יבול שיא
הרפת והחלב
חקלאית וחוקרת בתחום המטעים

חקלאית וחוקרת בתחום המטעים במו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, דפנה הררי

2 דק' קריאה

שיתוף:

חקלאית וחוקרת בתחום המטעים

נשואה ליוסי הררי, חקלאי המגדל פלפל ומטעי תמרים, ושנינו הורים גאים בשלושת בנינו ומשפחתנו. נולדתי וגדלתי בראשון לציון ויוסי נולד וגדל בבת ים. נפגשנו בבית הספר ללבורנטים ביפו ונישאנו ב 1982. הגשמנו חלום משותף של התיישבות וחקלאות חלוצית, ובשנת 1985 עברנו ליישוב פארן בערבה התיכונה, שאני גאה להיות חלק ממקימיו, שם בנינו את ביתנו בארץ מולדתנו.

לאחר לימודי התואר הראשון במדעי הצמח בפקולטה לחקלאות, עבדתי כמורה לביולוגיה ומחנכת בתיכון 'שיטים' בערבה, ולאחר שנים רבות של הנחיית פרויקטים לתלמידים, החלטתי שהגיע הזמן לבצע את המחקרים בעצמי, ובשנת 2006 עזבתי את ההוראה והצטרפתי למחלקת המטעים של המו"פ. כיום אני מרכזת את כלל המחקרים בתחום המטעים: כרם, מנגו, תמרים, אבוקדו, והכנסת גידולים חדשים כמו שיזף, פיטאיה וקובו.

חקלאות עניינה וריתקה אותי מאז ומעולם; המחקר, העבודה בשטח, השינויים והאפשרויות ללמוד ולהתפתח וכמובן העבודה במרחב; פיתחתי מחלקת מטעים מבוססת, המורכבת מגידולים רבים כמושאי מחקר, ויש בה העמקה בתחומים הקיימים; כרם, תמרים ומנגו. במסגרת זו פיתחתי פרוטוקול גידול בכרם, הובלתי מחקר בנושא הפרחת מנגו להקדמת ניבת הפרי, והכנסתי גידולים חדשים כדוגמת המשמש בפארן, אשר נבחן בתנאי קיצון, וכולי תקווה שנקבל תוצאות חיוביות בתום העונה הקרובה.

החקלאות נמצאת תמיד בחזית המחקר והמדע

חקלאות עבורי היא בראש וראשונה ציונות, המבטאת את הערכים עליהם גדלנו. אם ברצוננו לחיות בארץ עלינו לבנות אותה, בעיקר בגבולותיה, והחקלאות הייתה ועודנה בעיניי נס חזית ההתיישבות. הפרחת השממה, איננה רק ביטוי, אלא מה שאנו מבצעים בערבה הלכה למעשה, ואני שמחה לראותה מתגשמת ממש לנגד עיניי.

היכולת להשתנות ולהתאים את החקלאות לזמנים החדשים, מאתגרת וממלאה אותי בהתרגשות ועשייה, כך שהחקלאות נמצאת תמיד בחזית המחקר והמדע. בעבר, העיסוק בחקלאות בארץ ובעולם היה דוגמה ומופת. כיום, הדמות הרומנטית האידאלית של חקלאי שמפריח את השממה, ומשתמש בפיתוחים הטכנולוגיים והמדעיים העדכניים ביותר, כמעט וכבר לא קיימת. רוב החקלאים נאבקים לשרוד עוד עונה. היום אפשר לראות את החקלאות כפירמידה הפוכה, שבה החקלאי נושא על גבו את כל המערכות.

החקלאים מבינים שהם חייבים להיות מקצועיים ביותר, ולהביא את התוצרת הכי טובה, אבל זה לא מספיק, כאן חייבת ממשלת ישראל לפתור את הבעיה העיקרית של פערי התיווך בין החקלאי לרשתות השיווק. כמו כן, למתג מול הצרכן הישראלי את התוצרת החקלאית הישראלית, ולבדוק כיצד ניתן להפוך את הפירמידה חזרה. הייתי רוצה שבידי החקלאים יהיו כל האמצעים הטכניים המתקדמים ביותר לעבודתם: מים איכותיים וטובים, מבנים מבוקרים וגם שלא יצטרכו לדאוג לידיים עובדות בחקלאות, והמס הכבד שעליהם לשלם לשם כך. הממשלה חייבת לשים בסדר עדיפות עליון את החקלאות הישראלית ולא לייבא תוצרת מתחרה לזו שאנו מגדלים כאן בגבולות המדינה.

מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר

אני חולמת לראות יותר שיתופי פעולה במחקר. שתהיה לחקלאי אפשרות לקבל מידע און-ליין, שיעזור לו בקבלת החלטות בצורה נגישה ופשוטה, עד הרזולוציה של איזה גידול כדאי לשתול או לטעת, ולראות שהחקלאי מקבל תמורה עבור המקצוענות שלו ועבור יבול איכותי. מאחלת ששיווק הפרי מהערבה התיכונה ישתפר, כמו גם מיתוגם של הפירות מהערבה, כדי שהחקלאי יקבל תמורה על עמלו.

מכיוון שהחקלאות נתפסת כעבודה קשה ופיזית באופן יחסי, נשים חקלאיות בתחום הן בודדות, אך העבודה איתן מאוד מתגמלת. במו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, רוב החוקרות הן נשים, וביכולתנו לבחון, לחקור ולרדת לפרטים, לארגן ולהקים פרויקטים בשיתופי פעולה עם חוקרים מתחומים שונים, ולהביא את המחקר להישגים. יש חשיבות גדולה מאוד בהעברת הידע לחקלאים, והעבודה המשותפת על פרויקטים יכולה להביא לפתרונות שלא תמיד חשבתי עליהם קודם.

"לו ניתן ואלמד את דרכו של עץ אחד" – למידה מכל אחת ואחד היא ערך לחיי. מאמינה שהחיבור לטוב שבי, מקרין לאחרים סביבי. מאחלת שאמשיך לעבוד בשמחה, ושהחקלאות תשגשג בערבה התיכונה, בארץ ישראל ובכלל.

חקלאית וחוקרת בתחום המטעים: צילום יח"צ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש
תפוחי אדמה, צנוניות, עגבניות שרי וגם בטטות. השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל. קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון באזור

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן