you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
שר עודד פורר שר החקלאות ופיתוח הכפר תמונה משרד החקלאות

השר עודד פורר, שר החקלאות ופיתוח הכפר. ראיון על הרפורמה שגובשה עם הארגונים החקלאים

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

האיש המושמץ ביותר בישראל בקיץ הזה הוא בלי ספק שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר. עוד הרבה לפני שמלאו מאה ימים של חסד, נתון השר במתקפה חזיתית חסרת תקדים. תכנית הרפורמה בחקלאות הוכנה ועוצבה אמנם על ידי שר האוצר אביגדור ליברמן אך מי שניצב בחזית מול החקלאים הוא השר החדש במשרד.

ואולם נראה שעודד פורר אינו מתרגש ייתר על המידה מהתנהגותם של החקלאים על גדודיהם הרבים באירועי מחאה והפגנה. מעצם היותו עירוני ולא מושבניק או קיבוצניק, הוא אינו חייב כלל לאיש מעובדי האדמה והוא אינו נתון ללחצים של מי מאלה שמבקשים למנוע ממנו את מימוש התכנית.

ערב ראש השנה תשפ״ב, בחרנו בעודד פורר להיות אורח “ריאיון החודש״ שהוא במידה רבה “ריאיון חג״ מיוחד. עודד פורר, הצעיר בשרי החקלאות לדורותיהם, בעל רקורד מרשים של עשייה ציבורית ופרלמנטרית, נענה ברצון להתראיין לירחון החקלאי המוביל בישראל.


שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר, בהינף יד בהצגת הרפורמה גרמת למגזר החקלאי כולו להתלכד נגדך. אינך מצטער שלא דיברתם עם החקלאים קודם הצגת התכנית?

“כל תכנית הרפורמה גובשה עם החקלאים, יחד עם ההנהגה של הארגונים החקלאיים. מתחילת הדרך, עוד לפני שחוק ההסדרים הגיע לממשלה וגם אחרי שהוא היה בממשלה, ההתנגדות לרפורמות, מונעת על ידי גורמים שעניינם הוא לא עתיד החקלאות."

"כי מי שעתיד החקלאות בראש מעייניו, מי שרוצה חקלאות ישראלית, מי שרוצה שימשיכו לעבד את האדמה בארץ-ישראל ושתהיה לצרכן הישראלי תוצרת חקלאית טובה במחיר הוגן, זמינה וטרייה – אז חייב לעשות את הרפורמה הזאת. ולכן, אני לא קונה את זעקת הקוזאק הנגזל״.

בממשלה אושרה הרפורמה כבדת המשקל שהשפעתה מכרעת לחקלאות הישראלית; החלטה שעלולה לגרום להתגברות ניכרת בתופעת הקטנת מספר החקלאים הפעילים, תופעה שנמשכת שנים רבות על כל המשמעויות הכלכליות והלאומיות הנובעות מעניין זה. האם נתתם דעתכם לעומקה בעת קבלת החלטה גורלית זו?


“אי אפשר מצד אחד לשאול על העובדה שגיל החקלאי הממוצע הוא 65 ושפחות ופחות צעירים נכנסים לחקלאות, ואז כשעושים רפורמה להגיד שעלולים לגרום לכך שלא יהיו צעירים בחקלאות."

"המצב היום לפני הרפורמה הוא שהצעירים לא נכנסים, שהחקלאות הישראלית הולכת ומצטמצמת במקום להתרחב, ומה שהרפורמה תעשה, היא בדיוק הפוך, מה שלא עשו לאורך כל השנים – השקעה בחדשנות, השקעה יותר גדולה במחקר ופיתוח, חוק עידוד השקעות הון בחקלאות, יותר כוח אדם שנכנס לחקלאות וגם תמיכה בצעירים בחקלאות. זה בדיוק מה שאנחנו עושים ולכן הרפורמה הזו כל כך חשובה״.

פרק בתכנית הרפורמה מדבר על ביטול מועצות הייצור החקלאיות. אתה מאמין שאתה תהיה השר הראשון שיצליח להביא לסגירת מועצת הצמחים והמועצה לענף הלול, וגם מועצות ייצור אחרות של המשרד, הנחזות כגופים ארכאיים שהוקמו לפני עשרות בשנים, שאולי כבר אינן מתאימות למציאות של ימינו?

“חלק נכבד מהרפורמה מדבר על חופש תחרות וחופש התאגדות, ועובדה שהגופים שצריכים לתת שירות יצטרכו להצדיק את עצמם כנותני שירות כאלה. לכן בין היתר אנחנו מדברים על הפיכת התשלומים למועצות הללו לתשלומים וולונטריים."

"מהרגע שהתשלום הוא וולונטרי ועדיין 85 אחוזים מהמגדלים משלמים, מהסיבה שהם כנראה מרגישים שמקבלים שירות טוב, אז ככל שבמועצות הנוכחיות יתנו שירות טוב ללקוחות שלהם, הלקוחות ישלמו. ככל שלא – הם לא ישלמו."

"וזה בדיוק מה שאנחנו מדברים ברפורמה שמשמעותה פתיחת השוק, הפיכתו לשוק תחרותי, משוכלל, שבו כל צד מנסה לעשות את ה-הכי טוב כדי להצליח״.

גורמים כבדי משקל בקרב ציבור החקלאים והאזרחים מקבלי השירות, מעלים שורת טענות קשות ביותר אודות תיפקודן הגרוע והידרדרותן המתמשכת, שהתגברה באורח ניכר במהלך השנים האחרונות, של יחידות השירות והפיקוח על הגנת הצומח, השרותים הוטרינריים, אגף הדיג והפיצו״ח. יש לכך השלכות כלכליות רבות משקל. רוב הטענות מדברות על ירידה חדה ברמת המקצועיות, כתוצאה מהיעדר אנשי מקצוע ברמה גבוהה שלא כבעבר, היעדרר שירותיות לקהל מקבלי השירות ובירוקרטיה אדירה ומסורבלת עד כדי תחושת התעמרות לעיתים קרובות מדי ,שפגיעתן רעה וקשה. מה אתה עודד פורר שר החקלאות ופיתוח הכפר מתכוון לעשות בנושאים כבדים וחשובים אלה על מנת להתניע את המשרד הדי רדום בלשון המעטה.

“קודם כל אני לא רוצה לקבל את הנחות היסוד שמנוסחות בשאלה כקביעה מוחלטת. אני חושב שלעובדי המשרד יש חשיבות עצומה ביכולת של החקלאות הישראלית להתקדם. התפקיד שלנו כאן הוא לתת שירות ללקוחות, שהלקוחות הם גם החקלאים וגם אזרחי ישראל."

"עם הרוח הזאת אני נכנסתי למשרד. עם הרוח הזאת נכנסה גם מנכ״לית משרד החקלאות לתוך המשרד. אני חושב שדווקא העובדה שהצלחנו תוך זמן קצר להזרים דם עם הרבה מאד תשוקה להצלחה בחקלאות, לעשייה חדשנית, לשימוש בכלים חדשניים וטכנולוגיים לתוך כלל העשייה החקלאית, – מחלחל גם בתוך המשרד, וגם מתוך השיחות שלי עם עובדות ועובדי המשרד בכל האגפים, אני דווקא חש שיש מהם ציפייה גדולה מאד לכך שהדומיננטיות של הפעילות שאנחנו עושים למען החקלאים, תיתן את אותותיה ובוודאי הרוח שאותה אנו מכניסים, היא רוח של שירותיות, באותה מידה שאני דורש מאחרים, גם ממני וגם מהעובדים. “הציבור הוא זה שמשלם לנו את המשכורות ואצלו אנחנו
עובדים, הוא הבוס שלנו.

"גם החקלאיות וגם החקלאים כחלק מהציבור, הם אלה שלהם אנחנו צריכים לתת שירות ואנחנו נעשה הכל כדי שהם יקבלו את השירות הכי מהיר, הכי טוב. זה חלק מרכזי ברפורמה״.

אם כבר נגענו בגופים המקצועיים של המשרד: מי יהיה ראש מינהל המחקר החקלאי אחרי פרישתו בחודש דצמבר של פרופסור אלי פיינרמן? ומי יהיה מנהל השירות הווטרינרי שכמעט שנה יש רק ממלא מקום, וסמנכ״לים ותיקים מאד שלא זזו שנים מכיסאותיהם?

“ועדות האיתור יתחילו את עבודתן בתקופה הקרובה כדי לאייש את המשרות הבכירות, כמו גם הרבה מאד מינויים במועצות השונות ובדרגים השונים, שלא מונו לאורך הרבה מאד זמן. יש כאן הרבה מאד עבודה שנצטרך לעשות."

"בוודאי שאין לי ספק שלכשיסתיימו תהליכי המינוי המינהליים, ישבו בכל אחת מהפוזיציות המשרדיות אנשים ראויים וטובים, שיוכלו להצעיד את המשרד הזה לדרך חדשה״.

טענות רבות מדברות על משרד החקלאות שקפא על שמריו מזה שנים רבות, והיעדר יכולת מקצועית להתמודד עם אתגרים מתחדשים המגיעים לפתחו של המשרד חדשות לבקרים. האם אין זה מן הראוי לגייס חברת ייעוץ בין לאומית, כדוגמת מקנזי כפי שעשה משרד הביטחון, לעריכת בדיקת עומק על ידי הטובים שבאנשי המקצוע בעולם, להגשת תכנית רחבה לביצוע שינויים במבנה הארגוני
ובשדרה הניהולית על שלל היחידות, לשם התאמת המשרד לעשר השנים הבאות.

לעשר השנים הבאות. “השינויים שאותם צריך לעבור ועליהם אנחנו מדברים, הם בעיקר השינויים בכלל במבנה השוק שאותו אנחנו עושים
במסגרת הרפורמות השונות."

"גם משרד החקלאות, כדי ליישם את תפקידו, זקוק לאמצעים. ודווקא כאן, בתקציב המדינה, הבאנו הרבה מאד תקציבים לטובת החקלאות. כמובן שרואים את זה כתקציב משרד החקלאות, אבל המטרה שלנו היא להוציא את הכסף על החקלאות."

"אז אחרי הרבה מאד שנים יהיו כאן תקציבים מאד גדולים למחקר ופיתוח, ותקציבים מאד גדולים לתמיכה ישירה בחקלאים, ותקציבים מאד
גדולים לתמיכה ומענקים בתחומי ההשקעות והחדשנות, והקמה של מטה תוצרת הארץ, שיעודד צריכה של חקלאות ישראלית, והסברה מדוע צריך לפעול ולשמור על החקלאות הישראלית וסימון תוצרת וארץ המקור במוצרים השונים."

"יש לנו כאן כל כך הרבה אתגרים משמעותיים שאני שמח לראות גם את העובדים משנסים מותניים ונרתמים לטובת הנושא הזה. ללא ספק הבעייתיות היא לא חברת ייעוץ כזו או אחרת, הבעייתיות היא שמזה שנים ארוכות המשרד מתנהל ללא חזון גדול שאומר איך צריכה להיראות החקלאות הישראלית״

“אנחנו מביאים חזון של חקלאות ישראלית כתער הכלכלה הישראלית, כחקלאות פורצת דרך ברמה שהיא תהפוך להיות כמו ההייטק שמניע את גלגלי הכלכלה – אנחנו נהיה אלה שמניעים את גלגלי הכלכלה. אתגרי ייצור המזון העולמיים מביאים בפנינו הזדמנות."

"זה אמנם איום גדול וכל העולם עוסק בזה, אבל כאן, דווקא לישראל יש הזדמנות גדולה עם יכולות המחקר והפיתוח והחשיבה החדשנית שישנה כאן, עם החקלאים שיודעים לחשוב מחוץ לקופסא – אני חושב שאנחנו נוכל להפוך את החקלאות הישראלית להיות אחד מהענפים הכלכליים החזקים במשק״.

אדוני השר העירוני של המשרד החקלאי, עד רגע זה אתה מרוצה מתפקיד המיניסטר?

“קודם כל אני לא גר בעיר, אבל אני בהחלט נולדתי בעיר רחובות, שהיא במקור מושבה. כבן למשפחה של חקלאים שהסבא של הסבא שלי בנה את הבית הראשון במושבה רחובות וסבא שלי עוד שנים ארוכות, ממש כמעט עד יומו האחרון, עסק בחקלאות בפרדס, ולכן אני חושב שכל ישראלי יש לו את הנגיעה לחקלאות.

אני נהנה מתפקיד שר החקלאות והשר לפיתוח הנגב והגליל. אלו משרדים שדרשנו אותם במשא ומתן הקואליציוני, ואני שמח שיש לי את הזכות להגשים חזון שאנחנו מדברים עליו הרבה מאד שנים – להפוך את החקלאות הישראלית לענף מוביל בכלכלה הישראלית ואת הנגב והגליל – מהפריפריה למרכז״.


אנחנו קרבים לשנת שמיטה. מה תוכל לומר על היערכות משרדך לכך?

“אני חושב ששנת השמיטה היא הזדמנות מצוינת להכין את עצמנו לקראת הבאות. אנחנו הולכים לקראת שנה שתהיה משמעותית מאד לטובת החקלאות וההתחדשות החקלאית בארץ ישראל. זו לידה, ולידה היא תהליך שלכאורה מאד כואב אבל בסופו יש חיים שמתחילים לצמוח.
אני בטוח שאנחנו נצליח – מתוך התחושה המשברית בקרב הנהגות של החקלאים השונים ותחושת אי הוודאות – לייצר כאן לידה של חקלאות ישראלית שמגשימה את החזון הציוני החדש, והופכת להיות החלום של כל ישראלי שירצה לעסוק בחקלאות״.

עודד פורר שר החקלאות ופיתוח הכפר

עודד פורר שר החקלאות ופיתוח הכפר בן 44 . נולד ברחובות ב 30- במאי 1977 13 ו 4.5- . מתגורר , נשוי ואב לשלוש בנות בגילאי 9 ביישוב משמר דוד. בוגר המרכז הבין תחומי הרצליה במשפטים וממשל. תואר שני בתקשורת פוליטית.

היה מנכ״ל משרד הקליטה תחת השרה סופה לנדבר בשנת 2013 . בכנסת ה 20- הוצב במקום השמיני והמפלגה זכתה בשישה מנדטים. אילן שוחט )כיום מנכ״ל המשרד לפיתוח הפריפריה( בעבר ראש עירית צפת, פרש מהכנסת ואחריו פרש שרון גל, ופורר התחיל לכהן
בבית הנבחרים של ישראל. ב 13- ביוני החל בתפקידו כשר החקלאות ופיתוח הכפר.

התגייס בשעתו לצה״ל והתנדב לקורס חובלים. היה מפקד סיירת דבורים בפלגה 916 . רס״ן במילואים. עם שחרורו מצה״ל היה יועץ פוליטי של שרת החינוך לימור לבנת. בשנים 2001-2005 היה מזכיר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות. בשנת 2005 הקים חברת ייעוץ. בשנת 2008 התמודד לכנסת ברשימת הליכוד במחוז השפלה והפסיד לח״כ יריב לוין. אחרי ההפסד שובץ במקום ה 109- ברשימת הליכוד לכנסת. בשנת 2011 עבר למפלגת “ישראל ביתנו״ והיה מיוזמי הקמת גוף צעירים ויו״ר צעירי ביתנו.

הוא חבר כנסת משנת 2015 ובפברואר השנה היה יושב ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היה יושב ראש ועדת הכספים הזמנית בכנסת ואחר-כך יושב ראש סיעת “ישראל ביתנו״. אביו של השר עודד פורר, יהושע )שוקי( פורר היה יושב ראש “מכבי צעיר״ ואחר כך נכנס לפוליטיקה ונבחר לתפקיד ראש עירית רחובות. בתפקידו זה כיהן 11 שנה. בכניסתו של עודד למשרד החקלאות, ציין אביו את יום הולדתו ה77

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לאחר עלייה היסטורית לליגת העל וחנוכת האולם החדש ביטבתה, מאמין המייסד והיו"ר של הפועל חבל אילות, סילביו קוגן מקיבוץ יטבתה, שהשילוב בין המקומיים, הישראלים והזרים יכול להוביל לעונה שנייה בליגה   ליגת העל בכדוריד הגיעה בחמש השנים האחרונות גם לאולמות באיזור חיוג 08, הייצוג של גוש דן
3 דק' קריאה
בשבוע שעבר (6-9/10) נערכה תחרות האופניים “ברא אפיק ישראל”, טור בינלאומי בו עוברים המתחרים כ-330 קילומטרים בשטח ההררי של הגליל המערבי. אחד ממשתפי בתחרות הוא מתי אלדד מקיבוץ גבעת חיים, לולן במקצועו ומתקן אופניים להנאתו בתחילת אוקטובר נערכה תחרות האופניים "ברא אפיק ישראל",
2 דק' קריאה
שניים נמצאו ללא רוח חיים בקרקעית הבריכה בקיבוץ יטבתה, בבוקר יום שבת, בשנת 2013. האחד שהה בקיבוץ במסגרת תכנית המיועדת לבני העדה האתיופית, המשלבת תעסוקה, לימודים ומגורים, ואילו השני, חברו, הגיע כדי לבקר אותו. בשעות הלילה,
2 דק' קריאה
ב-24 בספטמבר הלכה לעולמה ד"ר רונית פלוטניק, בת וחברת קיבוץ משמר השרון, לאחר מאבק במחלת הסרטן. ד"ר פלוטניק הייתה פסיכולוגית חינוכית ומשך 20 שנה שימשה כיועצת החינוכית של מחלקת החינוך בתנועה הקיבוצית.  פלוטניק חינכה דורות של אנשי חינוך בקיבוצים ועסקה בהכשרת מנהלי חינוך בסמינר הקיבוצים. במהלך לימודיה התמחתה פלוטניק במערכות
3 דק' קריאה
התנועה הקיבוצית הייתה קומונה או קואופרטיב? לאן מובילות מגמות ההפרטה? מה תפקידה הכלכלי של המדינה בבנייתה ובחיסולה החלקי של הקואופרציה השניונית? שאלות אלה ואחרות נדונו בכנס שנערך ביד טבנקין לרגל צאתו לאור של הספר "הקואופורציה בישראל: עבר, הווה,
4 דק' קריאה
ברוב של 85.5% אישרו 170 צירי מועצת התנועה הקיבוצית את מינויה של נטע קדם שוורץ מקיבוץ עברון, למנכ"לית התנועה, במקומה של המנכ"לית היוצאת הדס דניאלי ילין מקיבוץ יגור, שנבחרה לתפקיד המשנה למזכ"ל התנועה  נטע קדם-שוורץ,  בת וחברת קיבוץ עברון, היא עובדת סוציאלית קלינית בהכשרתה ובעלת תואר
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן