"זה הגידול היחיד במדינה שעבר כולו לגידול תחת בתי רשת. כל השתילים מקורם בתרביות רקמה, והם נקיים מגורמי מחלה" – מחקרי בננות במו"פ צפון
ענף הבננות נחשב היצרני בחקלאות ישראל. משתרע על פני שלושה אתרי גידול: חוף הכרמל, הגליל המערבי ועמק הירדן. כשלושים אלף דונם שמניבים 180 אלף טונות בשנה. 6.5 טון לדונם בממוצע.
למי שעדיין אינו יודע, הבננה היא צמח טרופי וחרף תנאים אקלימיים לא פשוטים בישראל, היא עדיין פורחת וטעימה להפליא. בעמק הירדן, שם אנו חוזים מקרוב בחוות ניסיונות של מו"פ צפון, בגידול המתבצע בליזימטרים – מיכלי ענק שבהם מתבצע ניסוי ללימוד תצרוכת המים של הבננה בתנאים מבוקרים – מספר לנו חוקר הבננות, ד"ר נבות גלפז, כי בחורף צונחת הטמפרטורה אל מתחת לנקודת הקיפאון, ובקיץ חום של 45 מעלות ומעלה מאפיין את האזור, אך חרף התנאים הקשים, התוצרת מעולה. "בזכות מחקר מתקדם, בזכות חקלאים מעולים".
זה הגידול היחיד במדינה "שעבר כולו לגידול תחת בתי רשת. כל השתילים מקורם בתרביות רקמה, והם נקיים מגורמי מחלה. מדריכים ברמה גבוהה תורמים את חלקם לחקלאים שיודעים לגדל".
במו"פ צפון שוקדים על העלאת הרווחיות של מגדלי הבננות. "הענף עבר לפני שני עשורים לגידול תחת רשתות, לצורך הגנה מפני נזקי רוח. העלים גדולים ודקים ונקרעים מהר. הגידול בבתי רשת העלה את הייצור בשלושים אחוזים. הפחת ירד בצורה משמעותית, והאשכולות יותר כבדים.
הדוקטור לגנטיקה של צמחים (גלפז) שמלווה אותנו בסיור המקצועי, מציין שיש יתרון נוסף לגידול. הצללה מקטינה את השימוש במים במטע. החיסכון במים מסייע גם לעלייה ביבול והרווח כפול".
ד"ר גלפז מציין כי הבננה מאד רגישה לקרה וכבר ב-8 מעלות מעל האפס נגרם נזק לצמח. טמפרטורת אפס ומטה מזה עלולה להביא לתמותת הצמח ולכן ננקטים צעדים שונים להגן עליו ולהגדיל את היבולים.
"ביצענו ניסוי בשימוש ברשתות תרמיות, שמעלות את טמפ' האוויר והצמח בלילות של קרה קרינתית, ומפחיתות את נזקי הקרינה בבוקר הבהיר לאחר ליל הקרה. רשתות אלה מקנות הגנה טובה מפני נזקי קרה".
ועוד חידוש:" התחלנו להשתמש ברשתות פנינה שמעלות את אחוז האור המפוזר. צמחים מעדיפים אור כזה והצמח מייצר יותר תוצרים. ניכר שיפור ביבול ובזכות ההצללה יש פוטנציאל לחיסכון במנות ההשקיה. רשתות נוספות שנבחנות בימים אלה הן רשתות מפחיתות חום, המונעות חדירה של קרינת ניר אינפרא רד".
חוקר הבננות קובע כי בננה הוא עשב ענק. "שנה עד שנה וחצי אחרי השתילה קוטפים את הפרי ומכל צמח לוקחים נצר ממשיך. בדרך הזו אפשר לגדל מטע דינמי גם מאה שנים קדימה".
הגידול מהיר בחודשי הקיץ ואחרי תרדמת חורף הפריחה מתחוללת בקיץ. עיקר הקטיף בחודשים אוקטובר-אפריל; אולם כיום, בזכות המעבר לגידול בבתי רשת, הקטיף נמשך כל השנה.
"בעיקרון, מטע יכול להחזיק לנצח. באיים הקנריים יש מטעי בננות בני יותר ממאה שנה, בארץ בגלל עייפות הקרקע אורך חיי מטעי הבננה הם 9 עד 15 שנה.
ענף הבננות עתיר עבודה – הסרת עלים, השמדת נצרים ובחירת נצר ממשיך, תמיכה, עטיפה, קטיף מתמשך של שנים עשר ימי עבודה לדונם".
הבננה הוא צמח מפונק. בארצות מולדתה, באזורים טרופיים, היא גדלה וצומחת בזכות אלפי מילימטרים של גשם. "אין רוחות בדרך כלל, הלחות גבוהה, ומשרעת הטמפ' נמוכה, כ-20-35 מ"צ, ואין טמפ' קיצון. בארץ, התנאים הסביבתיים מגבילים: רוחות חזקות, טמפ' קיצוניות בקיץ ובחורף, מים עם רמות מליחות גבוהות. ולמרות התנאים הלא פשוטים, הייצור גבוה".
"הבננה הוא צמח מפונק. בארצות מולדתה, באזורים טרופיים, היא גדלה וצומחת בזכות אלפי מילימטרים של גשם. "אין רוחות בדרך כלל, הלחות גבוהה, ומשרעת הטמפ' נמוכה, כ-20-35 מ"צ, ואין טמפ' קיצון. בארץ, התנאים הסביבתיים מגבילים: רוחות חזקות, טמפ' קיצוניות בקיץ ובחורף, מים עם רמות מליחות גבוהות. ולמרות התנאים הלא פשוטים, הייצור גבוה"
ד"ר נבות גלפז מספר לנו על מחלה חדשה שפוגעת במטעי הבננות בישראל, החל מ-2016. "מחלת פנמה – ואנו במחקר אינטנסיבי, שמטרתו פיתוח זנים עמידים לגורם המחלה, באמצעות טכנולוגיה הנקראת עריכה גנומית".
מציין כי עייפות הקרקע , הנובעת מירידה הדרגתית אך מהירה בפוריות הקרקע, ככל הנראה מהפרת שיווי המשקל המיקרוביאלי בקרקע, פוגעת קשה ביבולים וברווחיות וגורמת לקיצור חיי המטע.
הבננה בעמק הירדן צורכת ב-1,600 קוב לדונם בשנה, "אם כי בחישוב לקילוגרם, היצרנות הגבוהה מחפה על השימוש בכמויות המים, כך שיעילות השימוש במים (כמות המים הנדרשת לייצור ק"ג פרי) של הבננה טובה, ביחס לרוב הגידולים האחרים בישראל. הבננה רגישה למלח וכארבעים אחוזים מהמים נועדו להדחת מלחים.
