בסרט "כוחו של הכלב" (מערבון, דרמה) לא היה לי קל לצפות משום שהוא כולל סצנות התאכזרות בבעלי חיים (ללא פגיעה אמיתית בבע"ח במציאות). ולמרות זאת הוא בהחלט נהדר.
המילה 'מערבון' עבור חובבת סרטים כמוני, משולה מבחינתי לסרט שיש בו אכזריות, הרג מיותר, קירקופים מזוויעים, רציחות ודמויות דוחות ואכן כל אלה התקיימו במערבונים החל מ"הטוב הרע והמכוער" הקלאסי עד "ג'אנגו" או "שמונת השנואים".
לא מעט בימאים ויוצרים נוהגים להדגיש את אכזריותה של דמות בדרך שהיא מתייחסת לבעלי חיים ומבחינתי, רק הקונספט של התעללות בחסרי ישע היא התגלמות הרוע ומשהו שלא קל לצפות בו.
אבל למזלי בעת צפייה בתכנים של נטפליקס – ענקית התוכן הממהרת לנכס לעצמה להיטים הוליוודיים איכותיים – אפשר להימנע מסצנות כאלו על ידי העברה של הסצנה קדימה, מה שהותיר אותי לצפות בשעתיים של דרמה משובחת ומעניינת.
כוחו של הכלב (באנגלית: The Power of the Dog) הוא סרט דרמה מועמד לאוסקר שנחשב עדכני במסרים שלו, משום שהוא עוסק בנפש האנושית ובמחוזות אליהם היא יכולה להגיע כשהיא בזה לאחר.
הסרט מתמקד באכזריות של האדם והתנהגותו חסרת המעצורים, בעיקר כשהוא מקנא, בז לאחר וחושש לגורלו.
הסרט שנכתב ובוים על ידי ג'יין קמפיון האוסטרלית, מבוסס על רומן באותו שם מאת תומאס סאבאג' ומככבים בו: בנדיקט קמברבאץ', קירסטן דנסט, ג'סי פלמונס, קודי סמית'-מקפי, תומסין מקנזי, ג'נבייב למון, קית' קאראדין ופרנסס קונרוי.
'כוחו של הכלב' הוא מערבון המתאר יחסים בין אחים בעלי חווה בתחילת המאה ה-20, במונטנה המדברית.
גיבור הסרט הוא האח הסדיסט שמנסה להביע גבריות מאצ'ואיסטית בכל הזדמנות שניתן (כנראה כדי להסתיר נטיות מיניות אחרות), ולכן פורק את תסכולו על היותו בודד בהיטפלות אל אשתו החדשה של אחיו המנומס והאדיב.
האישה: אלמנה צעירה שחיה עם בנה השברירי שהופך מושא ללעגו אל האח הציני, שכולו פקעת של רשע מבעבעת, רשע אותו הוא פורק בעיקר על סוסיו המסכנים.
אבל הדברים מתחילים להשתנות כאשר האח המרושע מתחיל לשנות את הדרך, בה הוא רואה את הנער לו הוא לעג ומפתח עמו מערכת יחסים על גבול החושנית.
ולמרות שלא רואים שום סצנת מין הממחישה נטייה כזאת או אחרת, יש בסרט הגברי הזה לא מעט אלמנטים בעלי ניחוח גאה המוסתרים עמוק בתוך התת מודע או בדרך בה בוקר כזה או אחר מלטף את האוכף.
השם של הסרט "כוחו של הכלב" מגיע מפסוק בתנ"ך שמדבר על אכזריותו של הכלב – חיה המזהה את נקודות התרופה של האחר ותוקפת אותו כשהוא חלש.
ולמרות שרוב הכלבים שאני מכירה הם בהחלט טובי לב, אפשר (בלי ספויילרים כמובן) להבין את המשמעות בסוף הסרט, מערבון שישאיר אתכם המומים מהדרך בה אנשים חושפים שיניים ותוקפים, גם כשהם נראים חסרי אונים לחלוטין.
