ממשיכים להיות שווים – ממלאות וממלאי תפקידים מקיבוצים רבים בדרום התכנסו השבוע במועדון בקיבוץ רוחמה ללמידה משותפת בנושא האחדת סטטוסים, תחת הכותרת – "ברוכים השווים" בדרום
ממשיכים להיות שווים: הכנס, שאורגן כולו על ידי פעילות ופעילי התנועה בשותפות בין אגף חברה וקהילה, המחלקה המשפטית, רכזי האזור, אגף כלכלה והקיבוץ הדתי, נוהל על ידי ענת מרלא חפץ (נירים) מהמחלקה לצמיחה ופיתוח קהילה בתנועה הקיבוצית.
את היום פתח מזכ"ל התנועה, ניר מאיר, שאמר לבאות ולבאים: "על סדר היום שלנו ביום הזה קליטה לחברות מלאה, משמע – האחדת סטטוסים. בתהליך כזה אנחנו מדברים עם תושבי ההרחבה ולא עליהם, עם החברים בעצמאות כלכלית ולא עליהם". בדבריו חיזק ניר את תפיסת אגף חברה וקהילה והתנועה, שיש להוביל תהליכים באופן משתף, פתוח וצופה פני עתיד.
אחריו סקרו עו"ד מרב ניב ועו"ד מיכי דרורי מהמחלקה המשפטית של התנועה את ההיבט המשפטי-חברתי של ריבוי סטטוסים בקיבוצים בפרספקטיבה של עבר-הווה-עתיד, והדגישו שמעבר להסדרות הנדרשות מהפן המשפטי, מדובר בתהליך חברתי-קהילתי אסטרטגי הבנוי על הגעה להסכמות.
לאחר מכן התחלקו הנוכחים לשמוע "סיפורי מקום" של ארבעה קיבוצים שעברו תהליכים על רקע הסטטוסים השונים בקיבוץ:
גשר הזיו– שי גרוסמן, יו"ר הקיבוץ, תיאר את תהליך הקבלה לחברות של תושבי ההרחבה. עד כה הצטרפו 20 משפחות מתוך 200, בהתאם לקצב הקליטה עליו הוחלט.
גלאון – מנהלת הקהילה מרב גורדון סיפרה על תהליך המעבר מחברות בעצמאות כלכלית לחברות מלאה – שבסופו עברו 127 חברים (90% מהחברים בעצמאות כלכלית) לחברות מלאה.
ראש צורים – מורדי שבט, מרכז צמ"ד בקיבוץ הדתי וחבר הקיבוץ, סיפר על התהליך בקיבוצו, שיצא לדרך עם 25 בתי אב באגש"ח והצליח לקלוט לחברות כ-70 מתוך 100 משפחות שגרות בהרחבה.
כפר עזה – יו"ר הקיבוץ בעת המהלך זיו מצליח (טנא יועצים) תיאר את התהליך שהוביל לקליטת 13 משפחות מההרחבה לחברות מלאה בשלב ראשון, ועל המשך התהליך עם משפחות נוספות.
בהמשך, האזינו ממלאי התפקידים להרצאות קצרות בנושא כלים מעשיים למימוש המהלך:
לילך שינגורטן, מנכ"לית המועצה האזורית שער הנגב, דיברה על ליווי המועצה בתהליכים להאחדת סטטוסים בקיבוצי שער הנגב.
דגן לוין, ראש אגף כלכלה בתנועה, בחן את המשמעויות הכלכליות של האחדת סטטוסים: "על אף שעל פניו קליטה לחברות מלאה "מדללת" את זכויות החברים הוותיקים בנכסי הקיבוץ, קיימות סיבות כלכליות רבות וטובות לעשות זאת, ובהן – תרומה כספית לקיבוץ – להון, לערבות ההדדית ולתקורה; ערך מוסף פוטנציאלי בתרומה לענפי הקיבוץ (פריון העבודה); חיזוק ההון האנושי בקיבוץ; הקמת יזמויות ועסקים קטנים שיעסיקו חברים, ימשכו יזמויות אחרות ויתרמו לאקלים של חדשנות וטכנולוגיה. בראיה ארוכת טווח, התכווצות והסתגרות יפגעו ביכולתנו להגן על זכויותינו החקלאיות ועל במשטר הנחלות ויגבירו את הלחץ עלינו ככל שתעלה צפיפות האוכלוסין. ואחרון חביב: החברים החדשים מביאים איתם, כמובן, גם תועלות לא כספיות אך בעלות ערך קהילתי רב".
ענת מרלא חפץ הציגה ביחד עם זיו מצליח כלים פרקטיים ומפת דרכים להובלת התהליך. היום נחתם בהצפת הצורך בחיזוק השיח בנושאי ליבה וזהות הקיבוץ לצד יצירת כלים נוספים לתהליך האחדת סטטוסים ולשילוב בין אוכלוסיות. בהמשך ישיר לכך יערך ב-24.9.19 כנס חברה וקהילה ה-1, שיתקיים בספיר ויעסוק במרכיבים ובמאפיינים הייחודיים בזהות הקיבוצית.
את המצגות שהוצגו בכנס אפשר לראות באתר "שיק – שיתוף ידע קיבוצי"
