יבול שיא
הרפת והחלב
גל בוגין יור סולגרין

גל בוגין, יו"ר סולגרין, רואה במהפכת האנרגיה הסולארית הזדמנות עסקית

7 דק' קריאה

שיתוף:

בריאיון מיוחד מסביר יו"ר סולגרין את הצעת הערך ללקוחות, מרחיב על הפעילות בחו"ל ומדגיש את שיתוף הפעולה עם הקיבוצים והמושבים. על הדרך הוא מותח ביקורת על הרגולציה המקומית וקורא לממשלה לתאם בין הגופים השונים ולאפשר לחברות להביא לידי ביטוי את היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית שלהן. "החזון והערך שלנו למשקיעים הוא הנגשת היכולת לכל אחת ואחד לייצר, לאגור, להשתמש ולמכור חשמל" הוא אומר

השינויים העצומים בתחום האנרגיה, בארץ ובעולם, והמעבר למשק אנרגיה מבוזר המתבסס על אנרגיות מתחדשות, הביאו מומחים רבים לטעון כי כשיישבו ההיסטוריונים בעוד מאה שנים ויתבוננו לאחור, הם ידברו על מהפיכת האנרגיה הנוכחית כמו שמדברים על המהפכה התעשייתית במאה ה-18.

אם חושבים לעומק, הדברים לא מופרכים. חשבו על כך שהמעצמות הגדולות, עיין ערך ביידן בארה"ב, מצהירות על כך שבשנת 2050 הן תגענה ל־100% אנרגיה ירוקה.

פרויקט זרחיה אנרגיה סולארית חברת סולגרין
פרויקט זרחיה אנרגיה סולארית חברת סולגרין

חשבו על כלי המדיניות המקובלים בעולם שתומכים בהפחתת פליטות גזי חממה ומזהמים. חשבו על האפשרויות לסחר בחשמל, על אגירת אנרגיה נקייה, על התייעלות ואיפוס אנרגטיים ועל תחבורה מאופסת פליטות.

לגל בוגין, היו"ר הפעיל של חברת סולגרין, יש הקבלה אחרת. הוא מסכים לרוח הדברים, אבל משווה את מהפכת האנרגיה הנוכחית למהפכת המידע שיצר האינטרנט.

"כמו שהאינטרנט הסיר חסמים והצליח להנגיש את המידע שפעם היה נחלתם של מעטים, לכלל האנושות, כך עושה היום החשמל הירוק לתחום האנרגיה," הוא אומר.

"אם בעבר המדינה הייתה מייצרת חשמל ואנחנו, האזרחים או המפעלים, היינו צורכים את אותו חשמל – אזי כיום אנו עדים לקראת  מצב שונה לחלוטין. קודם כל, אנחנו מדברים היום על ייצור חשמל נקי בלבד. שנית, מהפכת האנרגיה הירוקה מאפשרת היום להנגיש את עולמות ייצור החשמל ללקוח הסופי."

"כל אחד יכול לייצר ולנהל את האנרגיה שהוא צריך ולהגיע לעצמאות אנרגטית. זה קורה בכל המימדים – משפחה, מושב, קיבוץ, מפעל, עיר, מחוז וגם ברמת המדינה. הניהול הוא פשוט וקל."

"אם יש לך מתקן אנרגיה סולארית – שהיא האנרגיה הזולה ביותר כיום על פני כדור הארץ – ואתה משלב בתוכה מערכת אגירה – שכיום היא נגישה לכל אחד – אתה יכול לייצר ,לאגור, להשתמש ולסחור בחשמל."

התוצאה העסקית, מדגיש בוגין, היא חברות אנרגיה מזן חדש. הן לא מחזיקות מתקן ייצור ענק בחדרה, אבל הן יודעות להנגיש אנרגיה ללקוחות.

"סולגרין עונה על ההגדרה הזאת והחזון שלנו והערך שלנו למשקיעים הוא הנגשת מערכות האנרגיה לצרכנים, פרטיים ומסחריים. החזון הזה תואם את מהפכת האנרגיה וזה הגורם להצלחתנו."

כשבוגין מדבר על תהליכים שעוברים משקים שונים הוא מציע כדוגמה את גרמניה. "היא פיתחה עוד לפני שני עשורים מנגנונים שמקדמים ייצור אנרגיות מתחדשות. זו דוגמה מצוינות לחזון חלוצי שצופה קדימה את העתיד.

זו דוגמה לניצול נכון של הזדמנויות ולתכנון קפדני של תנאים כלכליים שיאפשרו את מימוש החזון. ב-2020, יותר מ-50% מהאנרגיה שהופקה בגרמניה כבר הייתה על בסיס אנרגיה מתחדשת. הם בנו ידע ותעשייה וכיום היא מובילה באירופה ובעולם."

הרחבת פעילות סולגרין בחו"ל הביאה לצמיחה מטאורית

סולגרין הציבורית נשלטת כיום על-ידי קרן התשתיות ג'נריישן קפיטל. החיבור המוצלח בין היכולות של הקרן והחברה בתחום האנרגיה נחשב למכפיל כוח.

סולגרין מתמחה בייזום, תכנון, פיתוח, הקמה, מימון ותפעול של מתקני חשמל לטווח ארוך, ויש לה צבר נכסים מניב של 23 מגה-וואט עם צפי הכנסות שנתי של כ-35 מיליון שקלים.

החברה מקימה בימים אלו כ-37 מגה וואט מותקן ומקדמת בפיתוח למעלה מ-700 מגה-וואט של פרויקטים עם קיבוצים ומושבים בדרום ובצפון הארץ.

במקביל, היא פועלת לייזום פרויקטים על מאגרי מים וגגות מסחריים. במהלך השנה האחרונה ביצעה החברה, הנסחרת בבורסה בתל-אביב, שני מהלכים משמעותיים לגיוס הון, במטרה לחזק את מבנה ההון, וגייסה הון בסך כולל של כ-550 מיליון שקלים.

בהליכים התחרותיים האחרונים של רשות החשמל להקמת מתקני ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, בשילוב קיבולת אגירה שיחוברו לרשת החלוקה, סולגרין זכתה במקום השני ובהספק מצטבר של כ-95.6 מגה-וואט במונחי AC, המשקף הקמת מתקנים בהספק מותקן במונחי DC של כ-210 מגה-וואט.

אך עם כל הכבוד לישראל, לסולגרין פעילות משמעותית בחו"ל, בעיקר באיטליה ולאחרונה גם בארה"ב. באיטליה החברה מקדמת כ-270 מגה-וואט של נכסים בשלבים שונים.

בארה"ב, אחד משלושת השווקים הגדולים בעולם, סולגרין חתמה לאחרונה על מתווה השקעה של כ-104 מיליון דולר בחברה מקומית מקליפורניה (Kuubix Energy) והחברה צופה תוספת של מאות מגה-וואט של נכסים מניבים בשנים הקרובות.

פרויקט נווה מבטח אנרגיה סולארית חברת סולגרין
פרויקט נווה מבטח אנרגיה סולארית חברת סולגרין

בוגין, מהנדס מכונות ובעל תואר שני במינהל עסקים, נחשב למקצוען בתחום האנרגיה. הוא חי את הענף כבר מ-2010, אז עוד המונח "אנרגיה מתחדשת" היה טרי ובלתי מוכר.

הוא הקים בישראל את פעילותה של חברת בילקטריק הגרמנית, אחת החברות החלוצות בגרמניה בתחום האנרגיה המתחדשת, ושימש כמנכ"ל בילקטריק ישראל. מתוקף תפקידו הוא ניהל את הפעילות בישראל ולמעשה הקים אותה מאפס.

החברה הפכה לקבלן ההקמות הגדול ביותר בישראל של שדות סולאריים בשנים אלו. בוגין שימש בתפקידו זה עד 2013, אז מונה לחבר הנהלת החברה ולמנהל כל הפעילות העסקית שלה באסיה ולאחר כשנתיים בעולם כולו, כשהוא חולש על מדינות רבות, מצ'ילה ועד אוסטרליה. כשהחברה נמכרה לחברת החשמל הגדולה בגרמניה, RWE, הוא חש שהדבר פחות מתאים לו ונענה להצעה להתמנות ליו"ר סולגרין ב-2019.

מאז מונה לתפקיד חווה סולגרין צמיחה מטאורית. אם בתחילת -2019 שווי השוק שלה עמד על 35 מיליון שקלים, הרי כיום הוא עומד על מיליארד שקלים. רוב הגידול מיוחס להרחבת פעילות החברה לחו"ל ועיקר ההכנסות שלה ב-2022 יגיע משם.

אתה בוודאי ער לכך שנמתחת ביקורת על עצם המונח "יו"ר פעיל", בטענה לטשטוש הגבולות בין המנכ"ל ליו"ר בחברה ציבורית.

"אני מוביל את החברה כיו"ר פעיל והיחסים ביני לבין המנכ"ל – תום שפרן, הם של הרמוניה מלאה, ללא כל מתיחות. להיפך – נוצרה סינרגיה כתוצאה מהכימיה הטובה שיש בינינו. נוצר בינינו שילוב שהוא המפתח להצלחת החברה."

פעילות סולגרין חו"ל – קצה הקרחון

הרחבת הפעילות של סולגרין בעולם היא תולדה של מדיניות מכוונת. "כדי למקסם את הערך למשקיעים ולהביא לידי ביטוי את הערך הייחודי שלנו, אנחנו בוחרים לפעול באותם שווקים שבהם ניתן לייצר נכסים עם תשואות עודפות ביחס לשוק ובכל אחד מהם לבחור את הסגמנטים המתאימים לנו," מבהיר בוגין את האסטרטגיה. "לא נהיה תלויים בהתפתחות שלנו רק במדינה אחת ואת אותן יכולות ומשאבים נשקיע במספר רב של מדינות ושווקים, שכן האסטרטגיה הבסיסית היא להקטין את החשיפה לרגולטור מקומי, זה או אחר, ולמנף את המהפכה שמתרחשת בעולם האנרגיה לטובתנו.

"למשל, בארה"ב, שהופכת נגישה לנו לאור השותפות שלנו עם קיוביקס אנרג'י, בחרנו לפעול בשוק המערכות המסחריות והמערכות הביתיות, מכיוון שאלו שווקים עם רווחיות גבוהה יותר ביחס לשוק המערכות הגדולות (אליו פנו שאר החברות הישראליות שיצאו לארה"ב)."

הוא מוסיף: "המשטר הרגולטורי בארה"ב הוא נוח והמדינות השונות, שכל אחת מהן היא שוק עצום בפני עצמו, מקדמות אנרגיה מתחדשת. קליפורניה, המדינה הראשונה בה החלנו לפעול, צועדת בראש. למשל, ב-2020 נכנסה שם לתוקף תקנה, שמחייבת כל בית פרטי חדש עם 3 קומות או פחות להיות עצמאי מבחינה אנרגטית ולייצר בעצמו לפחות מחצית מהאנרגיה שהוא צורך."

"תקנה זו בלבד תוביל להוספה של עשרות אלפי מערכות סולאריות בקליפורניה בכל שנה. אין שם תעריפים מובטחים, אבל יש הטבות מס. מדינות נוספות הולכות בעקבות מדינת השמש וזו יוצר לנו הזדמנות אדירה."

"דוגמה נוספת למעורבות מקדמת של הרגולטור בארה"ב היא קידום פרויקטים של 'אנרגיה קהילתית' – שדות סולאריים שמוקמים ומוכרים חשמל לקהילה שבסביבה."

"זה מאפשר לאזרחים לצרוך אנרגיה ירוקה במחיר מופחת ולחברת האנרגיה זה מאפשר למכור להרבה לקוחות וליהנות מביזור סיכונים וחשיפה נמוכה. הקהילה עצמה מרוויחה מכך. יש מגמה לעודד פרויקטים קהילתיים כאלה ואנו התחברנו למגמה הזאת. אני גם מקווה שיאמצו את הרעיון הזה בישראל."

מה לגבי שווקים אחרים? יש לך ניסיון קודם מוצלח באסיה. חשבת לנצל אותו?

"אסיה היא בהחלט יעד מעניין, אך לא דווקא סין והודו כפי שנוטים לחשוב. בסין אנחנו נחשבים לקטנים והשוק בהודו הינו מקומי ומאוד תחרותי, זה שוק של נפח ולא של רווחיות ואנחנו מחפשים רווחיות."

"אנחנו כיום במצב נהדר ויש לנו את הלוקסוס לבחור איפה נכון לנו לפעול. אנחנו מכוונים למדינות תעשייתיות גדולות, שיש בהן גידול קבוע בצריכת החשמל ואלה הן כלכלות שמניעות אנרגיה מתחדשת. מדינות כמו קוריאה, וייטנאם, מלזיה וגם תאילנד ולאוס הן מדינות מעניינות בהקשר זה. האפשרויות הן בלתי מוגבלות והכל תלוי בטעמי המשקיעים שלנו וברמת הסיכון שהם מוכנים לקחת."

"יש לי קשרים רבים באסיה ואני בהחלט פועל למנף אותם לטובת סולגרין. כמובן שנפעל גם להתרחב באירופה. בכלל, הפעילות הנוכחית שלנו בחו"ל היא רק קצה הקרחון."

"נרצה לפעול בעוד ועוד טריטוריות כדי להביא לידי ביטוי את היכולות שלנו, את ההון האנושי שלנו, את יכולת הניהול והתהליכים ואת אפשרויות המימון."

"על הממשלה להשקיע בתשתית, לא בסבסוד"

למי שלא שם לב, בוגין בעצם מצביע על קשר בין השוק בו תחליט החברה לפעול לבין הרגולציה בו. מה זה מרמז לגבי ישראל, אני שואל אותו. "אין ספק שמה שמשפיע על קצב המהפכה האנרגטית הוא איכות הרגולציה," הוא משיב. "ככל שהרגולציה חזקה יותר ויודעת לאן היא רוצה להגיע – כך ניתן לממש מהר יותר את המהפכה. דיברנו כבר על גרמניה ועל ארה"ב. לגבי ישראל, הקצב אולי שונה, אבל המהפכה תקרה גם כאן."

מה היית ממליץ לממשלה בישראל לעשות?

"קטונתי מלהמליץ. לנו, כחברת אנרגיה ירוקה ישראלית, יש חזון ברור לצמוח כמה שיותר בישראל ונשמח אם הסביבה הרגולטורית והעסקית תהיה אוהדת ותאפשר זאת. אני חושב שהממשלה צריכה לדאוג לכך שיהיה סנכרון הדוק יותר בין הגופים הממשלתיים השונים, שכן לכל אחד מהם יש אינטרסים שונים וצריך לייצר הסתכלות מתואמת סביב חזון מאוחד."

"לא ייתכן שמשרד החקלאות יטרפד יוזמות של רשות החשמל, למשל. טוב הייתה עושה הממשלה אם הייתה מכינה תוכנית אחודה ורב-שנתית, כי ללא תוכנית כזו יהיה קשה להתקדם."

"מעבר לכך, הממשלה צריכה להשקיע ברשת החשמל. במקום ארבע תחנות כוח עיקריות אפשר היום לייצר חשמל בכל מקום. צריך לבזר את הרשת ואת אמצעי הייצור כדי להביא להורדת עלויות. ההשקעה הזו נדרשת לאור היעדים שהממשלה עצמה קבעה ל-2030. לא מספיק להגיד 'השקעה בתשתיות' אלא צריך לפעול."

"כדאי לאמץ מדיניות שפועלת בעולם. באיטליה, למשל, שבה אנחנו פעילים מאוד, אף אחד לא יכול לעצור אותך. אתה רוצה להתחבר? זה עולה כסף. אם אתה מוכן לשלם – והיזמים מוכנים – אתה מתחבר ומשלם את ההשקעה הנדרשת בתשתית."

"זוהי בעצם המהפכה וכדאי ורצוי להשתמש בה כדי לשדרג תשתיות. כך מספקים חשמל בצורה מיטבית. אנחנו עושים שימוש בפתרונות שבקצה הטכנולוגיה ואני מקווה שהממשלה בישראל תאמץ חלק מהפתרונות הללו ותאפשר לנו להתקשר ישירות עם כל בעל עסק – וירטואלית או לא – וברגע שזה יקרה היצירתיות תפרח ויתווספו כמויות אדירות של חשמל. הולך ונוצר שוק מתוחכם של חשמל שלא צריך סבסוד. הממשלה נדרשת להשקיע רק בתשתית ובתוכנית ארוכת טווח ולאפשר ליזמים לעבוד."

לממש את הפוטנציאל העסקי בשיתוף הקיבוצים והמושבים

בוגין גאה על הפעילות בישראל ועל ההישגים שרשמה החברה בפעילותה המקומית: צבר איכותי ומאוזן של פרויקטים, זכייה במכרזים בתנאים אטרקטיביים, שיתוף פעולה עם יישובים – משדה נחום בצפון ועד נאות סמדר בדרום – שותפות אסטרטגית עם חברת אגירת האנרגיה 'אוגווינד', שמאפשרת לה לספק גם פתרון טכנולוגי מוצלח וגם פתרון תמחירי לעלויות הביצוע – והיישום של פרויקטים סולאריים משולבים באגירה."

מהי הצעת הערך של סולגרין ללקוחות כיום?

"בארה"ב לדוגמה, אנחנו באים לבעלי מפעלים ומנתחים יחד עימם את חשבון צריכת החשמל. אנחנו אומרים להם: 'תנו לנו להתקין לכם מתקן סולארי, אתם תקנו מאיתנו את החשמל במחירים אטרקטיביים יותר וכך תחסכו כסף בלי להשקיע'."

"ברקע הדברים אזכיר שמחירי החשמל בקליפורניה עולים מידי שנה בהיקף של 4%. יותר מזה, אנחנו גם מציעים למפעלים להתקין להם סוללות לאגירת חשמל ובכך להרוויח פעמיים. פעם אחת להימנע מקנסות על צריכה בשעות השיא ופעם שנייה ליהנות מארביטרג' אפשרי על תעריפי החשמל. זהו מצב של WIN-WIN לכולם."

ספר על הקשר של סולגרין עם הקיבוצים והמושבים.  

"הקיבוצים והמושבים הם השותפים הטבעיים שלנו. אנחנו לא רק רואים בהם ספקי קרקע. הם מביאים עימם גם ידע וגם ניסיון כמנהלי משק עצמאיים וזה יתרון אדיר."

"יש לנו למעלה מ-30 פרויקטים עם היישובים בהיקף של כ-מאות מגה-וואטים, ויחד עימם אנחנו כבר חושבים על המכרזים הבאים שיאפשרו להם ליהנות מעוד הכנסות, גם כבעלי הקרקע וגם כשותפים."

"זה יעזור לנו לממש את הפוטנציאל העסקי שלנו ויעזור להם כחקלאים המחפשים עוד מקורות הכנסה. צריך לזכור שאנרגיה מתחדשת היא מקור הכנסה יציב ובטוח. תקופת הקורונה הראתה כמה השוק חזק, כי צריכת החשמל נמשכת בכל מצב ותזרים המזומנים נותר יציב. אני רק מקווה שרשות מקרקעי ישראל לא תגביל את הקרקעות שהיא מקצה לאנרגיה מתחדשת."

"האמת שזה לא מובן לי. הרי בעלי הקרקע משלמים בגין הקצאת השטח. בכל אופן,  אנחנו פועלים לייצר עם הקיבוצים והמושבים שותפות שהיא שותפות לטווח ארוך – הן בייצור, הן בשילוב של חקלאות וייצור חשמל, הן בצריכה והן בניהול הרשת, כחלק ממהלך שיביא אותם לעצמאות אנרגטית על בסיס התשתית הפיזית והמסחרית שלהם. זהו פתרון מושלם."

לכל כתבות אופק ירוק – לחצו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בפאנל מיוחד שהתקיים באילת במסגרת הכנס השנתי של איגוד המוסכים בישראל, חשף מנכ"ל המכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע יעקב דור מי לקחו אחריות ולא איפשרו את קריסת המכללות הטכנולוגיות מנכ"ל המכללה הטכנולוגית להנדסאים באר
2 דק' קריאה
התאחדות חקלאי ישראל: "קיים אבסורד לקצץ את תקציב משרד החקלאות בתקופת מלחמה במקום  לחזק אותה. אנו מזהירים שקיצוץ בתקציב יפגע ישירות בחקלאות המקומית ויסכן את ביטחון המזון" *תמונה ראשית בצלאל סמוטריץ' לסגור את שה"מ.
< 1 דק' קריאה
ביוזמת היחידה לחקלאות וחדשנות גולן התקיים כנס מקצועי מרתק בנושא דיוק השקיה ודישון, במכון שמיר למחקר הגולן בהשתתפות שיא של מעל 100 משתתפים. מעבדת קרקע ומים פועלת באופן קבוע ביחידה לחקלאות וחדשנות גולן, במכון
2 דק' קריאה
חא-דא הוא מעין קיצור מילולי של חדר אוכל, המשמש לכינויה של הגלריה המאולתרת שנפתחה במבואה של המבנה. במקום מודעות, כרזות ופתקים, שתיעדו את שגרת הימים שחוותה קהילת הקיבוץ משנת 1968, כשנחנך המבנה, מכסות עתה
3 דק' קריאה
מתברר שכשאנחנו קמים בבוקר אנחנו לא מתיישרים עד הסוף אבל אם מתמידים, בסוף לומדים גם את זה  בשבועות האחרונים אני בבית הבראה כלשהו. כי איך תתארו אחרת חיים של מישהי שקמה בבוקר כדי לבלות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן