יבול שיא
הרפת והחלב
כנס השנתי של ענף ההדרים

הכנס השנתי של ענף ההדרים

5 דק' קריאה

שיתוף:

מאות פרדסנים באו ביום האחרון של חודש פברואר לכנס השנתי לזכרם של שמואל (סם) אשכנזי ז"ל שהיה מנהל המחלקה להדרים בשה"מ ולזכרה של ד"ר עליזה ורדי ז"ל, מטפחת הזנים ובראשם זן המנדרינה "אור". כמקובל בכל שנה, האירוע כלל תצוגת זני הדרים חדשים בצד ישנים יותר.

ניצן רוטמן, מנהל תחום ההדרים בשה"מ שהנחה את האירוע, ייחד דברים לזכרם של המדריך והחוקרת כשלצידו על הבמה הוצבו תמונות השניים, ולמרגלותיהם מגוון זנים שטופחו על ידם.

לזכרם של סם ועליזה
לזכרם של סם ועליזה

שוקי קנוניץ, גימלאי שה"מ שמועסק בפיתוח זני הדרים חדשים במועצת הצמחים, העלה קווים לדמותם של שמואל אשכנזי וד"ר עליזה ורדי.

שר החקלאות עודד פורר, שהתאושש מהקורונה שבה לקה, מנכ"לית המשרד עו"ד נעמה קאופמן-פס שכבר חזרה מכנס חדשנות בדובאי וחגי שניר, מנהל שה"מ, נעדרו מהכנס למרות ששמם הופיע בהזמנה.

צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים הפך בן רגע לבכיר המברכים וכשעלה לבמה העיר: "אני צריך לדבר בשם השר, המנכ"לית ומנהל שה"מ. לא אעשה זאת. אני צריך לשמור על הגוף שאני מנהל. יש פה עיתונאי ואני צריך להיזהר בלשוני".

וכך המשיך: "הכנס הזה מתקיים לזכר אנשים שקידמו את הענף ואנחנו נהנים מפעילותם. ענף ההדרים הוא 'לואוטק' אף שאנחנו 'סטארט-אפ ניישן'. הענף הזה יותר הייטקיסטי בהרבה מובנים. אנו פועלים לשחרר מלכודות שמוצבות נגד זבוב הפירות. טכנולוגיה שתחסוך הוצאות הדברה, שמהוות 60-70 אחוזים מהוצאות הענף. טכנולוגיה שהתחילה בשת"פ עם מכון ההדברה בוולקני. אנחנו מתמודדים ברמה גבוהה מול וירוס קטלני. ימים קשים בתחום הייצוא על רקע האירועים באירופה.

"אני פונה לשמעון וילנאי שיושב כאן, שיכתוב שמשרד החקלאות חייב לקיים דיון מיוחד בנושא הייצוא החקלאי באזור שעולה בלהבות. רוסיה היא יעד שאנו ממשיכים לשלוח אליו מדי יום מכולות של תוצרת חקלאית טרייה ואנחנו לא יודעים איך תהיה התמורה. חובה לדון עם משרד החקלאות שהחקלאים יידעו שיש להם גב באזור הזה. כל שבוע חצי מיליון דולר אבוקדו נכנס למכולות. זה שוק חשוב; שוק שגדל וחייבים לשמור עליו. בשביל זה יש מדינה וחשוב שמשרד החקלאות יקיים שיח לחשוב על פתרונות.. צריכים לדבר עם משרד החקלאות, האוצר, הכלכלה".

מכאן עבר אלון לדבר על רכיבי הרפורמה המוצעת. "אם יורידו מכס לתפוח עץ מ-1.80 לשקל, חקלאי ישראלי לא יקיים את משפחתו. צריך שיקול דעת שהחקלאות תמשיך להתקיים. בעוטף עזה, בערבה, בגולן, בנגב, בגליל. לפקידות באוצר יש דעות לדורותיהם. אני לא מכיר את דעתו של שר האוצר. המשרד הזה הולך בהיגיון הפוך. קודם יוריד מכסים, אחר כך ישקיע.צ ריך קודם להשקיע, לפתח ענפים ואחר-כך להוריד מכסים".

האגרונום דניאל קלוסקי, ממושב כפר מונש, משמש כשנה בתפקיד מזכיר ארגון מגדלי הדרים, היה נרגש על הבימה. "מאד מרגש אותי לעמוד מול פרדסנים. בבית שלי ראיתי את אבי וסבי שלא ישנו בלילות, ובבוקר קמו וכמו טרקטור טוב עבדו עם המחרשה בבוץ, בגשם והשדה יצא חרוש. אם נעבור את האתגרים נצליח".

אל הבמה הוזמנה ברקת עובדיה, רכזת ההדרכה ב"בבית הגדודים" במושב אביחיל, שם התקיים כנס ההדרים. ברקת, 12 שנה בהדרכה במוזיאון ולמי שאינו יודע, היא בתו של סגן העורך והיועץ המקצועי ב"יבול שיא", יצחק בר-זכאי. ברקת סיפרה למתכנסים על מוזיאון המורשת של משרד הביטחון, על החיילים היהודים שהצטרפו לצבא הבריטי בשתי מלחמות העולם, על יוזמי הקמת הגדודים יוסף טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי, על מושב אביחיל שהוקם על ידי חיילים משוחררי הגדודים ועל שימוש בפרדסים לאחסון סליקים בימי הקמת המדינה.

"שערי המטבע עובדים בגדול לרעתנו. יש עלייה משמעותית גם במחירי הובלה יבשתית; איחורים רבים באספקה וקושי בהובלות גם בארץ, גם בחו"ל; קושי להשיג מכולות; 70 יום להגיע ליעד. בשנת 2020 קנו יותר פרי הדר. בימי שיא הקורונה רצו לקנות ויטמין C והיתה בעייה בשיווק "אורי" (השם המסחרי למנדרינת "אור"). צרפת קולטת בשנה 60% "אורי" ונותנת לנו מחיר גבוה יחסית. אנחנו לא תחרותיים מול מרוקו, מצרים וספרד שמשווקת "אורי" לפנינו. ארצות הברית קולטת 7% בעונה, אנגליה 3%. חקלאי מרוקאי שמוכר ב-1.30 אירו יוצא מרוצה. אצלנו במחיר כזה חקלאי נשאר בלי פרנסה".

מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, חבר בוועדה המוניטרית שמחליטה על הריבית במשק, פרופסור מישל סטרבצ'ינסקי, ייחד תחילה דברים על החיסון נגד קורונה. "שנת 2021 מספרים מצוינים במתחסנים. אמרו על המנה הרביעית שהיא מיותרת – ואני יכול לומר לכם שהיא מנעה מחלה קשה. מגינה פי שלושה מהמנה השלישית. לא יהיו עוד סגרים. בחודש ינואר בזמן אומיקרון המשק המשיך לצמוח ב- 2.2%. ייצוא ההייטק מוביל. הייצוא התעשייתי חשף חוזקות וחולשות של ישראל. מחיר הנפט מזנק ומחירי ההובלה עלו משמעותית. אולי יבשילו התנאים להתחלת העלאת הריבית".

לגבי "שוק המט"ח – הייצוא גבוה מהייבוא. ישראל סיימה עם האינפלציה ובבנק ישראל עושים הכל כדי שלא תתחדש. יש עודף במיליארדי דולרים שנה אחרי שנה, גם ב-2021. בנק ישראל מעורב בשוק המט"ח. אין הרבה מדינות בעולם שמתערבות בשוק המט"ח. בישראל נעשתה רפורמה שהרבה כספים נמצאים אצל המוסדיים. התערבות הבנק בזמן הקורונה היתה משמעותית. ביום שקנינו 35 מיליארד, באותו יום היה פיחות. סגרנו את שנת 2021 ב-3.1%. עליית השכר ירדה במהלך הקורונה וחוזרת לנורמליות. בישראל האינפלציה 3% ותעלה קצת יותר על רקע האירועים באירופה".

מנהל המחלקה לכלכלת חקלאות ומינהל באוניברסיטה העברית פרופסור איל קמחי הציג תמונת מצב כלכלית של החקלאות בישראל. "מתחילת שנות התשעים שכר השכירים בחקלאות עלה בעיקר בשל העסקת עובדים זרים. מספר העצמאיים בחקלאות הולך ויורד. שכר השכירים עולה. זו כבר אינה חקלאות משפחתית ויש מעבר לעסק כלכלי. השכירים מהווים 80% מהעובדים בענף. ישראל לא הצליחה לשכנע צעירים להצטרף לחקלאות, אולם גם אירופה לא צלחה במשימה זו".

"הרפורמה בחקלאות הייתה במגירות של האוצר הרבה שנים. חיכו להזדמנות פוליטית ובגלל יוקר המחיה הוציאו את התכנית. יש לנו שר אוצר בולדוזר. מדד המזון עלה ב-40 אחוז בעשור האחרון. מחירי ירקות ופירות טריים עלו יותר. יש ירידה בצריכה לנפש וזה מקומם את אנשי הכספים ואת משרד הבריאות ויוצר קרקע מוצקה לרפורמה. ועדת קדמי שקמה ב-2012 אחרי מחאת הקוטג' המליצה אז להוריד מכסים בחקלאות.

93% מהתמיכה בחקלאות היא תמיכה מעוותת לעומת שיעורים נמוכים בהרבה בעולם המפותח. לכלכלן קשה להתנגד לתמיכות ישירות, אבל 100 שקל לתמיכה זה קשקוש במיץ עגבניות. ב-2005 נרשמה תחילת עליה במחירי מזון. מחירי פירות וירקות פחות ב-15% מהממוצע במדינות ה- OECD, כלומר פחות ממדינות מפותחות".

לסיום ציין פרופסור קמחי מהם האתגרים: "שינויי אקלים, התייקרות המים. ענף הפירות יסבול. גלובליזציה ותחרות בין לאומית, דור המשך, מוצרי נישה, תרומות חיצוניות".

מנהל ענף ההדרים במועצת הצמחים, טל עמית, תיאר את מצב הפרדסים לאורך עשרות שנים והציג את נתוני עונת 2021/22.

"בשעתו (70 שנה) היו 400 אלף דונם. ב-30 שנה ראשונות הייצוא היה בגידול מתמיד עד מיליון טון בשנה. מתחילת שנות השמונים עד שנת 2000 צלל שטח הגידול ל-200 אלף דונם. כרגע 170 אלף דונם.

"מ-193 אלף דונם בשנת 2014 איבדנו עד שנת 2021 – 37.5%. הזן אור ירד מ-56 אלף דונם בשיא הגידול, ואילו היום מגרדים את ה-40 אלף דונם. יהיו נטיעות חדשות אחרי שנת השמיטה. זנים שנעלמו מהנוף: נובה, הדס מורקוט.

טל עמית גילה כי "אורי" שמיוצא מספרד לשוקי אירופה זוכה ל-40 סנט אירו, מחיר גבוה מהזן הישראלי. לדבריו המועצה השקיעה הרבה בקידום מכירות ביפן ובסין (אשכולית אדומה).

ומכאן לנתוני יבול וייצוא פרי הדר: "היבול בעונת 20/21 – 403 אלף טון. הייצוא 36 אלף טון. בתחום הייצוא בעונה הנוכחית 10% פחות משנה שעברה ומהשנתיים האחרונות. אשכולית אדומה מובילה בראש. "הירידה בייצוא נבעה מהפניית כמויות גדולות לשוק המקומי במחירים שאינם נופלים ממחירי הייצוא".

בשוק המקומי: ה"אור" השתלט גם על השוק המקומי ודחק הרבה זנים אפילים החוצה. תפוזים – מחירים טובים מאד לנוכח היצע חלש מאד. בתחום התעשייה 3 מפעלים עיבדו 105 אלף טונות, 60% מזה אשכוליות, כולל פומלית. תפוזים – 7% בלבד".

ד"ר יוסי גרינברג הרצה על גידול מיטבי של הזן אור וחומרי צמיחה ומה שביניהם.

מזכיר ארגון מגדלי הדרים, דניאל קלוסקי שסיכם את הכנס ציין כי עתה נבחן פרויקט ייצוא זנים חדשים. לדבריו "אין מסתובבים הרבה בעולם ולכן לא מביאים זנים חדשים לבחינה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
אזור נחל תבור עשיר בחקלאות מגוונת ומודרנית וכך הגעתי לדיר הכבשים לחלב בקיבוץ גזית, שעובר שינויים רבים והתפתחות מרשימה, עם תוצאות כלכליות יפות הנסיעה לקיבוץ גזית מבצעת בנוף מקסים ושקט – הר תבור העגול
7 דק' קריאה
התמקדות של מדינת ישראל בגנטיקה, באיסוף נתונים ובהפחתת חום, הובילה לתנובת החלב הממוצעת הגבוהה ביותר בעולם לפרה  מישל אקרמן – HOARD'S DAURYMAN 4.2022 המחברת היא כתבת בענף החלב והחקלאות שבסיסה בקולומבוס, אוהיו. ההולשטיין הישראלי
10 דק' קריאה
מפעל למיחזור חומרי לוואי מורכבים הצטערנו לשמוע שחברת פינוי פסולות וייצור חומרי לוואי לרפת סוגרת את הפעילות המרכזית של מפעלה בקיבוץ מרחביה. תלונות על מטרדי ריח לתושבים בסביבה הביאו את הרשויות להציק שוב ושוב
10 דק' קריאה
נתן כספי שהוציא לאור ספר על הגיל השלישי ("שבעים, שמונים, תשעים" בהוצאת "ספרי ניב"), עקב אחר חייהם של יותר מ-30 נשים וגברים בגילים שבעים עד יותר מתשעים שפורחים בערוב ימיהם * המסקנה שלו: גיל
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן