יבול שיא
הרפת והחלב
משה ברוקנטל ירון בלחסן וחיה רק יהלום

עתיד החקלאות הישראלית: כנס מדעי מו"פ צפון בנושא ענף המטעים הנשירים

2 דק' קריאה

שיתוף:

מספר החקלאים בארץ כ- 12,100 בלבד, מתוכם פחות מ- 1% עד גיל 35

עתיד החקלאות הישראלית

עתיד החקלאות הישראלית, בכנס מדעי בנושא ענף מטעי הנשירים, ביוזמת מו"פ צפון, בשיתוף החברה לפיתוח הגליל, מכון המחקר מיגל, מועצת הצמחים ושירות ההדרכה של משרד החקלאות, נחשפו מחקרים חדשים ונדונו הנושאים הקריטיים ביותר לחקלאות ולחקלאים.

הכנס שהתקיים בראש פינה, בנוכחות חוקרים, חקלאים ונציגים בכירים ממשרד החקלאות, מועצת הצמחים והתאחדות חקלאי ישראל, היווה המשך לכנס הנוטעים לזכרם של חנה ואבשלום שוורץ ז"ל שהתקיים שבועיים קודם לכן.

אורי צוק-בר, סמנכ"ל אסטרטגיה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ויו"ר מועצת הצמחים, שנשא דברים עם פתיחת הכנס אמר, כי הגיע הזמן להחזיר עטרה ליושנה, להצדיק את הייצור החקלאי ולדאוג לחקלאות ולחקלאים.

"על שולחנו של שר החקלאות הבא ניצבים נושאים רבים לטיפול, בהם: הסדרת ייבוא הפירות והירקות, כך שלא יפגעו הגידולים המקומיים, סימון ארץ המקור של מוצרי הייבוא, כך שהצרכן הישראלי יוכל לבחור מה לצרוך."

"ביטול מכסת העובדים הזרים, שעל פי כל בדיקה שנעשתה אינם לוקחים משרות מידיהם של ישראלים, מימון תשתיות המים לחקלאות על ידי המדינה בדומה למימון תשתיות של תחבורה ציבורית והשקעה מוגברת במו"פים האזוריים".

המגמות בענף המטעים

אילנה דרור, הכלכלנית הראשית של התאחדות חקלאי ישראל הציגה בכנס את המגמות בענף המטעים בישראל ואמרה: "קיימת ירידה רצופה בצריכת הפירות לנפש, שבמהלך 14 שנים ירדה מ- 92 ק"ג לנפש ל- 78 ק"ג לנפש. לשם השוואה, בארצות הברית צורכים 142 ק"ג לנפש בשנה.

עוד אמרה דרור, כי אחד האתגרים הניצבים לפתחי החקלאות הישראלית כיום הנו סוגיית הזדקנות החקלאים והעובדה שדור ההמשך הולך ומתמעט ואין למעשה מי שיהוו ממשיכי דרכם של דור מייסדי המדינה ובניהם, שהקימו ישובים בפריפריה ועיבדו את האדמות הסמוכות לגדרות הגבול.

מספר התושבים שעבודת האדמה היא מטה לחמם הולך ומצטמצם משנה לשנה ודם חדש אינו זורם למערכת.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ירד מספר החקלאים בחמש השנים האחרונות מ- 17,100 (ללא עובדים זרים) ל- 12,100, 65% מהם מעל גיל 55.שיעור החקלאים שגילם נמוך מ- 35 עומד כיום על 1% בודד מכלל החקלאים."

מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, ירון בלחסן אמר בכנס, כי המחקר, הפיתוח והיצירתיות בחקלאות הם מנועי הצמיחה הכלכליים של התחום ומקור המשיכה עבור הדורות הבאים.

"מוטלת עלינו האחריות להנחיל לצעירים, כי החקלאות מתפתחת ומתחדשת כל הזמן, כך שהיא תמיד רלוונטית וזאת במטרה שצעירים יבחרו לעסוק בה בהתלהבות שווה למקצועות אחרים ויוכלו להשתכר ממנה בכבוד", אמר בלחסן והוסיף: "אם איננו רוצים להיות הדור האחרון של החקלאים, מחובתנו לגייס את הצעירים לשורותינו."

"בוועידת 2020 של ארגון מגדלי הפירות שתתקיים ב- 23 במרץ במרכז מירב בחוף הכרמל, נעסוק בנושאים הקריטיים הנמצאים בראש סדר היום של ענף הפירות ונציג חדשנות ושיתוף פעולה עם משרד הכלכלה וקהילת הפוּד-טק בישראל, לקידום הענף והפיכתו חדשני ונגיש יותר לדור הצעיר".

בהמשך הכנס הוצגו מחקרים שנערכו במו"פ צפון ומכון המחקר מיגל בשנה החולפת, בהם: פיסטוק-בחינת גידול נשיר חדש, מפי ד"ר עומר קראין, מו"פ צפון; יישום נחושת למניעת חירכון-יעילות והשפעה על איכות הפרי, מפי ד"ר מרי דפני ילין, מו"פ צפון; אחסון ארוך של קיווי בהבשלה מתקדמת, מפי ד"ר טלי גולדברג, מיגל; יעילות שימוש בבמות קטיף במטעי תפוח, מפי ד"ר יעל זלצר, המכון להנדסה חקלאית. הכנס נחתם בהרצאה של אבי כהני מחברת FFRobotic שפיתחה קטפת עם 12 זרועות רובוטיות לקטיף אוטומטי של פירות עץ.

חיה רק-יהלום, מנכ"לית מו"פ צפון ציינה, כי בשנים האחרונות ההשקעה של משרד החקלאות במו"פ צפון הולכת ופוחתת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן