יבול שיא
הרפת והחלב
תמיכה ישירה בחקלאות

תמיכה ישירה בחקלאות? זה לא רעיון חדש

3 דק' קריאה

שיתוף:

שרי האוצר והחקלאות, אביגדור ליברמן ועודד פורר בממשלת ה"שינוי", הציגו בקול רועם למדי רפורמה שעיקרה ביטול מכסי המגן על ייבוא תוצרת טרייה – פירות, ירקות וביצים – ותמיכה ישירה של 100 שקלים לדונם, פיצוי על מה שהחקלאים עלולים להפסיד מהתכנית החדשה.

לפתע, נזכרתי שאין זה רעיון חדש, שכן הנושא הזה הועלה ונדון לא לפני זמן רב. זה לא קרה אי-שם בעבר הרחוק. זה קרה זה מקרוב, רק שנתיים לאחור, בשנת 2019 , עת ששר החקלאות היה אורי אריאל ומנכ"ל המשרד היה עו"ד שלמה בן אליהו.
נברתי בארכיון ולא נזקקתי לחפש הרבה כדי להתוודע למסמך שהציע פתרון סיוע לחקלאי ישראל, חתום בידי המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר שלמה בן אליהו, בשלהי כהונתה של ממשלת ישראל. תאריך מדויק: 3 ביוני 2019.

תמיכה ישירה בחקלאות

המסמך הרשמי שנשלח להנהלת משרד החקלאות נשא את הכותרת: שינוי אסטרטגי – תמיכה ישירה בחקלאות. המנכ"ל בן אליהו ביקש ליידע את מי שיחליפו במשרד ואת השר הבא שיבוא לבית דגן, על שיחות עם גורמי מקצוע ומומחים בענף החקלאות שהיו מחוץ למשרד, מתוך שאיפה לברר מהי הדרך הנכונה לקידום החקלאות הישראלית כתפיסה אסטרטגית.

במסמך נאמר כי עלו כ 40- נושאים שבהם תוספת מדריכים לשה"מ, הגדלת תקציבים להדברה ירוקה, הרחבת תקציבי מנהלת ההשקעות לתחומים שונים כמו מיכון וטכנולוגיה, הגדלת תקציבי שימור קרקע ועוד. תוספת תקציבית שמסתכמת בכמיליארד שקלים לשנה. “בכל השיחות שערכנו עם החקלאים, השכלנו להבין כי קיים פתרון אחד שיכול לתרום לשינוי ושיפור מצב ענף החקלאות בצורה משמעותית.

הפתרון המוצע נקרא “תמיכה ישירה", כזו הנהוגה במרבית מדינות אירופה ואף בארצות הברית היא מתגלה כפתרון הולם. נראה כי הליך זה של מעבר ל"תמיכה ישירה" מהווה תשובה אולטימטיבית לקידום ענף החקלאות בישראל".

בהמשך המסמך מציין המנכ"ל דאז בן אליהו כי בראשית כהונת הממשלה “החלנו בביצוע פעולות ליישום ה"תמיכה הישירה", ומכאן מפרט המנכ"ל מהן היתרונות החשובים לתמיכה הישירה.

הסכם ארוך טווח שבאמצעותו לא תוכל הממשלה לשנות את מהלכיה

“במצב הנתון כיום הכלים המרכזיים של ממשלת ישראל להגנה על החקלאות הם מכסות ומכסי מגן, אשר מגנים מחד על החקלאים אך מאידך, גורמים לעיוותי שוק, חוסר התייעלות וכד’. כשהממשלה רוצה לגרום להתייעלות בענף חקלאי מסוים או להורדת מחירים במוצרים מסוימים, היא מחליטה על צמצום המכסות והמכסים והנפגעים הישירים מכך הם החקלאים המגדלים את אותם המוצרים.

כל שינוי כזה גורם לחוסר ודאות עסקית בענף המשפיע הן על החקלאים, הן על גורמי המימון (הבנקים) והן על הצרכנים. במצב זה התמיכה הישירה תהווה הסכם ארוך טווח שבאמצעותו לא תוכל הממשלה לשנות את מהלכיה חדשות לבקרים, מה שיתרום לתחושת ודאות עסקית בקרב החקלאים בכל הענפים ויסייע להפיכתם ליעילים ורווחיים.

הענפים שלא יהיו יעילים דיים או רווחיים מספיק ייעלמו ובמקומם יצמחו ויתרחבו הענפים הכלכליים יותר שהינם גם הענפים שבהם לחקלאי ישראל יש יתרון יחסי על פני המתחרים העולם.

ביטול המכסות ומכסי המגן ועימם ביטול מועצות הייצור הסטטוטוריות

“למותר לציין כי באמצעות הסכם יציב לטווח ארוך של 15 שנה, אשר ייחתם עם הממשלה, ידע החקלאי כיצד לתכנן את השקעותיו גם לשנים רבות קדימה ואף גורמי הערכת הסיכונים והמימון בישראל ובראשם הבנקים, יוכלו להעריך נכונה את המצב בענפים השונים ולתמוך בצורה נרחבת בהשקעות הון בחקלאות."

בהמשך המסמך מציין מנכ"ל משרד החקלאות כי “עם ביטול המכסות ומכסי המגן ועימם ביטול מועצות הייצור הסטטוטוריות יתנהל שוק חופשי וכתוצאה מכך תקטן ותיחסך ההוצאה של משקי הבית בישראל בסעיף רכישת תוצרת חקלאית בכ 2.3- מיליארד שקלים בשנה".

מוכר לכם? זכור לכם היכן שמעתם על כך? מנכ"ל משרד החקלאות בן אליהו הוסיף וציין במסמך כי “ההצעה לשינוי האסטרטגי במעבר ל"תמיכה ישירה", גרמה ל"רעידת אדמה" בקרב נציגי החקלאים אולם הייתה מקובלת מאוד על מרבית החקלאים המתפרנסים מחקלאות.

לא להפעיל את התכנית ללא הסכמת החקלאים

בתחילת הדרך הודענו כי מהלך זה יתבצע רק בהסכמה של נציגי החקלאים. במהלך הדיונים הייתה הבנה “שבשתיקה" על ידי כל הנוגעים בדבר כי באמצעות ההסכם תתקבל תוספת תקציב של 2 מיליארד שקלים. הבנו והבהרנו שראוי שהמהלך יוסדר בין הממשלה לחקלאים בהסכם ולא בחקיקה מתוך הבנה שחוק ניתן לשנות בכל עת, ואילו על הסכמים מלמדת ההיסטוריה כי הממשלה מכבדת עד השקל
האחרון.

“עמדנו בהתחייבותנו שלא להפעיל את התכנית ללא הסכמת החקלאים, שעשו מצידם מאמצים רבים לגשר על הפערים. לצערנו – מסכם עו"ד בן אליהו – ברגע האחרון שינו נציגי החקלאים את עמדתם ובלמו את המשך המהלך. התהליך נגדע באיבו וחקלאי ישראל נותרו במצב הקיים, שמשמעו חוסר ודאות כלכלית בעיסוקם".
בן אליהו חותם את דבריו: “ההזדמנות הבאה להנעת " תהליך זה תהיה לקראת דיוני התקציב לשנת 2020 מה קרה מאז ומה יהיה עכשיו? לאלוהים פתרונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
במהלך התערוכה שתתקיים בתאריכים 24 ו-25 באוקטובר במעיין חרוד תחשוף החברה דיסקוס חדש (CERTOS) ומזרעת שטח חדשה (Cirrus 6003-2) – שניהם מתוצרת AMAZONE * כמו כן יוצגו כלים רבים מתוצרת AMAZONE ו-KRONE חברת "אחים
5 דק' קריאה
דברי שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר, בפגישה שהתקיימה עם חברי שולחנות המגדלים של ענף הפירות במועצת הצמחים *תמונה ראשית:מימין: איציק שניידר, אבי דיכטר, רני בר-נס. צילום: מועצת הצמחים "אין מדינת ישראל בלי חקלאות, ואין
2 דק' קריאה
*תמונה ראשית: שחקני קופה ראשית אמיר שורוש, קרן מור ודב נבון – לצד גיורא מרום (שני מימין). צילום: הילה אייזינגר ענף החקלאות מרחיב גבולותיו והשער למדינות העולם נפתח ומזמין שיתופי פעולה פורצי דרך בתחום.
< 1 דק' קריאה
שותפי הפיתוח: מיטב מאור – מיכון וטכנולוגיה, ענפי שירות וסביבה חקלאית, שה"מ צפריר גרינהוט – אגרואקולוגיה, ענפי שירות וסביבה חקלאית, שה"מ רפי רגב – המכון להנדסה חקלאית, מכון וולקני אייל כנען, תום דהן, עמרי
2 דק' קריאה
שיטה כחלחלה, חמציץ נטוי, טיונית החולות, לנטנה ססגונית, קיקיון מצוי ואמברוזיה מכונפת. אלה אינם קודים להזניק בעת חירום יחידות צבאיות. אלה מקצת מהמינים הפולשים המזיקים ביותר שקמו למדינת ישראל ולחקלאות בפרט בעשרות השנים האחרונות. ד"ר
2 דק' קריאה
משלחת ישראלית בהובלת שר החקלאות, חה"כ אבי דיכטר, ביקרה באוזבקיסטן ובאזרבייג'ן שבמערב אסיה. הביקור נועד להעמקת היחסים בין ישראל למדינות, ולקידום פרויקט "Treat The Wheat" – פרויקט לגידול חיטה שנועד להרחיב את אפשרויות ייבוא
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן