you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
ירון בלחסן במטע האגסים

ירון בלחסן, שבעצמו חקלאי בעל נחלה חקלאית, המגדל אגסים וענבי יין. ראיון

8 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"הרפורמה בחקלאות במתכונתה הנוכחית מאיימת על ענף הפירות בשני סעיפים עיקריים והם – הפחתת המכסים על ייבוא תוצרת חקלאית, בה החקלאים לא יוכלו להתחרות ויסגרו את המשקים, ושינוי קריטריונים בתקנות הגנת הצומח"

חקלאי בעל נחלה חקלאית

ירון בלחסן יליד וחבר מושב רמות נפתלי בגליל העליון, נשוי למיכל, ולהם 3 ילדים, חקלאי בעל נחלה חקלאית, המגדל אגסים וענבי יין. הוריו של בלחסן הם בין 20 המשפחות המייסדות שהתיישבו במושב רמות נפתלי המתחדש. ירון מהבנים הראשונים שנולדו במושב. הוריו עדיין חקלאים פעילים ומתגוררים ברמות נפתלי. בלחסן מעיד כי את ערכי עבודת החקלאות ואהבת המולדת ינק מהבית ומילדותו במושב.

אחיו של ירון, רב סרן איתן בלחסן ז"ל, מפקד סיירת צנחנים, נפל בשנת 1999 בפעולה מבצעית בקלעת ג'בור, בדרום לבנון, בפעולה זו נהרגו יחד איתו קציני הסיירת – סגן לירז טיטו ז"ל וסגן דוד גרנית ז"ל. להנצחת זכרו של איתן, הוקם מול ביתו במושב רמות נפתלי מצפור, הצופה אל עמק החולה, ואל מקום נפילתו של איתן בשטח לבנון ובכל שנה מתקיים כנס לזכרו, בתחום המנהיגות, במכללה האקדמית תל חי.

חקלאי בעל נחלה חקלאית
חקלאי בעל נחלה חקלאית

ירון בלחסן שימש בעבר כמזכיר גזבר במושב רמות נפתלי, במגוון תפקידי ניהול במגזר המושבי וכיו"ר ממונה ע"י רשם האגודות במספר ישובים, אשר נקלעו למשברים ניהוליים. כמו כן, שימש כ-15 שנים כחבר מליאה במועצה האזורית מבואות החרמון וכיו"ר הועדה החקלאית. כיום מכהן בלחסן כמנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל המייצג כ-3,500 מגדלי פירות ברחבי המדינה, המעבדים כ-360,000 דונם של מטעים (לא כולל הדרים), המניבים כ-600,000 טון פרי בשנה ומספקים מגוון פירות איכותיים לשווקי ישראל ולייצוא. הענף מהווה כ-23% מהתפוקה החקלאית בארץ.

ירון איך היית מסכם את השנה וחצי שחלפו על ענפי הפירות השונים, במהלך מגפת הקורונה?

"ענף הפירות התנהל בתקופה הקורונה בצורה יעילה ונכונה, על ידי שיווק תוצרת סדירה לשווקים ולנקודות הממכר, ולשמחתנו לא הורגש חוסר בתוצרת כלל – וכל תושבי ישראל קיבלו פירות טריים ובריאים גם בזמן הסגרים.

"עם התפרצות מגפת הקורונה, כל תחומי החיים נכנסו למצב של חוסר וודאות. אך, אנו החקלאים מנוסים בהתמודדות במצבי משבר, כמו במלחמות, ואף במצבי קיצון של מזג אוויר, ומהר מאוד התארגנו בהתאם להגבלות והמשכנו לספק פירות לתושבי ישראל. בסגרים נאלצנו להתמודד עם מחסור נקודתי בכוח אדם, בין היתר בגלל חסימת המעברים לעובדים, אך מהר מאוד הם נפתחו והעובדים, כמו שאר ענפי החקלאות בארץ, קיבלו אישור חיוני לעבודה ע"י משרד החקלאות.

ירון בלחסן מנכל ארגון מגדלי הפירות בישראל עם נשיא המדינה יצחק הרצוג עמוס בן גרשום לעמ
ירון בלחסן מנכל ארגון מגדלי הפירות בישראל עם נשיא המדינה יצחק הרצוג עמוס בן גרשום לעמ

"פקדנו באופן שוטף את בתי האריזה והשיווק ברחבי הארץ שבהם היה מלאי מספק של פירות. חדרי הקירור היו מלאים בתוצרת מקומית, ושם עבדו מסביב לשעון במלוא המרץ, במטרה לספק תוצרת חקלאית טרייה לרשתות השיווק, באופן רציף וממושך, תוך התמודדות עם ההנחיות החדשות של משרד הבריאות. יחד עם זאת, שידרנו רגיעה לציבור הצרכנים הרחב והעברנו את המסר כי 'אין להיכנס לבהלה של מחסור בתוצרת טרייה, והחקלאות המקומית ערוכה וזמינה לאספקת פירות וירקות' – ואכן כך היה, לא היה מחסור בשווקים כלל.

"בנקודה זו הבינו, בציבור הרחב ומקבלי ההחלטות, עד כמה קריטית וחיונית קיומה של החקלאות והחקלאים במדינת ישראל, שהוכיחו כי במצבי משבר, כאשר נסגרו הנמלים ושדות התעופה, הם היחידים שדאגו לשמור על ביטחון המזון לכלל תושבי המדינה, בכלל ענפי החקלאות, פירות, ירקות, ביצים, חלב, בשר ועוד."

"הצרכנים אף הביעו זאת בעידוד ופירגון נרחב כלפי החקלאים, אשר חוו סממן ראשון לשינוי בתפישה השיווקית, כאשר גבר הביקוש לרכישת תוצרת טרייה, ישירות מהם. חקלאים רבים עשו חישוב מסלול מחדש והחלו למכור תוצרת חקלאית באמצעות מערך 'השיווק הישיר', תחילה בעזרת בני משפחה ואט ואט כמערכת בלתי נפרדת מעבודת המשק, באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ותכנון מחדש של מערכי השיווק."

"בעצם הקורונה האיצה את השינוי שכבר היה קיים בעולם הגלובלי המשתנה. אני רואה בשינוי זה חלון הזדמנויות לקדמה וחדשנות בענף, וצופה כי מגמה זו תלך ותתעצם בשנים הבאות. אנו בארגון נמשיך לתמוך ולעודד שינוי זה, הן לטובת הצרכן והן לטובת החקלאי."

שרי החקלאות התחלפו ואז התבשרנו על הרפורמה בחקלאות שיזמו ליברמן והשר פורר. מה דעתך על הרפורמה המתוכננת?

"הרפורמה בחקלאות במתכונתה הנוכחית מאיימת על ענף הפירות בשני סעיפים עיקריים והם – הפחתת המכסים על ייבוא תוצרת חקלאית, בה החקלאים לא יוכלו להתחרות ויסגרו את המשקים, ושינוי קריטריונים בתקנות הגנת הצומח, באופן בו ניתן יהיה לייבא פירות וירקות למאכל, בכפוף לצירוף תעודת בריאות והצהרת יבואן על עמידה בדרישות פיטוסניטריות בלבד. חשוב להבין, ברגע שסעיפים אלו יאושרו, קיים איום מוחשי של חדירת פולשים, וירוסים ומחלות, העלולים לפגוע בענף המטעים בטווח הארוך ואף להביא להפקרת בריאות הציבור. הסרת החסמים והקלה ברגולציה, לא אמורה להיעשות תוך סיכון בריאות הציבור והצומח בארץ, מבלי לתת את הדעת ולבחון לעומק את ההשלכות של הפחתה משמעותית של פיקוח מקומי.

"כפי שנהוג היום בתקנות הגנת הצומח, אשר נועדו למנוע חדירה של מינים פולשים לישראל באמצעות היבוא, מתוך ההכרה והידיעה שמינים אלו יכולים להוות נזק רב לאדם, לסביבה, לתשתיות, לחקלאות, לטבע ולתיירות. מינים פולשים נחשבים לגורם השני בחשיבותו לאובדן המגוון הביולוגי ופוטנציאל הנזק שלהם גבוה. בישראל ייסדנו את החקלאות המתקדמת בעולם, המעניקה לנו גאווה בינלאומית, מכל העולם מגיעים אלינו ללמוד כיצד לגדל תוצרת חקלאית טרייה ובריאה, ולכן לא ברור מדוע לסכן את החקלאות המקומית?!.

ירון בלחסן מנכל ארגון מגדלי הפירות בהפגנה בדרך לירושלים
ירון בלחסן מנכל ארגון מגדלי הפירות בהפגנה בדרך לירושלים

"באם הרפורמה תעבור ללא תיקונים היא תהווה סכנה ממשית להמשך קיום ענף המטעים בארץ. כבר היום החקלאים לא מצליחים להתמודד עם ייבוא שמתנהל בענף הפירות, בעיקר בענפי התפוח והאגס – החקלאים מאוימים באופן תמידי בייבוא ומתקשים להתמודד עם העלויות הכבדות של כוח אדם ומחיר המים לחקלאות. בנוסף, ההבטחות לחקלאי במסגרת הרפורמה הינן חסרות תועלת, למשל – התמיכות הישירות המוצעות מגוחכות ולא ריאליות, ביחס לעלויות הישירות של המגדל הישראלי."

"המחיר שמשלמים החקלאים בטורקיה או בצרפת על מים הוא סכום מזערי לעומת הסכום שאנחנו החקלאים משלמים בארץ, כמו גם על עלות העסקת עובדים. רק לאחרונה חשף עו"ד גיל עוז ממשרד עורכי דין עוז, לוטן, עינב ושות', המייצג את ארגון מגדלי הפירות, כי דו"ח של החטיבה למחקר כלכלה ואסטרטגיה של משרד החקלאות בנושא הרפורמה, נגנז! בדו"ח חשוב זה של אנשי המקצוע במשרד החקלאות,מוצגים נתונים מדאיגים לגבי הרפורמה, שעתידה להביא לירידה של עד חצי מיליון טון בייצור פירות, הפסד של 3 מיליארד שקלים, איבוד של מחצית משטחם של המטעים בישראל וללא הורדה של מחירי המזון. אנו בהחלט דורשים שקיפות וחשיפת הדו"ח לחקלאים לציבור הרחב ובוועדות הכנסת, לפי חוק חופש המידע."

אחת הסיבות שלטענת שר החקלאות הובילו ליצירת הרפורמה, היא מחירי הפירות הגבוהים בארץ. מה קרה השנה שהמחירים נהיו כאלה גבוהים?

"חייבים להבין אחת ולתמיד, כי לא החקלאי הוא זה שקובע את המחיר אלא כלל גורמי התיווך ובראשם רשתות השיווק. החשבון מאוד פשוט וכל בר דעת יכול להבין זאת – אם החקלאי מוכר קילו של אפרסק ב-8 שקלים והצרכן קונה ברשת את קילו אפרסק במחיר של כ-25 שקלים, אז מי גזר קופון והעלה את מחיר הפרי? ברור שרשתות המזון. צריר להיות ברור שהחקלאי הינו האחרון בשרשרת הרווח.

"בנוסף, ענף פירות הקיץ חווה השנה מחסור נקודתי ביבול, זאת כתוצאה מחורף שאופיין בטמפרטורות גבוהות וכמות משקעים ממוצעת, עם מעט מאוד ימי גשם וחוסר במנות קור, שהינן הכרחיות לעצי פרי הנשירים (תפוח, דובדבן, משמש וכד'). ראשי ארגוני החקלאים והחקלאים, הופיעו מעל כל במה, התרענו על כך וקראנו מבעוד מועד, לגלות אחריות צרכנית, הן מצד הציבור הרחב והן מצד רשתות השיווק, וכי על כולנו להתאחד תחת ההבנה, כי עלינו לשמור על החקלאות והחקלאים כאחד ולא להעלות מחירים, בזמן שהחקלאים מתמודדים עם משבר אקלימי ואירועי קיצון, אך גם זה לא עזר והרשתות העלו מחירים.

"אני מזכיר כי גם היום מתקיים ייבוא של תוצרת חקלאית לישראל והאם אנו רואים ירידה במחיר לצרכן? לא. לכן ברור, כי לסיבה זו, אותה מעלה ובה משתמש שר החקלאות, הינה ללא אחיזה במציאות."

האם לדעתך תחסל הרפורמה את ענפי הפירות בישראל?

"הרפורמה במתכונתה כעת מהווה איום ממשי, קיומי ומיידי על כלל ענפי הצומח, הפירות והירקות. לחקלאים לא תיוותר אפשרות אחרת מאשר לעקור מטעים, בשל חוסר כדאיות ותמיכה, אנו נראה אט אט חקלאים שסוגרים את המשקים, והתוצאה תהיה הרסנית ביותר, כי לא רק ביטחון המזון של תושבי ארץ ישראל יפגע, אלא גם ביטחונם האזרחי. הרי רוב המטעים והאדמות אותם אנו מעבדים, ממוקמים ביישובי ספר, בגבולות מדינת ישראל, החקלאים משמשמים כאזרחים- חיילים, המגינים על גבולות המדינה, באזורים מאוד רגישים. כאשר המשקים ייעלמו, גם ההתיישבות על הגבולות תיעלם וזו אינה רק אמירה.

"רק לאחרונה ארחנו את חברי ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, לסיור במשקי הגליל על גבול הצפון. הם ראו במו עיניהם את המרחק הזעום בין גבול הלבנון ודגלי החיזבאללה לבין המטעים בהם עמלים החקלאים. משהו שקשה מאוד לראות ממגדלי השן, בירושלים או תל אביב. אנו רגילים בדרך כלל לביקורי שרים וח"כים רק לפני בחירות, והינה ועדת הכלכלה הגיעה לבחון במו עיניה, ואנו מברכים אותם על כך, ומקווים כי ההתרשמות מהביקור הזה, תשמע במהלך הדיונים הצפויים בקרוב בתחום הרפורמה בחקלאות."

האם אתה רואה משהו חיובי ברפורמה בחקלאות המוצעת?

"אני רואה יותר גזירות ופחות פתרונות אמתיים לאיומים ממשיים, כמו משבר האקלים, או עלויות הגידול איתם מתמודד, גם כך, החקלאי ולא עומד בהם. האמירה כי יושקעו תקציבים בטכנולוגיות וכד', אינה מציאותיות כי המשקים כבר לא ישרדו עד מימוש ההשקעות, מעבר להשקעות העצומות שכבר נעשו במשקים. ראוי היה לבנות רפורמה מציאותית ולא פנטזיה שלא ניתן לממשה."

ירון בלחסן בהדרכה במצפור לזכרו של אחיו איתן בלחסן זל
ירון בלחסן בהדרכה במצפור לזכרו של אחיו איתן בלחסן זל

"אין ברפורמה סעיפים המציעים להוזיל משמעותית את עלויות האחזקה ועיבוד המטעים, או ביטוח להורדת מחיר המים לחקלאות באופן דרסטי, כמו גם מחיר חומרי ההדברה, ומתן מענה להיצע העובדים הזרים וכוח האדם לחקלאות שכה נחוץ וחסר תמיד. בלי כל אלו – כיצד אמור החקלאי להתחרות בייבוא?!?"

האם אתה מאמין, שאחרי שהרפורמה הוצאה מחוק ההסדרים והוחלט על משא ומתן יש סיכוי להגיע להבנות?

"אני מאמין בכל ליבי בחקלאות ובחקלאים. כולי תקווה כי הממשלה וחברי וועדות הכנסת, הכלכלה והכספים ישקלו בכובד ראש כל סעיף וסעיף ברפורמה טרם אישורה, וכי לא ייקבעו החלטות הרות גורל לעתיד חקלאי ישראל כלאחר יד, בתקווה כי המחליטים, לא ירצו להיות אלו החתומים על חורבן החקלאות הישראלית והרס הביטחון התזונתי של תושבי המדינה. אנו נציגי החקלאים נחרצים בעמדתנו – ונמשיך להשמיע את קולנו בכל הוועדות וישיבות המשא ומתן, ומקווים למצוא אוזן קשבת. בנוסף הוקם צוות מייצג המונה שישה חברים מטעם ההנהגה החקלאית, המלווה ומנהל מו"מ מול הגורמים הממלכתיים הרלוונטיים בנושא הרפורמה בחקלאות."

מלבד הרפורמה שיוצרת בעיות רבות, מה עוד צריך על מנת שתהיה כאן חקלאות חזקה שמושכת אליה צעירים?

"מדובר באתגר גדול, אך ניתן לנצחו, כמו שנעשה במדינות נאורות אחרות – בעזרת תמיכה ממשלתית, הגדלת הפריון לדונם שכבר נעשה בארץ, בעזרת תקצוב מחקרי מו"פים (מחקר ופיתוח) – המהווים פלטפורמה חשובה המאפשרת היתכנות לחדשנות בחקלאות העתידית בישראל. בעיני, תחום המו"פ החקלאי יישומי הינו קריטי ומשמעותי בפיתוח החקלאות, בפרט הפיתוח הטכנולוגי בזכותו אנו משפרים כל העת את איכות הפרי, צבעו, טעמו, יכולת אחסון הפירות לטווח ארוך ועוד.

"לצד זאת, חייבת להיות המשך הטמעת תחומי הפודטק והאגריטק, עידוד הון והשקעות תמיכה – וכמובן מיגור הטרור החקלאי הפוגע בכלל ענפי החקלאות בארץ. כמו כן, יש להקים בדחיפות, את השוק הסיטונאי, שיהיה מפוקח על ידי המדינה, בו ייקבע המחיר, ההיצע והביקוש. השוק יסייע להוריד את מחירי התוצרת על ידי מלחמה בפערי התיווך. כל זאת יביא את החקלאות להיות כדאית ומשתלמת עבור הדור הצעיר שיוכל להשתלב בה.

"ארגון מגדלי הפירות נמצא בתהליך הקמת צוות אסטרטגיה – שיעסוק בבניית תכנית עבודה ליעדי הארגון לטווח הארוך בענף המטעים, שתכלול בין היתר, שילוב מו"פ וטכנולוגיה, והקמת שולחן מגדלים צעירים- בעיניי הדור הבא הוא התקווה שלנו להמשך קיום ענף החקלאות."

אתה פסימי או אופטימי לגבי עתיד החקלאות בישראל?

"אני חי בידיעה ברורה כי אין ערך למדינת ישראל ללא חקלאות, על כן אני חייב להיות אופטימי. הרי מדינתנו שכולנו אוהבים נוסדה על בסיס חקלאי. האידיאולוגיה הציונות וערכי עבודת האדמה הם נר לרגלינו, ונעשה כל שיידרש להגן עליהם. אני מאמין כי תוצרת הפירות שלנו היא הטובה, הבריאה והאיכותית בעולם. הציבור הישראלי יודע זאת, מעיד על כך – ויעדיף תמיד את הפרי הישראלי כחול לבן. אנו נמשיך לעבד את האדמות בגבולות ולהיות אלו השומרים מכל משמר על ביטחון תזונתי ובריא לישראל. על מנת להבטיח זאת נצטרך את תמיכת הממשלה, אני רוצה להאמין שיעמדו לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות ערכי הציונות, החקלאות וההתיישבות בישראל."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הדבר הראשון שמשך את תשומת ליבי בספרו של רפי נוי, הוא השם, "חי על הגבול", שם מטאפורי, מקום שמפריד בין מסוכן ללא מסוכן, בין מותר ואסור, בין מקובל ולא מקובל, בין קונפורמיות לנון-קונפורמיות, ובין לרַצוֹת את המסגרת לְלֵרַצוֹת אותו,
5 דק' קריאה
פסטיבל "קול המוזיקה" בגליל העליון יצר "אגדת חורף" של ממש עם פרשנות מוזיקלית לחנוך לוין, קונצרטים לקהל הבקיא יותר, עיבודים חדשים לשירים מוכרים ומפגש מרתק לילדי פסטיבל קול המוזיקה בגליל החושך והקרירות יורדים ומכסים את הגליל העליון. ערב שלישי, אמצע שבוע, ולמרות
5 דק' קריאה
למרות שלא היה לה מושג בעיצוב ותפירה, היא פתחה עסק: ביגוד לנשים בהריון ולאחר לידה  יפעת לוי (43), חברת קיבוץ עין כרמל, מעצבת בגדים לאימהות, או ליתר דיוק: להריון וטרום אימהות, לנשים לאחר לידה ונשים מניקות,
3 דק' קריאה
83  שנים אחרי אירועי ליל הבדולח, רחוב בגרמניה נקרא של שם היהודייה הראשונה שנרצחה. סופי סליגר, סבתא רבא שלי זה סיפור שמתחיל בבמברג, עיירה ציורית בגרמניה לפני כארבע שנים, עת ורה דיינליין, תלמידת תיכון, כותבת עבודת חקר על
3 דק' קריאה
את הכנס פתח אלי ספרן, חבר קיבוץ סאסא, שהחליף ביוני שנה שעברה את רון פונדק כיו"ר הפורום של ארגוני השלום הישראלי והדיונים התרכזו בשיתופי הפעולה בין ארגוני השלום לשינוי תודעת הציבור וקידום הסכם מדיני בין ישראל ופלסטין.  התובנות
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן