מועצת התנועה הקיבוצית: זאת מועצת התנועה הרביעית בשנה האחרונה, שבה הפרוטוקול והדיווח לחברים מצוי בחסר. החלק הרשמי של כותרות הנושאים ועמדות המזכירות, נמסרים בהרחבה בעיתונות הקיבוצית, אך דברי החברים שחושבים, מגיבים ומציעים רעיונות והצעות שונות לא נשמע, לא נמסר, לא מדווח, לא לחברים ולא להנהלות הקיבוצים, וזאת למרות שמחלקת הדוברות בתנועה עובדת היום בהיקף מלא עם ייעוץ מקצועי, ולרשותה עמודי דיווח שלמים על פעילי התנועה בשני עיתוני התנועה בכל שבוע ושבוע.
אך התוצאה מצערת: כי מספר נציגי הקיבוצים המשתתפים הולך ויורד ממועצה למועצה. את מועצת התנועה הקיבוצית האחרונה סיימנו עם כ-40 נציגי קיבוצים בסך הכל ועוד מספר פעילי תנועה. הצורך לשנות את המציאות הקשה זועק. כך לא בונים חומה!! לפיכך, אבקש להביא לידיעת הכל את הצעות חברי הקיבוצים תחת הכותרת: "במה חשוב וראוי כי לעת הקרובה יפעל מטה התנועה הקיבוצית, בנוסף לתכנית שהוצגה על ידו במועצה":
- מציאת דרכים לעליית רמת ההשתתפות של נציגי הקיבוצים במועצה.
2. יצירת שותפות בקבלת החלטות, באחריות ובעשייה של אותם חברים בעלי יכולות מוכחות, החושבים ומאמינים אחרת ושונה. באופן טבעי מגיעים מתוך אותם 45% מחברי הקיבוצים שלא תמכו במזכ"ל המכהן, ועל כן דעתם שונה. אנו חייבים לאחד את השורות סביב מגדלור מקרין, משפיע ומעצים.
- תמיכה במהלכים להצטרפות חברי הקיבוצים להסתדרות ולמאבקה על אופייה התרבותי והרוחני של המדינה.
- הצוות שייבחר במועצה לבחינת הנהלים הנמצאים בחוברת הכחולה לבחירת המזכיר הבא, מן הראוי שיבחן ויוסיף נוהל שקיים בכל הקיבוצים, בכל התאגידים, בכל החברות הכלכליות, בכל המושבים, בכל היישובים הקהילתיים והערים. הנוהל צריך לאפשר לשחרר את המזכ"ל\יו"ר טרם סיום הקדנציה בהליך דמוקרטי.
- הצטרפות לצוותים הבוחנים עם מערכת הביטחון כעת, את השינוי בתפישת ההגנה על מרבית קיבוצינו אשר נמצאים בפריפריה ובקווי העימות. המשמעות החדשה היא: כי במקרה של מלחמה כוללת, המכילה יותר מגזרה אחת, יהיה צורך להתארגן להגנה עצמית. במקום פינוי למקום שקט כפי שהיה עד כה – פשוט כל המדינה תהיה חזית.
- יצירת ברית הדדית עם תנועות הבוגרים, המחנכים, מדריכים ומובילים את תנועות הנוער בארץ ובחו"ל.
לסיכום
באם ישאלו אותי "מהו הנושא הדחוף והחשוב ביותר"? ללא ספק אציין שהנושא האחרון, הטומן בחובו נתק ותהום פעורה המתמלאת ב"דם רע" ובעצירת תקציבים, מצב זה מחבל בכל המרקם הפנימי והחיצוני של התנועה הקיבוצית. אני חש זאת בהתארגנות לבחירות לכנסת, ביחסים עם המועצות האזוריות ועם הקיבוצים בתחומי החינוך. למדתי כי כאשר אנו מפסיקים לרדוף אחר הדברים הלא הנכונים, אנו נותנים לדברים הנכונים לרדוף אחרינו. הבה ונעשה זאת!
יואל מרשק, גבעת השלושה.
