you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
תמיכה ישירה בחקלאות

תמיכה ישירה בחקלאות? זה לא רעיון חדש

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

שרי האוצר והחקלאות, אביגדור ליברמן ועודד פורר בממשלת ה"שינוי", הציגו בקול רועם למדי רפורמה שעיקרה ביטול מכסי המגן על ייבוא תוצרת טרייה – פירות, ירקות וביצים – ותמיכה ישירה של 100 שקלים לדונם, פיצוי על מה שהחקלאים עלולים להפסיד מהתכנית החדשה.

לפתע, נזכרתי שאין זה רעיון חדש, שכן הנושא הזה הועלה ונדון לא לפני זמן רב. זה לא קרה אי-שם בעבר הרחוק. זה קרה זה מקרוב, רק שנתיים לאחור, בשנת 2019 , עת ששר החקלאות היה אורי אריאל ומנכ"ל המשרד היה עו"ד שלמה בן אליהו.
נברתי בארכיון ולא נזקקתי לחפש הרבה כדי להתוודע למסמך שהציע פתרון סיוע לחקלאי ישראל, חתום בידי המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר שלמה בן אליהו, בשלהי כהונתה של ממשלת ישראל. תאריך מדויק: 3 ביוני 2019.

תמיכה ישירה בחקלאות

המסמך הרשמי שנשלח להנהלת משרד החקלאות נשא את הכותרת: שינוי אסטרטגי – תמיכה ישירה בחקלאות. המנכ"ל בן אליהו ביקש ליידע את מי שיחליפו במשרד ואת השר הבא שיבוא לבית דגן, על שיחות עם גורמי מקצוע ומומחים בענף החקלאות שהיו מחוץ למשרד, מתוך שאיפה לברר מהי הדרך הנכונה לקידום החקלאות הישראלית כתפיסה אסטרטגית.

במסמך נאמר כי עלו כ 40- נושאים שבהם תוספת מדריכים לשה"מ, הגדלת תקציבים להדברה ירוקה, הרחבת תקציבי מנהלת ההשקעות לתחומים שונים כמו מיכון וטכנולוגיה, הגדלת תקציבי שימור קרקע ועוד. תוספת תקציבית שמסתכמת בכמיליארד שקלים לשנה. “בכל השיחות שערכנו עם החקלאים, השכלנו להבין כי קיים פתרון אחד שיכול לתרום לשינוי ושיפור מצב ענף החקלאות בצורה משמעותית.

הפתרון המוצע נקרא “תמיכה ישירה", כזו הנהוגה במרבית מדינות אירופה ואף בארצות הברית היא מתגלה כפתרון הולם. נראה כי הליך זה של מעבר ל"תמיכה ישירה" מהווה תשובה אולטימטיבית לקידום ענף החקלאות בישראל".

בהמשך המסמך מציין המנכ"ל דאז בן אליהו כי בראשית כהונת הממשלה “החלנו בביצוע פעולות ליישום ה"תמיכה הישירה", ומכאן מפרט המנכ"ל מהן היתרונות החשובים לתמיכה הישירה.

הסכם ארוך טווח שבאמצעותו לא תוכל הממשלה לשנות את מהלכיה

“במצב הנתון כיום הכלים המרכזיים של ממשלת ישראל להגנה על החקלאות הם מכסות ומכסי מגן, אשר מגנים מחד על החקלאים אך מאידך, גורמים לעיוותי שוק, חוסר התייעלות וכד’. כשהממשלה רוצה לגרום להתייעלות בענף חקלאי מסוים או להורדת מחירים במוצרים מסוימים, היא מחליטה על צמצום המכסות והמכסים והנפגעים הישירים מכך הם החקלאים המגדלים את אותם המוצרים.

כל שינוי כזה גורם לחוסר ודאות עסקית בענף המשפיע הן על החקלאים, הן על גורמי המימון (הבנקים) והן על הצרכנים. במצב זה התמיכה הישירה תהווה הסכם ארוך טווח שבאמצעותו לא תוכל הממשלה לשנות את מהלכיה חדשות לבקרים, מה שיתרום לתחושת ודאות עסקית בקרב החקלאים בכל הענפים ויסייע להפיכתם ליעילים ורווחיים.

הענפים שלא יהיו יעילים דיים או רווחיים מספיק ייעלמו ובמקומם יצמחו ויתרחבו הענפים הכלכליים יותר שהינם גם הענפים שבהם לחקלאי ישראל יש יתרון יחסי על פני המתחרים העולם.

ביטול המכסות ומכסי המגן ועימם ביטול מועצות הייצור הסטטוטוריות

“למותר לציין כי באמצעות הסכם יציב לטווח ארוך של 15 שנה, אשר ייחתם עם הממשלה, ידע החקלאי כיצד לתכנן את השקעותיו גם לשנים רבות קדימה ואף גורמי הערכת הסיכונים והמימון בישראל ובראשם הבנקים, יוכלו להעריך נכונה את המצב בענפים השונים ולתמוך בצורה נרחבת בהשקעות הון בחקלאות."

בהמשך המסמך מציין מנכ"ל משרד החקלאות כי “עם ביטול המכסות ומכסי המגן ועימם ביטול מועצות הייצור הסטטוטוריות יתנהל שוק חופשי וכתוצאה מכך תקטן ותיחסך ההוצאה של משקי הבית בישראל בסעיף רכישת תוצרת חקלאית בכ 2.3- מיליארד שקלים בשנה".

מוכר לכם? זכור לכם היכן שמעתם על כך? מנכ"ל משרד החקלאות בן אליהו הוסיף וציין במסמך כי “ההצעה לשינוי האסטרטגי במעבר ל"תמיכה ישירה", גרמה ל"רעידת אדמה" בקרב נציגי החקלאים אולם הייתה מקובלת מאוד על מרבית החקלאים המתפרנסים מחקלאות.

לא להפעיל את התכנית ללא הסכמת החקלאים

בתחילת הדרך הודענו כי מהלך זה יתבצע רק בהסכמה של נציגי החקלאים. במהלך הדיונים הייתה הבנה “שבשתיקה" על ידי כל הנוגעים בדבר כי באמצעות ההסכם תתקבל תוספת תקציב של 2 מיליארד שקלים. הבנו והבהרנו שראוי שהמהלך יוסדר בין הממשלה לחקלאים בהסכם ולא בחקיקה מתוך הבנה שחוק ניתן לשנות בכל עת, ואילו על הסכמים מלמדת ההיסטוריה כי הממשלה מכבדת עד השקל
האחרון.

“עמדנו בהתחייבותנו שלא להפעיל את התכנית ללא הסכמת החקלאים, שעשו מצידם מאמצים רבים לגשר על הפערים. לצערנו – מסכם עו"ד בן אליהו – ברגע האחרון שינו נציגי החקלאים את עמדתם ובלמו את המשך המהלך. התהליך נגדע באיבו וחקלאי ישראל נותרו במצב הקיים, שמשמעו חוסר ודאות כלכלית בעיסוקם".
בן אליהו חותם את דבריו: “ההזדמנות הבאה להנעת " תהליך זה תהיה לקראת דיוני התקציב לשנת 2020 מה קרה מאז ומה יהיה עכשיו? לאלוהים פתרונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לאחר עלייה היסטורית לליגת העל וחנוכת האולם החדש ביטבתה, מאמין המייסד והיו"ר של הפועל חבל אילות, סילביו קוגן מקיבוץ יטבתה, שהשילוב בין המקומיים, הישראלים והזרים יכול להוביל לעונה שנייה בליגה   ליגת העל בכדוריד הגיעה בחמש השנים האחרונות גם לאולמות באיזור חיוג 08, הייצוג של גוש דן
3 דק' קריאה
בשבוע שעבר (6-9/10) נערכה תחרות האופניים “ברא אפיק ישראל”, טור בינלאומי בו עוברים המתחרים כ-330 קילומטרים בשטח ההררי של הגליל המערבי. אחד ממשתפי בתחרות הוא מתי אלדד מקיבוץ גבעת חיים, לולן במקצועו ומתקן אופניים להנאתו בתחילת אוקטובר נערכה תחרות האופניים "ברא אפיק ישראל",
2 דק' קריאה
שניים נמצאו ללא רוח חיים בקרקעית הבריכה בקיבוץ יטבתה, בבוקר יום שבת, בשנת 2013. האחד שהה בקיבוץ במסגרת תכנית המיועדת לבני העדה האתיופית, המשלבת תעסוקה, לימודים ומגורים, ואילו השני, חברו, הגיע כדי לבקר אותו. בשעות הלילה,
2 דק' קריאה
ב-24 בספטמבר הלכה לעולמה ד"ר רונית פלוטניק, בת וחברת קיבוץ משמר השרון, לאחר מאבק במחלת הסרטן. ד"ר פלוטניק הייתה פסיכולוגית חינוכית ומשך 20 שנה שימשה כיועצת החינוכית של מחלקת החינוך בתנועה הקיבוצית.  פלוטניק חינכה דורות של אנשי חינוך בקיבוצים ועסקה בהכשרת מנהלי חינוך בסמינר הקיבוצים. במהלך לימודיה התמחתה פלוטניק במערכות
3 דק' קריאה
התנועה הקיבוצית הייתה קומונה או קואופרטיב? לאן מובילות מגמות ההפרטה? מה תפקידה הכלכלי של המדינה בבנייתה ובחיסולה החלקי של הקואופרציה השניונית? שאלות אלה ואחרות נדונו בכנס שנערך ביד טבנקין לרגל צאתו לאור של הספר "הקואופורציה בישראל: עבר, הווה,
4 דק' קריאה
ברוב של 85.5% אישרו 170 צירי מועצת התנועה הקיבוצית את מינויה של נטע קדם שוורץ מקיבוץ עברון, למנכ"לית התנועה, במקומה של המנכ"לית היוצאת הדס דניאלי ילין מקיבוץ יגור, שנבחרה לתפקיד המשנה למזכ"ל התנועה  נטע קדם-שוורץ,  בת וחברת קיבוץ עברון, היא עובדת סוציאלית קלינית בהכשרתה ובעלת תואר
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן