you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
תומכי הרפורמה המוצעת בחקלאות

חקלאים תומכי הרפורמה המוצעת לחקלאות

8 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הבאנו דברים של פעילים שונים במילייה החקלאי שחיוו את דעתם נגד מימוש הרפורמה. היום אנחנו מביאים ראיונות עם חקלאים בישראל שתומכים בנחרצות רבה ב"מהפיכה החקלאית" שלדעתם תיטיב עם עובדי האדמה.

החקלאים המרואיינים מייצגים שלושה תחומי פעילות: ירקות, פירות ובעלי חיים. ראוי עד מאד לקרוא מה הם חושבים על התכנית החדשה ומימושה. חלקם תומכים תמיכה חזקה בשר האוצר אביגדור ליברמן, שנחשב אבי התכנית ובשר החקלאות עודד פורר, שעתיד לממש אותה הלכה למעשה.

"זו פעם ראשונה אחרי שנים שמישהו בממשלה חושב על החקלאות ונותן אופק לחקלאים"

אדי פולונסקי, בן 61, קיבוץ אור הנר, בעל רפת חלב ועדר בקר למרעה

"השר ליברמן גילה כבר לפני שנים התעניינות בתושבי הדרום. הוא ערך ביקור בקיבוץ, פגש חקלאים והביע בפניהם תמיכה בחקלאות ובתושבי הפריפריה."

"זה קרה בתקופה שבמשרד החקלאות ישב השר יאיר שמיר (החל בתפקידו ב-19 במארס 2013) שם החל הקשר בינינו" כך החל אדי פולונסקי את שיחתנו.

"היו אלה הימים שהיו צריכים להעביר את מתווה לוקר, בתמיכת "ישראל ביתנו" ומאז ליברמן לא איכזב אותי. ומשום כך אני מזוהה עם "ישראל ביתנו".

"בכל תפקיד של ליברמן, גם כשהיה באופוזיציה, תמכתי בו. גם בתפקידו כשר הביטחון תמכתי. היה לנו קשר לא רק באור הנר. ליברמן דגל כל השנים בחיזוק הפריפריה ויישובי הקו מול עזה".

אתה חש שהממשלה הנוכחית תסייע לחקלאים?

"זו פעם ראשונה אחרי שנים שמישהו בממשלה חושב על החקלאות ונותן אופק לחקלאים עם היערכות של תוצרת חקלאית ראויה ופיתוח החקלאות לשנים 2030 עד 2050. התמיכה היא בכל ענפי החקלאות -ביצים, עופות, פירות וירקות, ובמתקנים ראויים לייצור מזון לבני אדם."

"הקידמה והטכנולוגיה של החקלאות לא הייתה אף פעם בראשן של ממשלות. לא הייתה בממשלה מחשבה על שינוי האקלים."

"על עלייה של מעלה וחצי עד שתיים וחצי מעלות, איך נוכל לגדל את אותם גידולים בשטח פתוח. חסה ועגבניות לא נצליח לגדל ועם עזרת הממשלה הנוכחית נתמודד כדי שנוכל להבטיח לאוכלוסייה הגדלה את העתיד התזונתי".

אתה מאמין ברפורמה?

"כן. הרפורמה נותנת בסיס למי שירצה לשנות, להשתנות, לעסוק במחקר ופיתוח ואיך לייצר מזון בעוד עשר שנים. מה שקובע זה הסטנדרטים לאותו מזון שאנחנו מייצרים. לצערי, הפכנו להיות לא יעילים בגלל חוסר התעניינות של חקלאים בחקלאות. הגישה של הממשלה תסייע לשנות חד משמעית את החשיבה. הממשלה תיתן לנו בסיס, סיוע, הדרכה לשינוי כלכלי וייחודי כיצד נהיה ב-2022, בשנת 2030 ו-2050".

"עשרות שנים מדברים על החקלאות כביטחון מזון. חשבנו שבמשרד החקלאות יש תיק שיגלה מה יש מאחורי המילים: ביטחון מזון. כמה ביצים לגדל, כמה בשר, כמה חסה. עד היום מתגלה חוסר תכנון. מה שיש – זה מה יש."

"מי שנכנס היום למשרד החקלאות ודורש מסמכים למזון הביטחוני שאנחנו צריכים, לא מקבל מסמכים כאלה. עד היום לא הייתה במשרד שום חשיבה. שנים החקלאים הם מלח הארץ, עובדי כפיים, ציונות ולא ידעו להעריך אותנו."

"מה לא אמרו על חקלאי ישראל: שהפכנו מזהמי קרקע, מבזבזי מים, חיים על תמיכות וסובסידיה. זה דימוי של ממשלות עבר. היה ראש ממשלה שהתפאר על הפרה הישראלית הכי טובה בעולם. הוא עשה זאת גם לצידו של נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו וכשראש הממשלה הגיע למהות, לעזור לחקלאים, שכח מהכל".

נודע לי שקבוצה של חמישה עשר חקלאים נפגשה בראשית החודש לשיחה עם שר החקלאות פורר בלשכתו בבית דגן, וכל החקלאים מזוהים עם "ישראל ביתנו". מה הייתה מהות הפגישה?

"השר פורר חיפש אנשים שיעלו רעיונות לנושא החקלאות. נקודות לשיפור. נכון, היינו חמישה עשר חקלאים. לדעתי רק ארבעה מהם מזוהים עם "ישראל ביתנו". השאר פעילים בחקלאות."

"השר רצה לשמוע מה צריך לעשות. איש לא מכחיש שהמילה רפורמה מפחידה אותנו. בעזרת שר האוצר ושר החקלאות מוגשת אפשרות ליישם את הרפורמה ועל פי ניסיון העבר ופגישותינו עם השר ליברמן, אני מאמין באיש."

"עודד פורר היה באור הנר עוד לפני שמונה שר. הוא בא לקיבוץ עם אביגדור ליברמן, יוליה מלינובסקי ואלכס קושניר (יוליה ואלכס היום ח"כים, קושניר ראש ועדת הכספים -ש.ו.) לפגוש חקלאים ולשמוע מהם מהן הבעיות שלהם ומה חסר להם. איווט (ליברמן) ידע כבר אז שאני תומך בו. תומך בו מתוך כדאיות ואינטרס לקדם את הנושאים".

איך ידע השר פורר בפגישה בראשית החודש שבאו חקלאים מזוהים עם המפלגה שלו?

"אני לא דובר של השר. הוא הביא אנשים שמזוהים עם החקלאות".

פגישות של השר נמשכות עד 30 דקות. כך היה גם אתכם?

"לא כל כך שמתי לב. היה דיון מעמיק, מעניין, רציני. יותר משלושים דקות. הרבה מהחקלאים דיברו".

האם נפגשת עם השר בנפרד פרט לאותה פגישה עם שאר החקלאים?

"פגשתי את השר שלוש פעמים בלשכה בבית דגן. פעם ביוזמת השר וגם ביוזמתי. איש לא עמד עם סטופר אולם קרוב לשעה דיברנו על ענף הבשר. גם בדיון עם כולם, גם בדיון אחר".

אתה יודע על פגישות נוספות של השר עם חקלאים?

"במשרד החקלאות קבעו פגישות עם חקלאים. אני יודע על פגישה אחת ארוכה במיוחד שהתקיימה במועצה האזורית מבואות חרמון. השר פורר פגש עשרות חקלאים שמתנגדים לרפורמה. היה שם גם מנכ"ל אמב"ל (ארגון מגדלי הבשר לבקר-ש.ו.)"

"אני תופס את הרפורמה מעבר לשייכות פוליטית. אני מתאר לעצמי שפורר משוחח הרבה עם ליברמן שאומר לפורר שאני תומך ב"ישראל ביתנו".

"לסיום אני יכול לומר שמי שלא ינצל את הבסיס הרחב של הרפורמה – בסופו של דבר הוא לא יהיה קיים".

אדי ורותי חיפשו קיבוץ בלי ארגנטנאים וגרים עם הרבה

אדי פולונסקי בן 61. הוא ורעייתו הורים לארבעה ילדים+שבעה נכדים. הבן הבכור יניב (39) חקלאי, עוזר לאביו במשק.

הבת אורין (35) הבת סול (29) והבן החייל ים (19). עלה לישראל בגיל 19 מעיר מגוריו בואנוס איירס, בירת ארגנטינה.

"הגענו לקיבוץ מזרע בתכנית "אולפן-קיבוץ", שמשתתפים בתכנית זוגות צעירים שרוצים לחיות בישראל. עליתי עם החברה שלי רותי, שהיא בת גילי והיא אשתי. לה היה תכנון מוקדם יותר לעלות לישראל."

"אמא שלה עלתה לארץ באותה טיסה ואחר-כך עברה לגור בבאר שבע. אמא שלי, אנה, בת 87, מתגוררת עד היום בבואנוס איירס. אבי נהרג בתאונת דרכים כשהייתי בן 3".

אחרי קיבוץ מזרע, הגיעו בני הזוג אדי ורותי לקיבוץ אור הנר. "חיפשנו קיבוץ צעיר, בלי ארגנטינאים ובלי לינה משותפת. מה יצא? אנחנו גרים בקיבוץ מלא ארגנטינאים אבל אני לא מצטער על זה".

מה אתה מגדל?

"כרס. רפת חלב 200 אימהות ועדר בקר לבשר במרעה".

כמה חברים בקיבוץ?

"הקיבוץ הוקם בשנת 1957. יוצאי ארגנטינה. היום יש 250 חברים. גם אני חבר קיבוץ. הקיבוץ לא מזוהה פוליטית. בעבר הרוב הגדול תמך במפלגת העבודה. באחרונה התמיכה עברה ל"כחול לבן" ול"יש עתיד". יש אוכלוסיות שהגיעו לקיבוץ בשנים האחרונות. בהרחבה יש 72 יחידות דיור".

הקיבוץ לא תומך ב"ישראל ביתנו"?

"אני יכול לומר מידע אישי שאביגדור ליברמן לא מאמין שיצליח לקושש קולות מהקיבוצים. הוא נפגש עם הקיבוצים אבל משם לא תבוא אליו הישועה".

"עשרות אנשי מקצוע במשרד החקלאות בבית דגן נכשלו במשך השנים האחרונות"

יעקב בלום (70), אגרונום וחקלאי, בעל מטעים במושבה ראש פינה

"אני בעד הרפורמה" פתח ואמר החקלאי הוותיק יעקב בלום. "אולי זה לא פופולארי לומר את זה, אולם רפורמה זה בהגדרה טוב. לאו דווקא בחקלאות. רפורמה היא בעיקרה שינוי תפיסה, שינוי דרך ועתיד לדור הצעיר שחושב אם לשוב למשק החקלאי-משפחתי".

יעקב בלום חי את החקלאות לאורך שנות חייו וקובע חד משמעית: "החקלאות במשבר כלכלי+ארגוני. אם זה היה ענף פורח ומשגשג לא היה צורך ברפורמה. אבל זה לא המצב. אין דור המשך. החקלאים לא מרוויחים מספיק, הילדים לא רוצים לחזור".

"לפני עשר שנים כמה חקלאים פעילים היו במטולה, ביסוד המעלה? עשרות שהתפרנסו מחקלאות. מספר החקלאים הפעילים יורד; בכל מושב שלושה, ארבעה, חמישה חקלאים. איפה כל השאר? נעלמו."

"אם התחום היה רווחי היו נשארים בחקלאות. איך פותרים את הבעיה; אני חושב שהמילה רפורמה מעידה על מחשבה חדשה. אני לא מכיר את כל סעיפי הרפורמה, אולם השר בהחלט חושב אחרת".

אתה ידוע כאחד שמבקר גופי חקלאות כאלה ואחרים, מה מרגיז אותך במיוחד?

"עשרות אנשי מקצוע המאכלסים את משרד החקלאות בבית דגן נכשלו במשך השנים האחרונות. אין להם את היידע המקצועי, הכלכלי, להוביל רפורמה בחקלאות. החקלאות חייבת רפורמה ושינוי. אף אחד במשרד החקלאות לא דאג לרפורמה כזאת."

יש צורך בארגון מחדש של הקרקעות. אנשי משרד החקלאות היו פעם אחראים על כלכלת הייצור של החקלאות; ענייני מים. הסמנכ"ל לאסטרטגיה יודע שעבור מים מושבים שהמדינה מוכרת לחקלאים דרך תאגידים עירוניים, היא שילמה ליזמים ששילמו עבור המים והשירות"

"המדינה גובה היטל ביוב על הביוב, כל עלות המים המושבים שולמה על ידי הצרכנים והרשויות המקומיות. אם רוצים להטיל מס על החקלאים צריך לעשות חשבון אמיתי של המים, שלא יגבו מאתנו כספים מיותרים."

"מה המדינה תעשה עם המים הללו אם לא יהיו חקלאים שישקו במים אלה? למה החקלאי במושב עמיעוז או בדורות או ברוחמה צריך לשלם שוב, ולכן צריך רפורמה. שינוי חייבים לעשות".

"מדוע משיתים עלינו החקלאים מיסים ואגרות מטורפים בקשר להעסקת התאילנדים. אנחנו לא מדינת עולם שלישית. אני אשלם עבור התאילנדי הכול, אבל למה לשלם לו פנסיה? למה לשלם פיצויים אם הגיע לתקופה קצובה ולא פיטרתי אותו? יש מחשבה לשינוי. השר יטפל בעלות האגרות והמיסים שמושתים על החקלאי".

נפגשת עם השר פורר יחד עם עוד חקלאים, שמזוהים עם "ישראל ביתנו"?

"אכן נפגשתי בראשית החודש עם השר בלשכתו. פנו אלי להביא חקלאים לפגישה. אין לי מושג אם מי שהיה בפגישה מזוהה עם "ישראל ביתנו". אינני מכיר את הדעות הפוליטיות של החקלאים. ממש לא. אני לא מזוהה עם אף מפלגה.

"אני פעיל ציבור. שנים רבות אני מכהן כיו"ר אגודת מים וכן כיו"ר העמותה להנצחת המושבה משמר הירדן אשר נכבשה ונהרסה במלחמת העצמאות. כן הייתי בשעתו עם ד"ר מרדכי כהן-קדמון בהנהלת מועצת הצמחים. אני חושב שצריך לעשות שינוי. אנשים נבהלים אבל צריך לשנות. מי שיכול לתרום לכלל שיתרום לכלל. אני תמיד הייתי במרכזי עשייה ציבוריים. רפורמה זה דבר נדרש".

במה עוד חובה לטפל?

"פשיעה חקלאית. השתלטות גורמים עוינים על אדמות המדינה. עד היום לא הייתה התייחסות לנושא הכאוב והקשה הזה. ברפורמה יש תכניות ומוקדים אזוריים להילחם בתופעה ולתמוך בחקלאים בצוותא עם מג"ב. מוקד שירכז את כל התלונות. השר פורר הבטיח פתרון כלשהו לחקלאי.

 "צריך לשנות את החלק הכלכלי. שיתנו לחקלאים אפשרות למכור את התוצרת ישירות לצרכן הסופי. לא צריך פער תיווך. ברפורמה יש טיפול. מודעים לבעיה".

מסכם: "ברור לי שיש ראש אחר וכוונה לעשות שינוי. נכון שיש חשש ליבוא פרוע, אבל גם היום יש יבוא עצום של פירות וירקות. השווקים עמוסים תוצרת חוץ. צריך לתת לחקלאי כלים".

ואם הרפורמה לא תתממש?

"אם לא תהיה רפורמה הרבה מאד מהחקלאים השמרנים – ייעלמו, כוח הרשתות יעלה, הצרכן ישלם יותר על תוצרת לא ישראלית והחקלאי יהיה במצוקה אמיתית".

500 דונם מטעים נשירים

יעקב בלום (70) נשוי ואב לארבע בנות ותשעה נכדים. יליד המושבה ראש פינה. אגרונום. סיים את בית הספר החקלאי בפרדס חנה מיסודה של התאחדות האיכרים. בוגר הפקולטה לחקלאות במגמת קרקע, מים ומטעים בשנת 1976.

"זה היה טוב לנשמה, טוב לחקלאות". אביו וסבו היו חקלאים בראש פינה והוא דור שלישי לחקלאות במשפחה. בעל 500 דונם של מטעים נשירים: משמש, אפרסק, נקטרינה, אגסים, שזיפים. פעיל במשק עם אחיו עוֹזי.

אני מאד מאד מקווה שמדינת ישראל ותושביה יבינו כי חקלאות איתנה היא תוצרת חקלאית טרייה ובריאה; היא שמירה על השטחים הפתוחים ואיכות הסביבה של כלל אזרחי ישראל.

"קראתי את סעיפי הרפורמה ואני בהחלט חותם עליה. בעיני זו רפורמה מוצלחת"

אדוארד קוברסקי בן 58, מתגורר בישוב הקהילתי אבשלום בעוטף עזה, יזם חקלאי ומגדל מלפפון בייבי

"הסכמתי להתראיין רק אחרי שהממשלה אישרה את התקציב לשנה ולשנה הבאה. עכשיו אפשר לבצע את הרפורמה בחקלאות שתעזור לי ותקל גם על חקלאים אחרים". כך החלה שיחתי עם החקלאי שמתגורר בדרום עוטף עזה.

אדוארד קוברסקי מצהיר בגלוי: "אני מזוהה פוליטית. אני חבר מרכז מפלגת "ישראל ביתנו". עליתי לארץ מרוסיה בשנת 1994 ומשנת 1999 תמכתי במפלגת "ישראל בעליה" שבראשה עמד השר נתן שרנסקי".

אתה תומך ברפורמה המוצעת?

"תומך. בהחלט. אני בטוח שהיא תעזור לחקלאים. סוף סוף מישהו בממשלה מסתכל עלינו החקלאים בצורה חיובית".

מה כל כך טוב ברפורמה?

"הרפורמה מציגה טכנולוגיה מתקדמת ולא יקרה. הייטק בחקלאות. קראתי את סעיפי הרפורמה ואני בהחלט חותם עליה. בעיני זו רפורמה מוצלחת. היא תטפל בנושאים שעד היום איש במדינה לא התייחס אליהם ולא עזר לחקלאים".

מה חשוב בה במיוחד?

"אחד הדברים שאני מאמין שיתנהלו אחרת זה נושא העובדים הזרים. פועל זר בגרמניה מרוויח 12 אירו לשעת עבודה. פועל זר מפולין שעובד שם מקבל 10 אירו לשעה, פועל זר מליטא מקבל שם 8 אירו לשעה ופה פועל זר מתאילנד קוטף 20 קילו בשעה ומקבל 45 שקלים לשעת עבודה. מה אני מצפה? שנשלם עבור הפועל הזר 30-40 אחוז פחות עבור שעת עבודה!"

מה דעתך על פיצוי של 100 שקלים לדונם, תמיכה ישירה בחקלאים?

"אני לא צריך את ה-100 שקל לדונם. אני מסתדר בלי זה".

מה עוד מרגיז אותך?

"המחיר שרשת המזון משלמת לחקלאי ואחר-כך מוכרת במחיר פי שלושה לצרכן הסופי. צריך לבטל את המרלוג (מרכז לוגיסטי – ש.ו.) של חברות המזון. הם מעבירים כסף לסניפים. צריך לשנות את זה מהיסוד ולהקים שוק סיטונאי רציני, חזק, שישרת את הציבור".

נפגשת עם השר פורר, בפגישה שהייתה עם עוד חקלאים שמזוהים עם "ישראל ביתנו"?

"עודד (פורר – ש.ו.) הזמין חקלאים לשמוע את דעתם על הרפורמה. זה היה לפני אישור התקציב. היינו חמישה עשר חקלאים. חשבתי שכולם אנשי "ישראל ביתנו". לא הכרתי כמעט אף אחד. אחד היה מראש פינה, אחד ממרכז הארץ, אני מעוטף עזה, אחד מקיבוץ אור הנר".

מי הזמין לפגישה הזאת?

"עודד. כנראה שיש לו רשימות של חקלאים שתומכים ב"ישראל ביתנו". הוא נפגש גם עם חקלאים לא מהמפלגה".

השר קובע פגישות של 30 דקות. הספקתם לדבר בזמן הזה?

"הוזמנו לשעה 5 אחרי הצהריים והשר ישב אתנו עד שבע בערב. הייתה פגישה מצוינת. כולם דיברו, העלו נושאים והיה דיון מקצועי ומעניין".

להלן תגובת משרד החקלאות

כלל עובדי משרד החקלאות עובדים ופועלים במסירות יום יום שעה שעה כדי לקדם את החקלאות הישראלית וחקלאי ישראל, ובתוך כך, להבטיח הספקה סדירה של תוצרת חקלאית טרייה (ביטחון מזון).

עם כניסתם לתפקיד השר, עודד פורר, והמנכ"לית, נעמה קאופמן-פס, מובילים מהפכה של ממש בתחום החקלאות שבליבה החתירה לביטחון מזון לכל אזרחי ישראל וקידום החקלאות הישראלית למציאות של המאה ה-21.

הרפורמה בחקלאות כוללת מחד, שינויים נחוצים להגברת התחרות בשוק התוצרת החקלאית הטרייה בישראל, מה שיגדיל את כמות ומגוון התוצרת שעל המדפים ויפחית את יוקר המחייה."

"מאידך, הרפורמה מביאה איתה בשורה של ממש עבור החקלאים הישראלים, אשר בחסותה יוכלו לשפר את הפריון ואת הרווחיות. בין השאר באמצעות שורה של מענקים לקידום והטמעה של טכנולוגיות חדשות"

"קידום מחקרים שיפתחו את החקלאות המקומית ויכינו אותה לשינויי אקלים, ומצבי חירום אחרים. זאת ועוד בכוונת השר להצעיד קדימה את הטיפול של המשרד בביטחון מזון ולהקים אגף ייעודי לנושא."

גם מחירי המים יטופלו מול הגורמים הרלוונטיים ובראשם רשות המים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הדבר הראשון שמשך את תשומת ליבי בספרו של רפי נוי, הוא השם, "חי על הגבול", שם מטאפורי, מקום שמפריד בין מסוכן ללא מסוכן, בין מותר ואסור, בין מקובל ולא מקובל, בין קונפורמיות לנון-קונפורמיות, ובין לרַצוֹת את המסגרת לְלֵרַצוֹת אותו,
5 דק' קריאה
פסטיבל "קול המוזיקה" בגליל העליון יצר "אגדת חורף" של ממש עם פרשנות מוזיקלית לחנוך לוין, קונצרטים לקהל הבקיא יותר, עיבודים חדשים לשירים מוכרים ומפגש מרתק לילדי פסטיבל קול המוזיקה בגליל החושך והקרירות יורדים ומכסים את הגליל העליון. ערב שלישי, אמצע שבוע, ולמרות
5 דק' קריאה
למרות שלא היה לה מושג בעיצוב ותפירה, היא פתחה עסק: ביגוד לנשים בהריון ולאחר לידה  יפעת לוי (43), חברת קיבוץ עין כרמל, מעצבת בגדים לאימהות, או ליתר דיוק: להריון וטרום אימהות, לנשים לאחר לידה ונשים מניקות,
3 דק' קריאה
83  שנים אחרי אירועי ליל הבדולח, רחוב בגרמניה נקרא של שם היהודייה הראשונה שנרצחה. סופי סליגר, סבתא רבא שלי זה סיפור שמתחיל בבמברג, עיירה ציורית בגרמניה לפני כארבע שנים, עת ורה דיינליין, תלמידת תיכון, כותבת עבודת חקר על
3 דק' קריאה
את הכנס פתח אלי ספרן, חבר קיבוץ סאסא, שהחליף ביוני שנה שעברה את רון פונדק כיו"ר הפורום של ארגוני השלום הישראלי והדיונים התרכזו בשיתופי הפעולה בין ארגוני השלום לשינוי תודעת הציבור וקידום הסכם מדיני בין ישראל ופלסטין.  התובנות
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן