מחלות ברפת והשפעתן על עבודת המזריעים

באמצע מאי התבשרנו פעמיים על מחלות אשר פוגעות בשגרת עבודתינו. לצערי הרב, אחת מהמחלות היא מחלה העוברת בין הפרה לאדם, ומכאן חשש גדול יותר, לבריאות עובדינו ולקוחותינו

מחלות ברפת והשפעתן על עבודת המזריעים – שתי המחלות הן:

1. פה וטלפיים

בשנה האחרונה, תדירות המחלה גבוהה, ובעיקר בחלקה הצפוני של ישראל. טיפולים שיגרתים של חיסוני פה וטלפיים מבוצעים בעדר הבקר לחלב.
אולם, כפי שנכתב רבות על ידי עמיתנו הווטרינרים, החיסון הוא לא "ביטחון של – 100% ". בעיקר, כשבסביבת עדרי החלב, מסתובבים בע"ח נוספים, שלעיתים לא קיבלו את החיסון, או שקיבלו אותו בצורה חלקית.

בכל מקרה, בעדר מחוסן, ההתפרצות היא ברמה נמוכה לעומת עדר שאינו מחוסן. מחלה זו לא עוברת מהחיה לאדם (זואוטונית), אולם היא מוגדרת יותר כמחלה כלכלית. כלומר, השירותים הווטרינרים מפעילים מיד שני מעגלי הסגר: הראשון בטווח 3 ק"מ והשני בטווח ה-10 ק"מ. ההגבלות הן בעיקר על תזוזת בע"ח מהעדר הנגוע וסביבתו הקרובה, שיווק החלב ומוצריו, הוצאת פגרים, הוצאת זבל.

ההתפרצות האחרונה בעדר בקר לבשר בדלית הכרמל, עדר צאן במושב אחוזם – ועדר צאן באזור חברון. לכאורה, אין התפרצות בעדר בקר לחלב, אולם הם מושפעים מההגבלות הניתנות בגבולות ה-3 או ה-10 ק"מ מהעדר הנגוע.
ההשלכות על שיאון – להתנהל בחוקי הביטחון הביולוגי שמפעילים עדרי החלב, שאותם אנו מבקרים. יותר ויותר רפתות סגורות בגדר היקפית עם שערים לכניסה, למורשים בלבד. חלקם פותח בור טבילה, חלקם מפעיל מרססים. אנו מספקים למזריעים הנמצאים בטווח ההגבלות, מרסס פרטני לריסוס חיצוני של המכונית, ביציאתם מהרפת הנגועה. הקפדה יתרה בניקוי הסינר, כלי ההזרעה.

במידה וההתפרצות היא ברפת חלב ששיאון מזריעה בה, אנו מספקים ציוד פרטני להזרעה, שאינו עובר עם המזריע למשקים אחרים שאותם הוא מזריע (סינר, מגפיים, אקדחים, מרסס ושימוש מוקפד של הכפפות). המחלה לא פוגעת בנו, אולם אנו יכולים להיות אחד מגורמי ההעברה והפצת המחלה לשכנים.
בנוסף, מעבר העגלים מהמשק למתקני שיאון או מעבר העגלים בין מתקני שיאון,
מותנה בהגבלות של רדיוס ההתפרצות. כיוון שכל העברה של עגלים, מותנית באישור השירותים הווטרינרים, אנו נמצאים בפיקוח מתמיד בנושא זה. וטוב שכך.
כל ההגבלות מסתיימות לאחר 30 ימים מדיווח קליני אחרון במשק הנגוע.

2. ברוצלה

ידועה גם כקדחת מלטה, הופיעה בישראל לאורך השנים, בהתפרצויות מועטות. ההתפרצויות שדווחו, ושחזרו על עצמן, בעיקר באזור הדרומי של ישראל, הגיעו בעיקר מעדרי צאן נגועים, שהעבירו זאת לרפת חלב סמוכה. מאחר שבדרך-כלל אי אפשר לזהות את בעלי החיים הנגועים בה, עשוי מגע עם בעלי חיים כאלה
(בצורה ישירה או באמצעות תוצרת החלב המופקת מהם) לגרום לתחלואה קשה – באדם. בעת האחרונה, פרסם מנהל השירותים הווטרינרים, שינוי מדיניות לגבי מניעת המחלה. הוא החזיר את חיסון העגלות כנגד הברוצלה, כחיסון מחייב.

הברוצלה, היא מחלה העוברת מהחיה לאדם ומכאן החשש הגדול. חמשת הצורות שבהן מועבר הנגיף מהחיה החולה לחיה הבריאה או לאדם הם:
מן הנפל (העובר המת), השיליה וההפרשות בעת הפלה.
מן ההפרשות והשיליה בזמן המלטה תקינה.
באברי בעלי חיים נגועים בעת השחיטה.
בחלב ומוצריו, שמקורם בפרות, בכבשים ובעיזים נגועות.
 אכילה של מזונות אשר זוהמו בהפרשות של בעלי חיים נגועים.
בסקירות שלנו ושל החקלאית, נכתב רבות בנושא. גם על הדרכים לזהירות ביולוגית וגם על הסיכונים להידבקות. לאחרונה, דווח על וטרינר מהחקלאית שחלה בברוצלה (מכאן שלוחה מכולנו הברכה להחלמתו) ועל רפת נוספת, בחלקה הדרומי של ישראל, הנגועה בברוצלה. "החקלאית" הוציאה מכתב לכלל לקוחותיה, ולהלן ציטוט קטן מתוכנו: "מאחר ואחריותנו וחובתנו לדאוג לשלומם ובריאותם של הרופאים, בכוונתנו לגבש בימים הקרובים נוהל עבודה מיוחד לרפתות הנגועות, שיכלול בין היתר, הנחיות להתגוננות ולבטיחות ביולוגית, שגרת ביקורים שתצמצם את המגע והחשיפה, הנחיות ממשק במשקים והנחיות לצוותים ברפתות."

אני נמצא במגעים עם הגורמים המקצועיים של "החקלאית", כדי להרחיב את היריעה ולגבש מדיניות משותפת להתגוננות כלל העובדים, בשני הארגונים. כשזו תהיה, אפרסם לכולם את המדיניות. אולם עד אז, מה עושים?
1. סיכמתי טלפונית עם המזריע העובד במשק הנגוע על דרכי הפעולה שלנו במשק הנגוע.
2. הקפדה יתרה בהגנה של הידיים וריריות החשופות בגופינו. בדיקה מקדימה של פצעים או חתכים ושימוש בכפפות כפולות.
3 . שימוש בסינר (הנשאר במשק) כהגנה על חזית הגוף. בנוסף, נעילת מגפיים פרטניים לרפת זו בלבד.

זהירות, מחלות מסוכנות! מחלות ברפת והשפעתן על עבודת המזריעים 

חברת ארמנטה פיתחה טכנולוגיה לטיפול בדלקות