יבול שיא
הרפת והחלב
יגב קילמן מרכז גדש צבר קמה

ראיון עם יגב קילמן מרכז גד"ש צבר קמה

4 דק' קריאה

שיתוף:

יגב קילמן בן קיבוץ רבדים, מנכ"ל גד"ש "צבר קמה" נשוי ואב לשלושה ילדים וסב לשתי נכדות. עובד בגד"ש מ- 1982, כ- 40 שנה. יגב מנהל מקצועי של הגד"ש שנים רבות, עוד כשהיה עצמאי ולאחר מכן בשותפות עם צובה, קריית ענבים, מעלה החמישה, כפר מנחם, תימורים ושורש. גד"ש "צבר קמה" הוא למעשה הגד"ש הגדול ביותר בארץ מבחינת שותפויות והשותפות כוללת קיבוצים ומושבים.

"גד"ש צבר קמה" היא שותפות גדולה ומורכבת, איך זה עובד למעשה?

"כולם באים למרכז גד"ש צבר קמה, כל אחד בא עם הדונם שלו והמים לתוך הפול הכללי. יש לנו מועצת מנהלים בה חברים שני נציגים מכל קיבוץ, מלבד 'שורש' שהם קטנים מאוד אז הם לא נכנסו.

יש לנו עסק גדול של גד"ש, אני אחראי על מרכז גד"ש צבר קמה ויש לנו סמנכ"ל האחראי על המטעים.

מערכת מאוד מורכבת, יש אחראים על העיבודים והמפעילים הם חבר'ה שלנו, אחראים על המים שעובדים עם קבלן ותיק ופועלים מהשטחים שהוא מביא, אחראי על הגנת הצומח ועוד. מלבד צוות מנהלים, יש לנו גם 6-7 אגרונומים שעובדים".

נשמע כמו עסק מורכב עם הרבה מאוד שטחים לנהל

"יש לנו בסביבות 30,000 דונם, 20,000 דונם מושקים, כ- 3,000-4,000 דונם פלחה והשאר מטעים. כל השטחים סביב רבדים וכפר מנחם, גם השטחים של יישוביי ההר: צובה, קריית ענבים ומעלה החמישה פה."

"בנוסף יש לנו 10 מיליון מ"ק מים של "מי הרי יהודה" – מי קולחים, בהרבה מאוד מאגרים המפוזרים בשטח".

אני מבינה שמים לא חסר לכם

"לא ממש חסר או בכל אופן יחסית למקומות אחרים, אני לא יכול להתלונן.. אבל יש שנים שאנחנו מגיעים לתחתית המאגרים. זה תלוי מאוד איך מתחילה השנה.. למשל, אם אנחנו צריכים להנביט או שהכל בא רווי ורק זורעים ברטוב – זה חוסך לנו הרבה מאוד מים. בגדול לא חסר מים. הבעיה שלנו היא הספיקות ויכולות ההשקיה".

הזכרת שבהשקיה אתם עובדים עם פועלי קבלן, מה היתרון שזה מקנה לכם על פני החלופה של בני משק?

"התחלנו עם אסטרטגיה של "הכול עבודה שלנו".. אבל ראינו שאנחנו לא מספיקים שום דבר. לפועלים מהשטחים יש יתרון בתפוקות העבודה על ישראלים, והם עובדים במרץ גם כשיש תקופות לחוצות בעבודה. נכנסנו לכיוון הנוכחי כי באמת לא הצלחנו להשתלט".

אילו עבודות פועלי הקבלן מבצעים?

"בהשקיה יש לנו פריסה של טפטוף, גלילה של טפטוף, חיבור ואחזקה. יש לנו צוות קבוע של פועלי קבלן שעובד אצלנו, הצוות ותיק ומכיר את כל השדות".

מה קורה בתחומים אחרים בגד"ש, למשל בעיבודים?

"בעיבודים אלו חבר'ה שלנו ואנחנו מחזיקים כמעט את כל מערכי המיכון. בואי נגיד שחבילות קש אנחנו לא עושים לבד, אנחנו לא מחזיקים מכבשים.

כל מה שקשור בעיבוד של קש, קציר לשחת ולתחמיץ אנחנו לא עושים אבל יש לנו קומביין, קטפות ואנחנו משתדלים לעשות הכול".

אילו גידולים אתם מגדלים במרכז גד"ש צבר קמה?

"כיוון שהמים שלנו שניוניים, אנחנו לא עושים ירקות אלא גידולי גד"ש רגילים. אנחנו הגדולים בארץ בגידול כותנה (כ- 5,000 דונם), וזה גידול קשה וארוך ומי שלא חייב, לא נכנס לזה. יש לנו 8,000 דונם חיטה, חצי לגרעינים וחצי לתחמיץ.

אנחנו גם מגדלים תירס למספוא ותירס מתוק, חמניות, חימצה, אבטיח מללי, קצת תלתן במחזור עם חיטה, קצת קינואה".

נראה שאתם עובדים עם גידולי גד"ש מסורתיים בתקופה שהרווחיות נשחקת בגלל עלייה בתשומות וסיבות נוספות.. איך אתם מתגברים על האתגר הזה?

"היתרון הגדול שלנו הוא מחיר המים, זה לב העניין. למי שיש לו מחיר מים גבוה, קשה מאוד להרוויח עם כותנה שהוא גידול עתיר במים עם רווחיות לא גבוהה. עקרונית, הכיוון שלנו בשנים האחרונות הוא מטעים מכוונים ייצוא.

האבוקדו הוא הלהיט התורן ויש לנו 1,100 דונם עם כוונה להמשיך ולהגדיל, יש לנו גם רימונים כ-1000 דונם, חוחובה – בה אנחנו על הגבול הצפוני של אזור הגידול – היא גידול מדברי שלא אוהב גשמים ובשנה האחרונה הייתה לנו בעיה עם זה.

זיתים 2,200 דונם, שקדים 2,200 דונם שבהם אנחנו על הגבול הדרומי שלהם והם סבלו השנה מהיעדר מנות קור ומתוכנן כרם יין בשיתוף יקב מוביל".

אז למעשה מרכז גד"ש צבר קמה עובד על סף רווחיות לא גבוה ומסתמכים על עלויות מים נמוכות יותר וגיוון במשק?

"אנחנו משק יעיל מאוד! העלויות הכלליות שלנו נמוכות: הנהלת המשק מתפרשת על הרבה מאוד דונמים, ובגלל הגודל שלנו אנחנו יכולים להקטין את ההוצאות".

אם אילו אתגרים נוספים אתם מתמודדים היום?

"היום יש בעיה קשה עם ריסוסים מסביב לקיבוצים; לשכונות החדשות הגיעו תושבים רבים מבחוץ, תושבים שלא נולדו לאורח החיים בישוב חקלאי ויש להם סבלנות אפסית לריסוסים."

"שינינו את שיטות העבודה שלנו ואנחנו מקפידים לרסס חומרים ביום כשאין רוח, כדי לצמצם את הרחף."

בנוסף, אנחנו מרססים בעיקר מהקרקע ולא אווירי ומשתמשים בחומרים רכים וידידותיים שהם בדרך כלל יקרים יותר.

"עם זאת התושבים מוטרדים רק מנוכחות המרסס, והמרססים מושכים את תשומת ליבם כי הם מרעישים כשהם עובדים בשדה, כך שלא פעם אנחנו "זוכים" לביקורים של משטרה ומכבי אש בגלל ה"ריח"."

אנחנו כמובן עובדים לפי כל הכללים ומשתדלים לשתף ככל האפשר את התושבים במה אנחנו מרססים, אנחנו גם חברים בקבוצת וואטצאפ של התושבים ומעדכנים אותם על ריסוסים מתוכננים".

ככל שצפיפות האוכלוסייה גדלה ובתוך זה גם היישובים הכפריים, נראה שמדובר בקונפליקט בלתי נמנע.

"כן, זה ברור שאנחנו בסוג של קרב מאסף. אני מבין את האנשים ואין לי שום רצון להסתיר שום דבר. מצד שני גם כשהטרקטור מדשן אנחנו מקבלים תלונות על "ריח של ריסוס". זה באמת מאתגר ואם יוחלט כך או אחרת אנחנו נתכוון בהתאם".

דיברנו על מרכז גד"ש צבר קמה, ספר קצת על עצמך.

"אני כאן הרבה מאוד שנים, מתקופה בה הגד"ש היה מה שרצים אליו. מה שאולי היום זה ההייטק. אני בגד"ש מאז שהייתי ילד בבית הספר וחזרתי לכאן גם אחרי הצבא, פה התפתחתי והתקדמתי. התחלתי לנהל את הגד"ש וכשיצרנו את השותפויות הפכתי למנהל המקצועי".

"היום אני גם יושב ראש הקהילה בקיבוץ ומקדיש יום בשבוע לנושא, כך שיש עומס עוד יותר גדול. אבל אני לא אתלונן, יש כאלו שאין להם עבודה".

איך אתה רואה את עתיד החקלאות במשק ובכלל?

"יש פה דילמה שאנחנו נמצאים בה הרבה מאוד זמן. ראינו שהקשר של הצעירים לגד"ש יותר רופף, יש פחות נאמנות ואנשים רוצים להתקדם. אנחנו מחזיקים פה צעירים ומטפחים אותם. המשכורות לא גבוהות מאוד אבל נעים פה, אווירה נעימה ותנאים מאוד נוחים.

ב"צבר קמה" הקידום הוא יחסית טוב כיוון שנפתחים פה עוד ענפים ויש צורך בעוד מנהלים וכו' אבל אני מבחינתם "תקוע" פה כבר לא מעט שנים ואי אפשר להחליף אותי, כך גם מנהל הגד"ש.

עדיין, יש לנו הרבה חבר'ה עם פוטנציאל לתפקידי ניהול, מוכשרים ועם תארים רלוונטיים כך שכרגע בגדול אין לנו בעיה לגייס אנשים".

"לגבי כיוון המשק, הכיוון המרכזי שלנו הוא להתקדם בשרשרת הערך. ז"א יש לנו מפעלים בהם אנחנו שותפים (מורידים גורמים בדרך);

יש לנו מפעל לגרעינים בבית גוברין, במשואות יצחק יש לנו בית אריזה לרימונים ולאבוקדו, בחוחובה אנחנו שותפים עם גלאון ויש לנו שותפות גם במנפטה במסמיה."

"ז"א אנחנו רוצים לגדול בשרשרת הערך ומנסים להגיע כמה שיותר קדימה בדברים.

בנוסף אנחנו בודקים כיוונים נוספים כמו שיווק ישיר, מבחינת יכולות אנחנו יכולים לעשות כאן המון דברים ואנחנו כל הזמן בודקים כיוונים חדשים."

"המנכ"ל שלנו יזם במהותו וכך גם יושב הראש שלנו והם כל הזמן חושבים על דברים חדשים. גם הכיוון הפוטואלקטרי נבחן".

"כל הזמן צריך לראות קדימה ולחשוב לאן עוד ללכת".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
לפני כחודשיים נבחר מרחב התיירות במושב ציפורי לייצג את ישראל בתחרות של ארגון התיירות העולמי של האו"ם (UNWTO) ככפר תיירותי מהטובים בעולם * מאחורי ההצלחה המדהימה עומדת מאירה צור, יזמית ופעילה חברתית, שבעבודה מאומצת הצליחה לייצר
7 דק' קריאה
עמותת 'להתחיל מחדש' שהוקמה על ידי שרון כהן, פועלת להצלת חמורים ושאר בעלי חיים שכבר מאות שנים חיים בהזנחה חמורה וסובלים התעללות קורעת לב. "נשבר לי הלב" אומרת שרון כהן מייסדת העמותה להתחיל מחדש
2 דק' קריאה
בזמן שיוצרים מכול העולם שואבים השראה משאון העיר והרעש – לוהאריה שואבת את השראתה מהחיים השלווים במושב. השקט, פכפוך מי המזרקה בגינה, המעיינות הזורמים ואפילו נקישה של נקר על העץ – כולם מובילים אותה
4 דק' קריאה
(בשבוע שעבר התחלנו טיול בעכו. הנה החלק השני…)  בר סַאמַא سَمَا   נפגשנו שוב עם דני ארמה ועלינו איתו לגג החדש של בר סאמא או שמיים. 360 מעלות של נוף עוצר נשימה הנפרש סביב היושבים
4 דק' קריאה
"אהבה, לימונדה וכתב יד רדוף" הוא שמו של ספרה האחרון, השמיני במספר, מאת לידיה גורדון קנכט מגעתון. סיפור אהבה וגם סיפור מתח, המשלב נגיעות ספרותיות ופילוסופיות במפגש עם כתבי אבן גבירול  "להרוג יהודים, כך
2 דק' קריאה
בניגוד לקונצנזוס, "מלחמת ששת הימים" נותרה עבור מפקדי גדוד 33 פצע מדמם. 22 לוחמים שנהרגו ביממה אחת במתקפה לכיבוש רמת הגולן שנערכה בהערכות חפוזה. מפקדי הגדוד, שרובם חצו את שנת השמונים לחייהם, בשיחה נוקבת
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן