יבול שיא
הרפת והחלב
מכון וולקני בן 100

מכון וולקני בן 100 ועדיין צעיר, רענן, נמרץ ומשקיע

5 דק' קריאה

שיתוף:

מרכז וולקני כולל שישה מכוני מחקר: קרקע ומים, מדעי הצמח, בעלי חיים, אחסון תוצרת חקלאית, הנדסה חקלאית והגנת הצומח; כמו כן – מרכזי מחקר אזוריים בגילת (נגב) ובנווה יער (בצפון)

מכון וולקני בן 100

זה קרה בחודש אוקטובר 1921. בתמיכתם של נשיא התנועה הציונית פרופסור אוטו ורבורג וראש המחלקה להתיישבות ארתור רופין, אישר הקונגרס הציוני ה-12 להקים את "המכון לחקלאות ולמדעי הטבע" בניהולו של ורבורג ו"תחנת ניסיון חקלאית" בניהולו של יצחק אלעזרי וילקנסקי. כך הונח היסוד למה שכולנו מכירים כמכון וולקני שנקרא על שמו של המייסד שעיברת עם השנים את שם משפחתו מוילקנסקי לוולקני.

"בהיותו מנהל חוות בן שמן דגל וילקנסקי ברעיון ה"משק המעורב", על פני משק חד ענפי שהיה מקובל בראשית ההתיישבות בארץ ישראל", נכתב באתר מורשת מכון וולקני, פרי תחקיר עומק של רכזת האתר עמליה ברזילי. ועוד כתוב: "הקיבוצים והמושבים הראשונים בדגניה, כנרת ומרחביה אימצו את צורת המשק המעורב שהתבסס על מספוא, עצי פרי, ירקות ובעלי חיים. בספרו "בדרך"(1918) כתב וילקנסקי: "איש המעשה צריך לקבל את מנת חלקו מחקירות חכמים בכלים מיוחדים".

ניסויי השדה נערכו באותם ימים ברחבי הארץ, מבן שמן, גבת (ג'בתה), מרחביה ועד דגניה, ואילו המשרדים והמעבדות הוקמו ליד גימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. בהמשך מציינת עמליה ברזילי שלאחר כעשר שנים תחנת הניסיון החקלאית בניהולו של וילקנסקי עברה ל"הר החול" בצפון המושבה רחובות. כאן הקים מרכז מדעי-חקלאי גדול.

במושבה הוקמו מעבדות המחקר. בשנת 1934 נחנך מכון זיו (ע"ש דניאל זיו) שמטרתו הייתה פיתוח מוצרי תעשייה חקלאיים כהשלמה למחקר החקלאי. בשנת 1942 הקים וילקנסקי את המכון ללימודי חקלאות כשרעיון הדגל בהקמתו היה שילוב של חקירה+הדרכה+הוראה והמורים היו חוקרי המכון. עשר שנים אחר כך חסות המכון ללימודי חקלאות עברה לפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.

השטח המצומצם של המכון ברחובות לא תאם את התרחבות הפעילות המחקרית ובראשית שנות החמישים הוא הועתק לבית דגן, מקום משכנו בימינו אלה. לאחר שוילקנסקי פרש לגמלאות הוחלט במשרד החקלאות להעביר לבית דגן גם את חוות מרדכי ששכנה בקוביבה.

יצחק וילקנסקי-וולקני ניהל את התחנה החקלאית לאורך שלושים שנה. ברזילי מציינת שהוא זכה להכרה כמפלס הדרך לחקלאות העברית המודרנית בארץ ישראל וקובע היסוד למדע החקלאי בארץ. הוא נפטר בשנת 1955 ואחרי 8 שנים, ב-1963 החליטה הנהלת התחנה החקלאית להסב את שם המוסד על שם המקים והמייסד – מכון וולקני לחקר החקלאות.

יצחק (אייזיק) שכטר-עוקד נולד בשנת 1935 בעיר מאראקייבו, השנייה בגודלה בוונצואלה. בן 15 עלה לישראל. המשפחה התיישבה במושב חיבת ציון. הוא ידע מעט מאד עברית ובגיל 19 הלך למכרז לתפקיד "אחראי יחסי ציבור" במכון וולקני.

"מנהל תחנת הניסיונות ברחובות היה ד"ר (לימים פרופסור) יצחק ארנון. התפקיד היה לחצי משרה. הייתי גבר יחיד שניגש למכרז יחד עם תשע נשים, כמעט כולן בעלות תואר אגרונום (מהנדס חקלאי). זכיתי בתפקיד. קיבלתי דירוג עיתונאי והיתה לי אחזקת רכב אבל לא היה לי רישיון נהיגה. הפעולה הראשונה שעשיתי – הלכתי לספריה ללמוד מה זה תחנת ניסיונות ולמדתי גם מי זה יצחק וולקני. נרשמתי לחוג דוברים כדי להכיר טוב יותר את התחום".

אילו ידיעות חקלאיות פרסמת בעיתונות בישראל?

יצחק שכטר: "חוקרים בוולקני התלוננו שאין פרסום של מה שהם עושים. בנווה יער היה חוקר בשם אברהם שלומי, חוקר תירס שפעל בחמש-שש מדינות באפריקה. העברתי ידיעות על התירס באפריקה.

חוקר אחר ד"ר גינדל שתל שישה עצי קפה מול הפקולטה ברחובות. העברתי ידיעה על גידול קפה בארץ והכותרת הראשית של עיתון מרכזי בברזיל כתב: "ראשית המשיח של הקפה מישראל". דרשתי ממגדל הקפה שאם יבקשו לראיין אותו שלא יספר שהוא שתל רק שישה עצים…הסיפור הזה הביא לכך שבקיבוץ מנרה שתלו 100 עצי קפה אבל הגידול לא התקדם ולא הצליח. פרסמתי בעיתונות חמש-שש ידיעות

בשבוע. אחת הידיעות הייתה על חקר חיטה ננסית. החוקר ד"ר אפרתי קיבל עזרה מחוקר אמריקני בניו-מכסיקו.

"החוקר האמריקני זכה בפרס נובל, אבל לא הכניס את אפרתי למחקר שלו. ד"ר קרחי מנווה יער פיתח מלון "יוקנעם" שהצבע הפנימי שלו היה ירוק."

"מגדלים בספרד קנו את מתכון הגידול וכבשו את השווקים באירופה. בשלב מסוים שאלתי את ד"ר ארנון אם יש סיכוי שאקבל משרה מלאה והוא השיב לי: אם תהיה לי משרה מלאה אעדיף חוקר עליך".

שכטר מגלה כי בשלב מסוים הוקמה ועדה לבחון את עתיד החקלאות שקבעה כי יש לנצל פחות מים ופחות כוח אדם וההחלטה גרמה לכך שייבשו את תקציב וולקני.

עוד מדבריו: "חוקרת עגבניות ד"ר דבורה לפושנר, שהייתה מנהלת המחלקה לירקות בוולקני סיפרה על גידול עגבניות במים מליחים בערבה. העגבניות היו מתוקות ומשלוח של העגבניות הגיעה לאי הבריטי ולשולחנה של המלכה אליזבט שאמרה שהיא מעולם לא אכלה עגבניות כל כך טעימות".

שכטר ציין כי מדי פעם ההסתדרות שהגנה על החוקרים בוולקני קראה להם לקחת חלק בשביתות "אולם החוקרים לא הסכימו להשתתף ונימקו את החלטתם בצורך שלא להפסיק להשקות את הגידולים החקלאיים".

וכאן מגלה לנו הדובר המיתולוגי של וולקני סקופ: "יום אחד הגיע למחלקה של ד"ר לפושנר עובד חדש שהגיע מקרית מלאכי, טכנאי שסיים קורס ושובץ בעבודה בוולקני. ואתה יודע מי זה היה? משה קצב, לימים ראש העיר שבה התגורר, ואחר-כך נשיא המדינה".

יצחק שכטר היה דובר וולקני מחודש אוקטובר 1964 עד חודש מארס 1972. אחרי פרישתו מוולקני התקבל לעבודה בעיתון ג'רוזלם פוסט, שם עבד 30 שנה ככתב אזורי. בעשר השנים האחרונות הוא מתגורר עם רעייתו בבאר יעקב. הורים לשני בנים ובת ותשעה נכדים. שכטר גאה להציג בפניי, בעת ביקורי בביתו, מדליה שהנפיק מכון וולקני במלאות יובל למכון בשנת 1971.

מאה שנים למכון וולקני
מאה שנים למכון וולקני

מכון וולקני היה והינו עמוד התווך בציר העשייה החקלאית בישראל, החל מימיו הראשונים עת הפך למקור יידע במגוון נושאים ותחומי תוכן רלוונטיים. משחר קיומו ידע להתאים את עצמו למשימות הלאומיות שהוצבו בפניו; היה זרוע יצור ידע והתאמת טכנולוגיות בשירות חקלאי ישראל; היה שותף למימוש צעדים שיבטיחו ביטחון מזון לאזרחי המדינה; ואפילו חלק נכבד מבניית הקשרים עם מדינות שונות בעולם, הודות להשתתפות במשלחות מקצועיות, הוראה בקורסים בין לאומיים ואולפנה למדעים ומשתלמים.

מכון וולקני שומר על קשת התמחויות רחבה של חוקרים במקצועות רלוונטיים העושים עבודתם יום יום לקידום נושאים ותחומי תוכן לשימור ושיפור חקלאות ישראל. מראשית דרכו ובהנחיית מנהלו הראשון אליעזר וולקני ייעד עצמו המכון למחקר והנחייה של החקלאים בתחנות הניסיונות.

החוקרים יזמו חלקות הדגמה ברחבי הארץ ובחנו תנובתם של זנים קיימים (מקומיים) וזנים שיובאו ממקומות שונים בעולם, ויזמו גם ניסיונות טיפוח ליצירת טיפוסים משופרים שיהוו את הבסיס לחקלאות המודרנית בארץ ישראל.

חלק מהחוקרים התמקד בלימוד בוטני של עשבי הבר המקומיים לצורך הכרת מחזור החיים של עשבים רעים אך גם בברור של אחרים למציאת תועלות אפשריות של צמחי הבר לבני האדם. עבודות אלה היוו את הבסיס לבנייתו של מגדיר צמחי ארץ ישראל שהוצא מאוחר יותר.

בהמשך דרכו של המכון ובמהלך שנות פעילותו חל שינוי גדול במרכז הכובד של הנושאים שנחקרו ובעוד שהשנים הראשונות היו מיועדות למיון והכרה של נושאים שניתן להכניסם למשק החקלאי הישראלי, הרי שבשנות השמונים ואילך, המיקוד עבר למאמץ לאפשר לחקלאי ישראל ייצוא של תוצרת חקלאית מגוונת, ונושאים שכיום מזוהים עם הקידמה בתחום החקלאות.

גם כאשר מינהל המחקר החקלאי חוגג 100 שנה להיווסדו, הצועד בשבילי המכון בין מבנים מטופחים ותשתיות מחקר מגוונות, חש כי עדיין רוח צעירה ותחושת שליחות מפעמות בצוותי המחקר, סטודנטים מהארץ ומחו"ל שבצוותא, בחדוות יצירה, מובילים את המכון לעוד 100 שנות יצירה לחקלאות ישראל ואזרחי המדינה. 

מרכז וולקני כולל שישה מכוני מחקר: קרקע ומים, מדעי הצמח, בעלי חיים, אחסון תוצרת חקלאית, הנדסה חקלאית והגנת הצומח; כמו כן – מרכזי מחקר אזוריים בגילת (נגב) ובנווה יער (בצפון).

נותר לנו לציין בגאווה שהמדינה ידעה לאורך שנים לשמר את המוסד הראוי הזה לתפארת עם ישראל.

מכון וולקני בן 100 | צילום: באדיבות מכון וולקני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
אזור נחל תבור עשיר בחקלאות מגוונת ומודרנית וכך הגעתי לדיר הכבשים לחלב בקיבוץ גזית, שעובר שינויים רבים והתפתחות מרשימה, עם תוצאות כלכליות יפות הנסיעה לקיבוץ גזית מבצעת בנוף מקסים ושקט – הר תבור העגול
7 דק' קריאה
התמקדות של מדינת ישראל בגנטיקה, באיסוף נתונים ובהפחתת חום, הובילה לתנובת החלב הממוצעת הגבוהה ביותר בעולם לפרה  מישל אקרמן – HOARD'S DAURYMAN 4.2022 המחברת היא כתבת בענף החלב והחקלאות שבסיסה בקולומבוס, אוהיו. ההולשטיין הישראלי
10 דק' קריאה
מפעל למיחזור חומרי לוואי מורכבים הצטערנו לשמוע שחברת פינוי פסולות וייצור חומרי לוואי לרפת סוגרת את הפעילות המרכזית של מפעלה בקיבוץ מרחביה. תלונות על מטרדי ריח לתושבים בסביבה הביאו את הרשויות להציק שוב ושוב
10 דק' קריאה
נתן כספי שהוציא לאור ספר על הגיל השלישי ("שבעים, שמונים, תשעים" בהוצאת "ספרי ניב"), עקב אחר חייהם של יותר מ-30 נשים וגברים בגילים שבעים עד יותר מתשעים שפורחים בערוב ימיהם * המסקנה שלו: גיל
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן