חג הפסח השנה מסמן לנו באותות ובמופתים יותר מתמיד את היציאה לחירות. השנה נכנס עם ישראל למטבח, הקפיד על קניית מוצרים כחול לבן ובאופן מוזר למרות הריחוק החברתי, היו רגעים בהם הרגשנו קרובים מתמיד.
השנה בליל הסדר נסוב סביב שולחן החג, נקרא בהגדה ונרים מצלחת הסדר גם זרוע, גם מרור וגם כרפס.
רובנו נסתכל על צלחת החג כמאורע שקורה פעם בשנה אבל לאיציק אבוטבול ממושב תדהר – גידול כרפס זה לא רק בפסח אלא בכל יום ויום.
איציק מגדל כרפס, או בשמו העממי סלרי, למעלה מ-40 שנה. לקראת חג הפסח הקרוב הוא מברך על האפשרות לחגוג עם משפחתו עכשיו כשנכנסו ההקלות אבל מצר על כך שנאלץ להשמיד טונות של תוצרת חקלאית בעקבות המגיפה.
ישבנו עם איציק, מגדל כרפס, לשיחה כדי לשמוע על גידול אחד מסמליו המובהקים של החג שבלעדיו אף צלחת סדר לא שלמה – כרפס.
האם התחלת לגדל את הסלרי בגלל הקשר לפסח, האם הדבר נעשה במחשבה תחילה?
האמת שהתשובה הכי נכונה תהיה כן ולא במקביל. סלרי זה לא ירק נוצץ על המדף בסופר ובתקשורת בתוכניות בישול, כמו למשל עגבנייה, עוד לא הגיע שף מפורסם שחיבר שירי הלל לסלרי.
אבל בסופו של יום, סלרי הוא ירק שנצרך לאורך כל השנה ובוודאי שלקראת חג הפסח. הסלרי תמיד היה ולדעתי גם תמיד יהיה אורח של כבוד במטבח הישראלי, כפי שאין מרק עוף או ציר ירקות שממלא את הבית בריח מדהים של אוכל ביתי ללא שימוש בסלרי כך גם בליל הסדר.
מה שמצחיק שפגשתי בחיי המון אנשים שלא בהכרח ידעו לקשר בין הכרפס והסלרי שהרי מדובר בשמות שונים לאותו המוצר.
הביקוש לסלרי קיים תמיד והוא כמובן עולה יותר לקראת חג הפסח, וזה היה חלק ממטרותיי כשנכנסתי לתחום לפני 40 שנה.
האם יש הזמנות מיוחדות לחג הפסח השנה?
היו שנים בהם הייתי יכול להבחין בגידול בקצב ההזמנות לקראת חג הפסח וליל הסדר. בעבר היו גם מקרים כאשר התחילו לפרסם בתקשורת 'מיצים ירוקים', אז אני זוכר שהצריכה של הלקוחות שלי הייתה גדולה יותר, כולם רצו סלרי כחלק מהמיץ הירוק של הבוקר.
אך השנה היא עדיין שנת קורונה, מעט עצוב לי להגיד שאין הזמנות מיוחדות כפי שראיתי בעבר לקראת חג הפסח, לא בארץ ולא בייצוא לחו"ל.
אני כן שמח שעדיין אני מצליח למכור אבל ללא ספק הקורונה שינתה את פני המשחק ביותר תחומים משהאדם הממוצע חשוף אליו.
האם הגידול, ההתנהלות והשיווק השתנו בגלל משבר הקורונה העולמי?
כן, חד משמעי. השיווק בארץ תמיד היה אגוז קשה לפיצוח. התנהלות משרד החקלאות, נהלי הייבוא וענקיות המזון שינו את פני המשחק אבל לתחושתי האישית, השינוי הקיצוני ביותר שחשתי קרה בעקבות התפרצות המגפה.
נגיף הקורונה, שינה הכל והפך את השנה הנוכחית וזו שקדמה לה לשנים קשות מאוד גם עבורי, ואני בטוח שגם עבור קהילת חקלאי המדינה שלנו.
חשוב להבין שהרבה מגדלים, כמוני בין היתר, לא משווקים רק לארץ. איכות הגידול של חקלאי ישראל יצא למרחקים והסחורה שלנו לרוב נמכרת באופן גלובאלי.
אך השנה השוק שהיה בעבורי המוביל בייצוא, ספג פגיעה אנושה וכואבת. השוק הרוסי שקנה ממני בכמויות גדולות, כמעט בין לילה הפסיק לקנות בגלל הקורונה.
המחיר נפל עד שלא היה שווה לייצא ואולי הדבר העצוב ביותר היה השמדה של חלק מהיבול. השמדנו השנה 40% תוצרת חקלאית, שזה אומר כ- 500 טון כרפס.
