יבול שיא
הרפת והחלב
משאל חקלאות

מצטייני החקלאות תשע"ט

14 דק' קריאה

שיתוף:

מצטייני החקלאות תשע"ט: ערב השנה העברית החדשה תש"פ או כפי שהאקדמיה ללשון הציעה -תש"ף, החליטה מערכת "יבול שיא" על שינוי מגמה. במקום ריאיון מרכזי אחד – גם אחרי ששר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל, הודיע שאינו מעוניין בריאיון של סיכום תקופה, גיבשנו תכנית לבחור בחקלאים מצטיינים שבשנת תשע"ט השקיעו הרבה יותר וראויים להוקרה על פעילותם.
מצטייני החקלאות תשע"ט, פנינו לדמויות מרכזיות במגזר החקלאי וביקשנו המלצות. בפרק זמן קצר יחסית הועברו אלינו שמות של חקלאים. האמת, לא היה קל עם המועמדים שהמליצו עליהם. למדתי זה מכבר שחקלאים זה עם מיוחד, שלא שש להתבטא, לא שש להתראיין וצריך לעמול קשה לשכנע אותם לדבר.
אחרי מאמצים רבים גובשה נבחרת המצטיינים שסיפוריהם האישיים מובאים מכאן ואילך. חקלאים מצטיינים בתחומי הירקות, הפירות וההדרים, וכן חוקר מצטיין ומדריך חקלאות מצטיין, ומעל כולם – משפחת חקלאים שנבחרה למצטייני-על של השנה היוצאת -מצטייני החקלאות תשע"ט

מצטייני החקלאות תשע"ט: הרשו לי לציין תחילה את שמות הממליצים לבחירת המצטיינים:

בענף הירקות – ההמלצה החמה באה ממאיר יפרח, מזכ"ל ארגון מגדלי הירקות.

בענף הפירות – ההמלצה היא של המנכ"ל היוצא של ארגון המגדלים יצחק (איציק) כהן.

בענף ההדרים – ההמלצה היא של מרכז ענף ההדרים במועצת הצמחים טל עמית.

בתחום ההדרכה החקלאית – ההמלצה היא גם כן של טל עמית.

בתחום המחקר החקלאי – ההמלצה היא של ראש מינהל המחקר החקלאי פרופסור אלי פיינרמן.

בבחירת המשפחה המצטיינת של חקלאות ישראל בשנת תשע"ט – ההמלצה היא של מנכ"ל כפרי תנועת האיחוד החקלאי עו"ד דודו קוכמן.

 

ומכאן אל מצטייני החקלאות תשע"ט:

 

מצטייני החקלאות תשע"ט: משפחת דוד במושב עדנים – מצטייני המצטיינים לשנת תשע"ט

 

גיא דוד
גיא דוד

"הבחירה שלכם בנו כמשק מצטיין מכל האחרים במדינה – מחמיאה לנו מאד, אך בחקלאות שלנו, גידולי שדה, יש עשייה קבועה ובניית עונה בכל עת, כי הקרקע לא זוכרת שהיית "מצטיין"…. האדמה זקוקה תמיד לטיפוח לטיוב ושמירה, להזנה והגנה. כמו שנה חדשה , גם עונה חקלאית מתחדשת ודורשת את מלוא תשומת הלב". כך הגיב החקלאי גיא דוד (35) כשבישרתי לו שמערכת "יבול שיא" בחרה במשפחת דוד ממושב עדנים כמצטיינת המצטיינים לשנת תשע"ט.

משק משפחת דוד מנוהל כולו על ידי בני המשפחה: האב איתי (62) שהוביל את פריצות הדרך המשמעותיות; הבן הבכור עידן (38) רואה חשבון ובעל תואר שני במנהל עסקים; גיא (35) שלהשכלתו למד משפטים ועוסק במלאכת המכירה והפיתוח העסקי; התחום המשרדי והבירוקרטיה (כן, כן, בחקלאות יש המון בירוקרטיה…) מטופלים על ידי האם מיכל. "ניהול כזה מהווה "קלף" ונותן יתרון בשוק, כאשר כולנו יודעים לסייע אחד לשני בתקופות נדרשות אך במקביל נותנים מרחב פעולה. השאיפה כמובן להגיע לתחושת סיפוק מהעשייה האישית וגם המשותפת. "אבי המשפחה איתי דוד היה בשעתו יצואן הדרים פרטי ראשון (לאחר שפנה לבג"צ לצורך קבלת היתר יצוא לפרי ההדר שהוא גידל במשקו). "המקצוע מאתגר – אומר גיא – אך מתגמל בכל המישורים. לעיתים אפשר להשוות את המצב לקרב אגרוף: לא חשובים חוזקו של היריב ועוצמת מהלומותיו (אותן אנו סופגים בשוק התחרותי היום). החשוב מכל הוא לשוב להתייצבות, מיידית, להמשיך ולהתמיד.

לדבריו של גיא, המציאות מציגה מצב בו מעטים שורדים בתחום. "קיימות בעיות רבות בענף. כמו ענפי ייצור אחרים, גם אנחנו לא יכולים כבר שנים רבות לפעול ביצוא, מסיבות שונות: שערי המט"ח הנמוכים (ושקל חזק), אי יכולת לסחור עם שכנים ממזרח לנו, תחרות ממדינות אחרות בהן השכר ותנאי העובדים כלל לא ברי השוואה לנהוג בישראל. כל אלו הן רק חלק מהבעיות המונעות מאיתנו ליצא. גם נושא העובדים הזרים בחקלאות מהוה מכשול, ועד כה רבים מעלים את הבעייה אך לא ממש נרתמים לנסות ולפתור אותה. החקלאות היום כמעט ואינה מיוצגת בפורומים הקובעים במדינה, והיא נחשבת "זניחה" ו"חסרת שיניים" מבחינה פוליטית.

לגיא "בטן מלאה" על מועצת הצמחים. לדבריו היא מהווה מכשול בין החקלאים ובין השוק החופשי, ועושה זאת ממש בחסות החוק. המועצות היו נכונות לתקופה אחרת, בעבר, אך היום שכבה מצומצמת של בעלי עניין, חלקם נטולי קשר לחקלאות עצמה, יושבת במועצת הצמחים ועושה כמעט כרצונה. "כן זה כרגע "חוקי", והמשק שלנו עובד לפי החוק והנוהל, בלי כחל וסרק. אולם מתנהל כבר פיילוט, ויהיו שינויים שיקלו על המגדלים ויקטינו או יבטלו את העול הקרוי "מועצת הצמחים". גיא דוד אומר "כי אחת הבעיות העיקריות בחקלאות הישראלית היא בחוסר היכולת להתאחד כשהמציאות הקשה יצרה סיטואציה שבה אין אף מנגנון או ארגון שמסוגל להכיל ענף בשלמותו "וחבל".

גיא מתאר את פעילות המשק: "אנו מגדלים באזורי גידול שונים ברחבי המדינה הנהדרת שלנו, תוך ניצול תנאים מיקרו אקלימיים מגוונים, לצורך ייצור ואספקה של תוצרת איכותית לאורך כל חודשי השנה. הדגש כמובן על איכות ומענה לצרכי הלקוחות. כאשר הלקוח מרוצה, גם אנחנו מרוצים. "הגידול המוביל אצלנו הוא בטטה, ומצטרפים אליו תפו"א, דלורית וחימצה (חומוס). בשנים האחרונות הרחבנו את סל המוצרים של הבטטות לצבעים וטעמים מגוונים. כמו כן עיצבנו אריזות ייחודיות אשר נותנות ללקוח הסופי מענה איכותי. הדגש במשק הוא על השדה, בו היכולות הן תולדה של ניסיון רב שנים, ידע שעובר מאב לבן וגם "חושים חדים" של חקלאי היודע אדמתו. בין היתר, מייחדת אותנו שיטת איסוף הבטטה, כשהיא מתבצעת ידנית, ומאפשרת שמירה על קליפת הבטטה באופן מיטבי. מניעת נזקים מכניים מסייעת בשמירה על האיכות בתקופה הארוכה בה התוצרת מאוחסנת .

"כדי להצליח בחקלאות, החקלאי חייב לנהל את משקו ביעילות מקסימלית, תוך שמירה על שמרנות עסקית מחד וזהירות פיננסית מאידך. הנהלה רזה, הפניית רוב המשאבים לחלק היצרני, וניהול נכון של המשאבים – זו תמצית העניין. ובקליפת אגוז: אל תסתכן אם לא תוכל לשאת בהשלכות של כישלון אפשרי".

 

מצטייני החקלאות תשע"ט: אבנר פרץ, מושב צוריאל – מצטיין בענף הפירות לשנת תשע"ט

 

 

אבנר פרץ 2
אבנר פרץ 2

 

אבנר פרץ מגדל אפרסקים, נקטרינות וקיווי על שטח של 400 דונם והוא משווק תוצרת טרייה ואיכותית לשוק המקומי. איציק כהן, המנכ"ל היוצא של ארגון מגדלי פירות ידע היטב מדוע המליץ עליו למצטיין השנה העברית היוצאת. אבנר פרץ הוא חקלאי מצוין אף שלא למד להיות חקלאי, וההצלחה שלו היא אפילו לא מיידע אישי. כשבוחנים את כרטיס הביקור המקצועי שלו מתברר שלאורך שנים התמקד דווקא בתעשייה ורק בשתיים עשרה השנים האחרונות הוא התבסס בחקלאות. אבנר לא הופתע כשבישרתי לו שהוא נבחר למצטיין השנה בענף הפירות. "לא הופתעתי כי אני חושב שאני חקלאי טוב ויש לי המון יידע וניסיון".

הוא נולד לפני 58 שנה במושב צוריאל, סמוך ללבנון, כשהמושב היה רק בן עשר. למד במדרשיית נועם, אח"כ סיים תואר בתעשייה וניהול בטכניון ויצא למרחב התעשייתי. עבד ב"שטראוס" בנהריה, אח"כ בסקיילון ב"אלביט", ניהל מפעל של האחים בולוס בכרמיאל, מנהל ייצור של "לוחות הגליל" וידו היתה גם בתעשיית העץ. מכיוון שנולד וגדל במושב של 65 משקים חקלאיים, הבין בשלב מסוים בחייו שלא ניתן לשלב את שני התחומים: תעשייה וחקלאות ובחר להמשיך בתעשייה. השקיע מיליון שקלים בהקמת בית אריזה ואף שלא בגר בפקולטה לחקלאות, בחר בחקלאות כמקצוע מפרנס למשפחתו. "נכון, לא למדתי חקלאות במוסד חינוכי, אבל כן למדתי חקלאות תוך כדי תנועה. השתתפתי בקורסים של משרד החקלאות, קראתי ספרי חקלאות, נפגשתי עם מדריכי חקלאות. לא צריך להיות אגרונום כדי להתפרנס מחקלאות. הבאתי ידע וניסיון ניהולי מהתעשייה ופרצתי קדימה".

אבנר פרץ מעסיק שבעה עובדים מתאילנד ולצדו צוות של עובדים עונתיים של כמה עשרות ובעונת הקטיף הוא מעסיק עוד כמה עשרות ערבים ישראליים. הוא מאמין בכל העובדים שלו וסומך עליהם ובמיוחד ביד ימינו, בנו הבכור עומר, בן 33,המתגורר בבית ליד בית הוריו. אבנר פרץ יודע לנהל את המשק והוא גם חוסך עלויות בכך שהוא למעשה עושה הכל בעצמו. "אני מגדל, אורז ומשווק. השנה היה יבול גדול ויפה של אפרסק ונקטרינה, אבל בכל זאת זו שנה קשה. הרבה פרי מביא לכך שהתשומות גבוהות יותר והמחירים נמוכים. זו שנה לא פשוטה. השפע אינו מעיד על המצב". פרץ משווק דרך "ביכורי שדה" דרום לרשת "יינות ביתן" וגם לעזה ולשטחי הרשות הפלשתינית ביהודה ושומרון.
אבנר פרץ הוא חזאי שלילי לחקלאות ישראל. "אני צופה עתיד קשה מאד לחקלאים בישראל. חונקים את החקלאים ולא נותנים לנו להתפרנס בכבוד". וגם כאשר אין הוא צופה עתיד מזהיר לתחום שבו הוא פעיל ופועל, הוא בהחלט גאה ושבע רצון מהדור שני במשפחתו. חוץ מבכור בניו עומר שעובד עמו במשק המשפחתי, יש לאבנר עוד שלושה בנים: צחי, בן 31, רואה חשבון ועורך דין, מתגורר בתל-אביב; עמית, בן 26 שהשתחרר לאחרונה משרות קבע ביחידה מובחרת בדרגת סרן, גם הוא מתגורר בתל-אביב; והבן הצעיר יובל, בן 20, התגייס לצה"ל לקורס חובלים בחיל הים, אחרי שנת שירות. ועם ארבעה בנים רציניים ומוכשרים יש בהחלט גאווה

 

מצטייני החקלאות תשע"ט: אדווה כספי, מושב זרעית – מצטיינת ענף הירקות תשע"ט

 

אדווה כספי
אדווה כספי

 

"הפתעת אותי. לרגע חשבתי שאתה מהתל בי. אבל כשאמרת שמאיר יפרח המליץ עלי…אני מצדיעה למאיר, הוא היחיד שעוזר ותומך ומסייע" כך הגיבה חקלאית הירקות אדווה כספי ממושב זרעית על גדר הגבול הלבנוני, כאשר בישרתי לה שהיא נבחרה מצטיינת ענף הירקות לשנה העברית היוצאת תשע"ט. אדווה בת 51 "תוסיף עוד חצי שנה" מגדלת עגבניות "תמר" על שטח "מרהיב" כדבריה של 12 דונם ועוד 5 דונם סלרי מצליח בחורף וגם בקיץ, 3 דונם קולרבי, שוּמר על ארבעה דונם ועוד שני דונם פלפל חריף "מהמם" – כדברי אדווה.

לאחרונה עקרה שני דונם של חצילים אחרי שנחשפו "המזויפים" כהגדרתה של אדווה. היא הופתעה שבחרו בה למצטיינת כי לדבריה "הופתעתי שעוד זוכרים אותי. מדוע? כי בשנים הראשונות כשהתחלתי לגדל היה לי ליווי מקצועי. הדרכה, אגרונום. עכשיו חוץ ממאיר יפרח אין עם מי לדבר. התחברתי לאנשים חכמים. מאיר עונה ושומע ועוזר לי מאד. אני לא יודעת איך הייתי מתנהלת בלי העזרה שלו. גם דני מהמשתלה עוזר לי וזהו. ביקשתי שיביאו לזרעית שתילים. הבטיחו ולא הביאו. איש לא מוכן להגיע לאזור הזה. אנחנו ממש על הגדר. בסוף החממה אתה חוצה כביש ואתה על אדמת לבנון. בהתקפה של חיזבאללה לאזור אביבים שמענו חזק מאד את היריות והנפילות. אני אישית לא חוששת מכלום והתרגלתי לחיות באזור הזה". אדווה מחזיקה שלושה עובדים תאילנדים. ביקשתי ולא קיבלתי. בשנה הבאה יהיו לי 60 דונם עגבניות ואני אצטרך 15 תאילנדים, אני לא יודעת מהיכן אקבל אותם". אדווה עושה הכל לבד. כרגע היא במעמד של חד-הורית אחרי שהתגרשה פעמיים. יש לה ארבעה ילדים משני בעלים וגם ארבעה נכדים והיא עצמאית בשטח.

השאלה הבלתי נמנעת: את רואה ברכה בעמלך?

והתשובה שהיא מספקת לנו: "אני נהנית. אני מרגישה שאני עושה משהו. כספית אני מסתדרת. אני עדיין בשלב של השקעות במשק שלי. כמה השקעתי עד היום? הרבה, הרבה מאד. אל תופתע אם אומר שהשקעתי מעל חצי מיליון שקלים. לקחתי הלוואות וכל מה שאני מרוויחה אני מחזירה לאדמה". והיא מוסיפה: "אין מי שיבוא וישאל אם אני צריכה עזרה. שתלתי חסה ואחרי יומיים פגעה בה כשותית. איש לא היה להזהיר אותי מפני כשותית. בלית ברירה אחרי חודש עקרתי את כל החמישה דונם ששתלתי. אני גם לא מבינה את ההנהגה במדינה. אני מרגישה שזו מדיניות הממשלה של חוסר אכפתיות לעזור לחקלאים. אין תקציבים לסייע לנו. פעם ייצאנו בגאווה, היום יש גאווה לשקל". במושב זרעית 75 משפחות. כולם בחקלאות. מגדלי עופות. לאדווה יש 3500 מטילות והיא משווקת ביצים למשווק מורשה.

ההורים של אדווה נמנים עם מייסדי המושב, עלו על הקרקע כשאדווה היתה תינוקת. אבא שלה יליד מרוקו למד הוראה בנהלל, שם הכיר את אימא שלה שהיתה גננת בנהלל וממשפחה שבאה מפולין. "ההורים שלי גידלו ורדים, ניסו לגדל בהר. היו להם עשרה דונם כלניות במנהרות ועוד שבעה דונם וחצי חממות ורדים. מאז – המנהרות פורקו ונגנבו, החממות הוזנחו "כאבן שאין לה הופכין" דברי אדווה כספי, בת למשפחת דרעי. יש לה כאמור ארבעה ילדים גדולים. מנישואים ראשונים – ענווה בת 33 גרה בזרעית, געש בן 30 בונה בית בזרעית, איתי בן 24 ודר בן 17. וארבעה נכדים: שוהם בן 11, חושן בן 10, נועה בת 7 ועומר בת 3. הצלחה וברכות לאדווה כספי, מצטיינת השנה בירקות.

 

מצטייני החקלאות תשע"ט: אדי ונאווה מנדלסון, מושב כוכב מיכאל – מצטייני ענף ההדרים תשע"ט

 

אדי ונאוה מנדלסון
אדי ונאוה מנדלסון

 

"אני חקלאי מצטיין? אתה מדבר ברצינות? זו הפתעה גדולה בשבילי. כי מי אני? פרדסן קטן עם אשתי שעובדת אתי ועוד שני פועלים" כך הגיב בהשתאות רבה אדוארד (אדי) מנדלסון למשמע הבשורה. והוסיף: "יש לי 60 דונם עם עשרה זני הדרים. עכשיו אני מתחיל בקטיף הסצומה – קלמנטינה מבכירה של ראשית העונה ואחר כך הזן "מיכל" ואח"כ "מירב" ואחר כך פומלית ו"אורה" עם גרעינים ו"אור" בלי גרעינים". בני הזוג מנדלסון שוקדים על חמישה מיני תפוזים מוקדמים ואפילים מחודש ספטמבר ועד חודש מאי של השנה הבאה. מנדלסון משווק אך ורק לשוק המקומי באשקלון. "אחרי שאנשי השוק מזמינים בטלפון, מגיעות כל שבוע 4-5 משאיות למושב שלנו ומעבירות את הפרי הטרי בקרטונים לשוק. בערך 3 טון הדרים בשבוע. וזה סיפור של עשרים שנה".

אדי ונאווה ביצעו בעבר גם ייצוא אבל הייצוא פסק. "אני חקלאי קטן לשווקים גדולים בעולם. גם מחמירים בעולם ודורשים פרוטוקולים שונים. זה לא בשבילנו". אדי מתעורר מדי בוקר בביתו במושב כוכב מיכאל, לא הרחק מקרית גת, בשעה 4. כן. בבוקר. "אני לא צריך יותר מארבע שעות שינה. ואז קפה ראשון וקריאת עיתונים, בעיקר עיתונות צרפתית באינטרנט. אחר-כך אני יוצא לשטח. גם לבית האריזה שלנו שאותו בנה הבעל של בתי".

קשה להאמין שהאיש הנמרץ הזה, שאינו יודע מנוחה מהי – הוא כבר בן 85. נולד בפריז, שירת בצבא הצרפתי במדגסקר וגם בג'יבוטי. אחרי השירות הצבאי פגש ישראלים דוברי צרפתית והם הציעו שיעלה לישראל. "הגעתי לכאן ב-1956 כמתנדב בקיבוץ גבולות בנגב הדרומי. אחרי שנה כבר הייתי חבר הקיבוץ. שם הכרתי את אשתי הצברית, נאווה, שנולדה בקיבוץ יד מרדכי ופגשתי אותה בכרם שלום. שתים עשרה שנה משפחת מנדלסון התגוררה בקיבוץ גבולות. "הייתי מרכז ענף ומרכז משק. יצאתי לאפריקה בשנים 1971-72. אחרי ארבע שנים עברנו לכוכב מיכאל והמשכתי גם במסעותיי למדינות אפריקה: ניז'ר, זאיר, הקהילה המרכז-אפריקנית. היו פעמים שאשתי לא יצאה אתי ונשארה לעבוד במשק. היא טיפלה במשק במסירות רבה. ביצעה גיזומים, הפעילה את המחשב וכמובן עסקה בחלק הכספי". בעבר גידל פרחים וירקות. משנת 1988 הזוג מנדלסון מגדל הדרים. "היו בעיות עם יצוא הפרחים ולכן עברתי לתחום אחר".

והיום? קשה לנהל משק משפחתי?

"יש לנו קשיים להשיג עובדים זרים. אני צריך שלושה עובדים ולא נותנים לי. אין לי בעיות של מים. רק בעיית עובדים. בכוכב מיכאל נשארו שישה חקלאים ממאה משקים+150 בתים בהרחבה. יש גד"ש, יש מגדל אבטיחים וזהו. אני רואה ברכה בעמלי. אשתי היא יד ימנית שלי ובלעדיה לא הייתי מגיע למה שהגעתי. יש פסוק בצרפתית שהתרגום שלו לעברית אומר: האישה היא העתיד של הגבר".
לבני הזוג מנדלסון בת – איריס איבגי( 55) מתגוררת במושב מצליח. היא ובעלה יצרני מכונות לקליית קפה; ושני בנים: יותם בן 43 ולו בן ובת, ואדם (35) נשוי שני הבנים מתגוררים במושב כוכב מיכאל. ומה מאחל לעצמו אדי מנדלסון לשנה העברית החדשה: "המשך מוצלח בחקלאות והרבה בריאות לכל המשפחה".

 

מצטייני החקלאות תשע"ט: ד"ר יעקב תדמור, מינהל המחקר החקלאי – חוקר מצטיין לשנת תשע"ט
יעקב תדמור
יעקב תדמור

 

ד"ר תדמור, נבחרת לחוקר מצטיין בשנה העברית היוצאת ובהמלצת ראש מינהל המחקר החקלאי, מהי תגובתך?

"תודה. קטונתי… בסך הכול רציתי לחזור הביתה בשלום". ולבסוף: "כתבו עליו בעיתון הרבה דברים, והוא בכלל לא ידע שהוא כזה…"
ובנימה יותר רצינית,
"הסיבה שזכיתי לכבוד, נובעת מפיתוח טיפוס פרי מלון חדש, המתבסס על מוטציה אקראית אותה גילינו בסריקה של מוטנטים מושרים במלון. לא הלכתי בדרך שאף אחד אחר לא הלך בה, לא השתמשתי בשיטות שאף אחד אחר לא השתמש בהן, היה לי מזל ולא הייתי לבד. העבודה נעשתה במסגרת הפעילות של יחידת הדלועיים בנוה יער, מרכז מחקר צפוני של מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני). יחידת הדלועיים קיימת כבר יותר מחמישים שנה, בהן היא מתמידה בעבודת מחקר פורייה בצמחים ממשפחת הדלועיים (בעיקר מלון, אבטיח, דלעות וקישואים), המניבה זנים מצליחים, תגליות מדעיות, חלקן פורצות דרך, המתפרסמות גם בעיתונות הבינלאומית המובילה וידע מעשי ובסיסי, חלקו בר-פיטונט. אני מציין את זה כי לא היינו מגיעים לאן שהגענו ללא שיתוף הפעולה הטוב בין כל חברי היחידה לאורך השנים, שמאפשר הישענות על תשתיות אנושיות, צמחיות ומבניות מהעבר ומהווה. בנוסף, יחידת הדלועיים משתפת פעולה עם חוקרים נוספים בארץ ובעולם, חלקם שת"פ אד הוק וחלקם שת"פ ענייני, רב שנתי ורב נושאי. כל אלו יוצרים שותפים רבים להצלחות אבל גם תמיכה טובה בכישלונות.
"סיבה נוספת שהובילה למצב שבו ראש מינהל המחקר החקלאי ממליץ עליי, היא התמיכה העסקית שמעניקה קידום, יחידת מסחור הידע והטכנולוגיות של מינהל המחקר החקלאי, והמימון והאמון לו זוכה פרויקט superfruiter מקרן ההשקעות 'נטורה' בהובלתו של חגי סרוסי.

ההצטיינות שלך באה לכלל ביטוי בעבודת המחקר שלך. תפרט בבקשה בכל הקשור לגידול מלון ואם יש פרי אחר, תפרט גם כן. שקהל הקוראים יידע עליך כמה שאפשר יותר.

"עתיד כל הגידולים החקלאיים תלוי יהיה ביכולתם להתאים את עצמם לתנאי גידול ושוק משתנים וביכולת שלנו להוביל נכון את תהליך ההתאמה. על מנת שנוכל להצליח, יש להשתמש בצורה מושכלת בשונות הקיימת בתוך כל אחד ממיני הצמחים המזינים ומשמשים אותנו. מרכיבי השונות שמעניינים אותנו קשורים ליצרנות של הצמח ולאיכות המוצר. לדוגמא, שונות בדרישות טמפרטורה, דישון והשקיה, בעמידות למחלות ומזיקים, בגודל הפרי ובאיכותו ושונות ברמות היבול. מאגר השונות הטבעי של כל מין צמחים מוגדר על ידי כל הפרטים במין שיכולים להכליא האחד עם השני ומטבעו הוא מוגבל. דרך ישנה ליצור תכונות חדשות שלא קיימות במאגר השונות הטבעית, היא להשתמש בחומרים או בקרינה היוצרים נזקים ב-DNA. מאחר וחלק מהתיקון של הנזקים אינו מושלם, במהלך תיקון הנזקים נוצרות מוטציות, שינויים קבועים ב-DNA המורשים לדורות הבאים, חלקם הגדול מאוד שלילי לצמח, אבל חלק קטן מהם עשוי ליצור תכונות חדשות ורצויות שלא קיימות במאגר השונות הטבעי של המין. מתוך תוצרי הטיפול המוטגני בוחנים ובוררים, בדרכים שונות, את הטיפוסים הרצויים. לדוגמא, כך פותחו כל ההדרים חסרי הזרעים.

"מתוך כוונה ליצור תכונות חדשות במלון, טיפלנו בזרעי מלון בעזרת חומר היוצר נזקים ב-DNA, בעזרתו השרינו מוטציות במלון. כל זרע שטופל עבר הפרייה עצמית כדי ליצור משפחה המתפצלת למוטציות שקובעו בזרע. המשפחות המתפצלות למוטציות השונות נזרעו בשדה ונסרקו וויזואלית למגוון תכונות מוגדרות הקשורות במופע הנבט, הצמח השלם והפרי, ול'הפתעות', מופעים בלתי צפויים של צמח או של פרי. כך מצאנו מוטציות מעניינות, חלקן בעלות פוטנציאל מסחרי או מחקרי. אחת המשפחות התפצלה לתכונה מפתיעה ויוצאת דופן, קראנו לה superfruiter. זני המלון המודרניים מוגבלים במספר הפירות לצמח, כדי להבטיח איכות גבוהה של הפרי. במשפחה שהתפצלה ל-superfruiter, נשאו שלושת רבעי מהפרטים שניים עד חמישה פירות לצמח ורבע מהצאצאים נשאו 10-20 פירות לצמח. הפירות של superfruiter היו קטנים, משקל הפירות היה כשליש ממשקל הפרי של הטיפוס הלא מוטנטי כך שבסך הכול היבול של superfruiter, עלה ביותר מ-50%. העלייה ביבול לא הובילה לירידה במתיקות הפרי או בתכונות איכות אחרות שלו.

"בנוסף הפירות של superfruiter היו חסרי זרעים או נושאי זרעים לא מפותחים. האבקה של superfruiter הייתה פורייה וניתן היה להכליא בינו לבין מגוון קווים של מלון העומדים לרשותנו. להערכת מומחים שונים בתחום הפירות, מגמת השוק העתידי הקרוב תהיה הקטנת גודל הפרי, בעיקר בדלועיים המצטיינים בפירות גדולים, כמו המלון. מתחילת הדרך ראינו ב-superfruiter כלי לפיתוח "מלון אישי" ללא פגיעה ביבול, הנובעת מהקטנה דרמטית בגודל הפרי.

"בעזרת שילוב של גנטיקה פשוטה ושיטות גנומיות מתקדמות, זיהינו את הגן העומד בבסיס המופע של superfruiter והגענו להבנה מעמיקה של מנגנון הפעולה שלו. יצרנו סמן גנטי יעיל לזיהוי superfruiter בחומר מתפצל ופיתחנו שיטות לאנליזה לא הרסנית של זרעים בעזרת הסמן, לזיהוי זרעים שיתנו לנו את מופע superfruiter. בשלב זה, אנחנו מפתחים זנים נושאי התכונה superfruiter, חלקם כבר בשלבי מבחן מתקדמים. כיוון עבודה מרתק בהקשר זה הוא פיתוח מלון אישי עם קליפה אכילה. המלון מתחלק לשני תתי מינים, לאחד קליפה דקה ואכילה ולשני קליפה עבה ובלתי אכילה. כל זני המלון המודרניים מבוססים על תת המין עם הקליפה העבה. בימים אלו אנו נעזרים בשונות הטבעית במין מלון (עובי הקליפה ונאכלותה) ובשונות המושרית (superfruiter), על מנת לפתח מלון קטן (150-200 גרם), עם קליפה אכילה וטעם מעולה, שלא יצריך קילוף או הרחקת חלל הזרעים ויוכל להיאכל בשלמותו.

"ובאשר לעתיד, הבנת מנגנון הפעולה של superfruiter מובילה אותנו לנסות שיטות אלטרנטיביות להגיע למופע superfruiter במלון ובדלועיים אחרים, לדוגמא, אבטיח מיני דיפלואידי חסר זרעים או דלעת טוניסאית ננסית. אם נצליח בדרכנו, נוכל לבחון את האפשרות ליצור מופע superfruiter בגידולים חקלאיים נוספים כמו למשל מנגו או אבוקדו קטנים וחסרי גלעין".

מה דעתך על המו"פ החקלאי של ישראל?

"המו"פ החקלאי, הציבורי והפרטי, הוא מהמובילים בעולם, מהיותו נועז, מקורי ועתידני. מעבר לתרומתו הכלכלית למו"פ החקלאי הוא בעל תפקיד חינוכי וייצוגי של החברה ושל המדינה".

מה תוכל לומר על תרומת ישראל לעולם בזכות מו"פ חקלאי.

"התרומות המרכזיות לעולם, של המו"פ החקלאי הציבורי והפרטי, הן בתחום אמצעי הייצור, כולל אמצעים אגרוטכניים (השקיה, דישון, עיבוד וכו') וביולוגיים (זנים, טיפוסי פרי חדשים וכו')".

עד כמה נהנה חוקר חקלאי מסיוע ממשלתי בעבודתו.

"לחוקרים חקלאיים ברוב העולם, מלבד במדינות בהן הממשלה תומכת בחקלאות ובחקלאים כמשאב לאומי, קשיים בהשגת מימון וחוקרים חקלאיים בישראל סובלים מקשיים בהשגת מימון למחקרים שלהם בגלל מוגבלות האמצעים הקיימים. לאורך השנים מקור מימון מרכזי במחקר החקלאי הוא המדען הראשי של משרד החקלאות. מדי שנה מוציא המדען קולות קוראים לפרויקטים בנושאי מחקר מגוונים, חלקם נועדו לפתור בעיות קיומיות עכשוויות של חקלאות ישראל וחלקם נועדו לצבור ידע ותשתיות שיסייעו בעתיד לבעיות חדשות שתצוצנה. בשנים האחרונות הרחיב המדען הראשי היוצא, אבי פרל, את היקפי התמיכה שלו במיזמים רב תחומיים, רבי משתתפים ועתירי ממון. מיזמים שכאלו מאפשרים חקיה לעומק ומציאת פתרונות ברי-קיימא לבעיות המטרידות את חקלאי ישראל או מסכנות את המשך קיומה. חלק ממיזמי אלו קושרים חברות מסחריות מהארץ ומהעולם, כדי להבטיח מסחור נכון ומהיר של תוצרי המחקר. אנו מקווים כי המדען הראשי הבא ימשיך במגמה זאת וירחיב אותה. גם משרדי המדע, המסחר והתעשייה, הבריאות והסביבה, תורמים את חלקם לקידום המחקר החקלאי ושיתופי הפעולה הבינלאומיים בנושאים חקלאיים.

"פרויקט superfruiter נהנה בתחילת דרכו מתמיכה חלקית של המדען הראשי של משרד החקלאות לבחינת הפוטנציאל החקלאי שלו ולאחרונה התבשרנו כי קרן המדען הראשי של משרד החקלאות בתמיכה חלקית של קרן ההשקעות 'נטורה' יממנו פרויקט במסגרתו נפתח דרכים אלטרנטיביות ליצירת מופע superfruiter.

מהו בעיניך המחקר הכי מעניין שעסקת/עוסק בו?

"כולם היו בניי…". המחקרים השונים בהם השתתפתי ובהם אני משתתף היום עניינו ומעניינים אותי במידה שווה. כמובן שמידת ההתלהבות שגיליתי בעבודת המוסמך שונה ממידת ההתלהבות שאני מגלה במחקריי היום, אבל לשמחתי, מידת העניין שווה".

איזה פיתוחים יחשוף בפנינו המחקר בנווה יער?

"מלבד קבוצת המחקר של יחידת הדלועיים, פעילות בנוה יער, מרכז המחקר הצפוני של מינהל המחקר החקלאי (https://www.agri.gov.il/he/units/regionalcenters/9.aspx) קבוצות ויחידות מחקר נוספות, כולל יחידת הבקר לבשר, אנטומולוגיה, קרקע, מים וסביבה, חקר עשבים, ביואינפורמטיקה, מטבולומיקה, צמחי בושם ומרפא ומטעים. כל אחת מהקבוצות מצליחה ובעלת הישגים בדרכה ותחשוף את הישגיה העתידיים לכשיבשילו".

יש בעבודה זמן לתחביבים ואם כן מהם תחביביך?

"בזמני החופשי אני אוהב לעבוד בעץ טבעי, לטפח את הגינה הביתית, לקרוא ולחלום".

מצטייני החקלאות תשע"ט: שוקי קנוניץ' – מדריך מצטיין לשנת תשע"ט

 

שוקי קנוניץ
שוקי קנוניץ

 

שוקי קנוניץ' הוא מדריך בתחום ההדרים בשה"מ מזה 36 שנים. מילא שורה של תפקידים בשה"מ כמדריך הדרים מחוזי, רפרנט לקליפים, ממ"ר זנים וכנות, מנהל תחום הדרים, ומסיים כמנהל אגף הפירות וממ"ר זנים וכנות בהדרים. שוקי מהווה סמכות מקצועית ברמה הארצית והבינלאומית בתחום זני ההדרים. שותף בכיר בפיתוחם של זני הדרים חדשים ודואג לשילובם במשקי המגדלים.

עורך ניסויי שדה רבים בממשק גידול הדרים; תומך ועוזר למדריכים ולחקלאים ככל הנדרש; נמצא בקשר הדוק עם כל גורמי המחקר בתחום בארץ ובעולם. "המטרה העיקרית שעמדה ועומדת לנגד עיני: פיתוח וקידום מקצועי של חקלאות מודרנית וחכמה, ובתוכה פיתוח של ענפי הפירות וענף ההדרים בפרט, תוך דגש מיוחד על שיתוף בין היחידות השונות, חיזוק והשראת רוח צוות ועבודת צוות. "נשארתי שנה נוספת מעבר לגיל 67, כדי לסייע בנטיעה והקמה של חוות צריפין החדשה בתוך שטח מינהל המחקר בבית דגן. חוות צריפין הנוכחית שבסמוך לבי"ח אסף הרופא מתוכננת להיסגר בספטמבר 2020 ".
חריצותו של שוקי בעבודתו ראויה לציון. הוא נרתם לכל משימה הקשורה בתחום המטעים ועושה ככל הניתן להפצת הידע העדכני ביותר. שוקי משמש דוגמא אישית יוצאת דופן הן למדריכים הוותיקים והן לצעירים. פעילותו בהדרכה הביאה ומביאה ברכה גדולה לחקלאים ולחקלאות בישראל.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
אזור נחל תבור עשיר בחקלאות מגוונת ומודרנית וכך הגעתי לדיר הכבשים לחלב בקיבוץ גזית, שעובר שינויים רבים והתפתחות מרשימה, עם תוצאות כלכליות יפות הנסיעה לקיבוץ גזית מבצעת בנוף מקסים ושקט – הר תבור העגול
7 דק' קריאה
התמקדות של מדינת ישראל בגנטיקה, באיסוף נתונים ובהפחתת חום, הובילה לתנובת החלב הממוצעת הגבוהה ביותר בעולם לפרה  מישל אקרמן – HOARD'S DAURYMAN 4.2022 המחברת היא כתבת בענף החלב והחקלאות שבסיסה בקולומבוס, אוהיו. ההולשטיין הישראלי
10 דק' קריאה
מפעל למיחזור חומרי לוואי מורכבים הצטערנו לשמוע שחברת פינוי פסולות וייצור חומרי לוואי לרפת סוגרת את הפעילות המרכזית של מפעלה בקיבוץ מרחביה. תלונות על מטרדי ריח לתושבים בסביבה הביאו את הרשויות להציק שוב ושוב
10 דק' קריאה
נתן כספי שהוציא לאור ספר על הגיל השלישי ("שבעים, שמונים, תשעים" בהוצאת "ספרי ניב"), עקב אחר חייהם של יותר מ-30 נשים וגברים בגילים שבעים עד יותר מתשעים שפורחים בערוב ימיהם * המסקנה שלו: גיל
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן