תקופה מאתגרת בעבודה עם גורמי המשרד וגורמים רבים מחוץ למשרד.

היכן ישראל ניצבת כיום במאבק מול פגעי צמחים למיניהם?

החקלאות, וענף הפרחים עליו הייתי ממונה במשך כעשור, ובמיוחד ענף הגינון, מאמצים בהדרגה שיטות ידידותיות וסביבתיות לגידול חקלאי תוך הקטנת השימוש בחומרי הדברה רעילים. בענפי החקלאות זה צורך השעה גם לאור העבודה עם השוק העולמי. בענף הגינון אנו עוסקים בכך מעל 25 שנה.

בנוסף, כבר בשנת 2005 הקמנו צוות רחב לפיתוח תורה בתחום הגינון המקיים ובשנת 2016 פורסמה חוברת ובה תורה שלמה לגינון מקיים משלב התכנון ביצוע ותחזוקת גנים. עכשיו נותר רק לגרום לרשויות לפעול על פי עקרונות אלו וזה אכן מתקדם לאט אבל בטוח. גינון מקיים הכולל גם את היער העירוני הנו אחד הגורמים בהם אנו בענף הגינון יכולים לתרום למשבר העולמי של התחממות כדור הארץ.

האם במהלך שירותך במשרד החקלאות נתקלת בגורמים שהפריעו לך, שמנעו ביצוע תכניות בתחום היער, הפרחים או הגינון? התערבות פוליטית.

בגדול לא, במהלך שנות עבודתי ידעתי לעמוד על דרישותיי ולבצע את המשימות בתנאים שנוצרו גם אם לעיתים היו קשיים גדולים.

משרד החקלאות עד היום אינו יודע להכיל את ענף הגינון ולכן אפשר להגיד שעשינו כמידת יכולתנו בתקציב מינימלי ועסקנו בעיקר בהדרכה, קורסים ימי עיון וכתיבה של חוברות ודפונים. פרט לצמצום צוות ההדרכה לא הפריעו לנו. רק בשנים האחרונות בעקבות מחקרי שה"מ התחלנו בביצוע מחקרים בתקציב המשרד. בשלוש שנים האחרונות אף הצלחנו לקדם תמיכה של מחקרי המדען במחקרים משמעותיים בענף הגינון.

בענף הפרחים המצב שונה. המשרד מקדם מחקרי מדען, הרבה מאוד מחקרים במסגרת קרן מחקרי שה"מ ואף במשך 3 שנים בשנים 2011 -2014 הקמנו במסגרת המשרד את מנהלת ענף הפרחים שקידמה שיתופי פעולה והידברות בענף.

בתחום הגנת אילנות עד שנת 2014 לא הרגשתי בעיה מצד המשרד, להיפך קבלנו רוח גבית מהמשרד כדי לקדם את הנושא. החל משנה זו ומאז שסיימתי תפקידי כפקיד היערות הרגשתי שהשר האחרון אורי אריאל ובעיקר מנכ"ל משרדו שלמה בן אליהו, לא גילו אוזן קשובה, בלשון המעטה, לקידום הנושא ואף שיתפו פעולה עם הקטנת רגולציה משמעותית שעלולה לפגוע מאוד בנושא הגנת אילנות. לדעתי, יש מקום לפעול להוצאת הנושא ממשרד החקלאות ולהעבירו למשרד שתהיה לו מודעות גדולה לנושאים סביבתיים.

עוד נושא שקידומו נעצר ע"י השר אורי אריאל והמנכ"ל הינו נושא הגנים הבוטניים. תמיכת משרד החקלאות בגנים הבוטניים ירדה באופן דרמטי בזמן כהונתם והיה אף רצון לקצץ לחלוטין את התקציב. לדעתי, הנהלת המשרד בתקופתם לא מבינה את חשיבות הנושא ותרומתו לחקלאות ולענף הגינון בישראל. גם נושא זה יש לשקול הוצאתו ממשרד החקלאות.

מי היה שר החקלאות הכי נוח וזמין לפעילות היום-יום שלך?

השרה, הגב' אורית נוקד, שהייתה תקופה קצרה במשרד, הייתה קשובה מאוד לנושאי הגינון, העצים והסביבה. הגב' יעל שאלתיאלי שהייתה מנכ"לית בתקופתו של שלום שמחון, הייתה בעלת הבנה ותמיכה בנושא הגנים הבוטניים והעצים ושותפה לתוכנית החינוכית של היחידה.

כבר לא מנהל אגף הפרחים – חזרתי לנגן בגיטרה

נולדתי ב- 1952 כעירוני באם המושבות פתח תקווה "מלבס", להורי רחל ואריה יוצאי אירופה ששרדו את השואה. גדלתי בתנועת נוער בני עקיבא בה הדרכתי וריכזתי ובה כנראה רכשתי את האהבה לנופי הארץ ולטיולים בה. שירתתי בגדוד תותחנים ואח"כ בהסבה לשריון.

בלימודי החקלאות בפקולטה ברחובות התמחיתי במטעים, הגנת הצומח, ולבסוף בענף הגינון והנוי שמשך את ליבי יותר מכל. סיימתי ב- 1978 תואר שני בפקולטה ולימודי הוראה. את רעייתי מילי פגשתי בפקולטה. נישאנו במהלך למודי תואר שני. התגוררנו ברחובות, 4 שנים במושב שדמה ואח"כ עברנו להתיישבות חלוצית ביישוב הקהילתי יקיר שבלב השומרון.

הדרכתי מאות גננים במגזר הקיבוצי והעירוני. ריכזתי עשות קורסים וימי עיון ונתתי מאות ואלפי הרצאות במשך השנים. נהניתי מכל רגע והדבר שאני אוהב במיוחד זה להדריך ולהרצות. כתבתי מאות מאמרים, עשרות דפוני הדרכה ומאמרים, והייתי שותף לעשרות מחקרים.

בכל חיי הייתי פעיל ציבורי כרכז הסברה של הפקולטה לחקלאות, יו"ר אגודת הסטודנטים, ביישוב יקיר הייתי חבר ועד, ויו"ר ועד היישוב, מרכז הגינון ביישוב ופעיל בהקמת בית כנסת ועוד. אשתי עסקה בהוראת מדעי הצומח במכללות ובטיפוח המשפחה.

נולדו לנו ארבעת ילדים. הבכור בן, קצין במילואים בשריון, עוסק בהייטק ד"ר מהטכניון, גר בצור הדסה ולו שלושה ילדים. בתנו חן מורה לתקשורת וקולנוע גרה ביישוב יקיר בשומרון ולה חמישה ילדים. בננו יהונתן, איש שייטת הצוללות לשעבר, גר בירושלים, בהשכלתו – משפטים ומינהל עסקים, מנכ"ל קק"ל אנגליה ולו שלושה ילדים. בת הזקונים שלנו רות עוסקת כמרכזת חינוכית במכינת העמק, גרה במושב מחולה ולה שלושה ילדים.

אני משתדל לתרום בכל מקום בו אני נמצא בפעילות ציבורית התנדבותית. ביישוב יקיר – שותף להקמת קרן גמ"ח וצדקה המסייעת לחברים נצרכים, יו"ר קרן להנצחתו של החייל אורי ביטון הי"ד שנהרג בלבנון לפני 24 שנה.

עם פרישתי לגימלאות החלטתי לא לעבוד יותר בענף הגינון במה שעשיתי. אך לאחר פניות של עמיתים וידידים רבים החלטתי לתרום מזמני ומהידע שלי לענף עד 30 ימי מילואים בשנה – לקיים סיורים לגננים ולציבור הרחב, לסייע לארגון לגננות ולנוף בישראל בכנס הגינון השנתי, לסייע בהקמת שני פורומים מקצועיים לרכזי נוי בקיבוצים ומנהלי מחלקות ואגפים במגזר העירוני, וכן יחד עם גני רמת הנדיב להוביל פורום מקצועי של מומחים בענף. אני מנסה להיות שותף בתערוכת גינון גדולה אחת לשנה כמו תערוכת צלסי בלונדון….

לא האמנתי כמה אהיה עסוק בגימלאות. אני מתנדב בקהילת בית הכנסת בו אני מתפלל ב- 14 שנה אחרונות, מתנדב ופעיל בגינה הקהילתית מוזיאון הטבע בירושלים, מתנדב בקהילת ירושלים של החברה להגנת הטבע והרבה התנדבות בעיר ירושלים בפורום לירושלים ירוקה, במועצת העיר ההיסטורית, בפעילויות למען הקהילה ועוד. יותר מכל אני מקדיש יותר זמן למשפחתי לילדי ולנכדי. חוזר לנגן מעט בגיטרה (אני שר מזה 12 שנה בחבורת זמר). מתחיל לנגר צעצועים לנכדים ומוצא יותר זמן ליהנות מהגן. מטפל בגינת הבית המשותף בו אני מתגורר.

ישראל גלון – מנהל אגף הפרחים

ראיון החודש עם אילנה דרור – כלכלנית התאחדות חקלאי ישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רבים וטובים שעיצבו את דמות החקלאות לאורך עשרות שנים, היו אורחי מדור 'ותיקי החקלאות'. החודש אנחנו מארחים את שר החקלאות הארבעה-עשר של מדינת ישראל, פעיל מפלגת העבודה, אברהם כץ-עוז. אגרונום בהשכלתו שנולד בתל-אביב ואחר-כך
6 דק' קריאה
גם השנה, מעניק מכון וולקני את אות "חוקר/ת השנה" ואות "מפעל חיים" לחוקרים המצטיינים והמובילים שלו שתרמו רבות בפיתוחים ובידע שצברו לחקלאות ישראל והעולם אות חוקרת השנה לשנת 2019 יוענק השנה לד"ר עינת צחורי-פיין
3 דק' קריאה
חוץ מחקלאות ישראלית, צריך חקלאים ישראלים. בלעדיהם, גם החקלאות תעשה אקזיט ותאבד לקיבוצים. קריאת השכמה (וברכה) לשר החקלאות החדש מברוק אלון. ישר לתפקיד שר. בלי טירונות משמעותית כחבר כנסת, או כיו"ר ועדה זוטרה. אחרי
4 דק' קריאה
חברי הקיבוץ חתמו על הסכם שכירות על 16 דירות באחד הבתים בעיר. יעברו אליו החברים המתגוררים כיום ברחובות חברי הקיבוץ העירוני אמתי המתגוררים ברחובות,  יעברו באוקטובר לבית מגורים בשכונת הפרחים בחריש. הקיבוץ חתם לצורך
< 1 דק' קריאה
מחברים את הצעירים לקיבוץ מגיפת הקורונה הביאה צעירים רבים לחזור לקיבוצם, והצורך מהשטח לחיבור הקיבוץ לדור הצעיר ולהיפך, הביא את אגף הצעירים והמעורבות החברה, יחד עם אגף חברה וקהילה בתנועה, לבנייה של "ערכת צעירים",
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן