לפני 30 שנה בדיוק עזבה קבוצת אקדמאים ובהם פרופסורים ודוקטורים, את בירת ישראל וירדו דרומה להקים ישוב חדש בחיק הטבע. האוכלוסייה הזאת שמרה מרחק מכל בן אנוש אחר שהתעניין בקיבוץ שהקימו 450 מטר מעל פני הים, בין צוקי נוף מרהיבים. לקיבוץ החדש קראו "נאות סמדר".
שנה אחרי ההתיישבות הזו בערבה הדרומית היה מי שעניין אותי לבוא ולראות מקרוב סוג חדש של חיים. הזהירו אותי: עיתונאים אסורים בכניסה לקיבוץ. הובאתי לישוב בעורמה, כאחד שמתעניין ואולי ישקול יום אחד להצטרף כ'חבר קיבוץ'. במהלך שהייתי במקום נחשפתי למגוון לא שיגרתי של אנשים שחיים ומגדלים את מזונם בטבע.
תפיסת המגורים של 'הירושלמים' וחיי התרבות שלהם זכו לשפע של שמועות. אחת מהן הייתה שהחברים בקיבוץ מחליפים אחת לכמה שנים את הדירות ביניהן, את המכוניות ביניהן ואפילו את בנות הזוג ביניהם.
ביום החקלאות של המועצה האזורית חבל אילות החודש נפתחו שערי "נאות סמדר" בפני אורחי האירוע. המתיישבים בקיבוץ קיבלו בסבר פנים יפות אורחים שבאו בשלושה אוטובוסים שהעמידה המועצה האזורית. לאורך כמעט שלוש שעות סיירנו בשטחי הקיבוץ, התרשמנו מהגידולים האורגניים וגם מתוצרת טרייה שמשווקת אל מחוץ לגדרות תחת המותג "נוקדי המדבר". בשיחה גלויה עם המארחים קיבלנו תגובת חיוך לשאלתנו האם באמת מתבצעת החלפת זוגות בין בני המקום אולם נאמר לנו ש"דירות מוחלפות בקרב המתיישבים אחת לשבע שנים".
חקלאות אורגנית
בביקורי הראשון ב"נאות סמדר" ראיתי רק את תחילת ההתיישבות במקום. החודש ראינו הרבה יותר וזה היה מעניין מאד ואפילו מרשים מאד. יש להם שם חקלאות אורגנית. גן ירק אורגני, בית בד, מטעי זיתים על 150 דונם, זן התמרים ברהי, צנון לבן יפאני; שום מגדלים כל השנה.
המארחים גילו לנו כי בתוך שלושה-ארבעה חודשים כל החשמל בנאות סמדר מקורו יהיה מה…שמש. כך גם האנרגיה של המחלבה ושל הדיר. שדה סולארי טבעי. יש שם גם יקב נחמד למראה המשווק בשנה 10,000 בקבוקים לחנויות אורגניות וגם למסעדות ולקוחות פרטיים.
בנאות סמדר מגדלים ארבעה סוגים של דגים: כסילון שנהנה לאכול אצות ומנקה את מאגר המים, בורי ושני סוגי קרפיון. כל הדגים הובאו לנאות סמדר מהמדגה של קיבוץ מעגן מיכאל. במערכת חציבה אקולוגית יצרו בנאות סמדר מאגר מים שמספק בשנה 55 אלף מטרים מעוקבים מים שמגיעים מבאר בעומק של 900 מטרים ובה מים פוסיליים. אמרו לנו שבשנה בקיץ הלוהט המאגר מאדה את כל המים ואז שואבים עוד. המים האלה משקים 30 דונם של גידולים חקלאיים. לחשו על אוזננו כי מים נקיים וראויים מגיעים ממתפיל שבשימוש בסיס צבאי הממוקם סמוך לקיבוץ השיתופי.
עומק המאגר 2.90 מטר ובמרכזו אי מלא עצים. ויש להם רפסודה מיני שאיתה אפשר לחתור במשוטים אל האי. בסיור הממונע במרחבי נאות סמדר הראו לנו את הדיר וסיפרו לנו שיש להם 180 עיזים נחלבות. ובעניין הזיתים נמסר שרבע מהכמות מיועדת לכבושים והשאר לשמן.
אני לא זוכר אי פעם ביקור אישי בערבה כשלאורך כל היום אני נאלץ להתכרבל במעיל רוח. לא היה זה יום לוהט. זה היה יום שמשי מאד, לא חם אבל עם רוח חזקה שנשבה במרחבי הערבה. מארחינו בנאות סמדר ממש יצאו מגדרם להנעים את זמנינו. במחי ביקור אחד השתנתה המחשבה שליוותה אותי שנים על אוכלוסייה הזויה שבחרה דרך חיים אחרת והאנשים שמעצבים את דמותה מסרבים לחלוק עם שאר בני האדם את מה שהם חווים ביום-יום. בין הבאים בשערי נאות סמדר היו 50 בני נוער לפני גיוס לשרות בצה"ל שמשתתפים בסדנה בבאר אורה.
ואורחת מכיוון אחר הייתה עדי עזרוני, שנולדה לפני 41 שנה בקרית מלאכי, שחקנית, מנחת טלוויזיה ולשעבר דוגמנית. עדי משתתפת פעילה בסדרות בערוצי טלוויזיה לילדים ובני נוער. נשואה לאיש טלוויזיה אמריקני ואם לשניים. היא חולקת את חייה בין ארצות הברית וישראל.
לערבה באה במחיצת חברתה דפנה פיינגולד, שהייתה ממארגנות יום החקלאות בחבל אילות.
שאלתי את עדי עזרוני מה שכנע אותה לעזוב את מרכז הארץ ולרדת דרומה. "אני כמובן לא חקלאית. חברתי שכנעה אותי לבוא ולראות משהו אחר. ואכן אני מתרשמת ממה שאני רואה ואת חוויותיי אשתף עם תושבי מרכז הארץ שאותם אשכנע שראוי וכדאי לרדת לערבה ולהקים כאן בית מגורים".
