לא היה כדאי קודם לטפל בפערי המחירים שנעים בין 300% ל-400%?: נח בן חיים מגיב למאמרה של עדי דברת מזריץ, "המדינה מתעמרת ביבואנים ושומרת על הפירות היקרים" (דה מרקר, 6.6.2019)
מספר שאלות לגב' עדי דברת מזריץ' – דה-מרקר, בעקבות מאמרה "המדינה מתעמרת ביבואנים ושומרת על הפירות היקרים".
ראשית – האם 'בקומץ חקלאים', כפי שנכתב – הכוונה לתושבי נחל עוז, מטולה, נתיב העשרה, כמהין, גרופית ועוד? האם הקומץ הזה מיותר לדעתך?
כידוע, קומץ החקלאים הנ"ל יושב בראש פירמידה, שבבסיסה מועסקים אולי 15%-20% מהמועסקים במשק (הובלה, נמלים, אריזה, קירור, יצרני ציוד השקיה, דשנים ועוד ועוד). האם גם אלה סרח עודף?
האם ידוע לך שאותו קומץ מייצא בשנה כ-4.2 מיליארד ₪, שנוצר בערך מוסף גבוה ביותר, תוך שימוש במתנת אלוהים: קרקע, שמש, מי שופכין מטוהרים.
מדינת ישראל מייצאת כמעט מידי שנה 220 אלף תפוחי אדמה – רובם מהנגב. חשבת פעם כמה פלפל אכלו הנהגים בדרך?
האם מדינה כישראל, הנמצאת במצב גיאופוליטי וביטחוני לא יציב, יכולה להרשות לעצמה לוותר על חקלאות ולא להבטיח אספקת מזון? ומה נעשה אחרי שיפול הטיל הראשון בנמל חיפה או בנמל אשדוד (והוא ייפול!!) והאוניות יברחו לים הפתוח? נצום?
האם יש לך או למישהו אחר מושג במה מושקות אותן עגבניות תורכיות המציפות את הרשתות ובמה ריססו אותן? מוטב שלא תשאלי.
האם ידוע לך שעל ק"ג תפוזים שנמכר ברשת "טיב טעם" שילמת 9.90 ₪ לק"ג – אבל החקלאי קיבל 0.90 ₪ לק"ג. על ק"ג כרובית ששילמת 11 ₪ לק"ג קיבל החקלאי 1.50 ₪ לק"ג. לא היה כדאי קודם לטפל בפערי המחירים שנעים בין 300% ל-400%?
האם ידוע לך בכמה מסבסדות מדינות אירופה את החקלאים על מנת שימשיכו לגדל סוכר מסלק או על מנת שיסתובבו פרות אדומות על גבעות מוריקות בשווייץ? אולי יש עוד כמה ערכים בעלי חשיבות לחקלאות?
אם למדינת ישראל יש אינטרס לשמור על קיום ניר יצחק, דן וכפר גלעדי, מן הראוי שתתייחס אליהם כמו שאירופה מתייחסת לחקלאיה.
בתודה
נח בן חיים, אחד מהקומץ
ארגון מגדלי הפירות בישראל: בט"ו בשבט אוכלים פירות טריים תוצרת ישראל
