יבול שיא
הרפת והחלב
כנס חקלאות מדייקת בזום

כנס חקלאות מדייקת במטרה לקדם שת"פ עסקי וטכנולוגי עם חברות אגריטק ישראליות

2 דק' קריאה

שיתוף:

מעל 100 חברות מניו-זילנד ישתתפו בכנס במטרה לקדם שת"פ עסקי וטכנולוגי עם חברות אגריטק ישראליות. הסמינר ייפתח היום (ג') במעמד שרי החקלאות של ניו זילנד, דמיאן אוקונור (Damian O’Connor)  ושר החקלאות הישראלי, עודד פורר. 

כנס חקלאות מדייקת

נספחות משרד הכלכלה והתעשייה באוסטרליה (האמונה גם על ניו זילנד) יחד עם מכון היצוא יובילו סמינר עסקים ייחודי ממוקד בענף החקלאות המדייקת (אגריטק). כנס חקלאות מדייקת, שיחל היום (15.2 בזום) ויימשך שלושה ימים, יתקיים על גבי פלטפורמה וירטואלית ומטרתו ייסוד וחיזוק שיתופי פעולה עסקיים וטכנולוגיים בין סקטור האגריטק הישראלי ותעשיית החקלאות של ניו-זילנד.

באירוע הפתיחה של הסמינר ישתתפו שני שרי החקלאות של ניו זילנד וישראל ובין יתר הדוברים תרצה מ"מ המדענית הראשית של משרד החקלאות ד"ר מיכל לוי שתעביר סקירה על תעשיית האגריטק הישראלית מאפייניה, ייחודה ופעילותה בשווקים הגלובליים.  

הסמינר מורכב מחמישה פאנלים עסקיים ויתקיים על פני יומיים מתוך שלושת ימי הפעילות. כל פאנל יעסוק בנושא שרלוונטי לאתגרים שתעשיית החקלאות של ניו-זילנד מתמודדות איתם וימשך כשעה. בכל פאנל עסקי ישתתפו דוברים מ 2-3 חברות אגריטק ישראליות רלוונטיות לנושא הפאנל, יחד עם חברות ניו-זילנדיות.

מנחי הפאנל ידונו בסוגיות ואתגרים קיימים שהתעשייה בניו-זילנד מתמודדת איתם ותידרש להם בשנים הקרובות, לרבות ההתמודדות עם השפעות ההתחממות הגלובלית, האתגרים והיתרונות של מערכות ניתוח נתוני דאטה מבוססות בינה מלאכותית והגברת התפוקה של ניהול החווה החקלאית באמצעות מערכות נתונים מדויקים וקבלת החלטות טכנולוגיות חדשניות. המשתתפים מצדם יעדכנו וישתפו מניסיונם כמו גם הפתרון הטכנולוגי של החברה אותה הם מייצגים.

במינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה מציינים כי בין החברות הישראליות שנבחרו להשתתף הן: N-Drip, SaliCrop, Cropx, FruitSpec, BW Robotics, AgriTask ואחרות.

ביום השלישי לכנס, עם תום הסמינר העיוני, יתקיימו פגישות עסקיות בין החברות הישראליות לחברות הניו-זילנדיות, בארגון והובלה של נספחות משרד הכלכלה והתעשייה באוסטרליה ובשת"פ עם ארגון העסקים הניו-זילנדי: AgritechNZ.

שר החקלאות, עודד פורר

"ישראל, כמו ניו זילנד, מוכרת בזכות התוצרת החקלאית האיכותית שלה, אבל ההתחממות הגלובאלית מערערת את הבסיס של הקיום האנושי, ושוחקת את "ביטחון המזון" שלנו, את יכולות החקלאות להמשיך ולספק מזון טרי ובריא לבתי אב בכל רחבי העולם. זהו אתגר בקנה מידה עולמי, ואנו מבינים היום יותר מתמיד, כמה חשוב שנקדים את המשבר הבא וניערך אליו מראש. לכן, עם כניסתי לתפקיד, שמתי את ביטחון המזון בראש סדר העדיפות הלאומי, לקדם מחקר ופיתוח פורצי דרך שיביאו לשולחן פתרונות טכנולוגיים לאתגרי השעה, ומאידך לספק לחקלאים רשת ביטחון כלכלית ומקצועית שתבטיח את התעשייה החשובה הזו, ואת האנשים שעומדים בחזית המאבק לביטחון מזון".

שי זריבץ', הנספח הכלכלי וראש נספחות משרד הכלכלה והתעשייה באוסטרליה

"תעשיית החקלאות בניו זילנד היא תעשייה מודרנית ומתקדמת עם מובילות אזורית ועולמית. ככזו, היא שואפת לקיים שת"פ עם חברות טכנולוגיה עילית מענף החקלאות (אגריטק) הן עבור השוק המקומי המידי באוסטרליה וניו-זילנד, ולא פחות מכך לייצר שת"פ ו-JV בשווקים אחרים בהם היא פועלת ומייצאת את תוצרתה. חשוב לציין כי התעשייה הניו-זילנדית משקיעה ומנהלת פעילות חקלאית ענפה גם מחוץ לניו-זילנד. הנספחות הכלכלית מקיימת את האירוע במטרה לקדם שת"פ בסקטור החקלאות המדייקת לאור העניין הרב שקיים בניו זילנד ושאיפתה לייסד קשרים ומסגרות של שת"פ עם מרכזים ותעשיות בעלות מובילות טכנולוגית".

נספחות מינהל סחר חוץ של משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי באוסטרליה, האמונה גם על ניו זילנד, מסייעת לחברות ישראליות למצוא שת"פ עסקיים וטכנולוגיים ולמשוך השקעות זרות. 

הרשמה לסמינר ותיאום פגישות עסקיות בו באמצעות הלינק הבא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן