היש לחייב קיבוץ, שהגיש תביעה, להפקיד ערובה כספית מחשש שלא יוכל לשלם לנתבע את הוצאות המשפט, במקרה בו יפסיד הקיבוץ בתביעה? השופטת רביע ג'באלי, בנסיבות המקרה של הקיבוץ שלגביו היא פסקה, השיבה בחיוב.
קיבוץ איילת השחר הגיש תביעה לבית משפט השלום בצפת כנגד 'מקורות' חברת המים. הוא ביקש לבטל הסכם שנחתם בינו לבין 'מקורות' בטענה כי חתם תחת כפיה ועושק, וביקש שזו תשיב לו 230,026 שקלים, שלטענתו נגבו ביתר.
'מקורות' הגיבה בתביעה כנגד הקיבוץ וביקשה לאכוף על הקיבוץ לשלם לה את יתרת חובו לפי ההסכם בסך 457,543 שקלים.
'מקורות' הוסיפה וביקשה מבית המשפט שיחייב את הקיבוץ להפקיד ערובה כספית לתשלום הוצאותיה בסך 75,000 שקלים. היא הסבירה כי אם התביעה תדחה, "היא תמצא את עצמה בפני שוקת שבורה" משלא תוכל להיפרע מהקיבוץ.
'מקורות' טענה כי סיכויי הקיבוץ להצליח בתביעתו אינם גבוהים. היא סיפרה כי הקיבוץ ביצע עבודות הקמת לולים, ולכן היא התבקשה להניח קו מים חלופי חדש במקום אחר בקיבוץ.
היה ברור לקיבוץ, אמרה 'מקורות', כי אם ברצונו לממש את תוכנית הפיתוח שלו היה עליו לשלם לה בעד העתקת הקו ו"חזקה עליו ששקל את שיקוליו העסקיים קודם שהתקשר מולה בהסכם להנחת הקו".
בבית המשפט טען הקיבוץ כי אין הצדקה לחיובו בהפקדת ערובה, ואין חשש שלא יוכל לשלם את הוצאות 'מקורות' אם תידחה תביעתו.
הוא סיפר שהוא "קיבוץ ותיק המחזיק באלפי דונמים של שטחים חקלאיים ומבנים, ובששה תאגידים עסקיים הכוללים מלון וחדרי אירוח וכי רווחיו השנתיים עולים על 7 מליון שקלים".
הוא הוסיף שהוא "גוף בעל איתנות פיננסית" והציג עמודים מתוך הדוחות הכספיים שלו.
השופטת לא השתכנעה. היא אמרה כי לפי חוק החברות, החל במקרה זה גם על אגודה שיתופית, במקרה בו הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה בע"מ, (שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת), מוסמך בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.
בית המשפט לא יורה על הפקדת ערובה אם החברה הוכיחה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם זה יזכה בדין או אם בית המשפט סבור כי אין הצדקה לחייב את החברה בהפקדת ערובה.
הנטל להוכיח את האיתנות הפיננסית, הסבירה השופטת, מוטל כאן על הקיבוץ. היא בחנה את המסמכים שהגיש הקיבוץ ואמרה ש"הקיבוץ לא עמד בנטל המוטל עליו".
הקיבוץ, תיארה השופטת, צירף חלקים נבחרים מדוחותיו הכספיים לשנים 2017 ו-2018 וכן טיוטה של הדוח לשנת 2019. התמונה שהציג הקיבוץ היתה חלקית ואמורפית, המשיכה השופטת.
היה על הקיבוץ להציג "נתונים מלאים שמלמדים על חוסן פיננסי, כגון נסחי רישום מקרקעין או אישורים לגבי זכויותיו בקרקע, וכן פירוט של אחזקותיו בתאגידים העיסקיים.
הקיבוץ לא צרף דפי חשבון ואישורי יתרות מהבנקים בהם מתנהלים חשבונות הקיבוץ, וגם לא פרט את חובותיו לצדדים שלישיים.
משכך, היא פסקה כי הקיבוץ לא הוכיח איתנות פיננסית ולא הוכיח שבמקרה ש'מקורות' תזכה בדין, הוא יוכל לשאת בהוצאות ניהול הליך מורכב זה.
משכך, היא פסקה כי על הקיבוץ להפקיד בקופת בית המשפט 12,000 שקלים ערובה להבטחת התשלום להוצאות 'מקורות'.
