נפרדים מטוביה ריבנר: בשבוע שעבר הלך לעולמו מהחשובים במשוררי ישראל, פרופ' טוביה ריבנר, חתן פרס ישראל לשירה וצלם מחונן, בן קיבוץ מרחביה.
ריבנר נולד בשנת 1924 בשם קוּרְט רִיבְּנֶר, בברטיסלאבה שבצ'כוסלובקיה, במשפחה יהודית דוברת גרמנית. חוקי הגזע שהונהגו על ידי המשטר הפאשיסטי בסלובקיה אילצו אותו להפסיק את לימודיו לאחר תשע שנים, והוא עבד באופן זמני כחשמלאי. ב-1941, בעת מלחמת העולם השניה, עלה ארצה ללא משפחתו, יחד עם קבוצה של 9 נערים יהודים, תוך כדי נדודים דרך הונגריה, רומניה, תורכיה, סוריה ולבנון. הוריו, אחותו וסביו, שנותרו בסלובקיה, נשלחו על ידי הנאצים למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, שם נרצחו בשנת 1942.
נפרדים מטוביה ריבנר
בארץ התחנך ריבנר כנער במספר קיבוצים, השתתף במלחמת העצמאות. מסוף המלחמה ועד מותו היה חבר קיבוץ מרחביה שבעמק יזרעאל. טוביה עבד תחילה כרועה צאן ואחר כך בכרם ובפלחה. ב-1944 נישא לעדה, אם בתו מרים (1949). עדה נהרגה בהמשך בתאונת אוטובוס. הוא נפצע קשה ושכב בבית החולים במשך שלושה חודשים, ולכן הקיבוץ החל להעסיקו כספרן וכמורה לספרות. ב-1953 נישא בשנית לגלילה יזרעאלי, פסנתרנית בת עין חרוד ונולדו להם שני בנים: עידן (1956), שחי בנפאל כבודהיסט ומורן (1960), שעקבותיו אבדו בראשית 1983 באקוודור, כשבא לבקר את הוריו שהיו בשבתון באוניברסיטת הרווארד.
ענק רוח היה.
מספריו
- האש באבן: שירים, מרחביה: 1957.
- שירים למצוא עת, ספרית פועלים, מרחביה, 1961.
- כל עוד, שירים, ספרית פועלים, מרחביה, 1967.
- אין להשיב, שירים, ספרית פועלים, תל אביב, 1971.
- שמש חצות, שירים, ספרית פועלים, תל אביב, 1977.
- לאה גולדברג: מונוגרפיה, ספרית פועלים והוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1980.
- פסל ומסיכה, שירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1982.
- ואל מקומו שואף: שירים 1953–1989, ספרית פועלים, תל אביב, 1990.
- שירים מאוחרים, קשב לשירה, תל אביב, 1999.
- חרוזי ילדים קלוקלים ואחרים, ציורים: יוסל ברגנר, צבעונים, ירושלים, 2004.
- עקבות ימים: מבחר שירים 2005-1957, קשב לשירה, תל אביב, 2005.
- חיים ארוכים קצרים, אוטוביוגרפיה, קשב לשירה, תל אביב, 2006.
- שירים סותרים, אבן חושן, 2011.
- אחרונים: שירים 2012-2011, קשב לשירה, תל אביב, 2013.
- עוד לפני, מוסד ביאליק (סדרת "כבר" לשירה), 2017.
- מכאן עד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018
- עוד לא עוד, מוסד ביאליק, 2019
