יבול שיא
הרפת והחלב
אצי

"לא סתם" סינגל שני לשאצי טל

3 דק' קריאה

שיתוף:

זהו שם הסינגל השני, שאצי טל, אמן, מוזיקאי, מלחין, משורר ומבצע, מוציא לאור בימים אלה, בדרך ליצירת אלבום חדש. בראיון עם מיקי נירון – טל מספר על הדרך שעשה מניו יורק עד למושב ריחן והמוזיקה שמלווה אותו ממקום למקום

אצי טל, אמן, מוזיקאי, מלחין, משורר ומבצע, השתתף לפני כשנתיים בתוכנית הטלוויזיה 'אביב או אייל' וריגש אנשים רבים. למעשה, אצי טל, פועל כבר שנים רבות עם קריירה ארוכת שנים בהצגות תיאטרון, הופעות עם הרכבים שונים ביניהם צמד א', צמד "גיסים ונפלאות", "הרכב טריאונובה" ועוד. כמה חודשים לאחר ההשתתפות בתכנית, יצא לראשונה עם הרכב משולש שמלווה אותו עם שירים מקוריים שכתב. בעקבות הסינגל השני שיוצא בימים אלו בדרך לאלבום החדש, הוא מספר על הדרך שעשה מניו יורק עד למושב ריחן והמוזיקה שמלווה אותו ממקום למקום.

 

אחרי שגדלת וחיית בערים גדולות כמו חיפה, תא וניו יורק,  מה בסופו של דבר גרם לך לעבור למושב בשנים האחרונות?

"השקט, האוויר הנקי, המחירים שקצת יותר שפויים אם מתרחקים קצת מהעיר – והטבע שמקיף אותי נותן לי המון השראה. כשחזרתי מניו יורק, נפלתי שבי על הגולן – לא עבר הרבה זמן ועברתי לגור במרום גולן. הייתי שמח להישאר שם עד היום אם יכולתי, אבל היה קשה להתפרנס והייתי חייב להתקרב למרכז, אבל ידעתי שבהזדמנות הראשונה שתופיע, אחזור לגור בטבע. המעבר למושב ריחן הגיע יחסית בהפתעה ואני שמח ששוב אני נושם אוויר הרים נקי."

 

עד כמה החיים במושב ריחן משפיעים על הכתיבה והיצירה בכלל?

"מאז שאני גר בריחן נולדו לי כמה יצירות שאני עדיין מטפח – וחלק מהם כבר בדרך לצאת החוצה, אז אין ספק שהחיים כאן בהחלט מעוררים השראה."

 

איך היית מגדיר את המוזיקה שלך?

"קשה לי להגדיר את המוסיקה שלי. אני לא רואה את עצמי תחת כותרת מסוימת אלא כותב מה שאני מרגיש ומה שממלא אותי. אני נמשך להרבה כיוונים של מוסיקה מאז שהייתי צעיר. מה שכן אפשר לומר הוא שאני איש של גרוב ורגש שאוהב את התנועה בראש, בלב ובגוף. מתוך הגרוב הזה נכתבו המילים לשיר החדש 'לא סתם':

"לא סתם אני עומד עם הפנים אל מול הים

לא סתם אני עוצם את העיניים מול כולם

לא סתם אני שומע פתע שיר בראש

עוד פעם מישהו מתחיל בלב שלי ללחוש

לא סתם אני עם הפנים אל מול ההר

לא סתם אני נראה לכם לעיתים מוזר

לא סתם אני רוצה תמיד מהתחלה

להרגיש את החיצים שמשגעים את הנשמה"

 

איך התגבש תהליך הפקת האלבום החדש שבדרך?

"לפני כשנתיים, כשהוצאתי את השיר 'עמוק', הייתה לי להקה של חברה צעירים מוכשרים בטירוף ועוד יותר חמודים. הביחד הזה לקח אותי למקומות חדשים והתחילו לצאת לי שירים חדשים. רציתי להמשיך עם הלהקה הגדולה, אבל היה מאוד קשה להופיע במועדונים עם עוד חמישה נגנים, במועדונים קטנים שמתקשים לארח הרכבים. גם מבחינה כלכלית זה היה בלתי אפשרי. אז נאלצתי לוותר כי ידעתי שאם אני רוצה להמשיך זה לא יוכל להימשך באותה מסגרת.

"זו הסיבה שהתחלתי לעבוד על מופע קטן שמכוון רק לגיטריסט ומתופף, עם ספיר וולך המדהים. הכוונה למעשה, היא שחלק מהמוסיקה תגיע מהמחשב ואחרי תשעה חודשים של עבודה יצא משהו מדהים, שחיכה והתבשל לאיטו. מהרגע שעברתי לריחן הדברים קרו מעצמם והפרויקט המלא בדרך לצאת אל העולם."

 

איך חושפים את החומרים לקהל שבה אין כלל הופעות?

"עושים מה שאפשר במסגרת הנסיבות – מופעים בכל מקום אפשרי, שיחרור שירים לתקשורת, בתקווה שהעולם יתחבר ללב שלי. מדובר בפרויקט רענן וצעיר, בהפקתו המוזיקלית של הפסנתרן והגיטריסט ספיר וולך, בוגר רימון. על התופים וכלי ההקשה ליעד סלומון, בוגר הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה ובית הספר רימון."

 

מי היוצרים שהיוו השראה למוזיקה שלך?

"הרשימה ארוכה אבל אני יכול לומר שבארץ זה היה מתי כספי, יוני רכטר, שלום חנוך ואריק איינשטיין. בכל מקרה, אפשר לומר שהראשון שנטע בי את האהבה למוסיקה ולשיר היה רן אלירן. הוא היה אח של החברה הכי טובה של אמי. אני הייתי בגיל שבע בערך כשהיה מגיע מניו יורק לאירועים משפחתיים, כמו סדר פסח, שמיד לאחריו היה ערב שירה יחד עם חברים טובים שלו, כמו ישראל גוריון, בני אמדורסקי, אפי נצר ועוד.

"זה היה מרגש כל פעם מחדש והדליק אצלי את החיידק הזה שלא עוזב אותי עד היום וטוב שכך. השראה אני ממשיך לקבל מכיוונים רבים עד היום. יש כל כך הרבה אמנים טובים וחדשים בעולם ובארץ היום וכיוון שהכל הרבה יותר נגיש, אין שום בעיה להגיע אל המוסיקה שלהם בזכות האינטרנט. אני עדיין מופתע ומתרגש לשמוע דברים חדשים, ויש לא מעט."

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן