יבול שיא
הרפת והחלב
עמית יפרח

מדינת ישראל מצויה במקום ה-160 מתוך 190 מדינות, במדד של דונם קרקע חקלאית לנפש

2 דק' קריאה

שיתוף:

אמר מזכ"ל תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח, בוועידת "עיר הנדל"ן"  בפאנל בנושא פתרונות הדיור בשנת 2040, אמר עו"ד יפרח: "בשנות ה-60 היו בישראל 2.5 דונם קרקע חקלאית לנפש, בעוד שהיום יש שליש דונם קרקע חקלאית לנפש בלבד. זוהי מציאות הפוגעת בביטחון המזון שלנו לטווח הקרוב והרחוק"

דונם קרקע חקלאית לנפש:  מזכ"ל תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח, נשא דברים והשתתף במספר פאנלים במסגרת ועידת "עיר הנדל"ן" שנערכה בשבוע שעבר באילת.
בין היתר השתתף עו"ד עמית יפרח בפאנל שעסק בנושא: "אדמות מדינה – פתרון למצוקת הדיור?", בו השתתף בין השאר גם עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל. שמרון הציג בפני הנוכחים מספר נתונים, ביניהם בלט הנתון כי במהלך 2019 ניכרה ירידה של 15% במכירת קרקע לבנייה לעומת שנת 2018.

בעקבות נתון זה התפתח דיון לגבי מעמדו של הוותמ"ל והתגלו חילוקי דעות בין שמרון ונשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, שצידדו בהמשך הפעלת הוותמ"ל כזרוע תכנונית מרכזית. מנגד עמדו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ וכמובן עו"ד יפרח, שצידדו בעמדה לפיה הוותמ"ל מיצה את עצמו. עו"ד קמיניץ הדגיש, כי הוא תומך בהפעלת הוותמ"ל בעיקר לצורך פרויקטים של התחדשות עירונית ותכניות ביישובים ערבים, ששם יש לו יתרון על פני ועדות התכנון הרגילות. לעומתו טען שמרון, כי: "הוותמ"ל מוליד אלפי יחידות דיור לא רק על הנייר אלא גם בפועל. יש 20 אלף י"ד – כל אשקלון נבנית על ותמ"ל, כל אור יהודה נבנית על הוותמ"ל. בלי הוותמ"ל לא יהיה לאנשים בארץ איפה לגור."

עו"ד זיו כספי והשמאי ירון ספקטור, תהו האם הפיצוי שניתן למושבים ולקיבוצים על הפקעת הקרקע על ידי הוותמ"ל, אכן אטרקטיבי מספיק בכדי לעודדם לוותר על עוד קרקעות חקלאיות, במגמה להפשירן לבנייה. על כך השיב עו"ד יפרח, כי המטרה של המושבים אינה להפיק רווחים מהקרקעות, אלא בראש ובראשונה לקבל קרקע חלופית. "אנחנו לא רואים מרכז רווח מהקרקע החקלאית ולא רוצים כסף וקניונים, אלא מחפשים את הפתרון לחקלאות," אמר. בנוסף השתתף עו"ד יפרח בפאנל שעסק בשאלה: "היכן משכנים 2 מיליון איש עד 2040?" בפאנל השתתפו גם: מירי כהן סגנית ראש מטה הדיור הלאומי, דני עטר יו"ר קק"ל, דוד מזרחי מנהל מחוז מרכז ברמ"י, אלון דוידי ראש עיריית שדרות ועו"ד עופר אבן יו"ר הפאנל.
עו"ד יפרח טען, כי שאלת הדיור אינה השאלה היחידה: "צריך גם לחשוב איך מאכילים 2 מיליון אנשים בהקשר של בטחון המזון," אמר והדגיש, "מדינת ישראל מצויה במקום ה-160 מתוך 190 מדינות, במדד של דונם קרקע חקלאית לנפש. בשנות ה-60 היו בישראל 2.5 דונם קרקע חקלאית לנפש, בעוד שהיום יש שליש דונם קרקע חקלאית לנפש בלבד! ולכן עמדתי היא לא לתת יד להתרחבות העירונית ולפגיעה בשטחי החקלאות וכן להתחדשות העירונית ולניתוב ההשקעה הלאומית אל הפריפריה. מדינה חייבת לייצר עבור עצמה את המזון, במיוחד במציאות הגיאו-פוליטית ב'שכונה' שלנו."

לסיכום הוועידה אמר עו"ד יפרח: "ועידת 'עיר הנדל"ן' היא ללא ספק הזירה המרכזית של עולם הנדל"ן והיא מכנסת ראשי ערים, הפקידות הבכירה ברמ״י ובמשרד המשפטים וכל מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות בממשלה, לצד יזמים, קבלנים וכמובן אנו החוכרים. "הצלחנו בכל הפורומים המרכזיים בוועידה להציג ולייצג את עמדת המרחב הכפרי בכלל והמושבים בפרט. הדגשנו שאנחנו הפתרון ולא הבעיה. אנו אלה אשר מייצרים את המזון הטרי עבור אזרחי המדינה, שומרים על השטחים הפתוחים, עושים שימוש במי הקולחין ויושבים לכל אורך גבולות המדינה. לכן האינטרס לשימורו של המרחב הכפרי והחקלאות הוא אינטרס לאומי."

עוד הוסיף עו"ד יפרח: "יש לעצור את עבודת הוותמ״ל ולחזור לתכנון שפוי, שישמור על המושב כיישוב חקלאי מתוכנן ועל בטחון המזון של אזרחי המדינה – ולייצר הגנה מוגברת על החקלאים ושטחי החקלאות, בכל מדיניות שנקבעת על ידי ממשלת ישראל." עו"ד יפרח הודה בסיום דבריו למנכ"ל מרכז הבנייה הישראלית, החברה המייסדת של וועידת "עיר הנדל"ן", על המקום המכובד שניתן לתנועת המושבים בוועידה.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן