you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
עומר קריין מופ צפון חוקר

שיטה חדשה לשיפור היבול ואיכותו בתפוחי עץ

4 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

החוקר ד"ר עומר קראיין: "המטרה של המחקר החדש נועדה לבחון עיצובים של עצים צרים עם חשיפה טובה יותר לשמש וצפיפות גבוהה יותר, ואז נצפה ליבולים גדולים יותר" – שיפור היבול ואיכותו בתפוחי עץ

יחידת המחקר והפיתוח צפון היא הגדולה מבין שמונה יחידות המו"פים של ישראל. היא חולשת על מרחבי שטח עצומים, בקנה מידה ישראלי. מאזור צמח בדרום ועד צפון הגליל והגולן. היא מקיפה אחת עשרה מועצות אזוריות ומקומיות חקלאיות ומשרתת הלכה למעשה למעלה מעשרת אלפים חקלאים.

יחידת מו"פ צפון מבצעת לאורך השנה כולה מחקר חקלאי יישומי במגוון רחב של ענפים ופעילותה בהחלט לוקחת בחשבון שהיא במיקום גיאו-אקלימי מיוחד: ממינוס 200 מטרים מתחת לפני הים בעמק הירדן ועד 1200 מטרים מעל פני הים, בצפון רמת הגולן.

המחקרים נוגעים ישירות לשורה של גידולים חקלאיים: אבוקדו, מנגו, בננות, ליצ'י, הדרים, נשירים, דובדבן, אוכמניות, אגוז אדמה, גזר, גד"ש. גידול חדש שהחל בדרום הגולן ובעמק החולה הוא קינואה. ויש גם בקר למרעה ולחלב, כבשים, כרם וזן הפרחים שושן.

היחידה נהנית מתמיכה כספית של קרן התמיכות המרכזית של משרד החקלאות כמו גם מקרן המדען הראשי וגם מכספים שמועברים מענף הפירות במועצת הצמחים וממועצת החלב. תקציב מיוחד מגיע מהקרן הקיימת שמתחזקת באורח קבע את כל יחידות המו"פ במדינה, אם כי השנה חל שינוי של ממש בהקצבה השנתית (ראה ידיעה בנפרד).

 

שיפור היבול ואיכותו בתפוחי עץ

מהיבט משפטי מו"פ צפון הוא חלק ממיגל (מרכז ידע גליל) בקרית שמונה ואחרי כל מה שהצגנו חובה לציין שהיחידה אינה שופעת אנשי מקצוע: שמונה חוקרים+ שלוש עמיתות מחקר+טכנאים. בראש היחידה ניצבת זה שנה ומחצה חיה רק יהלום ולצידה חקלאי ופעיל וותיק, ראובן דור, שאותו היא מגדירה "יד ימיני" והוא גם מנהל קשרי החוץ של היחידה וגם איש מקצוע, בהיותו ראש שולחן האבוקדו במועצת הצמחים אליה נבחר פעם נוספת לוועדת ענף הפירות במועצה, בזכות 234 קולות חקלאים שמיקמו אותו במקום האחד-עשר בהרכב ענף הפירות.

בסיור מקצועי שהשתתפתי בשבוע האחרון של החודש שעבר, התוודעתי לכמה מהמחקרים המובילים של היחידה, שתוצאותיהם ישפיעו בלא כל ספק על עתיד פעילותם של חקלאי ישראל בשנים שיבואו.

במטרה לראות מקרוב מחקר חקלאי יישומי הצפנתי לרמת הגולן. במיקום שבין הר בנטל וקיבוץ מרום גולן, כשאתה צופה אל קונייטרה הסורית הדי קרובה, פגשתי בעומר קראיין, ד"ר למדעי הצמח, שמונה שנים במו"פ צפון, שוקד על מחקר חדש שעיקרו פיתוח מטע תפוח צפוף מתאים לתנאי מדינת ישראל.

קראיין, בן 46, חוקר ראשי של מחקר "תפוח 2030", ציין כי התפוח הישראלי סובל מבעיית אקלים. "חם כאן והתפוחים מתקשים להגיע לצבע חיצוני רצוי בזנים. אני מתייחס לזן פינק ליידי שאתה רואה לנגד עיניך ניצב שורות – שורות. זה מותג מהזן קריפס פינק, הנושא את שמו של משביח הזן שמתגורר באוסטרליה".

מדגיש: "שלושים אחוזים מהתפוחים נמכרים במחיר החזרת העלות שלהם. אנחנו קוטפים רק בשנה הרביעית של הגידול, שעה שבחו"ל קוטפים כבר בשנה השניה. לכן, החזר ההון לוקח יותר שנים. אנחנו מגדלים עץ ארבע שנים, עדיין ללא רווח. לכן להון לוקח יותר שנים לחזור.

 

במחקר החדש אתם מבקשים לפתור את בעיית הצבע הרצוי בחיצוניותו של התפוח?

"הרבה מטעים ניטעו עד היום במטרה לצמצם השקעות בעיצובים של מטע ללא רשת. עצי התפוח מגיעים לגובה של 3-3.5 מטר וברוחב של 1.20 מטר בכל צד. היבול מגיע ברוב הזנים לחמישה טון לדונם ואנו שואפים להגיע ל-8 טון לדונם. בשל היותו של העץ גדול ממדים, יש הצללה על פנים העץ וזו פוגעת בצבע. המטרה של המחקר החדש נועדה לבחון עיצובים של עצים צרים עם חשיפה טובה יותר לשמש וצפיפות גבוהה יותר, ואז נצפה ליבולים גדולים יותר".

 

מהיכן שאבתם מידע לשנות את אופיו של הגידול?

"ראינו שיטות עיצוב מאיטליה ומארצות הברית ואנו בוחנים אותן. כל מבחן נעשה על כנות שונות. אנחנו בשנה השנייה. נותרה לנו עוד שנה לגדילת העץ. נבחנות חמש שיטות עיקריות בהן: ציר רחב של חצי מטר, ומספר צירים מ 2 עד 6 בהם רוחב העץ לא יעלה על 20-30 ס"מ  כך תהיה יותר צפיפות, יותר פירות וחשיפה לשמש. אנחנו מעלים את ההשקעה כדי להגיע ליבול גבוה בשנה רביעית. כיום כבר פעילים רובוטים לקטיף תפוח שיודעים לעבוד עם עצים צרים".

ד"ר עומר קראיין גילה לי על הכוונה להגיע מ-166 שתילים לדונם ל-300 שתילים לדונם ובכך לצופף את העצים, אם כי העלות תהיה גבוהה יותר". רק אחרי עשר שנים נדע מה להמליץ לחקלאים לגדל בעתיד" מעריך ד"ר קראין.

החוקר הראשי של התפוח מסביר לנו מדוע היה זה רצוי וראוי שנבחן שיטות גידול אחרות לתפוח עץ.

"תושבי ישראל צורכים בשנה 140 אלף טון תפוח. 100 תפוחים לנפש. בהערכה פשוטה תפוח אחד כל שלושה ימים. המטעים בישראל מסוגלים לייצר רק 110 אלף טונות בשנה, פרי שנשמר טוב בקירור, משווק כל השנה. פרי שילד לוקח אותו לארוחה בבית הספר. אין די בתוצרת המקומית ומדי שנה יש יבוא משלים של 30 אלף טונות. 7000 טונות מהיבוא הם ללא מכס. היבוא מכניס לארץ פרי איכותי שגרם לכך שהדרישה לפרי איכותי מקומי עלתה, אך גם הפחת עלה".

מדגיש: "עקב גידול האוכלוסייה ושינוי במדיניות משרד החקלאות בשנים האחרונות, יבוא התפוחים מוביל לירידה של ממש ברווחיות ענף התפוח, בעיקר בשל התחרות עם הפרי המקומי. חלק מהזנים מפסידים או קרובים לנקודת האיזון, כך שמדובר במשבר קיומי לענף. בגליל נטועים כ-11 אלף דונם תפוח, שישים אחוזים מהם "גרני סמיט" ו"זהוב". עשרים אחוז "קריפס פינק". ניתוח רגישות כלכלי הנסמך על תחשיבי החזר הון של אבי סלומון ממשרד החקלאות, מצביע על כך שהגדלת היבול הרב שנתי לשבעה טון לדונם ב"זהוב" ושישה טון ב"קריפס פינק" מחד, והקטנת אחוז הפרי הנחות לעשרים אחוזים מאידך, יובילו לשיפור משמעותי ברווחיות הזנים ולכדאיות כלכלית בגידול".

לדברי ד"ר קראיין מטרת המחקר היא לבחון עיצובים חדשים לשיפור היבול ואיכותו. הערתי כי השנה הבאה תשפ"ב תהיה שנת שמיטה וד"ר קראין מיהר לציין: "סיימנו לנטוע השנה".

ד"ר קראיין, בן מושב רמות בגולן שם גם נולד, מתבונן בעצים הצעירים הגדלים להם זקופים בשורות ומתרווח מהמראה כולו. החוקר מצטיין גם בקומה אישית לא שגרתית. הוא מתנשא לגובה של 1.96 מטר. שאלתי: מדוע בחרת בחקלאות, לא בכדורסל והוא השיב: "כדורסל שיחקתי רק בקבוצת הנוער של המושב. זה הספיק לי משם הלכתי ללמוד חקלאות ולהתבסס במחקר".

 

תקציב שנתי מופחת ב-25 אחוזים

מו"פ צפון כמו שאר שבעת המו"פים בארץ נהנה מדי שנה מנתח תקציבי ראוי מהקרן הקיימת – 4.7 מיליון שקלים בשנים האחרונות. חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון מגלה לנו: "השנה קיבלנו רק 3.6 מיליון שקלים, ירידה של 25 אחוזים וזה גרם לכך שלא היה לי די כסף כדי להמשיך להחזיק את אנשי המקצוע בהרכב מלא. נאלצתי לפטר שבעה חוקרים טכנאים ואנשי מינהלה. תחושה קשה להיפרד מאנשי מקצוע אבל נקלעתי למצב כספי קשה". אגב, בין מי שנאלץ לסיים את שירותו, החוקר הוותיק שמעון זית, שהיה למעשה איש המקצוע הקרוב ביותר למנהלת יחידת מו"פ צפון.

קק"ל מסר למו"פ צפון כי גם בשנת 2021 התקציב למו"פ יהיה זהה לזה של השנה הנוכחית – כשלושה וחצי מיליון שקלים. היחידה תידרש להידוק חגורה מתוך תקווה שלא יהיה צורך בעוד פיטורין.

גם כספים המגיעים מקרן המדען הראשי של משרד החקלאות קוצצו השנה, בהעדר קולות קוראים ל 2020 וגם בשל שמהקולות הקוראים של 19 לא הגיע שום מחקר למופים הפריפרליאלים למחקר יישומי. גם שם קוצץ תקציב מו"פ צפון ב2.5 מלש"ח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כחלק ממחקר לקידום ענף הגפן לתעשיית יין בישראל, ניטעו השבוע שתי חלקות אינטרודוקציה של זני גפן יין חדשים, העמידים למחלות עלווה על ידי חברת שטרימינטיקה טכנולוגיות גפן חלקה אחת ניטעה ב'חוות מטעים' והשנייה ב'חוות
2 דק' קריאה
היום צפויים אלפי חקלאים לצאת בשיירה מלטרון לירושלים אלפי רכבים וטרקטורים ולהפגין מול ישיבת הממשלה "פוגעים במפעל ההתיישבות בשביל חקלאי ארדואן. טפלו בפערי התיווך" מאבק החקלאים עולה לירושלים: היום בשעה 17:00 ייצאו שיירות של
2 דק' קריאה
פסטיבל הקולנוע ירושלים ייפתח בהקרנה חגיגית בבריכת הסולטן עם סרטו החדש של ארי פולמן "איפה אנה פרנק" פסטיבל הקולנוע ירושלים ייפתח בהקרנה חגיגית בבריכת הסולטן עם סרטו החדש של ארי פולמן "איפה אנה פרנק"
3 דק' קריאה
הגענו מגבעת-חביבה ביום חם של יולי, לקיבוץ חצור הנמצא במועצה האזורית באר טוביה, לראות  תערוכת אמנות "בגלריה הלבנה". הגלריה שבעברה ההיסטורי הייתה בית קיטור (ליד המכבסה), ממוקמת במרכז הפעילות הקיבוצית. מוקפת דשאים וירק המשרים
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן